המחזור ה-23 בפרמיירליג: People Are Strange

לא רק יובה היתה מעורבת בקומבינה, גם המילנזיות ועוד כמה. וכמו שאלכס אמר לקחנו אליפות בצדק, אבל אני לא רוצה לחזור לזה. הדיון הוא על זלאטן. לטעמי השחקן הכי גדול של הדור אחרי מסי ורונאלדו

 

איברהימוביץ' שחקן ענק כמעט ברמה של רונאלדו ומסי.
זה לא אומר שהוא בהכרח מתאים לשחקנים אחרים וסגנונות שונים.
בקבוצה עם הררה, פוגבה, מחיטיריאן ומאטה הייתי מצפה שיביאו חלוץ יותר דינאמי כדי שישתלב בצורה מתאימה יותר.
בקבוצה שמסרס אותה מוריניו תגידו תודה שלפחות יש את זלטאן...

 

לא אין ספק שהבעיה בקבוצה זה מוריניו. הבן אדם כשלון מהדהד. יש לו שתי אופציות-או לעבור לקבוצה קטנה יותר ולנסות להמציא את עצמו מחדש או ללכת בדרכו של ואן חאל.

 

אלכס, אתה ממשיך לחפש את זלאטן למרות שהוא לא הבעיה. העיקר כשהוא מעמיד מספרים אתה זונח את העמדה שלך וטוען שזה ברור שהוא מעמיד מספרים ודי סותר את עצמך.
גם אתמול זלאטן השאיר עם העקב (אפרופו טכניקה ותרומה לשטף ההתקפי) כדור גדול לפוגבה שהחמיץ מצב של אחד מול אחד עם השוער.

מה ההבדל בין הסיטי שנתנה רביעיה למשחק שלנו? שבסיטי כששחקן קיבל כדור במצב שפוגבה קיבל מזלאטן, הוא שלח כדור רוחב ופירגן לשחקן אחר. כשבסיטי שחקן קיבל כדור במצב של רוחו בסוף המשחק כשהוא נגח לשער, הוא פירגן למישהו אחר ולא חיפש לנסות לכבוש בעצמו. בשני המצבים היה ליד פוגבה ורוחו שחקן לבד מול שער ריק, רק לפרגן ויש שער, אבל פוגבה ורוחו חיפשו את השער האישי. כשבסיטי סילבה קיבל כדור במצב של מאטה, הוא סיים בקלילות ובלי לחץ עם כדור ברשת ואצלנו מאטה בעט בלי לחשוב ולקחת עוד שנייה לפני שהוא משחרר את הכדור.
והבעיה היא שזה מתרחש כל השנה. במקום לפרגן ולשחק פשוט אנחנו הופכים את שוער היריבה לגדול.

ואם כבר מדברים על חלוצים וסגנונות משחק, הגיע הזמן שמוריניו יצא מהקבעון שלו. אפשר לשחק עם שני חלוצים בשפיץ בבית מול קבוצה כמו האל. במקום להכניס את רוני אפשר היה להכניס את מרסיאל לאגף ולהסיט את ראשפורד לשפיץ ליד זלאטן.

 

אני חושב שנגד קבוצות קטנות אנחנו צריכים לפתוח עם פוגבה וקראיק בקישור המרכזי ועם מאטה מתחת לחלוץ כדי שנגיע ליותר מצבים וכדי שיהיו לנו יותר כלים התקפיים. וכמובן שמרסיאל היה צריך לפתוח.

אני מתחיל להבין שנסיים מחוץ לטופ 4. לא מנצחים את הקבוצה הכי גרועה בליגה בבית אחרי כל כך הרבה איבודי נקודות. פשוט מביך.

גם ליגה אירופית לא נראת לי משימה קלה בכלל כי אנחנו לא יודעים להבקיע, לא יודעים לגמור משחקים.

אין שום התקדמות בניצול מצבים. אנחנו משחקים ומשחקים ואין תכלס, אין מחץ.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

תמיד בעייתי לסמוך על מפעל גביע ככזה שיציל לך את העונה. יש שם יותר מקום למקריות מאשר בליגה.
ובכלל יש שם כמה קבוצות לא רעות בכלל שיכולות לנצל את הבעיות של יונייטד ולהדיח אותה בטח אם היא תמשיך להיות כל כך עלובה במשחקי החוץ שלה.

 

אני כל כך מאוכזב, עזבו את המקום שאנחנו נמצאים בו בליגה. אם היינו משחקים טוב והייתי רואה דרך או משהו טוב, תהליך כלשהו הייתי יותר מעודד. אבל אכזבה היא חלק מהמשחק. בעיקר ב4 שנים האחרונות. ניסיתי להיאחז ברצף ניצחונות שהיה לנו, ראיתי שיפור כלשהו, אמרתי אולי יש פה משהו. אבל אין כלום.

אני מאוד מעריך את מוריניו אבל אני מתחיל להבין שזה לא זה. אני מנסה להיות אופטימי אבל כמה שאפשר? . יותר מחצי עונה נגמרה.

אם נמשיך ככה עד סיום העונה, עם היכולת הזו אני יותר מאשמח אם סימאונה יגיע בקיץ. לא רואה טעם להשאיר את מוריניו עוד עונה במצב הזה.

פשוט לא מאמין איך הוא הדרדר ככה. כל השנים רציתי שהוא יגיע אלינו אחרי שפרגי יפרוש. אבל כנראה שהוא באמת אחרי השיא.

ב13 שנים של אימון הוא זכה בכמות אליפויות שמאמנים מאוד וותיקים ומוערכים בטופ לא הגיעו אליהם. הוא זכה פעמיים באלופות. אין מה לעשות, לא כולם כמו פרגי נשארים עם רעב ותשוקה לאורך כל הקריירה.

מבחינתי ז'וזה יהיה עדיין המאמן שאני הכי מעריך אחרי פרגי. אבל עם כל הכבוד והערכה שיש לי כלפיו, כנראה שבקיץ נצטרך להיפרד. אלא אם כן נראה שינוי גדול מאוד עד סיום העונה, מי יודע.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

אני לא יכול להתייחס לתהליך או מה שזה לא יהיה של מוריניו כשכל ראיון שלו הוא מתעסק בדברים שלא קשורים לכדורגל.
הפעם הוא בכה שקלופ וונגר קיבלו עונש קל על מה שעשו לשופט ה4 במשחקים שלהם.
ראיתי אותו רץ כמו דביל על הקווים אחרי צלילה ברורה של זלאטן בדקה 80 בערך.
הוא באמת נהיה בנאדם שעסוק יותר בניראות הדברים מאשר בקבוצה עצמה, המשפט הזה נכון בבסיסו גם אם הוא נכתב בהקצנה.
הוא מתלונן על מצבים שהוחמצו, כאילו זה לא נורמלי שקבוצה יותר חזקה תגיע ליותר מצבים בד"כ מהיריבה שלה, מה לעשות שצריך גם לכבוש את המצבים האלה.
הוא מתלונן על פנדלים נגדו, נבדלים נגדו, לא מסתכל על מה שנשרק לטובתו.
ההתעסקות איתו היא כל הזמן בדברים שלא קשורים לכדורגל עושה רושם.

 

הבעיה שאתה מסתכל על כל העונה, בתקופה האחרונה ווסטהאם חוזרת לעצמה. לדרוס קבוצה כזאת 0:4 זה מרשים. האם זה אומר משהו לגבי העתיד? לא בהכרח, כמו שהאונס שאברטון עשתה לסיטי לא אמר יותר מדי. אבל בכל מקרה לא נכון לגמד את ווסטהאם.

 

הבנאדם איבד את זה לגמרי.
הוא תמיד היה ככה - אבל לפני 6-7 שנים הוא גם היה מצליח, עבור הרבה אנשים אפילו המנג'ר הכי טוב בעולם, אז התייחסו לזה כאל אישיות מיוחדת.
עכשיו כשאין הצלחה ונשארה רק האישיות, אפשר לקרוא לילד בשמו - הבנאדם מריר ובכיין. מרתק לראות איך הפרספקטיבה משתנית כשמישהו כבר לא מצליח - מה שפעם נתפס בתור הmind games המפורסמים של מוריניו היום נראה כמו סתם בכיינות מעוררת רחמים.

במקומו אני הייתי לוקח הפסקה של שנה-שנתיים מכדורגל אחרי שפוטר מצ'לסי, אולי הוא גם היה עושה את זה אם לא היה מקבל את משרת החלומות שלו (לטענתו. אבל בואו נהיה הוגנים, זה זיווג משמיים, אחד נוצר בשביל השני).

הוא נראה כמו מי שבעצמו לא מבין למה הוא עדיין נמצא בכדורגל. מאמין שכסף לא חסר לו.

 

אחרי יונייטד הוא צריך לפרוש מהמקצוע. הוא לא בנוי לעבוד במועדונים שאין להם ארנק בלתי נגמר ולקבוצה כמו פ.ס.ז' הוא לא ילך כנראה, כפי שעצמו אמר.

 

אמרתי את זה לכל הדרך בשנה שעברה שאני בהרגשה ששום דבר ממוריניו של צ׳לסי לא ישתנה.

אתה לא לוקח איזה הפסקונת של חצי עונה וחוזר לעצמך מהבלק אאוט והנוק אאוט שחטפת.

אני לא אאשים מאמן שרוצה לחזור לעסוק במה שהוא מכיר גם אחרי התפרקות טוטאלית אבל אנחנו שגינו ובענק.
היינו חייבים לזהות את זה, לדעת שזה מוריניו אחר שלא רק מריר, בכיין וערירי אלא בעיקר מאוד מאוד מיושן בכל התפיסה שלו לכדורגל.

לדעתי הוא צריך הפסקה גדולה מאוד, לשבת, ללמוד, לחשוב מה הוא יכול לשנות בקבעון שלו, ללמוד ולהבין מה משתנה בכדורגל.

זו אולי הepic fall הכי גדול של השנים האחרונות בכל הליגות באירופה.
לדעתי נפילה יותר גדולה מצ׳לסי של העונה שעברה שעוד אפשר להגיד שהגיע שביעה ומבוגרת אחרי אליפות.

פה הוא קיבל סגל במאות מיליונים עם חיזוקים של וורלד קלאס לכל עמדה שרק רצה ומוקדם בקיץ, בלי צורך לסחוב את זה לדד ליין.
לפי כל בוקינג או דירוג מקדים זה הסגל השני הכי חזק בליגה, מי היה חושב להמר שבתחילת פברואר נהיה כבר יותר קרובים לאברטון מאשר לטופ 4.
בגלל זה אין פה בכלל מקום להשוואות מעונות שונות של הקבוצה.
זו עונה שצריכה לעמוד בפני עצמה ולקבל את הביקורת בהתאם.

אגב, לא רק שהוא התבכיין אתמול על הטיפול שקלופ וונגר מקבלים על הקווים הוא גם טרק ראיון עם השדר קווים ואמר לו שהוא לא מבין כדורגל ואז עזב בבוטות.
לבן אדם אין טיפת קלאס כלפי אף אחד והכי מסוכן שהוא בכלל לא מבין מה לא נכון, מה לא עובד ואיפב הוא טועה.

אנחנו רק חסרי מזל או כמו שאוהדים ממציאים- ״לא מפרגנים אחד לשני״.
חלק מתהליך בסך הכל.

 

רק יחידי סגולה כמו פרגי עדיין מסוגלים ללמוד ולהתפתח כמאמנים בגילו של מוריניו.
מה גם שאני חושב שהאיש יהיר מדי ועסוק בכדורגל פחות מדי כדי לגלות נכונות שכזו.
ככה שזה גם לא עניין של אורך מנוחה.
יש לו הפרעות אישיות של ממש.

 

הוא בכיין ממורמר אבל יש מצב שלפחות חלק מהבכי הבלתי נסבל שלו הוא בכוונה. הוא מעדיף שידברו על זה שהוא בכיין (וגם יש לא מעט אוהדי יונייטד שבולעים את החרא הזה) מאשר שידברו על איזה כישלון מקצועי הוא.