החלום האמיתי זה לראות את ונגר משחק עם שלישיית קישור שמורכבת מ: ג׳ון אובי-וואן-מיקל, לוקאס-I am your father ופלאיני-אין לי עוד רפרנסים למלחמת הכוכבים.
מזמן לא הגבתי כאן. משחק משוגע, קבוצה משוגעת. התקפה קטלנית, עם דגש על הנכס הכי גדול שאם ישאר מעבר לעונה הנוכחית זה יהיה נס. ההגנה נוטה לחולמנות, אבל אני מניח שאין אוהד שהיה מתנגד שהקבוצה שלו תספוג שלישייה ותבקיע שישייה. כדורגל אנגלי יותר מהנה מטניס. אנחנו נמצאים ברצף חיובי בליגה, כאשר שני המשחקים הבאים הם מול מידלסברו בחוץ וסנדרלנד בבית. לא קל אבל אין סיבה שלא נמשיך כך. COYB! ניאס המלך! https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/16507892_10208407295408737_5837852894918971651_n.Xxx?oh=0da83e23fb8d58d7506284f719f1bb87&oe=593FD482
ההתקפה של אברטון באמת נראית על טורבו כבר כמה שבועות(משחק אחרון זה ממש מזל שהכדורים ששרקו על הקו לא נכנסו, הם הפעילו לחץ אדיר על סטוק). אני אומר את זה כבר שלושה שבועות לאוהדי יונייטד בדיון שלנו שבמקום לאונן על ההשגים של מוריניו ולחשב מסלול ממקום 4 עדיף להם להסתכל כמה הם לא רחוקים ממקום 7. בינינו, תוך שבועיים- שלוש, גם אברטון מסוגלת לעקוף אותנו. ואנחנו כמובן נגיב פה בשירי הלל למוריניו ולכדורגל שלו שמשוחק לעומק.
תענוג לצפות בליברפול לאחרונה, תחליפו את השם לאום אל פחם ולא תראו הבדל. אפילו אצל מוייס לא נראנו כזה שכונה. האל לסיטי בכושר שיא.
אצלנו יש תהליכים והשופטים הורגים אותנו, אם לא השופטים(חייבים לנו עוד 9 משחקים) אנחנו היום רצים מול צ׳לסי בצמרת ולא מול אברטון. נזכיר שהפועל איחוד אום אל פחם הייתה צריכה לנצח אותנו אם לא קוון שעומד 15 ס״מ מולנסיה ולא רואה נבדל של חצי מטר בדקה ה85.
כן נדבר במאי, כשהפער מצ׳לסי(שכבר תהיה חודשיים לתוך האסק) יהיה רק 25 ומליברפול רק 8 כשבעיניך זה בסך הכל פער סביר שמעיד על תחרות עיקשת על הטופ 4.
כן, בסוף העונה אולי תהיו מעלינו. עדיין תהיו רחוקים מאוד מהמקום הראשון וספק אם בכלל תהיו בטופ4. מה היו המטרות שלנו העונה ומה שלכם? תמשיכו לאונן על הבכיין פתאטי שלכם, טוני פוליס הפורטוגלי.
קצת הזוי לחשוב שעד דקה 82 עוד היה בגודיסון פארק רק 3-2. בורנמות' עם מחצית ראשונה מביכה, מסביר למה רדפו חודש שלם אחרי בגוביץ' ואם להאמין לדיווחים אז גם הציעו בדדליין דיי 18 מ' פאונד להחזיר את אקה. מחצית השנייה סיפור שונה לגמרי, קרוב מאוד ל- 3-3. בסוף ההבדל היה לוקאקו אחד, משחק ענק שלו. אצבע בעין בשבוע נוראי של קוסטה. אני יודע שהרבה פה לא תופסים ממנו אבל אם לא היינו סגורים כבר עם סאנצ'ז הייתי מחזיר אותו. ובארקלי חוגג תוך כדי ריצה לפני השער, גדול.
