הפועל תל אביב 2016/17: אחרי 27 שנים רצופות יורדים ללאומית

יש הבדל בין אנטי כדורגל לבין היעדר מחוייבות. דודו ביטון היה חלוץ סביר פעם. בזמנים האלה הוא גרוע אבל הוא בקושי משחק ומה שכן הוא כן רץ ונלחם ואכפתי והוא מבין את מצב הקבוצה. כשכל משחק הוא על החיים ועל המוות הגישה היא חשובה ובתחתית צריך לרוץ כמו מטורף, זה יותר מלחיץ ממאבקי אליפות. העדיפות הראשונה שלי בחוד היא בכל מקרה שחר הירש ואפשר אולי את אלטמן מתחתיו. אבל אם מדובר בביטון או צמד הנגרים האחר - אני מעדיף אותו. העניין הוא שגם עם ההרכב ההתקפי היותר נורמלי שלנו - ברשצקי-בנבינשתי-אלטמן-הירש - זה עדיין לא מספיק טוב. הליגה עומדת להיגמר, בקיצור. לפחות הרוש בכושר טוב, לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו היינו מפסידים בשבת.

עזבו את זה שאני לא מנסה לראות מה ההבדל בין כל אחד מהחלוצים הזרים שלנו - באמת שכולם נראים לי אנטי כדורגל. כביכול גבוהים וחזקים אבל משחקים לאט, עושים טובה שהם זזים, ואף פעולה של חלוץ אמיתי.

 

הפועל הגיעה אחרי תיקו 0:0 מאכזב בבלומפילד ורבים לא נתנו לה סיכוי למרות המצב המחורבן של פארמה אז. אני זוכר את גרשון עולה להתקפה ברגע האחרון ונוגח החוצה אחרי הרמה של אנטבי. 'זה נהדר, הפועל ת"א - אבל זה הרבה יותר טוב שהכדור ברשת', רמי וייץ שאג. ואז באיטליה, עם ניר רחמין הילד בשער, עם יעקב הילל במקום אנטבי. פישונט כובש שער מרגש אחרי כדור של בלילי וקודם לכן אוסטרץ' ממשיך בשלו ועושה צחוק מקנבארו. היו ימים, פעם הייתה לנו קבוצה, יאללה.

ובחזרה לצרות ב-2016/17: אני לא מקבל את העמדה של הניסנובים לפיהם היה צפוי שיקח לנו זמן להתגבש. הליגה פה חרא, ההרכבים של קורצקי לא מקצועיים מספיק ואם הנחיתו עליו מלמעלה לחדד את ברשצקי ולהריץ אותו דווקא מזה אני מרוצה. ירידת ליגה תהיה כישלון. אני מקווה שהמועדון הזה יחזיר לעצמו את הכבוד בדרך אחרת. עם אלטמן פיספסנו ולגבי גוטליב - יש לנו כרגע את עמית ביטון שעושה התקדמות, דגני נראה משכמו ומעלה. ליציע עד סוף העונה, כמו שאמרו פה.

 

http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/503012/pish_wa.Xxx

15 שנים עברו מאז אותו מסע קסום, שכל חובב כדורגל בישראל ודאי זוכר. 15 שנים מאז שהפועל תל אביב הדהימה את כולנו, כשעברה את צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה, בדרך להדחה ברבע גמר גביע אופ"א מול מילאן הגדולה. בהתחשב במצב של האדומים כיום, זה נראה אולי עוד יותר רחוק, אך היום (שלישי) צוינו 15 שנה בדיוק מאז אחד הניצחונות הגדולים באותו קמפיין מפואר, ה-1:2 באיטליה על פארמה בשמינית הגמר.
מילאן אוסטרץ ואישטוון פישונט כבשו את השערים בסנסציה מול הקבוצה שבאותה תקופה הייתה מהבכירות בכדורגל האיטלקי, ובשורותיה שיחקו פאביו קנבארו, הידטושי נקאטה, הקאן שוקור ומרקו די ואיו. בנוסף לתוצאה המדהימה בפני עצמה, הפועל גם עלתה בהרכב חסר, ללא השוער שביט אלימלך והבלם אסי דומב.
שניים שהיו על כר הדשא באניו טרדיני באותו משחק, סלים טועמה ויעקב הלל, התארחו ב-"5 באוויר" ודיברו על אותו ערב בלתי נשכח, כמו גם על המסע האירופי כולו. הקשר סיפר: "גם לקבוצות הגדולות באירופה היה קשה מולנו. בגומלין מול מילאן בסן סירו החלוץ שלהם בזבז זמן בקרן. היינו קבוצה חזקה. במשחק נגד פארמה הגענו כדי ליהנות. יהיה קשה לשחזר את ההישג שלנו. קשה לי להאמין שקבוצה יכולה לעשות את זה".
גם המגן/בלם מתגעגע לאותם ימים יפים: "זה מרגש להיזכר. אני לא הייתי שחקן הרכב. היה את שמעון (גרשון) ואסי (דומב), אבל הוא היה מוצהב. בשער עמד רחמין, שאפילו באימונים הוא לא עמד. אמרתי לשביט (אלימלך) 'יא זבל, אתה משאיר אותי ככה?' חשבתי שאנחנו הולכים להישחט, כל שחקן שם היה בצבע, בארץ לא עברנו את החצי. אם היינו מקבלים בראש, היו שוכחים לי את כל הקריירה. נתנו את אחת ההצגות הגדולות של הכדורגל הישראלי".

 

בן רייכרט פצוע וייעדר מהמשחק בשבת נגד בני-יהודה, יחד איתו הקפטן אביחי ידין מושבת. רק אבו-זייד הכבד כשיר, וזה הזמן לאחד מהשניים: או להריץ את שי אליאס שאני לא ראיתי ממנו יותר מדי ניצוצות; או לשחרר את הרסן ולעלות במערך מאוד התקפי במלחמה גדולה למרות שיש כאן סיכון כי בני-יהודה כן קבוצה מוכשרת ואני כלל לא חושב שהפועל 'הכי טובה בתחתית'. כבר אמרתי שאשדוד לקחה נקודות במקום לא צפוי כמו סמי עופר. צריך להתחיל לנצח עכשיו, זה לא שבפלייאוף יהיה הוקוס פוקוס והכדורים יכנסו.

אגב יש שמועה שאבוקסיס חזק על הכוונת לקראת העונה הבאה, הלוואי. בתקווה שנישאר בליגה ויהיה תקציב סביר ולא תקציב מינימום. הוא מחובר רגשית להפועל ואני לא חושב שבני-יהודה זו כזו הרפתקאה אטרקטיבית.

 

האתר של הפועל ת"א חזר לעבוד\לצלוע לאחרונה. בכל-מקרה, כמיטב המסורת, קצת פיקנטריה על המשחקים נגד בני-יהודה:

http://www.htafc.co.il/wp-content/uploads/2017/03/preview_bney_yeuda-2.Xxx

המאזן המלא בין הקבוצות: 121 משחקי ליגה - 60 ניצחונות להפועל, 37 תוצאות תיקו, 24 ניצחונות לבני יהודה, יחס השערים : 112:185 להפועל

רשימת מלכי השערים של הפועל במשחקים נגד בני יהודה: משה סיני – 8 שערים| גדעון טיש – 7 שערים| גיל לנדאו ועומר דמארי - 6 שערים| חיים נוריאלי, שייע פייגנבוים, ג'ורג' בורבה – 5 שערים.

משחקים למזכרת:
- עונת 2002/03 - אחרי 4:1 קל בשכונת התקווה הפועל שוב מביסה את הכתומים והפעם 3:0. קלצ'נקו כבש צמד וטועמה הוסיף אחד, כל גול בצבע
- עונת 2005/06 - הפועל מנצחת 4:0 את בני-יהודה וגילי ורמוט כובש את שער הליגה הראשון שלו באדום בגולאסו אמיתי כשהוא מכדרר מקו מחצית המגרש ועד סוף הדרך! איזה גול!
- עונת 2007/08 - ניצחון 1:0 סופר-חשוב עם גול בסיבוב של פאביו ג'וניור, הפועל הייתה חייבת את הניצחון הזה כמו אוויר לנשימה בקרב תחתית עצום.
- קפצנו לעונת הדאבל - 4:0 גדול על בני-יהודה בצהרי יום שבת, שבוע אחרי התיקו המאכזב עם הפועל פ"ת. ידין כבש שער אדיר במסובבת לחיבור.
- כמובן שאפשר לדבר גם על גמר הגביע עם האדום של איינוגבה, הצמד של ורמוט.
- עונת 2010/11 - ניצחון 1:0 בגשם מטורף על בני-יהודה, משחק ששוחק, נעצר ונדחה. גילי ורמוט כבש בגשם.
- ניצחון 2:1 באותה עונה קרוב-קרוב לפלייאוף - שער מאוחר של תמוז השיג את ה-2:1 במשחק הזה.

 

אבל כל כך רך. רגל ימין שלו כל כך מוגבלת. מצד אחד זה נחמד שהוא מנסה לעשות דברים יצירתיים, אבל הבעיה היא שזה לא צד כל כך חזק אצלו והוא מאבד הרבה מאוד כדורים. הוא יכול להיות שחקן מצויין בעוד 2-3 שנים עם כלים נכונים, הבעיה היא שהוא לא במועדון שיכול להפוך אותו להיות כזה.

מעניין אם עוברות לו בראש מחשבות אם היה צריך להישאר בהפועל ר"ג לפחות עד לסיום העונה.

 

בעיקר בגלל שאין שחקן שיוכל לפנות לו שטח (כמו פירס במכבי פ"ת או אוגו בב"ש) הוא יכנס הרבה מאוד פעמיים לדאבל-אפ ויאבד את הכדור. אתמול במחצית הראשונה היה אפשר לראות שהוא לא סופר את פיניש, אבל כשקנדיל וגורדנה לחצו אותו הוא לא היה פאקטור.