נבחרת מנג'רים כושלים במיוחד Gareth Southgate named England boss - but where are other England stars of Euro 96 now? | Football News | Sky Sports
וזה לא רק כמותית עם דפו. הבנאדם כובש שם שערים מחצאי מצבים. תמיד אהבתי את השחקן הזה, הוא חלוץ אמיתי שכל הזמן מחפש את השער. מדהים שבגיל כזה הוא עוד מחזיק כמעט לגמרי לבד קבוצה בפרמייר ליג.
זימון ראוי ומתבקש. אבל השאר? אחד הסגלים העצובים והמדכאים לדעתי בשני עשורים האחרונים. ג׳ייק ליברמור, וורד פראוס, איזה סגל מזעזע. Sent from my iPhone using Tapatalk
מה זה משנה? לעלייה זה בטח יספיק. אפשר לחפור על הסגל של אנגליה בקיץ 2018. מתישהוא עם קצת מזל ולאו דווקא שכל, גם אנגליה תעשה משהו באיזשהוא טורניר. זה הטבע של הטורנירים האלה.
אם זה היה עובד ככה אז היית מצפה שתהיה תחלופה גדולה יותר בין הנבחרות שמצליחות בטורנירים האלה, לא כל הזמן גרמניה, ספרד, איטליה וצרפת. זה מראה שיש מדינות שיודעים לעבוד בהן ביסודיות עם נוער (אלא אם אתה מאמין שהאנגלים נולדים נחותים בכדורגל), להיות מעודכנים ומתקדמים מבחינה טקטית ומבחינת צורת העבודה, ויש מדינות שבהן מנהלת את הכדורגל חבורה של מטומטמים יהירים שבטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת ולא מסתכלים סנטימטר קדימה. אתה לא באמת מאמין ש50 שנה של כישלונות זה עניין של חוסר מזל.
שיתחילו מבחירת מאמנים נכונה. ובכלל נבחרת אנגליה זה רק קצה הקרחון של היחס לכדורגל מקומי במדינה הזו. זה שכדורגל הומצא באנגליה מאז ותמיד הזיק. זה גרם לשמרנות חולנית. המהפכנים בכדורגל האנגלי תמיד הגיעו מהמועדונים - הרברט צ'פמן, מאט באזבי, ביל שאנקלי, אלכס פרגוסון, ארסן ונגר בתקופה היפה שלו וכו,. גם הקמת פרמייר ליג. ההתאחדות האנגלית עצמה סירבה שאנגליה תשחק במונדיאלים הראשונים ,סירבה שהקבוצות שלה ישחקו בגביע אירופה. היום זה מתבטא המון בנזק שהיא גורמת לטיפוח השחקנים המקומיים ואי אפשר כבר לנתק את העליבות הגדולה של המאמנים הבריטים.
קאריק, לקחת את מה שאמרתי וכתבת משהו אחר. אני אמרתי שעם מזל יהיה אפשר להצליח בטורניר למרות הכשלים, לא שזה היה חוסר מזל ש50 שנה הנבחרת לא זכתה במשהו. מה צריך לעשות כדי שדברים ישתפרו? לא כתבנו על זה 100 פעם בערך? למי יש כח לחזור על הכל שוב? לצורך הדיון בנושא המזל והקשר שלו למונדיאלים ויורו, לאנגליה היה סגל מספיק טוב לפני עשור לקחת תארים בבינלאומי. עם קצת מזל עוד היו מכנים את הדור ההוא דור הזהב. זה הגבול הדק בין הצלחה וכישלון בטורנירי נוק אאוט של 5-6 משחקים.
חוסר מזל קלאסי זה יורו 1996, מונדיאל 1990, אולי גם מונדיאל 1986. בהרבה טורנירים גדולים זה היה חוסר מושג מצד המאמן.
כל פנדלים זה חוסר מזל. זה לא באמת מעיד על מי טוב יותר. שיטה מטומטמת להכרעה של טורניר שהוא מראש לא מייצג ולא מעיד על מי הכי טובה.
מה מטומטם בשיטה הזו? מה האלטרנטיבה? יש גבול גם לכמה זמן אפשר לתת למשחק להמשך. אני גם לא חושב שזה נכון שפנדלים זה נטו מזל, זה אלמנט גדול בהחלט אבל גם לבעוט פנדל צריך לדעת וזה כישור לכל דבר.
לגבי פנדלים אני אנסח מחדש, זה לא כישרון שבזכותו אני חושב שראוי שקבוצה תעלה שלב חייב להיות גבול? למה בטניס אין גבול? יש הרבה פתרונות יצירתיים. פשוט עולם הכדורגל יזדעזע אם נפעיל טיפה את השכל אז עדיף להמשיך במסורת. תמשיך בלי הגבלת זמן ותוריד שחקן לכל קבוצה כל 15 דקות, זה סתם מהראש שלי עכשיו. הכל עדיף על פנדלים. כשיגיעו במחשבה ל2017 אולי אני אחזור להתעניין בטורנירים האלה. עד אז הם יוקרתיים רק בגלל ההיסטוריה שלהם, הדבר היחיד שהם מייצגים זה מי הייתה טובה יותר במשך 5-7 משחקים. אגב, אפשרי גם לעשות מזה ליגה שמסתיימת כל שנתיים ומחזורי הליגה יהיו כל הפסקת נבחרות ונבחרות יעלו ויירדו ליגות בהתאם לתוצאות שלהן. סליחה על הפוסט, בואו נחזור למה שעושים מאז 1930 זה הכי טוב.
