מנצ'סטר סיטי 2016/17 - עידן פפ גווארדיולה

תוצאות יחסית לסגל שיש לו, האם הוא מקדם את השחקנים ובכלל את המועדון. איזה כדורגל משחק.
ברור שבבאיירן לפפ כמעט לא הייתה אפשרות לעשות טוב יותר מאשר קודמו בעונה האחרונה ולכן כל המהלך הזה היה מאכזב.

 

מנ סיטי לא הייתה במאבק האליפות מאז המחזורים הראשונים, בליגה היא נכשלה אלא אם צ'לסי פתאום תאבד עכשיו המון נקודות ברצף.
באלופות זה אמנם טורניר נוק אאוט אבל לעוף בשמינית הגמר עם סגל כזה זה גם כישלון.
העונה פפ נכשל, נראה מה יהיה עונה הבאה.
שישים לב גם שהוא לא נגרר בטעות למיקום מחוץ לטופ 4 וזה בכלל יהיה כישלון מטורף.
לא מבין כמה אפשר להתפלסף סביב זה.
אם הוא רצה אתגר שישפוט אותו פחות בחומרה, יכול היה ללכת לקבוצות עם ציפיות נמוכות יותר.
באנגליה החיים קשים, כל סוף עונה אצל 6 הבולטות יש לפחות 3 שנכשלו והמאמנים שלהם צפויים לחטוף ביקורת, זה לא לה ליגה או בונדסליגה פה שהסיכוי שתסיים מקום 3 ומטה עם ברצלונה/באיירן שווה לסיכוי שתסיים מתחת למקום 6 עם מנ סיטי.

 

בואו רגע נחזור לחצי הגמר של הסיטי נגד ריאל מדריד. זו סיטי שאתם רוצים לראות? ברצינות???

לפי מה שאני רואה, בהנהלה של סיטי מאסו בירידה ביכולת בעונה שאחרי האליפויות והתחילו לחשוב קדימה ולא רק על העונה הנוכחית. בזה אתם מסכימים?
יופי. לא נראה לי שמישהו מצפה לזכות באליפות מהחומר שנשאר בעונה הזוועתית שעברה על סיטי עם פלגריני. כן, זוועתית. להגיע לחצי הגמר עם כל הכבוד זה לא מסמל כלום, בטח ובטח איך שנראו בברנבאו. בשביל לבנות את הקבוצה מחדש הביאו את סוריאנו, צ'יקי ופפ. גם ברצלונה לא נבנתה בקיץ אחד.
פפ עצמו שיקם את קבוצת המילואים בצורה שאף אחד כאן לא מודע אליה. בקצרה: ב2007 בארסה ב' ירדה לליגה הרביעית, שפל של הקבוצה. הירידה גרמה לבארסה ג' לרדת אוטומטית ליגה. ההנהלה החליטה לסגור את בארסה ג' ולהביא את פפ. הוא בנה קבוצה אחת חדשה, שנוצרה משאריות שחקנים של שתי קבוצות פורקות+קבוצת הנוער. הקבוצה עלתה לליגה השלישית בחזרה, קבוצה חדשה שכללה גם שחקנים שעתידים להשתלב בקבוצה הבוגרת, בינהם פדרו ובוסקטס.
בוסקטס לא היה מהכישרונות שמדברים עליהם כמה שנים (כמו ג'ובאני דוס סאנטוס, דאולופאו...), ולפתע מצא את עצמו בהרכב פותח בליגה הראשונה בעונה שאחרי. על ההכנה לעונה הראשונה של פפ בבוגרת כבר נכתב פה הרבה.

אז לפני שאתם מנתחים את הדרישות של ההנהלה, קחו צעד אחורה. אולי הם כיוונו לאליפות, אבל זה לא בדיוק המטרה העיקרית. בסיטי רוצים ליצור קבוצה לעתיד, לבנות שלד כמו שפפ בנה בבארסה, שעד היום לואיס אנריקה נהנה ממנו. גם בבאיירן הוא שינה, אבל הכי קל לטעון שהוא ישב בספסל של באיירן, שיחק טאקי ודוקים ונתן לשחקנים לשחק כמו בפיפא, על QUICK SIM.

בכלל, הורג אותי כשאנשים מתייחסים להישגים של מאמנים, שחקנים וקבוצות רק ברמה השטחית ביותר, כאילו שהם רק מתעדכנים בתוצאות בSOCCERSTAND ושום דבר אחר לא משנה ושמבחינתם פפ=יובל נעים, ושהקבוצה עם השחקנים הכי שווי ערך היא בהכרח הטובה ביותר מכולם ושלמאזן כוחות בדשא ולטקטיקה ולחיבור אין חשיבות.

 

גם בלה ליגה יש ציפיות גדולות, אם אתה מאמן את בארסה/ריאל ולא לוקח אליפות זה כשלון. לפפ יש 3 אליפויות מתוך 4 השנים שהוא היה שם. והוא לא לקח את האליפויות האלה מול עצמו אלא מול ריאל

 

אתה לא חושב אז שבכל הפרמטרים האלה הוא עשה עבודה טובה בשנים הקודמות?
ושבעקבות העובדה הזאת מגיע לו יותר משני שליש של עונה לפני שחורצים את דינו?

אתה טוען למשל שמאמן צריך לקדם שחקנים. חסר שחקנים בבארסה, באיירן ואפילו סיטי(דה ברוינה) שיטענו שהוא שינה להם את הקריירה לחלוטין?
אבידל טען בעבר שבליון לימדו אותו לעשות הגנה ולהשיג את הכדור ואצל פפ לימדו אותו לחשוב מה לעשות עם הכדור עוד לפני שהוא השיג אותו. וזה רק דוגמא אחת מיני רבות.

איזה כדורגל מאמן משחק זה נתון סובייקטיבי. יש כאלה שחשובים שהכדורגל של פפ התקפי ויצירתי ויש כאלה שאומרים שהוא משעמם ומוציא אותם מדעתם. קשה לקבוע הצלחה של מאמן לפי פרמטר כזה.

 

אני מדבר על העונה, נכשל. הבנתי שזה לא קונצנזוס משום מה.

 

את ברסה הוא בהחלט קידם באופן נהדר, אבל מאמן לא יכול לאמן רק אותם שחקנים. הגדולה של פרגי הייתה שהוא בונה כל פעם קבוצה גדולה חדשה.
פפ לא יכול לאמן כאילו עדיין יש לו את המשולש מסי, צ'אבי, אינייסטה ואת בוסקטס בשיא כושרו מאחוריהם. זה תלכיד שחקנים שיכול לקרות פעם ב - 50 שנה.
סיטי הוא האתגר הכי קשה שפפ קיבל והעונה היא כישלון גדול. אף אחד לא קובר אותו כמאמן (אגב בניגוד למוריניו שלדעתי הוא כבר לא רלוונטי לרמות הגבוהות באמת, וברמות בינונית הוא לא יאמן, קרי מדובר במאמן גמור). פשוט יש עליו ביקורת מוצדקת ומה שהוא השיג בבאיירן יכולים להשיג גם עוד 20 מאמנים.

 

@alexshw ,
אני מסכים שהתלכיד שנוצר בבארסה הוא משהו נדיר( ומגיע לפפ המון קרדיט שזה קרה בכלל), אבל אני לא חושב שזה אומר שהוא לא יכול לשחק עם הסגנון שלו גם במועדונים אחרים.
נכון, יש לו את הסגנון שלו שהוא לא משנה וזה פוגע בו במצבים מסויימים, אבל בסופו של דבר אם כל אחד יכול להשיג חצי גמר בבאיירן אז מה רע בלהשיג את זה עם סגנון שנחשב אטרקטיבי( והושג ללא השחקנים שציינת מבארסה) במקום כדורגל יותר ציני? זה בסה״כ משחק אחד ולפעמים גול אחד ממקום בגמר.

יכול להיות שהסגנון הזה לא יעבוד בסיטי בגלל אי אילו סיבות( תחרות, סגל שלא כולל את הקישור שהיה לו בבארסה), אבל מגיע לו לנסות לפני ששופטים אותו לא?

העונה של סיטי כנראה תירשם כ״כישלון״(כישלון גדול זה קצת כבד), אבל צריך לשאול עד כמה פפ אחראי על המצב הזה. בעיני זה נראה שהאחריות היא יותר מערכתית - בחירת מאמן ובניית סגל(מה שיש כיום בסיטי זה מביך ביחס לתקציב ולמועדונים גדולים באירופה כיום. זבאלטה, סאניה, קלישי, טורה, פרננדיניו, קולארוב - לזה אנשים קוראים הסגל הכי טוב באנגליה?).

 

לפי המשחקים שראיתי את סיטי זה לחלוטין החלטות גרועות של פפ. בין אם החלפות תפקידים מטומטים(אבל הפעם עם סבאלטה וקולארוב למשל ולא עם לאהם שהוא פרופסור לכדורגל לכל דבר), זלזול בסגנון היותר פיזי שיש בפרמייר ליג, זלזול בלו"ז התובעני.
בניית הגנה חלשה ביותר. הימור על שוער לא מתאים. הבאת בראבו זה בדיוק סמל לכך שפפ סירב לעשות את ההתאמות הנדרשות לאנגליה.

גם הורדת קון לספסל החלטה משוללת כל הגיון כי הרי שמדובר בשחקן הטוב והמשפיע ביותר בהסטוריה של סיטי. הקלף הכי בטוח בפרמייר ליג, כזה שתמיד מספק את הקבלות.
למה הוא עשה את זה? רק אגו ורצון להוכיח שפפ מיוחד ונמצא מעל הענף.

 

הנקודה לגבי בראבו, את פפ הביאו לסיטי בשביל הסגנון שלו. גם אם בסופו של דבר נראה איזה שינוי בעתיד בסגנון המשחק שלו, הוא בכל מקרה היה חייב לנסות ליישם את מה שהוא מכיר ואת מה שהביאו אותו ליישם מלכתחילה.

לגבי אגוארו, אני מבין למה זה נראה רע שאחד הסקוררים הגדולים בתולדות הפרמייר ליג לא מקבל את ה״כבוד״ הראוי לו, אבל גם לזה יש תקדימים בקריירה של פפ. סמואל אטו וזלאטן.
אני לא יודע מה קורה בתוך חדרי חדרים, ולכן אני גם לא מתיימר לקבוע אם זו החלטה נכונה או לא, אבל פפ הוא המאמן ולכן צריך לתת קרדיט להחלטות שלו. החלטות דומות בעבר הוכיחו את עצמן.

בניית הגנה חלשה זה נטו על המנהלים.
הם בנו את הסגל לאורך שנים והביאו אותו למצב הזה ואז הביאו מאמן שידוע שמשחק מאוד התקפי.

 

פפ רצה את סטונס. בכסף שהוא בא אפשר להביא שני בלמים טובים בהרבה. זו הייתה עסקת חלומות לאברטון שגם קיבלה סכום מטורף וגם הביאה בלם בכלום כסף שהוא במקרה הגרוע לא נופל ממנו ביכולת.

אטו היה סרטן בחדר הלבשה ובכלל מסי הגיע כבר לבשלות אז אפשר היה לוותר על הקמרוני, זלאטן לא מתאים לסגנון שלו. אגוארו לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות.

 

נניח שפפ רצה את סטונס( לא מכיר את הנושא הזה), בשביל מה יש מנהל מקצועי?
זה שוב חוזר לכשל המערכתי שדיברתי עליו.
לא יכול להיות שכל ההגנה קמה ונופלת על שחקן צעיר שרק העונה הצטרף.

סרטן, לא מתאים, מסי בשל - בין אם נכון או לא, פפ קיבל החלטות שהיטיבו עם הקבוצה. יכול להיות שספציפית עם אגוארו זו החלטה שתחזור לנשוך אותו בתחת, אבל זה מוקדם מדי לקבוע.

 

זה קצת כמו ביונייטד ששמה יותר מדי ביצים בסל של פוגבה כשיש לה מיליון בעיות בסגל. גם כאן בשביל מה לסכן כזה סכום על שחקן ללא שום קבלות ואחרי עונה גרועה באברטון בה לחלוטין לא הוכיח שהוא שייך לרמות האלה?
אם הם לחוצים נורא על HG אז בשביל מה יש להם אקדמיה שהם כל כך מפרסמים כטובה ביקום?

 

אני לא מבין למה אבל הכל צריך להיות קיצוני. למה זה או שפפ הוא הצלחה בכל מקום שהיה בו כולל באיירן וגם העונה חוסר ההצלחה זה בכלל לא אשמתו, או שפפ נכשל בכל מקום שהיה בו חוץ מברצלונה כשגם שם ההצלחה הייתה בגלל הסגל שהיה לו.

צריך לשפוט כל מקום וכל קדנציה של פפ בפני עצמה. כשלפעמים יש גם טווח אפור.

ברצלונה למשל היא הצלחה אדירה בעיני, גם בגלל התוצאות והתארים, גם בגלל איכות הכדורגל, גם בגלל קידום השחקנים, וגם בגלל טביעת האצבע הברורה שלו מבחינה מקצועית.

באיירן למשל היא לא הצלחה לאור הסגל והתקציב והפערים מיתר הקבוצות בגרמניה והציפיה להצלחה אירופאית שלא קרתה, אבל היא עדין לא כישלון כי פפ עדין זכה בשלוש אליפויות ושני דאבלים, חלקם בצורה סופר מרשימה כשהוא שובר שיאים של נקודות שלא היו לפניו, כשהיו כבר מאמנים בבאיירן שהצלחו לאבד את האליפות לקבוצה כמו דורטמונד למשל, כלומר אפשר גם לאבד את האליפות בגרמניה וזה באמת כישלון.

סיטי, אם נחזור לנושא המקורי, נכון להיום, היא כישלון. הסגל של פפ לטעמי, בטח מבחינה התקפית, הוא הטוב בליגה. הגנתית, שני שחקני הרכש שפפ רצה וקיבל, בראבו וסטונס, הם כישלון חרוץ, ואי אפשר להתעלם מכך. פגיעה בשוער ובלם, הייתה יכולה לשנות את ההגנה של סיטי מקצה לקצה. גם הרכש של גונדואן הוא בינתיים כישלון גדול וגם הוא משפיע על האיזון בקבוצה, כי סיטי היו צריכים לרענן בקיץ ולהפסיק להסתמך על יא יא טורה המזדקן בקישור, ובפועל הביאו שחקן פציע שבקושי משחק השנה מה שהחזיר את יא יא טורה לתמונה.
סיטי העונה הייתה חייבת להיות במאבק האליפות עד למחזור האחרון (אולי זה יקרה למרות שבמצב הנוכחי קשה לי להאמין), והייתה חייבת לעבור קבוצה כמו מונאקו שנחותה ממנה בכל פרמטר בליגת האלופות. ברגע שזה לא קורה, זה כישלון ואי אפשר להסתתר מזה.

עם זאת, וזה משהו שאני חוזר עליו גם כשמדברים על מוריניו, וגם כשמדברים על קלופ, ואציין זאת גם כשמדברים על פפ, מאמן צריך זמן על מנת להטמיע את הפילוסופיה והכדורגל שלו בקבוצה. יש חריגים, ולרוב לאורך זמן גם הם נתקלים בקשיים, אבל כדורגל, בטח ברמות האלה, הרבה פעמים מצריך מקבוצה לעבור תהליך על מנת להשתנות, ותהליך זה לרוב משהו שצריך זמן כדי שיתרחש.
פיטורים של פפ, לא משנה איך העונה תגמר, יהיו טעות. אם סיטי הביאו את פפ רק לעונה הנוכחית, זה משהו אחד, אבל סיטי הכריזה שהיא הביאה את פפ לטווח הארוך, לפחות לשלוש השנים הקרובות, ולכן אם היא רוצה שפפ באמת יבנה בסיס שישאר לאורך זמן, שפפ יביא אותה למקומות שלא הייתה בהם בעבר כמו איום על זכייה בליגת האלופות, היא צריכה לתת לפפ זמן, גם אם בתחילת הדרך הוא לא עומד בציפיות.