הליגה הלאומית 2016/2017

בית״ר ת״א רמלה קבוצה איכותית וללא שיחרורו של ג׳ייקוב נג׳ובו הייתה יכול ללכת עד הסוף לדעתי.
השבוע קראתי דיווחים שעדן שרם המצוין בתוכניות שלנו לעונה הבאה, הלוואי ונצליח לרכוש את דור ז׳אן הנהדר, מהראשונים שהייתי לוקח לליגת העל.
בכלל, יש הרבה שחקנים בלאומית שראויים לליגת העל ובמיוחד בבית״ר ת״א רמלה ישנם שחקנים שהייתי שמח לראות במדים של מכבי נתניה (ברסקי, גלזר, שרם, ג׳אן ועוד).

14 נק׳ ממקום שני, 20 נק׳ ממקום שלישי.
הפועל ר״ג רחוקה ממכבי נתניה 20 נק׳ ומהמקום ה-15 רק 19 נק׳.

 

יש לי הרבה מה לכתוב על העונה הזו. ובכלל על המועדון הזה שחווה תהפוכות בלי סוף ואיכשהו צומח מחדש. זה לא מובן מאליו. עד לנפילה הבאה
מישהו כתב היום-
איך מזהים שאנחנו אוהדי מכבי נתניה? השחקן שהכי מרגש אותנו זה שחקן שלא הפסיק להחמיץ
(רוסלן לוברסקי למי שלא ניחש...)

אסכם את היום במתן פוקוס לבן של אחותי- אמא אוהדת נתניה, אבא אוהד הפועל ב״ש ועם אישית לוחצת שלו ושל המשפחה על הילד הפכו אותו לאדום.(היה כבר פעמיים-שלוש בטרנר וגם ליד הבית כשב״ש הגיעה למושבה)
היום הוא הגיע פעם ראשונה למשחק ביהלום, נהנה מאוד, ואפילו טען שהוא אוהד גם של ב״ש וגם של נתניה.
עשינו את שלנו
תודה למברכים!


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אחים מכבים שלנו,
ברוך שובכם

 

איפה שמעת את זה ?
ערן לוי ודיא סבע ביחד עם 22 בישולים, זאת הכוונה.

 

יש הרבה דימיון בין העונות 2013/4 ו-2016/7. את שתיהן מכבי נתניה התחילה בליגה הלאומית, אחרי שנשרה ליגה בגלל מחדלים ניהוליים עונה קודם לכן ואת שתיהן מכבי נתניה התחילה בלי בעלים ועם בעיות מכול מיני סוגים. אבל יש שני דברים שמבדילים את העונה הזו מעונת העלייה הקודמת:

א. הגישה. אני יכול להעיד על עצמי שהיה לי קשה מאוד לגייס כוחות נפשיים לעונה הזו. הרגשתי אבוד, מותש ומרוקן אחרי כול מה שקרה בעונה שעברה. אם בעונת העלייה הקודמת הגעתי רעב, אז העונה ניסיתי להדחיק כול דבר שקשור לקבוצה הזו וניסיתי להתנתק ורק אחרי שהבנתי שזה בלתי אפשרי בגלל התדירות שזה פוגש אותי (משפחה, חברים, פייסבוק) החלטתי לרכוש מינוי.
הסיפור שלי הוא סיפור של הרבה מאוהדי מכבי נתניה.

ב. העוצמה. גם בעונת העלייה הקודמת מכבי נתניה הפגינה עוצמה והראתה שהיא גדולה בהרבה על הליגה הזו, אבל אז הקבוצה הייתה רעננה יותר וחשוב מכך, עשירה יותר, מהמתחרות שלה. העונה מכבי נתניה הגיעה מותשת, בלי יתרון כלכלי על פני המתחרות שלה, עם סימן שאלה גדול לגבי שחקניה המובילים שלא שיחקו במשך עונה שלמה בגלל פציעות, כשאחת המתחרות היא יורדת טרייה שבנתה סגל חזק מאוד כדי לעלות תוך עונה. כמעט שכחתי, היה גם עונש הפחתת 9 נקודות שהקבוצה הייתה צריכה לסחוב על הגב.
מכבי נתניה ניצחה משחקים אך ורק כי היא מכבי נתניה. השם, המותג, הקהל והאיצטדיון הביאו לקבוצה נקודות במשחקים שיכלו ללכת לכול כיוון.

 

לא יודע איך מתחילים לסכם עונה כזאת אבל כנראה שאי אפשר להמנע מלהתחיל בעונה שעברה.
אני חייב להגיד שאני מעריץ את כל האוהדים שהמשיכו להילחם כדי להחיות את הגוויה הזאת, אין לי מושג מאיפה הם מצאו את הכוחות.
אני מודה שאני פשוט ויתרתי, לא נכנסתי לכתבות, לא התעניינתי, אין לי מושג מה ההבדל בין פירוק לכינוס נכסים. תעירו אותי כשזה נגמר.

ואז הגיע סגל ופתאום ערן ודיא נשארו וסגן מאמן העונה שעברה בליגת העל מגיע. לא חשבתי שזה יספיק אז להמון אבל שני השחקנים האלה לבד אמורים להספיק לעונה סבירה. אחרי הכל מה כבר יש לידם? שוער מהנוער, בלם זר אלמוני ועוד בלם ליגה לאומית ממוצע, מגן שמאלי שלא הכרתי ו-ויקי.
לא נראית כמו חולית הגנה לצאת איתה למלחמה. הקישור נראה קצת יותר מעודד (בעיקר אחרי שקראתי מה אנשים פה כותבים על אולסק ועלי) אבל ההתקפה? חלוץ מהנוער של חיפה ורועי דיין? ומה עם קצת עומק ומי אלה כל השחקני ליגה א' האלה שמצטלמים עם חולצה?

לא הלכתי לאף משחק אימון אבל מהאוהדים שהיו וכתבו היה אפשר להבין שאין דברים יוצאי דופן. הבלם איטי, החלוץ לא קשור לענף. היו רצף של משחקים שלא הבקענו גול (קבוצה שהבקיעה ב-32 מ-34 המשחקים שלה העונה כן?).
המשחק הראשון שהייתי היה בגביע הטוטו ברמה"ש. היו דברים טובים, היו פחות. לא הרגשתי שיש איזשהן פערי רמות בין הקבוצות ובחלקים גדולים היינו גם פחות טובים. נראתה כמו קבוצה שתעביר את הזמן בלי סכנת ירידה ועליה. סוג של הפועל פ"ת כזה (נו אפנס).

את הפוטנציאל של הקבוצה התחלתי לראות במשחק הראשון במושבה. פתאום ראית קבוצה מאומנת ששולטת שליטה מוחלטת במגרש קשה, קוגבניה כבר הרבה יותר הרשים אותי (למרות החמצה מול שער ריק), בעוד שאני מתבייש להגיד שלברנקו זה לקח שבוע נוסף, ובסוף המשחק שני דברים בעיקר רצו לי בראש.
1. העונה נגמרה אז למה לעזאזל קללת ההחמצות עוד נמשכת?
2. אם לא המינוס 9 אין לי שום ספק שאנחנו עולים אבל ככה? ואם נקלע לתקופה לא טובה ועוד כמה שבועות זה כבר יהיה 15?

להיות רק במינוס 8 אחרי משחק כזה ועוד עכשיו הגלקטיקוס מעכו מגיעים ואז נוסעים לשעריים, מתי נסגור את ה-9 מקודות האלה אלוהים יודע.
אבל אז הכל השתחרר, 4-0 על עכו ואחרי ה-2-1 על שעריים כבר חשבתי לעצמי ששלושה משחקים זה לא צירוף מקרים וגם בעלייה הקודמת לא שיחקנו ככה. היו כמה משחקי חוץ מאכזבים אבל הבית הפך למבצר והווינריות הזאת, איפה היא היתה כל חיי?

אחרי הניצחון בעכו והעלייה למקום הראשון זה הרגיש כמו תחילת הסוף. המשכנו לניצחון על שעריים (בשניה האחרונה אלה מה?) ועכו התחילו לאבד גובה. כשחזרנו בהרצליה מ-2-0 ל-4-2 אני אומר לעצמי שזה פשוט קל מדי וכנראה כמו בסצנה מפורסט גאמפ שלוטננט דן צועק שאין אלוהים ובאותו רגע הוא "הופיע" אז גם כאן משום מקום העונה קיבלה תפנית וכל הווינריות הזאת נעלמה כלא היתה.
פתאום הרצליה חזרו בדקות האחרונות ל-4-4, שבוע אחרי גם בני לוד חזרו מ-2-0 בקלות והוסיפו שיויון בדקה ה-90 ואחר כך גם בית"ר תל אביב עשו אותו דבר וכל הפער הלך ונסגר כשבשיאו אפילו ירדנו למקום השני.

אבל כנראה שהכל היה לטובה כי קבוצה כזאת לא יכולה לסיים עונה בלי משחק גדול מבחינת קהל (שדי איכזב רוב העונה). גביע לא היה לנו בניגוד לעליה הקודמת אז זה היה חייב להיות בליגה והקהל לקח את עצמו בידיים. 7000 מול עכו, מהפך ענק וניצחון. 3000 וחמישייה בר"ג והשיא אתמול.
אני מודה שלא האמנתי שנגיע אפילו למה שהיה נגד עכו, לא חשבתי שאנשים מספיק יתרגשו מהלפוך עליה בטוחה לרשמית (כמו בפעם הקודמת שלא מילאנו צד אחד) אבל כמה שטעיתי. אנשים היו בטירוף ולנו נותר רק לא להרוס את זה, זה היה אסון אם הקהל הזה היה חוזר מאוכזב אבל המשחק היה הכל חוץ ממאכזב.

מחצית ראשונה שהיו דקות שהיה נראה שאנחנו 2 שחקנים יותר בגלל הטירוף, 1-0 (מטרה ראשונה לראות את המזרחי חוגג - הושגה) ועוד כמה החמצות נוראיות אבל בית"ר תל אביב קבוצה טובה מאוד וההגנה שלנו פחות ואיכשהו ירדנו למחצית הזאת רק בשיויון.
מחצית שניה זה כבר נראה הרבה פחות טוב, עוד סיכנו פה ושם אבל היה נראה שאנחנו הרבה יותר קרובים לקבל מאשר לתת כשברסקי מוצא את המשקוף ועוד פעם שחקן שלהם לבד מול השוער החליק. ואם נגמר תיקו מה עושים? חוגגים? ואז הגיע שון ויסמן. לפעמים אני לא מבין איך החזקנו סיבוב וקצת בלעדיו ועשה את ה-2-1 שלא האמנתי שיכול להיות כל כך מתוק.

2016/17 - היה תענוג.

 

משתמש בפורום אוהדים שלנו כתב את זה. טען שחבר אמר לו. תיארתי לעצמי שזה לא הגיוני.

 

זה מדהים איך אי אפשר לשנות dna של קבוצה אפילו במשחק עלייה שלה,
הפועל עכו לא עברו את החצי אתמול במשך כל המשחק.
קבוצה מגעילה ומשעממת.

מזל טוב לנתניה.

 

כיף שנתניה חזרה. בהחלט מהמועדונים שאני יותר מחבב בכדורגל שלנו.

 

@הקופ בישראל
גיא גרוס בדרך למכבי נתניה.
האם המחמאות שהוא רוכש מעידות על שחקן יוצא מן הכלל או מדובר בשחקן של יחסי ציבור ? מה נסגר עם כרטיס השחקן שלו והאם הוא יכול לשחק גם כקשר אחורי לפי מה שזכור לי ?

 

בלם, IQ כדורגל גבוה, לא מהיר במיוחד, לא מתאים לשחק כקשר אחורי,
שנה שעברה היה אמור לסיים חוזה וכבר היה במגעים עם איזי,
אבל ברקו חסם את המהלך ואמר לו או אתה חותם או יציע עד סוף העונה, בסוף חתם. אני לא זוכר לכמה זמן והאם הולך בחינם, כנראה שכן לפי מה ששמעתי. דר"א, אח שלו גם שחקן כדורגל מוכשר, משחק בנוער הראשל"צי.

רשמתי כאן כבר פעם שהוא אחד מאלו שצריך כבר כמה שנים לשחק בליגת העל, ע"ח דודי תירם רק עם נתונים קצת יותר טובים מבחינה פיזית אך פחות אתלטי מדודי.

ומזל טוב על ההחתמה על עדן שרם, אחלה שחקן רוטציה.

@yakov_y

 

תגדיר ״לא מהיר במיוחד״, מאוד קריטי למצבת הבלמים הנוכחית של מכבי נתניה ובמיוחד לשיטת המשחק וקו ההגנה הגבוה שמכבי נתניה שיחקה העונה.

עדן שרם חלוץ לא רע אבל דור ג׳אן הרבה יותר מרשים, טכני בניגוד אליו, יובל שוואט עדיף גם כן, שלא נדבר על ג׳ורדן פושה, כנראה העובדה שדראפיץ׳ אימן אותו לפני כשנתיים השפיעה.
דרך אגב, הלוואי ונרכוש כמה שיותר שחקנים מבית״ר תל אביב רמלה, הקבוצה הכי מרשימה ששיחקה נגד מכבי נתניה העונה בכל המפגשים.

 

קבוצה שמבססת את הרכש שלה על ליגה לאומית תחזור מהר מאוד לליגה לאומית.
גרוס ושרם מוכשרים אבל אם הם לא באים לספסל נתניה יהיו בבעיה. הבסיס שלהם חלש מאוד.