ריאל מדריד 2016/17:: שחק אותה זיזו - אלופת אירופה רוצה הפעם להצליח בליגה; כריסטיאנו מקרטע

מארקה: סאגת מוראטה עשויה להימשך כל הקיץ

http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/06/13/14973755762712.Xxx

עונת המלפפונים בשיאה מה שנקרא, ומוראטה הוא המלפפון החם ביותר בספרד. במארקה מסבירים את מצב העניינים מבחינת ריאל מדריד - אין חיפזון, לא דחוף בכלל למכור את מוראטה. 'אם קבוצה רוצה את מוראטה - היא צריכה לשלם', אמרו במועדון שלא לייחוס. ריאל מדריד אישרה, כך לפי הדיווחים, שיונייטד שמחזרת אחריו נמרצות הציעה 70 מיליון יורו - בעוד ריאל מדריד רוצה 90 מיליון יורו. אגב, לאו דווקא אמרו זאת בספרד, אבל אולי ריאל מדריד תרצה 'למשוך' את מנצ'סטר יונייטד באוויר עד לרגע האחרון, כזכר לנקמנות על עסקת דויד דה-חאה שפוצצה ברגע האחרון. היחסים בין המועדונים ידעו ימים טובים יותר, בקיצור.

ריאל מדריד תדרוש סכום גבוה על מוראטה. ראשית כל, הסכומים בשוק משתוללים. שנית, זידאן מאוד מרוצה ממנו וקשה להתעלם מהמספרים הנפלאים שסיפק אשתקד - 20 שערים ב-43 משחקים. כמוכן הקהל מאוד אוהב את שחקן הבית שלו. ריאל מדריד יודעת שליונייטד יש 'שרירים פיננסיים' והיא יכולה להשקיע הרבה כסף. המועדון לא ביצע רכש כבד בעונה שעברה וריאל צירפה רק את מוראטה למעשה כשאסנסיו חזר מהשאלה, וקחו בחשבון שחאמס אולי יימכר ולא בזול. 'ריאל מדריד בבירור לא תתפשר על פחות מזה', נכתב במארקה, אולי רק בימים האחרונים של החלון. 'שלווה היא מילת המפתח של ריאל מדריד', נכתב.

ובנושא אחר, דנילו עשוי להמשיך בקבוצה. ריאל מדריד הביעה שביעות רצון מסיום העונה של המגן שימשיך למלא את החסר בהיעדרו של דני קרבחאל. זידאן לא רוצה שינויים רבים מדי בסגל והוא מאמין בברזילאי. חלק מהאוהדים אמרו על דנילו - "אנחנו בטוחים שהוא לא במאה אחוז יכולת אבל זה חשוב לראות שהוא תמיד משקיע את כולו ומתנהג כמקצוען". ואכן על הרעב של המגן אי-אפשר שלא להסכים. דנילו ספג שריקות בוז רבות בברנבאו וגם כבש שערים עצמיים בגביע המלך אבל הצליח להתאושש ולשכנע את זידאן. חוזהו הוא עד 2021 ולפחות מבחינת זידאן כשמדברים על הסגל העמוק של הקבוצה - מתכוונים גם לדנילו.

http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/06/13/14973762203399.Xxx

- כתבה נוספת במארקה:: ריאל מדריד - עשר שנים קדימה. הנה תמונה מגניבה. באתר מדברים על העתיד הגדול שמצפה לריאל מדריד שממלאת את הסגל שלה בשחקנים צעירים ומוכשרים. כמובן ששחקני המפתח מתחילים להזדקן - כריסטיאנו בן 32, ראמוס בן 31 כמו מודריץ', קיילור בן 30 ובנזמה בן 29. מצד שני, לריאל מדריד גדל 'דור זהב' של בני ה-25: קרבחאל, קאסמירו, איסקו, דנילו, לוקאס ואסקס ו-ואראן שצעיר מהם. אסנסיו עצמו רק בן 21, קובאצ'יץ' בן 23. ריאל מדריד עתידה לצרף גם את מרקוס יורנטה בן ה-22, חסוס ואייחו בן ה-20 יחזרו מהשאלה ותיאו הרנדס בדרך. מרסלו בן ה-29 ונאצ'ו הכל יכול בן ה-27 גם כן לא ממש מבוגרים.

- והפעם ה-AS: עוד כתבה משבחת על זידאן, כהרגלינו בחודשים האחרונים. זידאן בסה"כ 17 חודשים בכס המאמן ובאמתחתו 5 תארים! הוא המאמן החמישי הכי מצליח בהיסטוריה של ריאל מדריד. זיזו האפיל כבר על מוריניו(3 תארים) ואנצ'לוטי(4 תארים) וכמובן שהוא עשה מה שרבים לא עשו וזכה עם הקבוצה בדאבל היסטורי ראשון מזה 59 שנה. חוסה וילאנוגה, האחרון שעשה זאת לפניו, זכה בשישה תארים. הבא בתור הוא ויסנטה דל-בוסקה שבשלוש וחצי שנים זכה ב-7 תארים(פעמיים צ'מפיונס ופעמיים אליפות ספרד), ובמקום השני ניצב לואיס מולוני עם 8 תארים(3 אליפויות ספרד אך ללא גביע אירופה). במקום הראשון כמובן מיגל מוניוז האגדי שאימן 14 שנה בקבוצה וזכה ב-14 תארים, בהם 9 אליפויות וגביע אירופה אחד

 

אסנסיו בראיון למארקה:"אסור לנו לאבד את הרעב לנצח"

ילד הפלא של הכדורגל הספרדי מסכם עונת בכורה מטורפת במדי ריאל מדריד וחולם לזכות עם הנבחרת הצעירה של ספרד באליפות אירופהU21 - כל זה בראיון ארוך ומפורט למארקה.

מה לא נאמר כבר על עונת הבכורה של מרקו אסנסיו בריאל מדריד. השאיר אבק לחסה רודריגס(2013/14) ואפילו למלך ראול. חיוך רחב 'שולט' בפניו של הילד בן ה-21 מהרגע שהצטרף לריאל מדריד. ואחרי שזכה עם הקבוצה בדאבל היסטוריה, נראה שהשמיים הם הגבול. המטרה הבאה של אסנסיו: להפוך לשחקן קבוע בהרכב וגם להיות חלק חשוב מנבחרת ספרד במונדיאל ברוסיה.

http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/06/14/14974652929417.Xxx

כבשת את השער הראשון שלך כבר בסופר-קופה נגד סביליה. האמנת שתצליח להמשיך ברמה הגבוהה הזו ולהשיג הכל?

- "מובן שהאמנתי, גם אם העונה הייתה מעל המצופה. במועדון גדול כמו ריאל מדריד אתה חייב לשאוף לטוב יותר ולזכות בכל התארים".

כל-כך הרבה עבר עליך השנה והנה אתה כבר בשער המארקה.

- "זו הייתה שנה נהדרת בשבילי, למדתי הרבה והתפתחתי לא רק ככדורגלן אלא גם כאדם, התבגרתי. אני מנסה לקחת הכל בצורה טובה ובאופן טבעי ככל האפשר גם אם לא בכל רגע אני מרגיש בן 21. במועדון כמו ריאל מדריד כל יום הוא אינטנסיבי ואתה עובר הרבה. כל שלושה ימים יש משחק חשוב ואין זמן לנוח, לחשוב, להתחרט, לנצח. הדברים הלכו מצוין ואין מה להתלונן, רק שימשיך ככה".

אסנסיו המשיך - "אני כן צורך את התקשורת מידי פעם, זה תמיד נחמד לקבל מחמאות וזה אומר שהשגתי הרבה אם מדברים עליי בכלי התקשורת במדריד או בכל המדינה". הוא נשאל האם חבריו משחקים ב-'לה-ליגה פנטזי' והוסיף - "האמת שכן ואני תמיד נוזף בהם אם מישהו מעז לא לקנות אותי למרות שאני שחקן יקר"(צוחק). אסנסיו מספר שהוא משחק בפיפה רק עם ריאל מדריד.

אתה באמת אותו מרקו אסנסיו שהגיע לריאל מדריד?

- "אני לא צריך לשנות כלום. כל ניסיון מלמד אותך. אני לא יכול להיות זהה אחד לאחד אבל האופי שלי זהה וגם החיוך".

מה הרגשת בגמר ליגת האלופות?

- "יממה קודם לכן דמיינתי שניצחנו ואני הולך להניף את הגביע ולעשות תמונה מצמררת יחד איתו. כשאתה עושה את זה, כשאתה משחק וכובש שער, גם אם הוא השער הרביעי והניצחון הובטח עוד קודם לכן - זו הרגשה נפלאה, הרגשה אדירה. כן, פתאום אתה נזכר שאתה רק בן 21 ויש שחקנים שכל הקריירה מחכים לריאל מדריד או לזכייה בתואר הזה".

רק לפני שנתיים לא זכיתב כלום. וכעת אתה שחקן חשוב בנבחרת ספרד U21 וזוכה בתארים עם ריאל מדריד.

- "זו הייתה שנה טובה מאוד, זכיתי בסופר-קופה האירופי, גביע העולם למועדונים, אליפות וליגת האלופות, הרגשתי חשוב".

זה נראה שאתה כלל לא מתרגש ולא חשוב אם היריבה היא יובנטוס בגמר, ברצלונה בליגה או משחק בגביע המלך

- "אני בדרך-כלל לא מתרגש על כר הדשא עצמו ומנסה להתנתק. הכדורגל חלק חשוב או כל חיי מאז שאני ילד. לפני המשחק עצמו יש קצת לחץ או דאגה ואחרי המשחק מותר 'להתפרק' ולהקצין רגשות אבל במגרש אתה ממוקד. כשאני עולה לשחק מובן שאני רוצה לנצח אבל גם ליהנות, זה המקוע שבחרתי בו. יש לי אחריות לעשות את הטוב ביותר שלי. זו הדרך".

אתה מסמיק כשמעריצים קופצים עלייך ברחוב ומפגינים חיבה, לעתים מוגזמת?

- "בשלב הראשון בוודאי, הייתי מאוד נבוך כשהלכתי עם חבריי ברחוב בפלמה, כשהייתי חלק מקבוצה הראשונה, ואנשים עוצרים אותי וצועקים 'זה מרקו אסנסיו!'. מרוב בושה אני חושב שבפעם הראשונה אמרתי 'זה לא אני'. החברים שלי צחקו. בסופו של דבר אתה מתרגל לזה ומבין עד כמה זה מרגש". אסנסיו נשאל האם הוא יכול 'לצאת החוצה' או שיש עומס מטורף. "אני אוהב לצאת החוצה ולהסתובב. נכון שאנשים מכירים אותי לאט-לאט אבל זה דבר טוב. אני כן מקדיש תשומת לב גם אם אני בארוחת ערב או בקולנוע. האוהדים אוהבים אותי".

מה זידאן אמר לך בשיחה הראשונה שלכם?

- "הוא דיבר איתי והודיע לי קודם כל שאני נשאר חלק מהקבוצה הראשונה והרגשתי הקלה. מעבר לכך הוא היה כדורגלן הרי ויודע את המסלול, את התחושות. הוא אמר שאני נער צעיר ומוכשר שעושה את צעדיו הראשונים בקבוצה גדולה - והצ'אנס שלי יגיע - וכך היה. הייתה לי אפשרות או יותר נכון זכות לשחק באופן רציף במשחקים החשובים בישורת האחרונה של העונה והרגשתי שעזרתי לקבוצה לזכות בתארים וזה חשוב". אסנסיו מספר שהתרגש מאוד משער הבכורה שלו בסופר-קופה האירופי.

איך זה להתאמן תחת מי שהיה האליל שלך כילד?

- "זו חוויה גדולה ללמוד ממנו. הערצתי אותי, ראיתי את כל המשחקים שלו, בעיקר בריאל מדריד אבל גם במדי יובה השלמתי ובמדי נבחרת צרפת. היו לי תמונות שלו בחדר, הוא היה אומן עם הכדור. בשבילי זה יוצא מן הכלל. אני מקשיב לעצות שלו ולומד ממנו. כמובן שאני לא מנסה לעשות את התרגיל שלו 'הרולטה'(צוחק).

בדרך-כלל שחקנים הם אנוכיים, ואתה יודע שהתחרות שלך על מקום בהרכב קשה. אתה לעומת זאת מאוד מפרגן.

- "אני תמיד מנסה להיכנס לראש של המאמן. אנחנו קבוצה עם סגל עמוק וזה הסוד שלנו, כולם חשובים, כולם ישחקו, כולם תורמים, כולם ראויים לדקות. זידאן באמת גורם לנו להרגיש חשובים, הוא עושה את הבחירות שלו, מה גם שהשחקנים שמתחרים איתי על מקום בהרכב, אלה שהזכרת - איסקו, חאמס, קובא - אנחנו צעירים וחברים טובים ומפרגנים. זכינו בדאבל אחרי שנים ארוכות וזו התשובה".

האם אתה מבין את מוראטה וחאמס שמחפשים את דרכם החוצה?

- "הם שחקנים גדולים וזה נורמלי שהם רוצים לשחק יותר. זה תלוי בפער בינם לבין המועדון. כמובן שהרבה קבוצות רוצות את השחקנים האלה כי הם הטובים ביותר. אני מקווה שהם יישארו".

מה למדת מהימים בהם לא שיחקת? בשלבים מסוימים של העונה הייתה הרבה ביציע.

- "למדתי לא לוותר, להמשיך לעבוד קשה ובאמת האמנתי שהצ'אנס יגיע. כמובן שזה הכי קשה עבור שחקן לא לשחק או לא להתלבש, אבל אני בריאל מדריד".

ומה למדת מכריסטיאנו רונאלדו?

- "למדתי ממנו המון! אני מעריץ ביותר את השאיפה שלו למצוינות, הוא זכה בכל-כך הרבה תארים ועדיין רעב. זו הצגה לראות אותו מתאמן, פשוט ככה. הוא תמיד נשאר בחדר כושר כשכולם הולכים הביתה, הוא מחייך. הוא רוצה לתרום כמה שיותר". על ההישג של כריסטיאנו - 10 שערים בחמשת המשחקים האחרונים בליגת האלופות, אמר אסנסיו - "מה אני יחכול להגיד? זה מטורף. לשמחתי הוא בקבוצה שלנו. זה היה אכזרי עבור היריבות".

אתה מדרידיסטה מאז הילדות. איך זה להיות חלק מריאל מדריד 'בפנים'?

- "זה משהו שונה, מאוד-מאוד גדול. קשה לעכל בהתחלה את מתחם האימונים, חדר ההלבשה והכוכבים, הברנבאו, את ריאל מדריד. אבל ריאל מדריד היא תובענית מאוד - אתה חייב לנצח וכל הזמן. אסנסיו נשאל האם ריאל מדריד היא 'מפלצת' ואמר - "אפשר להגיד שכן, ריאל מדריד היא כמו מפלצת שאוכלת ולעולם לא שבעה, אבל המועדון מתנהל בצורה הרבה יותר טובה ממה שחושבים אפילו".

מדברים על כך שהיית יכול לשחק בבילבאו, ספר לנו.

- "כן, זה נכון, בערך לפני שנתיים, אבל זה לא הסתדר".

זכיתם בצ'מפיונס-ליג שלוש פעמים בארבע העונות האחרונות, האם אתם מודעים לכך?

- "זה דבר אדיר. עבור ריאל מדריד אולי זה נשמע כמו מובן מאליו אבל זה מדהים קשה מאוד, מצביע על שאפתנות מדהימה וסגל שחקנים מעולה. אנחנו לא יכולים לאבד את הרעב שלנו לנצח, זה המפתח".

אתה בן 21 בסה"כ ובשלב הזה נראה שבוודאות תהיה חלק מהגביע ה-13.

- "דיברתי עם הקפטן סרחיו ראמוס. אנחנו יודעים שריאל מדריד חייבת לנצח ומצד שני אסור להתרגל להצלחה, זה מאוד מסובך. הוא היה שם ברגעים הקשים בהם הגמר חמק שוב ושוב ושוב מהזרועות של ריאל מדריד וכך גם תואר האליפות. היו כאן אגדות רבות במועדון שלא זכו לנצח את כולם באירופה. לשמחתי אני זכיתי בהכל כבר בשנה הראשונה שלי בקבוצה".

מה דעתך על אמבפה?

- "לא ראיתי אותו הרבה אבל נראה שהוא שחקן גדול עם עתיד מזהיר ולא חשוב היכן ישחק".

אחרי השער בקארדיף קפצת ליציע.

- "ידעתי היכן המשפחה שלי יושבת ומאוד רציתי לכבוש ולחגוג איתם את הרגע הגדול ביותר שלי. אני תמיד פונה לשמיים אחרי השערים שאני כובש ומקדיש אותם לאמי ז"ל ואחר-כך מחפש את אבא ואחי ביציע".

כבשת את השער הראשון של ריאל מדריד העונה וגם האחרון. תבקיע בגמר היורוU21 בקראקוב?

- "הלוואי! אנחנו מחכים לזה במשך זמן רב. לספרד כמו תמיד יש סגל שחקנים נהדר. זה לא יהיה קל. אנחנו צריכים לחשוב משחק אחרי משחק ולנצח את מקדוניה". אסנסיו מפרט - "יש לנו את סאול, קפה, ואייחו, ביירין, סאביוס. שיחקנו בליגות הגדולות, חלקנו צברנו ניסיון במועדוני על, אבל אנחנו צריכים לבוא ליד ביטוי גם בנבחרת בטורניר בפולין. לכל נבחרת יש חולשות. אנחנו חייבים לחשוב על המשחק שלנו ולשחק את הכדורגל שלנו". בהמשך מתייחס אסנסיו לייראי מבילבאו ששוב יעצור את הכדורגל בגלל מחלת הסרטן. "זו מכה קשה לכולם. הכדורגל הוא החיים אבל בעצם הדברים האלה גורמים לך לחשוב ולקחת הכל בפרופורציות. הוא בחור נהדר ופייטר, חרוץ, חייה, כזה שכבר כמעט התגבר. אנחנו מעודדים אותו, הוא תמיד עם חיוך על הפנים. אנחנו בטוחים שיחזור לשחק ורוצים לזכות בתואר בשבילי". אסנסיו סיפר שייראי שלח הודעה מעודדת בקבוצת הוואטספ של הנבחרת הצעירה.

בתוך שנה אסנסיו יהיה במונדיאל?

- "זה החלום שלי. זה יהיה מדהים".







ועכשיו לעשר שאלות קצרות של המארקה:

כמה מכוניות יש לך? - "אחת, אאודיQ7"

הסטטוס שלך בוואטספ? - "אין סטטוס"

מתי בפעם האחרונה בכית? - "בגמר ליגת האלופות, ברור"

אם לא כדורגל אז? - "משהו שקשור לספורט ללא ספק"

איפה היית רוצה לזכות בליגת האלופות? - "באצטדיון של מאיורקה, אם אפשר"

הכינוי הטוב ביותר בקבוצה? - "הוא יתעצבן, אבל אנחנו קוראים למוראטה - שיער עכברוש"

פיקה במילה אחת - "שחקן גדול"| זידאן - "גאון"

הדבר האחרון שקנית? - "כרטיס לחופשה במאיורקה"

מסי יחתום בריאל מדריד? - "לא כרגע"(צוחק), הקבוצה מעולה. אם נישאר עם אותו הסגל - זה מושלם"

 

כותרות העיתונים הבוקר:: דונארומה מתקרב?


אמנם אנחנו רק באמצע יוני, אבל חשבתם שהתקשורת בספרד לא תיכנס בכל הכוח לעונת המלפפונים? גם במארקה וגם ב-AS מדברים בנמרצות על השוער הצעיר וגבוה הקומה של מילאן, האיש שנחשב ליורש של בופון - ג'יאנלוג'י דונארומה. השוער האיטלקי בן ה-18 הודיע חגיגית באמצעות סוכנו 'הנחש' מינו ראיולה שהוא לא יחדש את חוזהו במילאן. בקיץ הבא הוא יוכל להגיע בחינם.

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2017/06/16/portada/marca_papel/g1606.50d20b5958cb061b25cf086090c5fb21.Xxx

'דונארומה מתחיל לירות'| במארקה מדברים על ארבע האפשרויות. הראשונה והפחות סבירה - השוער ימשיך במילאן העונה ויעזוב בחינם בקיץ הבא. האפשרות השנייה היא שמילאן תאיים על השוער שיישב ביציע עונה שלמה מה שעלול לגרום לו להתחרט, כך רמז המנהל הספורטיבי של הרוסונרי. האפשרות השלישית היא שמילאן תמכור את השוער בסכום צנוע יותר של 30-40 מיליון יורו, הרי לא תוכל לדרוש מחיר מופקע בשל האיום שיעזוב בחינם. האפשרות הרביעית ואולי המועדפת מבחינת מילאן - דונארומה ימכר לריאל מדריד כבר עכשיו אבל ימשיך בשורותיה עוד עונה אחת וריאל מדריד שירדה לחלוטין מדויד דה-חאה, תמשיך עם קיילור וקיקו קאסיה כמו העונה.

http://as01.epimg.net/portada/imagenes/2016/07/08/portada/1467970161_642308_1497584572_portadadelperiodico_grande.Xxx

'דונארומה קרוב מאוד למדריד'| בעיתון מדברים על הנתונים הנהדרים של השוער שמתנשא לגובה 1.96 וכותבים שנחשב ליורש של בופון. ב-ASS מדברים על שוער אדיר שמבוקש בכל אירופה וציינו עשרה דברים שאנחנו לא יודעים עליו. ראשית, את הופעת הבכורה שלו והלא רשמית בקבוצה הבוגרת הוא עשה נגד ריאל מדריד במשחקי הידידות בקיץ 2015. המשחק הסתיים בפנדלים. דונארומה עצר את הפנדל של קרוס אבל החמיץ בעצמו את הבעיטה המכרעת. עוד עובדה: אחיו של דונארומה גם כן היה שוער ושיחק תשע שנים בגנואה בסרייהA. ב-AS מדברים גם על צירוף המקרים הנהדר - גם שמו הפרטי הוא ג'יאנלואיג'י, כמו האליל שלו - בופון. עוד עובדה - בגיל עשר הוא כבר התנשא קרוב ל-1.90. הוא הפך לשוער הצעיר ביותר שמשחק בליגה האיטלקית כשערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 16 ו-8 חודשים, יותר צעיר אפילו מבופון שערך את הבכורה בגיל 17. גם במדי הנבחרת הצעירה הוא שיחק בגיל צעיר יותר מבופון. דונארומה נמכר ב-250 אלף יורו בגיל 14. הסוכן שלו הוא כמובן מינו ראיולה הבעייתי שמנע מפוגבה לעבור לריאל. הוא לובש את חולצה מס' 99 ובמדי נבחרת איטליה הצעירה הוא עם הספרה 12. בעונה הזו לדונארומה היו הכי הרבה עצירות בליגה - 146. כמוכן הוא השחקן היחיד יחד עם שצ'זני מרומא ששיחק את כל הדקות בליגה.

ועוד קצת קשקושים מהתקשורת הבוקר:

- אדן האזר סוגר את הדלת בפני ריאל מדריד ואומר שימשיך בצ'לסי.

- בפורטוגל מדברים על כך שכריסטיאנו ביקש לעזוב בגלל בעיות המס, נו באמת.

אנחנו נעדיף להתרכז בת'אכלס. עוד שתי כתבות הבוקר: באתר הרישמי החמיאו לדני קרבחאל, שיאן הבישולים שלנו העונה בליגת האלופות עם חמישה כאלה. שימו לב שקרבחאל בישל הן נגד נאפולי בברנבאו בשמינית הגמר, גם נגד באיירן במשחק החוץ וגם בגמר ליגת האלופות לכריסטיאנו רונאלדו, כבוד| כמוכן, ראול חוזר לריאל מדריד בחודש הבא, כתבה חביבה במארקה. ב-30 ביוני הוא יסיים רשמית את תפקידו כשגריר של הלה-ליגה. עדיין לא ברור מה יהיה תפקידו וברור שראול לא רוצה להיות 'יס-מן', ובטח לא מאמן. אולי יהיה אחראי על הקאנטרה, אולי יהיה יועץ לנשיא ואולי כמו זידאן ינדוד בין תפקידים. במארקה כתבו מדוע ראול הוא כה נערץ בריאל מדריד.

 

כמובן שריאל מדריד הייתה לפני רונאלדו ותהיה קבוצה גדולה גם אחריו. אבל זה ממש לא הזמן להיפרד ובטח לא ככה. את המשפט הזה אפשר היה לכתוב אם היה מדובר בחודש מרץ. אי-אפשר להתעלם מהפיניש הפסיכי שלו. העובדה שהציטוט הופיע במארקה די מחשיד, ופתאום ב-AS טוענים(תומאס רונסרו) שהוא חשב לעזוב אפילו לפני הגמר בקארדיף אבל סתם את הפה כדי לשמור על מקצוענות ושקט תעשייתי). אולי זה יותר מסערה בכוס מים, אבל אני לא באמת דואג. המועדון לא יוותר על השחקן הכי חשוב שלו וריאל מדריד תעשה הכל כדי שהוא יישאר. וזה עדיין לא הזמן לריאל מדריד העידן שאחריי.

 

לחיות את החלום: ריאל מדריד אלופת אירופה, שוב

כמעט שבועיים אחרי הגמר החלומי נגד יובה והדאבל ההיסטורי - דור רומנו מחלק ציונים ומסכם את העונה מנקודת המבט שלו.

אני באמת מבין את אלה שרק רצו לחגוג, לשחרר אוויר, ליהנות מכל רגע מהזכייה הזו. ועדיין, פייר - איכזבתם. פתחתי דיון מושקע בפורום על סיכום עונה וההיענות הייתה כמעט אפסית, אפילו בפייסבוק. והרי זה חלום של כל אוהד לסכם עונה כזו - עונה למזכרת. להיזכר שוב בכל הגולים הנפלאים, הדרמות והמהפכים ברגע האחרון, הנצחונות הגדולים, החגיגות - בעירייה, בסיבלס, בברנבאו(ראמוס והכתר), ואפילו המשחקים הדוחים והקשים לצפייה נגד נמושות הליגה, הימים בהם תהינו כיצד תיגמר העונה הזו.

ייתכן שריאל מדריד מתחילה עכשיו שושלת. בכל-מקרה הקבוצה הזו תיזכר בהיסטוריה כאחת הגדולות עם שלוש זכיות בליגת האלופות ב-4 שנים, אבל אולי זה הזמן להסתער על אליפות ספרד, הרי בארסה צימצמה פערים בעשור האחרון? ואולי לא. כי בריאל מדריד כמו בריאל מדריד - הכל יכול לקרות. ואולי רק בעתיד, כשיחלוף עוד פרק זמן מסוים - נדע להעריך ולעכל את העונה המדהימה הזו, בה היה השילוב המנצח - דאבל! אליפות וצ'מפיונס, בפעם השלישית בהיסטוריה והראשונה מזה 59 שנה - וגם אינסוף שיאים שנשברו והיו משמעותיים, המפתחות ואבני היסוד שבדרך, ולא סתם שורה היסטורית: רצף משחקים ללא הפסד - 40| רצף משחקים בהם ריאל מדריד כובשת - כל העונה: סה"כ 60(ו-65 יחד עם העונה שעברה)| חלוקת הדקות - 20 שחקנים שיחקו העונה למעלה מאלף דקות| וכמובן - זו העונה הראשונה בתולדותיה בה ריאל מדריד זוכה בארבעה תארים!

http://cdn.sportige.com/wp-content/uploads/2017/06/Cristiano-Ronaldo-Goal-Real-Madrid-Juventus-Champions-League-Final.Xxx

גם העונה הזו 'הייתי טוטאלי', כתבתי בלי סוף, הייתי חלק מכל מפגשי הצפייה - בליאו-בלומס ברמת החייל בעיקר עם עוד מאה מדרידיסטאס שרופים שעשו שמח כל פעם ואפילו 'חייתי את החלום' - הרגשתי שוב את הצמרמורת והקסם של הסנטיאגו ברנבאו כשריאל מדריד הביסה 3:0 את אתלטיקו מדריד בחצי הגמר. נשמתי כל רגע עם הקבוצה - העידוד בסימטה בדרך, המשחק עצמו וההמנון, הטירוף שאחרי, החנות, העיתונים ועוד ועוד ועוד. הפייסבוק שלי פעיל כבר קרוב לעשור ותמיד נהגתי לכתוב על כדורגל אבל השנה זה היה 'חוצה גבולות', כנראה שהרגשתי שעונה גדולה בדרך.

"אין כמו ליגת האלופות", תמיד אמרתי. ליגת האלופות היא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ליגת האלופות. בזכייה באליפות פחות התרגשתי, אולי כי העניין נסגר תוך חמש דקות. ובגמר עצמו? זה היה חשמל. איך זה מרגיש להיות אלוף אירופה? זה מרגיש מדהים, זה מרגיש נפלא. אני בעננים, שלא ייגמר לעולם. למחרת הגמר העוצר נשימה, אותו ראינו בפאב, 200 אוהדים מטורפים, מצלמים עוד תמונה עם הגביע, עוד וידאו שלנו מניפים אותו יחד עם ראמוס, וגם שם הכרתי חברים חדשים - לקחתי 'חופשת מחלה' כדי להירגע. את הלילה הלבן עצמו סיימתי ב-4 לפנות בוקר, צפייה בשידור החוזר של המשחק וכתיבה באתר. לא אתפלא אם כמה אוהדים 'נייטראלים' או בחורות חסמו אותי בפייסבוק. כתבתי עוד ועוד ועוד ועוד והמוטיבצייה לא נגמרת. עוד תמונה, עוד סרטון, עוד פוסט. הקבוצה הזו תמיד מאירה את החיים שלי, שלא ייגמר לעולם. קיבלתי יותר ברכות בוואטספ מאשר ביום-הולדת. וכל מי שטס לגמר בקארדיף - מאנייק.

חשבתי שמשהו בי ירגע, אבל לא. גם העומס בשנה ב' בתקשורת או סתם מצב-רוח לא משהו להוציא את הטירוף סביב הקבוצה - לא עצר בעדי. המשכתי לכתוב מבוקר עד ערב, יום יום, ואני לפחות מרגיש שגם לי יש חלק באליפות הזו. אין כמו לכתוב על כדורגל בערב. לקראת המשחק, אחרי המשחק, הראיונות בתקשורת, כתבות הצבע ועוד ועוד ועוד. כדורגל=דת. גם אחרי הזכייה בליגת האלופות לא נרגעתי. מה אמרו השחקנים, החגיגות בעירייה, בסיבלס, בברנבאו, סיכומי עונה ועוד ועוד.

ברמת המרצ'נדייז - התחדשתי לא מעט השנה. כמיטב המסורת הייתי חייב לקנות את החולצה החדשה של הקבוצה, וליהנות מכל רגע עם הכיתוב '11' בצד, כמס' גביעי אירופה שלנו. אולם, עד העונה הייתי בעיקר אספן של פעם, פריק של נוסטלגיה. ארון החולצות שלי מלא במדף שלם של ראולל בלבד, ושל יתר הגלאקטיקוס מפעם - פיגו, זידאן, רונאלדו, בקהאם, רוברטו קרלוס, ויש גם של היירו, קנבארו, ואן-ניסטלרוי, גוטי ועוד. כמו כל אוהד שמכבד את עצמו, יש לי כמה חולצות של כריסטיאנו רונאלדו - אחת מעונת האליפות ועוד אחת חדשה וסה"כ חמש, וגם של הקפטן ראמוס. אבל מעבר לכך היו לי רק שתי חולצות של יתר 'בני האנוש' של הסגל הנוכחי - ילד הפלא חסה, וגם גארת' בייל, נו, מההתלהבות מעונת הבכורה שלו. ולא עוד:

חולצת ליגה חדשה-ישנה של פפה הגיעה אליי בחודשים האחרונים, ככה לקראת פרידה, והחלטתי להזמין עוד, ובמרץ - דני קרבחאל, מודריץ', איסקו - כולם ללא יוצא מן הכלל, ואפילו חולצה של מרסלו מהגמר. החולצה הבאה, אם לא אתפתה שוב לרכוש את של כריסטיאנו או ראמוס - יכולה להיות שלל מרקו אסנסיו למשל. אפשר לספר גם על שתי גופיות לחדר כושר - אחת של ראול עם הכיתוב מ-2003 והשנייה של כריסטיאנו מעונת האליפות שלל מוריניו ואותיות הזהב. אהה, כן, אני גם פריק של ספרים וקניתי את ספר ה-La UnDecima.

לקראת הגמר עצמו הייתה לי התלבטות. החולצה של כריסטיאנו רונאלדו, החדשה, לצערי, עשתה קצת מנחוס. ראיתי את הגומלין מול אתלטיקו בקאלדרון כשאני עטוף בה - והפסדנו. וגם את הקלאסיקו הארור ההוא בברנבאו. התלבטתי בין החולצה של ראמוס שליוותה אותי כל העונה, כולל במשחק נגד באיירן כאשר שם לקחתי יוזמה ועם כל האוהדים בליאו-בלומס יצרנו תמונה של 'אלף' ראמוסים - ובין החולצה של המלך ראול. החולצה הקדושה מעונת 2002/03, חולצת בית של ליגת האלופות. ובחרתי בחולצה של ראול. קודש הקודשים, חולצה של גמרים. זו שלקחתי איתי לגמר בליסבון, זו שצפיתי בה בגמר בסאן-סירו יחד עם כל האוהדים.

המספרים המלאים העונה:: 60 משחקים: 44 נצ', 11 תוצאות תיקו, 5 הפס', יחס שערים 173:72 לטובת ריאל מדריד

מלך השערים: כריסטיאנו רונאלדו - 44 שערים| מלך הבישולים: טוני קרוס - 17 בישולים| מלך ההופעות: לוקאס ואסקס - 50 הופעות

*****

המשחק הרשמי הראשון של העונה, הניצחון 3:2 על סביליה בסופר-קופה כנראה היה הקדימון המושלם. ישבנו כמה חבר'ה במולי ליד הבית וציפינו לניצחון, לסמן V על התואר הראשון העונה גם ללא הכוכבים, וזה היה הרבה מעבר לכך - הילדים הצעירים והמוכשרים מוכיחים שהם ישחקו תפקיד חשוב העונה - הגולאסו של אסנסיו, התשוקה של מוראטה, הדרמה של ראמוס, האמוציות והתשוקה והגולאסו של קרבחאל. ברוב העונה דיברו על 'ריאל מדרידB' וזה נכון - ריאל הציגה סגל מפלצתי, כנראה הטוב והעמוק ביותר באירופה, והספקות היו דווקא לגבי 'שחקני ההרכב הראשון'. ועם סגל עמוק, מאמן חכם, דמות כריזמטית על הקווים ועם הרעב העצום אחרי שנים לא מספיק טובות בליגה - המטרה הייתה אליפות. 'אתגר הליגה מתחיל', כתבו במארקה בוקר משחק הפתיחה נגד סוסיאדד שגם בו ניצחנו בקלות, מוקש עאלק, 3:0 והביתה. אני עשיתי את ההכנות. לפניכן כתבתי באתר על האליפות האחרונה שלנו - אליפות השיאים של מוריניו. אבל עם כל הכבוד לליגה, ויש כבוד - אין כמו ליגת האלופות. 'זו עונה חדשה אבל המטרה האל-מותית - לזכות בעוד גביע אירופה', כתבתי יחד עם צירוף תמונה שלי מפסטיבל הגמר ב-2014.. ומה קיבלנו? דרמה גדולה נגד ספורטינג וניצחון מאוחר, ותודה לכריסטיאנו ומוראטה.

http://images.prensa.com/deportes/Madrid-primer-titulo-empezar-temporada_LPRIMA20160809_0067_34.Xxx

התחושה לאורך רוב העונה הייתה שריאל מדריד מנצחת ומנצחת וכל זה כששחקני המפתח מאכזבים. ראמוס אמנם כבש בלי הפסקה, קרבחאל היה יציב ומרסלו נכנס לזון אחרי הבישול הראשון - נגד אלאבס - אבל בנזמה לא ממש הופיע לעונה הנוכחית, כריסטיאנו קירטע, מודריץ' לא שלט בקצב המשחק. 'כשכריסטיאנו יכנס לזון - יהיה בסדר', שיערנו, אבל באו כל מיני משחקים מאכזבים נגד קבוצות פח. משחקים שפעם היו מאניטה במחצית - הפכנו למוקש, קשים לצפייה.

אני אוהד את הקבוצה הזו פחות או יותר מעונת 1999/00, ראול ורדונדו מכשפים את אולד-טראפורד - זו הייתה 'הפרמיירה' הלא-רשמית שלי. ראיתי את ריאל מדריד של דל-בוסקה מפגינה עליונות מוחלטת על מנצ'סטר יונייטד בצמד המשחקים ב-2002/03 ופשוט 'רוקדת על המגרש', מציגה את הכדורגל המושלם, כדורגל מהאגדות. ראיתי גם את הקבוצה של מוריניו שוברת כל שיא אפשרי וזוכה באליפות עם 100 נק' ו-121 שערי זכות וגם לא רחוקה להביא את הגביע החשוב מכל, וכן, גם את ריאל מדריד של אנצ'לוטי והדסימה(הייתי בגמר). חייבים להגיד את זה: זו ריאל מדריד הגדולה ביותר שאני זוכר. הכדורגל היה טעון שיפור בחלקים נרחבים של העונה, ובכל-זאת: ככל שהאתגר עלה - ריאל מדריד הגיעה מוכנה. ניצחנו וניצחנו וניצחנו. זו הייתה קבוצה רעבה, צעירה, תוססת - שילוב של שחקני על כמו רונאלדו ולוחמים כמו נאצ'ו. שחקנים שלא גדלו כאן כמו מרסלו אבל הם מדרידיסימו לכל דבר.

*****

ליגת האלופות תמיד הייתה משאלת לב ועם הסגל המפלצתי שלנו העונה והסדקים שראינו לאורך כל הדרך וההשפלות אצל בארסה וגם המצב של באיירן - האמנתי שזה אפשרי. אבל היכולת באמצע העונה הייתה מאכזבת ולא הייתי שבע רצון בצמד המשחקים נגד נאפולי. אני זוכר את עצמי תופס את הראש בהגרלת רבע גמר ליגת האלופות כשהבנתי את האופציות: יובה - המנחוס, באיירן - מפלצת, בארסה - מסי. אחרי הרמונטדה במינכן עם מהפך מצוין כשרק יכולת אדירה של נוייר וקצת שלומיאליות שלנו גרמה לכך שלא סגרנו עניין והעלנו בברנבאו את הקאנטרה - התגבשה בי האמונה הסופית שאפשר לעשות את זה.

http://e0.365dm.com/17/04/16-9/20/skysports-cristiano-ronaldo-real-madrid-champions-league_3929703.Xxx?20170412210353

המשחק הטוב ביותר זו ללא ספק בחירה קלה. נו, מה לעשות, ברור שהגמר! ובאופן מדהים, יש לציין - ריאל מדריד הסריחה את הדשא נגד 'קבוצות הפח' באמצע העונה, וככל שרמת הקושי עלתה - היא התאימה את עצמה לאתגר ושיחקה טוב יותר ויותר. אפילו בשלב הבתים בליגת האלופות המשחקים הטובים באמת שלנו היו נגד בורוסיה דורטמונד ויש היגידו שקופחנו פעמיים עם תוצאות התיקו.

http://images.indianexpress.com/2017/06/real-madrid-vs-juventus-live-7591.Xxx

גמר ליגת האלופות הוא משחק שנזכור הרבה זמן, ולא רק משום שנעשתה היסטוריה. 'הגמר הכי קשה' הפך להכי קל. היו חששות לקראת המשחק. אמרנו על יובה שהיא 'המנחוס', שיש לה 'הגנת ברזל', שכל העולם רוצה שבופון יזכה, שיש את היגואין וסיפור האקסים ועוד ועוד. בפועל, אתלטיקו מדריד בשני הגמרים הקודמים הצליחה למתוח אותנו עוד יותר עד קצה גבול היכולת. הפתיחה הייתה מהוססת עד השער, אחרי השיוויון של מנדג'וקיץ' נקלענו להלם, אבל במחצית השנייה זו הייתה תנועת חד סטרית לעבר השער של בופון. יובה נחשפה במלוא מערומיה ומוגבלותיה ופשוט לא עברה את החצי. איסקו ומודריץ' דחפו קדימה, מרסלו דירבל כמו פעם, אפילו בנזמה היה בסדר ורונאלדו המשיך בשלו, אחרי שער מרגש של קאסמירו. אסנסיו אפילו נתן את המהלומה הסופית - 4:1 בגמר ליגת האלופות, וחצי שעה של גארבץ'-טיים טהור - מי היה מאמין.

המשחק השני הטוב ביותר היה חצי הגמר בברנבאו, לדעתי הסובייקטיבית, משום שהייתי שם. ידענו שאתלטיקו נחלשה אבל במשחק הזה אפילו הצלחנו לשמור על שער נקי. הצגה של איש אחד, משחק בטוח של כולם - אף-אחד לא היה רק 'בינוני' גם אם כריסטיאנו השמיד את אתלטיקו עם שלושער. אווירה מחשמלת בברנבאו. במקום השלישי המהפך והניצחון במינכן. רק נוייר שרשם מס' הדיפות גדולות ואולי קצת חלודה של בנזמה ורוחב לב מצד כריסטיאנו - הביא לכך שלגרמנים יהיה סיכוי בגומלין. ריאל שיחקה לא רע כיאה למשחק חוץ קשה עוד לפני השיוויון והניצחון מוצדק. לגבי הגומלין - טעויות שיפוט מביכות שקשה להתעלם מהן - עזרו לנו, ולכן לא בחרתי במשחק הזה. מקום רביעי: הסופר-קופה האירופי - בגלל הדרמה, וסוגר את החמישייה: ה-6:1 על בטיס בחוץ ששם קץ לתוצאות התיקו. נותרו בחוץ: המהפך במדריגל מ-2:0 ל-3:2 והגול של מוראטה, וגם הניצחון הקליל בליגה בקאלדרון - סוף-סוף. מצד שני, כל משחק של 'ריאל מדרידB' והילדודס היה חוויה גדולה.

רגע השיא, כמובן שהגמר, יותר נכון השער השלישי שלנו, תוצרת רונאלדו. השער שביסס את הניצחון. אבל זו לא חוכמה. אפשר גם להיות יותר יצירתיים - החגיגות המטורפות בברנבאו - התפאורה, הזיקוקים, השחקנים שעלו זה אחר זה, הברנבאו שהיה בטירוף, ובעיקר הקפטן - כשסרחיו ראמוס עלה לקול תשואות הקהל הוא רצה שידברו עליו עוד הרבה שנים. אז הוא עלה עם כתר שכתוב עליו SR4 ולצידו שני הגביעים - גביע האליפות ובעיקר חשוב מכל - גביע ליגת האלופות. בהמשך הקהל שר לכריסטיאנו על כדור הזהב ורונאלדו המחויך והמסופר הצטרף אליהם. החגיגות של ראמוס, בקיצור. אבל כן, אי-אפשר בלי קצת כמה מהשערים בדקה ה-90: השיוויון של ראמוס בקלאסיקו!!! וגם שער הניצחון על דפורטיבו לה-קורוניה!!! וגם קרבחאל נגד סביליה. וניתן כבוד גם לאיסקו נגד ספורטינג.



רגע השפל היה מטלטל. אני מתלבט בין התיקו 3:3 נגד לגיה ורשה, משחק בו עלינו עם הרכב פיפה - מה שסימל את כל מה שהיה רקוב בריאל מדריד ההיא, וכמעט הפסדנו למרות יתרון 2:0 - לבין ההפסד במאסטייה לולנסיה(2:1). במחשבה הראשונה רציתי לדבר על הקלאסיקו. הגענו למשחק בברנבאו בכושר טוב, מול קבוצה נחותה מאיתנו, כבר הובלנו, אבל שיחקנו רע והצלחנו להפסיד בצורה שלומיאלית ומרגיזה, חוסר אחריות. מסי הרגיש יותר מדי בנוח. בדיעבד הבנתי: זה הקסם של הקבוצה הזו, ריאל מדריד הייתה הקבוצה היחידה בעולם שמנסה לתקוף ולהשיג את השער השלישי גם בעשרה שחקנים, מאמינה בעצמה. הברנבאו, ההיסטוריה, הרוח של המדרידיסימו ועוד. במאסטייה נכנסו להלם מהיר ושיחקנו רע מאוד, חסרי רעיונות.

שער העונה:: וואו, זו בחירה קשה. השער של נאצ'ו מול קולטורל בגביע היה חשמל אמיתי. איזו בעיטת יעף מדהימה. אפילו המאמן זידאן אמר - "השער הזה היה יפה יותר מהגול שלי נגד לברקוזן". אולי זיזו הגזים קצת עם אובר-פרגון לביצוע, אבל כל שחקן בריאל מדריד היה מתגאה בגול כזה, מה גם שכל-כך הגיע לנאצ'ו. אפשר לבחור באחת מההתגלויות האלוהיות של ראמוס - הריגוש בקלאסיקו, שער הניצחון נגד דפורטיבו ועוד ועוד ועוד.. אסנסיו כבש גולאסויים רבים - הפצצה לחיבור נגד סביליה בסופר-קופה, הגולאסו בגביע כשהוא מכדרר על פני מגרש שלם, וגם הגולים נגדד באיירן(ע"ח הומלס) או סוסיאדד בליגה(צ'יפ נהדר), והבעיטה של בייל נגד לגיה ורשה מ-35 מטר לחיבור| יש גם את המתפרצות המטורפות נגדד דורטמונד בחוץ ונגד בטיס| וכמובן קאסמירו נגד יובנטוס - השער שהחזיר אותנו לשלוט| בשכלול של איכות, מעמד וזהות הכובש - אני בוחר בגולאסו של דני קרבחאל נגד סביליה בסופר-קופה. שערו היחיד העונה, ואיזה גול! עם כל הלב. דני חילץ את הכדור ודהר ודהר ודהר. מהיר, ערמומי, מתוחכם, קר-רוח.

http://e02-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2016/08/10/14707800180136.Xxx

הרגע ההזוי של העונה נכתב על שמו של פאביו קונטראו, כי גם הוא צריך לקבל את המדליה. קונטראו והפנדל, בקיצור: מהיר ועצבני. האמת שחשבתי שהוא הבריז מהחגיגות עד שנכתב במארקה שהוא סובל מקלקול קיבה. העונה התנהלה מלחמת אזרחים מעניינת בין ראמוס ופיקה בטוויטר אבל אני אתן את הכבוד כאמור לפאביו. נכנס לשחק במקום מרסלו נגד ספורטינג ליסבון בפורטוגל במשחק החוץ. חשבתי שאולי ארץ מולדתו תאיר לו פנים - איפה. ראיתי את המשחק בחצי עין במהלך משמרת לילה בחדר כושר. בדיוק כשעברה בי בראש המחשבה - איזה נזק הוא יעולל הפעם - הגיעה נגיעת היד המטופשת ברחבה, ולאחר המשחק היה רגע של כנות - "המצב הזה מחורבן והוא לא יכול להימשך. אני יודע שאני לא משחק ברמה שמתאימה לריאל מדריד". במקום השני אתן את הכבוד לראמוס שהזמין את פיקה לגמר בקארדיף - "שלחתי לו הזמנה והוא לא ענה לי עדיין" - חבל שלא חשבת עליי למשל, הקפטן ראמוס. אזכורים גם לדנילו - מלך השערים העצמיים. שחקן שיש לו כדורגל אבל מאוד חסר ביטחון.

*****

ועכשיו עברנו לחלק הבא - הסיכום לפי השחקנים:

שחקן העונה:: בחירה קשה ללא ספק. אולי קארים בנזמה שנקלע כל שני וחמישי לבצורת הבקעה, פותח בשנ"צ על המגרש ובכל-זאת מועדף על פני מוראטה? אולי קונטראו שמצליח להמשיך להיות חלק מריאל מדריד? וברצינות: זו האליפות של כולם. ולכן אבחר בנאצ'ו. קרבחאל לא יכול לשחק - נאצ'ו במקומו; מרסלו נח - נאצ'ו במקומו; ואראן שוב פצוע - נאצ'ו במקומו; פפה נשכח - נאצ'ו במקומו; עזבו את שער העונה שלו מול קולטורל או השער המתוחכם נגד סביליה. נאצ'ו, למי שזוכר, התלבט ארוכות האם להישאר בריאל מדריד אחרי הצעה מפתה מרומא. הוא חשש לדקות המשחק. ודווקא העונה היה השחקן הרביעי בסגל עם דקות המשחק. הוא הציג יכולת מעולה נגד באיירן מינכן בצמד המשחקים והוכיח שהשמיים הם הגבול. 39 הופעות היו ללוחם שלנו, תענוג.

https://okdiario.com/real-madrid/img/2016/10/26/nacho-gol-655x368.Xxx

עוד אפשרויות לא רעות בכלל - סרחיו ראמוס, הקפטן הגאה והאיש למשימות מיוחדות - הגולים בדקה ה-90. זה בלם או חלוץ זה?| איסקו שהפך את הכדורגל שלו לתכליתי השנה ופשוט היה בלתי-ניתן לעצירה| דני קרבחאל - סלע הגנתי, תורם מאוד התקפית עם חמישה בישולים בליגת האלופות למשל - המגן הטוב בעולם| הכוכב מרסלו - העונה הגדולה בקריירה שלו, גורם ההפתעה במשחק ההתקפה ואפילו מחוייבות הגנתית| וגם כריסטיאנו, כמו בכל עונה, והפעם בגלל פיניש מהסרטים| גם קאסמירו היה מעולה ומודריץ' סיים את העונה ביכולת שמאפיינת אותו.

http://img.rtve.es/i/?w=1180&i=1494445455762.Xxx

השחקן המשתפר שלי הוא מאתיה קובאצ'יץ'. קאסמירו נעדר מהמגרשים למעלה מחודשיים בגלל פציעה מסתורית. הוא חזר להרכב רק בתחילת-אמצע דצמבר אבל גם עד אז היה לנו שקט מופתי במרכז השדה. קובא הראה פוטנציאל עצום מהרגע הראשון עם דריבל משובח, מהירות וכוח, הוא היה טס מרחבה לרחבה. העונה הוא גילה מעט יותר אחריות הגנתית, למעט הקלאסיקו, וזכור שער השיוויון החשוב שלו נגד לגיה ורשה - שצימצם את המבוכה, וגם משחקים מעולים בויסנטה קאלדרון ובקאמפ-נואו במסגרת הליגה. נכס מהספסל שחשוב לשמור עליו, בקיצור.

השחקן המאכזב של העונה:: גארת' בייל וללא היסוס. פתיחת העונה הייתה מבטיחה אמנם וגם הקאמבק היה לא רע עם שערים נגד אספניול ו-ויאריאל, אבל בלתי-אפשרי להתעלם מהפציעות - שוב ושוב ושוב. את הדו"ח הרפואי של בייל אתם מכירים בעל-פה. העונה הוא שיחק אפילו פחות מאשתקד. מעבר לכך, בייל הגיע לריאל כשחקן מגוון עם פוטנציאל. הוא העלה מסת שריר ושיפר את משחק הראש(בעונת הדסימה כבש שער אחד בנגיחה - בגמר), אבל הלך אחורה מבחינת ההתקדמות. הוא כבר ממעט לחתוך לאמצע ולבעוט, הוא לא עובר שחקנים בכנף ואיבד ממהירותו, חוכמת המשחק מעולם לא הייתה מבין מאפייניו ובייל ממהר מדי להיכנס לרחבה וגורם שם לפקק| חייב לציין שרוב העונה התאכזבתי מלוקה מודריץ' וקיילור נאבאס ושניהם הגיעו לישורת האחרונה בכושר מצוין. כריסטיאנו רונאלדו היה מקבל את הבמה נכון לחודש מרץ. ואכן, זה הזמן להיפרד:

http://images.indianexpress.com/2016/11/bale-rtr-759.Xxx

בהמשך לנאמר למעלה, בת'רד סיכום עונה אזרתי אומץ ושאלתי אתכם מי היה מוכר את בייל. האמת, אני הייתי מנסה לשכנע את מנצ'סטר יונייטד לזרוק עליו כמה שיותר כסף. בייל אמנם משקיע אבל יש לו את המניירות של כוכב, הוא לא התקדם כמצופה ממנו, לפחות לדעתי, עונת הדסימה שהייתה עונת בכורה טובה - היא זיכרון רחוק. בניגוד לניימאר מברצלונה למשל - הוא לא התקדם אלא הלך לאחור. בנזמה זו שאלה מארץ השאלות, רונאלדו בצדק ימשיך לנצח, ואני לא מאמין ב-B-B-C, אז בייל צריך לשלם את המחיר. כמו רובן בזמנו שעזב בעיקר בגלל הפציעות.

הבטחנו כמה מילים על כריסטיאנו רונאלדו - במילה אחת: המלך, בשתי מילים: הגדול מכולם, בשלוש מילים: אין עוד מלבדו. אם בשנים עברו הוא היה טוחן את כל האלבסיות והאוססונות וכובש יותר שערים אבל מגיע לשלבי ההכרעה של העונה עם הלשון בחוץ, למרות השלמות הפיזית - העונה זה לא קרה. זידאן מצא את הנוסחה, הגיעו לליבו של רונאלדו והשאר היסטוריה. זה הפיניש הגדול ביותר ששחקן הציג בליגת האלופות. מי זוכר שעד למשחק נגד באיירן היו לו רק שני שערים בליגת האלופות? הזכייה הזו חתומה על שמו באותיות של זהב יותר מכל אחד אחר, והכי כיף שהוא עדיין רעב.

הוא התחיל את העונה פצוע, זכר לברך שספג מפאייט בגמר היורו. התקשה להיכנס לעניינים ונקלע לבצורת דווקא בברנבאו. לעתים היה אגואיסט, במשחקים אחרים היה קשה לצפות בו. שוב הביקורת הרקיעה שחקים ועד לחודש אפריל באמת ראינו שאחרי כמה עונות בהן חשבנו שהגרף מתחיל לרדת אבל כריסטיאנו ניצח את כולם, וגם את הפיזיקה - הפעם זה באמת קרה. עם כריסטיאנו בכושר טוב עוד היינו הולכים לסיבלס מזמן, בערך בזמן הקלאסיקו. ראיתי על הפנים שלו את האכזבה אחרי המשחק ההוא. אחרי המשחקים נגד באיירן כתבתי עליו - 'כריסטיאנו עדיין המלך', אבל בקלאסיקו הוא איכזב. חברים אמרו לי - 'הקדמת מדי', 'עשית מנחוס'. אבל כריסטיאנו שוב סתם לכולם את הפה. בדרך לכדור הזהב החמישי שלו. ומה יהיה כשהוא יילך? מי יוכל להיכנס לנעליים העצומות שלו? בואו לא נחשוב על זה, ונהנה מכל רגע.

http://www2.pictures.zimbio.com/gi/Marco+Asensio+Real+Madrid+CF+v+FC+Bayern+Muenchen+UNpKqWnD_xYl.Xxx

גם מרקו אסנסיו שווה התייחסות. זידאן היה זקוק לאימון אחד בלבד במחנה כדי לדעת את מה שכולם יידעו בהמשך. הילד שחקן, זה לא יעזור. בנגיעה השנייה שלו בכדור במדי ריאל מדריד הוא שלח פצצה לחיבור של סביליה בסופר-קופה הספרדי בשער מושלם. במשחק הליגה הראשון שלו הוא כבש בצ'יפ נהדר נגד סוסיאדד. אפשר להמשיך - הדריבל המחשמל נגד סביליה, הגולאסו נגד באיירן ע"ח הומלס - ובניגוד לקלאסיקו הפעם הוא החליט לעשות את זה לבד ולא למסור לכריסטיאנו רונאלדו. אסנסיו השאיר טעם של עוד. רק בן 21 אבל כל-כך מנוסה ושקט. הוא מהיר, הוא מדויק, הוא חד, הוא תכליתי, הוא בלתי-צפוי, הוא קבוצתי אבל יודע ללכת לבד, הוא כל-כך חכם. אסנסיו האפיל על עונת הבכורה של ילד הפלא חסה רודריגס או אפילו המלך ראול, ונראה שהשמיים הם הגבול עבורו.

*****

המאמן זידאן

סוד הקסם של זידאן: הוא זידאן, פשוט ככה. 'כשזידאן מדבר - אנחנו מקשיבים', אמר מודריץ', אמירה שנשמעת לקונית וסתמית אבל חזרה על עצמה שוב ושוב ושוב בכל כתבה על זידאן. שחקן עבר ענק, שמכיר את ה-DNA של המועדון והמנטאליות שלו. יודע להגיע ללב של השחקנים. הוא שידר אורח רוח ושלווה לאורך כל הדרך, גם במשחקים הקשים, גם בהפסד במאסטייה, גם בקלאסיקו, גם בדקות שבאיירן כפתה הארכה. הוא ביצע רוטצייה נהדרת וגרם לכולם להרגיש חשובים. גם אם חאמס, שחקן של 80 מיליון, פותח רק במשחק זוטר כמו הריאזור - הוא לא הפסיק לרוץ. כל שחקן שנפצע - זידאן מצא לו תחליף. הוא האמין ב-'ריאל מדרידB' ולא חשש לבצע 8-9 שינויים. היו משחקים רבים בהם רק ראמוס ונאצ'ו יחד עם איסקו ומרסלו היו 'הבסיס' של ההרכב הראשון. הוא האמין בשחקנים שלו.

http://images.indianexpress.com/2017/06/zidane-759.Xxx

זידאן, כמאמר הקלישאה, לקח כל דבר מהמאמנים שלימדו אותו בקריירה או הדריכו אותו לפני שהתמנה למאמן בעצמו. הוא שילוב של הנחמדות של דל-בוסקה, האופי האיטלקי וההכנה המדוקדקת של קאפלו, הכריזמה של מוריניו שלפחות בתחילת הדרך השחקנים הלכו איתו באש ובמים, ומיסטר צ'מפיונס ממש כמו קרלו אנצ'לוטי. ההחלטה הטקטית הטובה ביותר שלו היא הקרדיט לאיסקו כמובן. מעבר לכך, במשחק במינכן הוא זרק את בייל שנפצע ובחר גם באסנסיו ו-ויתר על בנזמה, וזה היה חילוף מנצח. ההחלטה הטובה ביותר שלוהייתה בגמר. איסקו ולא בייל. חששתי שזידאן יפול וימעד בכל 'סיפור הסינדרלה' של בייל שחוזר הביתה ורוצה לזכות בגביע על אדמת ווילס. אני זוכר אותו גם זורק את מריאנו בקלאסיקו או אפילו נגד דפור ועובר למערך 3-5-2 עם לוקאס כחצי מגן ימני.

http://static.dnaindia.com/sites/default/files/styles/half/public/2017/05/12/574439-benzema.Xxx?itok=EBwjHaHp

המחלוקת היחידה שלי עם זידאן, מן הסתם: הקיפוח של מוראטה והבן המועדף בנזמה. לא מדובר כאן באיזה כוכב גדול. אני תוהה מדוע ריאל מדריד, הקבוצה מס' 1 בעולם, כשגדלתי על כוכבים כמו ראול, רונאלדו, ואן-ניסטלרוי באליפות מס' 30 - נאלצת להסתפק במועט. בנזמה היה טוב למשל בגמר אבל איים על השער פעם אחת והוא לא כובש מספיק שערים. הפעם היה לו מחליף מצוין - מוראטה. לא אלתור של כריסטיאנו כ-'9', לא חסה, לא צ'יצ'ריטו. חלוץ מוכח. זידאן לא היה הוגן עם מוראטה שידע שלא חשוב שרקורד הכיבושים שלו פר דקות משחק היה מדהים, וגם שלושער נגד לגאנס והצגה נגד כל הקבוצות האלו לא יספיקו לו אפילו לדקה אחת בקלאסיקו בברנבאו או נגד באיירן מינכן. לא קל לחלוץ לשחק כשהוא יודע שהשחקן שמתחרה איתו על מקום בהרכב מקבל קרדיט מוגזם. כן, גם הסלאלום הפסיכי של בנזמה מול אתלטיקו, כאילו התחפש לבוטראגיניו - לא משכיח עונה מאוד בינונית, וחבל. אומרים שכריסטיאנו נהנה לשחק יותר עם בנזמה ואולי הוא ומוראטה ידרכו זה לזה על הרגליים. מוראטה לא מוביל כדור כמו בנזמה והוא לא משחק עם הגב כמוהו אבל הוא חד, מהיר, יכול לברוח לכנף ומסיים מצוין. שיתוף הפעולה ביניהם לא נוסה מספיק.

רגע מיוחד של זידאן כשחקן: בלתי-אפשרי לבחור. היו קשרים שכבשו יותר ממנו אבל מה נגיד ומה נאמר על הקוסם שכל שער שלו היה בצבע, שלא נדבר על הוולה הנהדר לרשת של לברקוזן ב-'לה-נובנה?' הוא רקד עם הכדור והתעלל בבאיירן מינכן(2002) ומנצ'סטר יונייטד(2003) והיה שחקן מהפנט. הוא כבש בוולה גם נגד ויאדוליד ב-2004 אחרי מסירה של בקהאם. אבל נדיר לראות שחקן כדורגל 'ממציא' תרגיל שלא היה עוד קודם. ברגקאמפ עשה את זה נגד ניוקאסל ב-2002, רונאלדיניו עשה את זה במדי ברצלונה נגד צ'לסי, וזידאן עשה את זה בשער בלתי-נשכח נגד לה-קורוניה בליגה ב-2001/02. 'הארי פוטר', כינו אותו השדרים באותו משחק. זידאן היה יכול למסור הצידה לרוברטו קרלוס אבל רצה לעשות את זה לבד. הוא קיבל את הכדור, העביר לרגל ימין ובתרגיל עקב מדהים הזיז את הכדור שמאלה ובעט עם כל הלב לרשת. אין מילים לתאר - הנה הוידאו!

*****

חאמס היה מקופח העונה בחלק גדול מהזמן ללא ספק. אפילו התפלק לו איזה 'יא בן זונה' לעבר זידאן. אפשר להבין את התסכול שהצטבר אצלו. לוקאס פתח את העונה טוב אבל נחלש משמעותית וחאמס שיחק בעמדה זרה לו - ממש מאחור, וגם כשהבקיע ובישל בכמויות זה לא הספיק. אחרי משחק הגביע נגד סביליה לא הייתה לו המשכיות. האמת שאם לא ההיפקרות ההגנתית עוד היינו מדברים בשבחים רבים לגביו אחרי השיוויון הנהדר שלו בקלאסיקו. חאמס, מוטב שיעזוב ויפרח במקום אחר. הוא שחקן נפלא עם איכויות רבות - מריח שערים - בעיטה נהדרת - הבועט הכי טוב שלנו מרחוק, יכולת מסירה, הוא גם רץ הרבה ביחס ל-'כוכב'. אבל הוא איטי ופשוט לא מתאים לריאל מדריד הנוכחית ולטעמי לא התאים מעולם כשה-B-B-C שולטים כאן. מאוד שמחתי שהוא סיים את העונה בטעם טוב, עד לגמר בעצם, הוא בעצם נלחם אפילו על החוזה הבא שלו.

http://as00.epimg.net/colombia/imagenes/2017/04/23/futbol/1492981763_118753_1492981873_noticia_normal.Xxx

פפה עוזב. על פפה כתבתי לא פעם. את פרננדו היירו ראיתי בדמדומי הקריירה, את מנואל סאנצ'יז הגדול בכלל לא. סרחיו ראמוס זה סרחיו ראמוס - שחקן מרגש, הקפטן הגאה, אבל לא תמיד יציב הגנתית. אני רואה את ריאל מדריד 17 שנה משחקת ופפה הוא הבלם הגדול ביותר אותו זכיתי לראות בקבוצה. הוא כבר מזמן לא אותו שחקן אגרסיבי טיפש וחמום מוח. כשריאל מדריד הודיעה על החתמה של בלם פורטוגלי מפורטו בתמורה ל-30 מיליון יורו אפילו לא ידעתי מי זה. המהירות, האתלטיות, המנהיגות, התשוקה, החצנת הרגשות. אני לא אשכח לפפה את הבכי בגמר בסאן-סירו בפנדלים, כמו אוהד, כמונו. וגם לא את הסימון 'עשר' אחרי שכבש נגד בארסה בברנבאו בעונה השנייה של אנצ'לוטי. פפה הוא גאוות המדרידיסימו. הפרידה היא עצובה אבל נכונה.

בעולם אידיאלי פפה היה כשיר לכמה דקות ועולה כמחליף השלישי בגמר ליגת האלופות מול יובה ונפרד מריאל מדריד 'על הדשא', כמו שכל הקהל רצה. העונה פפה נפצע שוב ושוב ושוב ורשם רק 18 הופעות. פציעה קלה הפכה למסובכת. לפחות גם במשחקו האחרון בריאל מדריד הוא היה נהדר הגנתית וכבש שער מרגש נגד אתלטיקו בנגיחה מכל הלב. המועדון היה הוגן עם פפה. בהתאם למדיניות הוצע לו חוזה לעונה נוספת, כשהעונה השנייה תלויה במס' משחקים. אני אוהד שנקשר מהר לשחקנים ופפה תמיד היה מדרידיסטה ובאמת 'חיכה לריאל מדריד עד לשנייה האחרונה' - אבל טוב שאני לא מקבל את ההחלטות במועדון. ריאל מדריד הייתה הוגנת. הטעם והמרמור מקרב חלק מהקהל נובע אולי מזכרונות אחרים כמו ראול ואיקר והיירו אך זה ממש לא המצב. אגב, העובדה שלא שיחק במדי הנבחרת במוקדמות המונדיאל מבטלת את הטענות שלו לגבי עוול שנעשה לו ע"י המועדון בישורת האחרונה של העונה. אנחנו נאחל לו בהצלחה בכל אשר יפנה, ובתקווה שיהיה בריא - הוא עדיין חלק מהרמה הגבוהה ביותר. חסוס ואייחו, העתיד - כבר כאן.

http://i4.mirror.co.uk/incoming/article10185128.ece/ALTERNATES/s615b/Real-Madrid-CF-v-Club-Atletico-de-Madrid-La-Liga.Xxx

*****

ועכשיו:: הקיץ כבר בפתח. מתחילים לחשוב על עונת 2017/18. האמת שבתור ילד עונת המלפפונים הייתה נהדרת עבורי. ככה זה שהנשיא פרס היה 'מגשים החלומות' - לואיס פיגו, זינדין זידאן, רונאלדו - כל אחד בתורו נחת בברנבאו. הנשיא קיבץ את מיטב כוכבי תבל והביא אותם לשחקן בקבוצה שלי. וכך היה גם בפרוייקט הגלאקטיקוס-טייק2 - בקיץ 2009 המשוגע. נכון שריאל מדריד מזוהה עם הגלאקטיקוס והטירו, אבל זה לא אמור לקרות. אני כל-כך שמח שויתרנו על פוגבה בקיץ שעבר, וגם הפעם אני באמת חושב שאין צורך להשתולל. כמו שבקיץ הקודם ערכנו שלושה שינויים בלבד בזמן שבארסה השתוללה - קונטראו חזר כי אף-אחת לא רצתה אותו, מוראטה הביא עומק מטורף בחוד ואסנסיו תיגבר את הקישור.

מבחינתי זה יהיה מהלך 'ריאל מדריד קלאסי' להחתים עכשיו כוכב בטריליון יורו. אין צורך, זמן למדיניות שפויה. מבחינתי ריאל מדריד היא הקבוצה היחידה שצריכה רק 'להגיב' למהלך השוק ולא ליזום בעצמה. המחירים מרקיעים שחקים וריאל מדריד ממש לא צריכה להיות חלק מזה. לא רוצה את אמבפה במחיר של כריסטיאנו רונאלדו, יש גבול. אין צורך בדה-חאה - השוער שלנו קיילור נאבאס סיים את העונה נהדר ואני בוטח בו. דונארומה ממילאן דווקא נשמע אופצייה טובה אבל נסתדר בלעדיו.

הסגל המפלצתי שלנו היה היסוד להצלחה. סביר להניח שהעומק יהיה פחות עוצמתי, ואולי זה לטובה. אם מישהו בקבוצה יהיה את האומץ והשכל למכור את בייל למשל - אשרינו, זכינו. אז נצטרך להגיב. אני לא משוכנע במאה אחוז שחאמס יילך בניגוד למוראטה. מריאנו לא מספיק טוב להיות החלוץ המחליף והייתי מחפש אופצייה כמו יאגו אספס שהוא חלוץ ליגה טוב, לא ילד ויסכים להיות שחקן ספסל. שאר השינויים הם מינוריים - חייבים מגן שמאלי במקום קונטראו - ותיאו בדרך, כנראה; חסוס ואייחו ימלא את מקומו של פפה ונקווה שיעשה את קפיצת המדרגה; ומרקוס יורנטה מאלאבס יעמיק את הקישור האחורי שלנו כשקובא יכול לשחק למשל יותר מקדימה.

ההרכב החזק ביותר של ריאל מדריד: קיילור נאבאס| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס(C), רפאל ואראן, מרסלו| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ', איסקו| מרקו אסנסיו וכריסטיאנו רונאלדו

http://depor.com/files/article_video_image/uploads/2017/06/03/59333489ab872.Xxx

אין צורך לפרט יותר מדי. במשך רוב העונה היו לנו טענות לגבי טוני קרוס אבל הוא סיים את העונה טוב כמו היתר. איסקו מעניק לנו איזון יוצא דופן והטכניקה שלו שובה את העין. הוא רשם את העונה הגדולה בקריירה שלו ואני כלל לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם בייל היה כשיר לגמר. לטעמי כריסטיאנו יכול לתפקד מעולה גם ללא בנזמה גם אם יקח לו זמן להתרגל. מרקו אסנסיו הוא לא העתיד של ריאל מדריד אלא כבר ההווה, הוא כוכב גדול, תזכרו שזו בסה"כ עונת הבכורה שלו. הוא גולר ללא ספק. אולי בהרכב הנוכחי יש תחושה של מעט מדי שחקני התקפה אבל אסור לשכוח עד כמה המגנים תורמים. מוראטה לטעמי לא יישאר ובייל ובנזמה יצטרכו להבין שמקומם על הספסל. "אנחנו חייבים לשמור על הרעב", אמר מרקו אסנסיו בראיון למארקה, וזה תמצית הסיפור כולו. ריאל מדריד אלופת אירופה. איזה אושר, איזה כיף, אני מרחף, מרגיש כמו בחלום. שלא יגמר לעולם...

 

כותרות העיתונים הבוקר::

שער המארקה:

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2017/06/18/portada/marca_papel/g1806.9e0e4f142eabf3d30664847a5b9a8fb4.Xxx

זידאן התקשר לרונאלדו - "לא רוצים שתעזוב - אנחנו צריכים אותך"| המאמן ניסה לשכנע את כריסטיאנו לשנות את דעתו והסביר את חשיבותו בפרויקט והוסיף שיחד איתו הקבוצה יכולה להמשיך לזכות בהרבה מאוד תארים. בתקשורת הוסיפו שהשניים צפויים להיפגש גם במדריד לאחר חופשה ארוכה בתום גביע הקונפדרציות ושגם הנשיא פלורנטינו פרס צפוי לשוחח איתו בשלב מאוחר יותר.

במארקה כתבו שזידאן עשוי לשחק תפקיד חשוב בהישארותו של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד. המאמן נמצא בחופשה פרטית עם משפחתוב איטליה אבל עצר הכל כדי לדבר איתו בטלפון. זידאן דרש מרונאלדו לשקול שוב את החלטתו בכובד ראש ואמר לו עד כמה הוא חיוני. זידאן מודע לחילופי הדורות המתחילים בריאל מדריד והוא רוצה שרונאלדו יהיה המוביל לכך. 'בזכותך בעיקר אנחנו קבוצה מנצחת'. בתקשורת הזכירו שרונאלדו כבר דרש לעזוב ב-2012 עם נאום ה-'אני עצוב' ושוכנע להישאר, ושהקפטן ראמוס גם היה בדרך למנצ'סטר יונייטד. נאמר שזידאן לא רוצה להשאיר את רונאלדו בניגוד לרצונו אבל ריאל מדריד בטח לא תהיה 'נדיבה' אם לא תהיה ברירה, והסכומים שמדברים על 400 מיליון יורו אולי מוגזמים, אבל זו בטח לא תהיה עיסקה זולה - לפחות 200 מיליון יורו.

באתר עשו ממש 'פרויקט רונאלדו' והתגאו בכך שארבעה סקרים זכו ליחד ליותר מחצי מיליון הצבעות(520 אלף). השאלות שעלו במארקה - האם כריסטיאנו רונאלדו יעזוב? מה תג המחיר שריאל מדריד צריכה להצמיד לו? באיזה קבוצה ייבחר? ומי הכוכב שיכול להחליף אותו בקיץ? אז ראשית, במארקה למעלה מ-300 אלף הצביעו על האופצייה היקרה ביותר - אם למכור אז ב-200 מיליון יורו ומעלה. רק 40% מהנשאלים בסקר מאמינים שכריסטיאנו אכן יעזוב. בסקרים האוהדים מעריכים שאם רונאלדו יעזוב זה יהיה למנצ'סטר יונייטד על אף היחסים העכורים עם מוריניו. כמוכן האופציות התיאורטיות שהועלו להחלפתו - אמבפה(33%), ניימאר(23%), דיבאלה(21%), לבאנדובסקי(13%) וגריזמן(10%).

עוד בשולי הכותרות: ריאל תשלם לאתלטיקו 26 מיליון יורו עבור תיאו הרננדס| יובנטוס מצטרפת למרדף אחרי דונארומה| וגם: היום ייקבע האם לפלורנטינו פרס יהיה מתחרה על כהונת הנשיאות.



http://as01.epimg.net/portada/imagenes/2016/07/08/portada/1467970161_642308_1497755997_portadadelperiodico_grande.Xxx

בשער ה-AS מנגד בחרו באסנסיו ככוכב - "הילד עלה לשלוש", נכתב בשער העיתון אחרי השלושער המחשמל של הקשר אתמול במשחק של ספרד הצעירה באליפות אירופהU211 נגד מקדוניה. ב-'אל קופנדנסיאל' כתבו - 'זה לא כוחות נגדו, הוא צריך לשחק רק עם הרגל החלשה'. בתקשורת בקטלוניה נזכרו שאסנסיו היה יכול לשחק בבארסה אולם ויתרו עליו, ובאופ"א כתבו - 'מופע, הוא ראוי לכל סופרלטיב'. אסנסיו קיבל את הציון הגבוה ביותר על משחקו כמובן.