זלטאן לא שחקן של ראיולה ראיולה הוא עובד של זלטאן ורק זלטאן יחליט על עתידו Sent from my m3 note using Tapatalk
לא מכיר אופציה טובה יותר והעונה הקודמת היא לא עילה לפיטורין. בוא נראה לאן הוא יביא אותם עם מרכז הגנה סביר ושוער שלא תופס אוויר.
סמפדוריה נותנת שיעור באיך להרים סרט משכנע דיגיטלי שיגרום לאוהדים שלהם (בתקווה כמובן) לחשוב שוב על אם להסתפק בלשבת בכורסא, ליסוע לטייל או להסתפק ברדיו במקום להיות במגרש. אחלה אחלה סרט.
הגעתי לזה איכשהו, מהפייסבוק של Ben Treves: מירסולב קלוסה הגדול: לא רק חלוץ גדול, שיאן שערי המונדיאל בכל הזמנים, אלוף העולם עם הנבחרת ועם תקופה יפה בלאציו, באיירן וברמן וכמובן הנבחרת הגרמנית - מעל הכל - ספורטאי גדול. לא רק גולים בימין, בשמאל, בראש, באוויר וביבשה - תמיד העריך את החולצה, את המקום, את הזמן. כמובן שכולם שמעו על השער הלא-חוקי בו הודיע לשופט לפסול את השער. הנה עוד מקרה:: https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/19601555_10211583435695845_5200355057011400826_n.Xxx?oh=a2081ba0ec05a3e4af4d37185a078672&oe=59CDACD3 "כששיחקתי בלאציו, תמיד הייתי עוזר לאפסנאי, שהיה בן 70, לאסוף את הכדורים, הכלים והבגדים בסוף כל אימון. פעם אחת כשעזרתי לו, ראיתי את אחד משחקני הפרימוורה של הקבוצה מסיים אימון ופשוט הולך לחדר ההלבשה, עושה בדרך סלפי ואומר 'האשטאג עבודה'. הוא עשה כמה תרגילים וקורא לזה עבודה. יום אחד שאלתי את הנערים בפרימוורה למה הם אף פעם לא עוזרים לאפסנאי לאסוף את הדברים כשהם יורדים מהמגרש, אחד מהם ענה לי - 'זה התפקיד של יוסף', אמרתי לו שהוא יעשה דבר נהדר אם יעזור לפעמים למישהו שיכול להיות סבא שלו. הוא הגיב בבוז ואמר: 'מצטער, לכל אחד יש את התפקיד שלו. שלי זה לשחק כדורגל, שלו זה לאסוף הכל ולהכין שוב באימון הבא'. זה הרתיח אותי. הילד הזה מחזיק בשרשרת סוכנים וההורים שלו שילמו כדי שישחק בלאציו, ואני בגיל שלו מכרתי גלידה כדי להתפרנס. הם לא יודעים בכלל כמה העבודה הזו הייתה משמעותית בשבילי בזמנו. הלכתי לאיגור מוטראלה, המנהל של מחלקות הנוער, ושכנעתי אותו שישלח את הנער לשבועיים של צפייה והתלמדות בעבודה באתר הבנייה בצ'נטוצ'לה, עם המדים של לאציו. בתום השבועיים הנער חזר בוכה ומבויש ואמר לי: 'תודה מירו, לקחת ממני את הרע ובזכותך גיליתי מהי אנושיות'. למחרת הגעתי לאימון ונתתי לו את הנעליים שזכיתי איתן במונדיאל 2014". מירוסלב קלוזה, בראיון לסנדרו קליאריטאנו, ברדיו פרנזיסקאנר.
