הישראליות באירופה 17/18: מכבי וב"ש סיימו את דרכן באירופה

ראיתי, לא הבנתי איך מה שמוצג שם סותר את מה שאמרתי. להיפך, הוא חוזר שם על דברים שכתבתי.

איפה טענתי שההונגרים היו יותר מוכנים מב״ש?
איפה סתרתי את זה שב״ש יכלה לסיים את
המפגש כבר אתמול?( ב2-0 הייתי בטוח שזה יגמר 3 או 4)
אתה מסיק מסקנות שאני לא טענתי לרגע.

 

קלטינס, כחילה, פריירה, מורי. די. דייייי

 

לא מכל דריבל מוצלח צריך לצאת מצב ממשי.
הוא גם יכול לעבור שחקן, להיכנס לרחבה, להוציא רוחב והכדור ייצא לקרן. זה לא נחשב?

 

אין צמצום להגרלה היום, נכון?

 

יהיה צמצום, יישארו חמש יריבות אופציונליות.

 

הבעיה בסגידה לכל מני אנשים, במקרה הזה ברק בכר, שבמקום להתרכז בדברים החשובים פתאום ממציאים כל מני מדדים כמו ״הקבוצה המוכנה ביותר״

 

קודם כל, כבר מהתגובה הראשונה שלי, התייחסתי לכך שהטעות של אייבנדר הייתה שלא בעט בנגיעה הראשונה, שאז הוא היה פנוי, ויותר מזה, מליקסון מסר בצורה חכמה מאוד לתוך שטח הריצה של אייבנדר, כלומר אייבנדר לא היה צריך בכלל לעצור את הכדור אלא היה צריך להמשיך את הריצה לכדור ולבעוט בנגיעה.

שנית, פעם אחרונה שבדקתי מצב הבקעה הוא מדד אובייקטיבי ולא סובייקטיבי.
לא צריך לעניין אותנו מה אחוזי הבעיטה של אייבנדר מחוץ לרחבה או האם רוב השחקנים היו בועטים בהתקפה הזאת או עוצרים את הכדור, אלא לשאול את עצמנו האם בהתקפה שלפנינו יש מצב הבקעה טוב.

אני חושב ששחקן שמוצא את עצמו לבד 18 מטר מהשער, בדיוק במרכז הרחבה, כשהכדור נמסר לשטח הריצה שלו, אז מדובר במצב הבקעה טוב.
מה השחקן יעשה עם הכדור זה פחות מעניין, הוא יכול לבעוט לרשת, לבעוט לקורה או למשקוף, לסחוט הצלה מהשוער או לבעוט ליציע, זה לא משנה את העובדה שמדובר במצב הבקעה טוב, וזאת הייתה השאלה כאן, ולא ניתוח של איכות הבעיטה של אייבנדר.

 

לא הבנתי מה הבעיה עם ניתוח טקטי שמראה כיצד קבוצה מסוימת למדה את הקבוצה היריבה? לא משנה אם זה מוריניו שמכין את יונייטד לגמר מול איאקס או ברק בכר שמכין את הפועל באר שבע לאלופת הונגריה.
אולי הייתי צריך להעלות כאן גם את הניתוח הטקטי של אותו כותב לפני המשחק, ואפשר לראות שהרבה מהדברים שאותו כותב ציין כדברים החזקים אצל ההונגרים, זכו לדגש במפגש מצד הפועל באר שבע.
באופן אישי נהנתי לראות שגם מול קבוצה שעל הנייר היא פחות איכותית מאיתנו, אנחנו עדין לומדים אותה בצורה מצוינת ועושים את ההתאמות הנדרשות. וכשמציגים את זה עם וידיאו אז לדעתי זה משדרג את הטור וגורם לו להיות מאוד מקצועי ומאוד מהנה לצפייה.

 

לירן, כשמדובר בקיצוני שעושה את הדריבלים (שים לב לאיזורים שטוני ניצח את הדריבלים בהם, כמה הם קרובים לרחבה), אז לאותם ניצחונות בדריבל יש משמעות עצומה.
טוני בישל את השער השני אחרי דריבל מוצלח. טוני היה זה שמסר למליקסון שמסר לאייבנדר והשאיר אותו לבד על קצה הרחבה (גם אז אחרי הכל התחיל מדריבל מוצלח של טוני). עוד דריבל מוצלח של טוני במחצית הראשונה הוביל לפריצה של קורוהוט שבעקבותיה נעשתה עליו עבירה וכבשנו את השער הראשון. עוד דריבל מוצלח של טוני היה זה שהוביל למצב של ראדי במחצית השנייה שהיה לבד מחוץ לרחבה ובעט כדור שבלי הנגיעה של שחקן יריב שדחק אותו החוצה אולי היה מסתיים ברשת. עוד דריבל טוב של טוני ייצר לו מצב במחצית הראשונה כשהוא בעט מעל השער ממקום שהוא כבר כבש בו לא פעם בעבר.
רוב ההזדמנויות שלנו הגיעו אחרי דריבל של טוני, שאו בישל או בנה את ההתקפה או חילק הזדמנויות מצוינות לאחרים או ניסה לסיים בעצמו. רוב שטף המשחק ההתקפי שלנו, בטח במחצית השנייה, היה בזכות טוני, והכל תמיד התחיל מזה שטוני ניצח את שחקן ההגנה בדריבל, ואז היה לו חופש לייצר לנו מצב.
זה לדעתי לפרק את השחקן ששומר עליך, כשמתוך 13 מאבקים, הוא מצליח לנצח אותך רק בשלושה (כבאחד מהם גם כשטוני הפסיד או ישר לקח את הכדור שוב ניצח בעוד דריבל ובישל את השער השני).

 

נעזוב רגע את ההכנה של באר שבע, ונתמקד בקטע שעיקר ההתייחסות שלי הייתה אליו:
"
לדעתי מגיעה מילה טובה למאמן של הונבד שהכין את הקבוצה שלו טוב למשחק ומנע מב״ש לייצר מצבים טובים בבית שלה.
המערך של ההונגרים 5-3-2 מנע מב״ש שטחים להיכנס אליהם ברחבה ובמרכז המגרש. אוגו קיבל שמירה צמודה בכל הזמנים ובכך שובשה הנעת הכדור של ב״ש שמתחילה מהבלמים אליו( ראדי לפרקים ניסה לרדת אחורה במקומו).
את השטחים הם השאירו למגנים, אבל ביטון וקורהוט לא היו מספיק דומיננטיים.
הפעמים היחידות שנראה שמשהו קורה זה כשמליקסון עזב את העמדה שלו, צץ בכיסים וניסה להוביל את הכדור קדימה, אייבינדר עשה את התנועה האינטליגנטית שלו מקו שני והפתיע את הבלמים או וואקמה הצליח להתגבר על השמירה שלו בדריבל( השניים האחרונים הובילו לגול).
הונבד עשתה יופי של עבודה בלהגביל את המשחק של ב״ש."

ההונגרים לא הכינו את עצמם כמו שצריך ולא מנעו מאיתנו להגיע למצבים.
מדובר בניתוח של המשחק בדיעבד בעקבות הגול של ההונגרים, שהגיע בניגוד מוחלט למה שהתרחש במשחק וגרם לתוצאה מאוד משקרת שנגדה את מה שהתרחש במגרש.
ג'ון אוגו הוא הרבה דברים, פיזי מאוד, חוטף מצוין, נהדר באוויר, שחקן מלא אנרגיות, סוגר מצוין, אבל הוא לא המנהל משחק שלנו, הוא לא הפלמייקר שלנו, ולכן הבחירה להציב לו שומר אישי, ובאותו זמן לשחרר את מליקסון ונואקמה, היא טעות קשה ואם טיפה יותר ריכוז בהתקפה/חלוץ 9 אמיתי בהרכב המשחק גם נגמר ב 3-0 או 4-0 וכולם כאן כותבים שההונגרים לא ברמה שלנו ושמדובר בניצחון קל וידוע מראש.
מבחינה התקפית, מאור מליקסון וטוני נואקמה הם השחקנים הבולטים שלנו, ולכן אין הגיון לתת להם שטח בזמן שאוגו זוכה לשמירה אישית.
עצם העובדה שהמגן של טוני ניסה לחטוף כדורים למעלה והפקיר המון את ההגנה מלמד על הכנה לקויה, כי טוני הוא שחקן ההתקפה הבולט שלנו והדבר האחרון שאתה רוצה זה להשאיר אותו לבד מול שטח בטח ובטח אם בתוך הרחבה מחכה לו בלם איטי, במקרה כזה אתה תקבל את הגול השני שטוני פשוט התעלל בבלם עד שמסר לאייבנדר את הבישול לשער.

קשה לי להבין איך משחק שבאר שבע מבקיעה בו פעמיים, מגיעה לעוד הרבה מאוד הזדמנויות, ורק חוסר ריכוז מונע מבאר שבע להביס את ההונגרים, הופך למשחק שבו צריך לשבח את ההכנה של ההונגרים או לטעון שהם הצליחו למנוע מאיתנו להגיע למצבים.
גם בלי השער השלישי/הרביעי שריחף באוויר כל המשחק, מספיק שהיינו שומרים על שער נקי ואף אחד לא היה חושב על לתת מחמאה להונגרים. לא חושב שהשער שההונגרים הבקיעו, אחרי חוסר ריכוז בהגנה שלנו, צריך לעוות את התמונה של המשחק שהיה חד צדדי, ולא סתם בסיומו ההונגרים חגגו כאילו הם ניצחו כשאנחנו היינו מאוכזבים למרות הניצחון.

 

אם אתה לא ליאו מסי או ניימאר, עשר דריבלים במשחק זה מספר מאוד גבוה.

 

לקראת ההגרלה היום בשעה 13:00 (ולפני הצמצום) אלה היריבות האפשריות של הפועל באר שבע:
אולימפיאקוס (יוון), סלטיק (סקוטלנד)/לינפילד (צפון אירלנד), רד בול זלצבורג (אוסטריה)/היברניאנס (מלטה), מאריבור (סלובניה)/זרינסקי (בוסניה), קופנהאגן (דנמרק)/ז’ילינה (סלובקיה), לודוגורץ (בולגריה)/ז’לגיריס (ליטא), באטה בוריסוב (בלארוס)/אלאשקרט (ארמניה), לגיה ורשה (פולין)/מאריהאמן (פינלנד), אפואל ניקוסיה (קפריסין)/דודלאנג’ (לוקסמבורג), קרבאח (אזרבייג’אן)/סאמטרדיה (גאורגיה).