מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

חצי שעה למשחק, 31 מעלות בסנטה קלרה.
ריאל בלי רונאלדו אבל עם הרכב חזק מאוד.

 

היה שווה לסבול כל המחצית הזאת בשביל המהלך של מרסיאל.

 

אין הרבה מה להגיד על המחצית הראשונה.
שתי הקבוצות משחקות הילוך 3 כאילו התוצאה לא משנה למישהו.
הרי ברור שזה לא ריאל מדריד של עונה רגילה ובתנאים כאלה אנחנו בדרך כלל אלופים, ראה המשחק מלפני 3 שנים באן ארבור.

מהלך גדול של מארסיאל בשער.

 

וואו אני כל כך שמח שפתחתי לראות את דו קרב הפנדלים הזה.

 

למי שפספס את הבישול (בזוהיר בהלולית ) ספקטקולרי של מרסיאל . את הפיאסקו בבעיטות העונשין . את ההחמצה של מר ליפה . בסוף ניצחנו

צפו בתקציר: מנצ'סטר יונייטד ניצחה בפנדלים את ריאל מדריד | ספורט 1

 

מרסיאל הלך לאיבוד אשתקד בגלל זלאטן. מעניין אם מוריניו ימשיך לייבש אותו באגף/ספסל ולוקאקו ימשיך להיות ה-9 ברחבה.
אין עוררין שכ-9 מרסיאל שווה 20 גולים ומעלה. חבל מבחינת יונייטד.

 

היו מספר גורמים. הבכיר שבהם טיפול של מוריניו.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

מרסיאל הלך לאיבוד קודם כל ובעיקר בגלל מרסיאל.
מצד אחד הוא עבר משבר אישי שהשפיע עליו, מצד שני הוא הגיע לעונה עם מניירות של כוכב ואף למעלה. כשנתנו לזלאטן את המספר שלו הוא עשה המון רעש בתקשורת וכל כמה חודשים, גם כשהתחיל לקבל דקות ואיכזב ביכולת, הוא שלח את הסוכן שלו שייצר כותרות.
במקום להתמקד בכדורגל ולהשתפר, במקום לקחת אחריות על העונה החלשה שלו, הוא העדיף לשלוח את הסוכן שלו לתקשורת.
גם במשחק אתמול, היכולת שלו לשנות קצב כשהכדור ברגליים שלו זה מהרמות הכי גבוהות בעולם היום. הטכניקה שלו והדריבל שלו גם הם מהרמות הכי גבוהות בעולם, אבל מה עם היתר? מרסיאל שחקן רך, רך מידי לטעמי, ולא מבחינה פיזית אלא מבחינת סגנון המשחק. גם מבחינת מחויבות על המגרש, הרבה פעמים ממתין לכדור, הרבה פעמים מחכה שהכדור יגיע אליו לרגל, חסר לי את הרעב ששחקן בגילו (סך הכל בן 21) אמור להציג. זה מרגיש לי שהשילוב של הסכום ששולם עליו, השכר שהוא מקבל, והעונה הראשונה הנפלאה אצלנו סינוורה את מרסיאל והוא רואה את עצמו בתור כוכב כדורגל מוכח שלא באמת צריך להתאמץ ולהתאבד כדי להוכיח את עצמו, שהכישרון שלו לבדו יספיק לו.
במציאות, במקום להיות אחד השחקנים הטובים בעולם, באנקר ביונייטד, באנקר בנבחרת צרפת, במקום להיות מפלצת מספרים, הוא עדין נחשב ככישרון גדול אבל שחקן עם סימן שאלה מסביבו, ולפני שמאשימים את מוריניו, את העמדה שלו במגרש ועוד גורמים אחרים, קודם כל צריך לשאול על רמת המחויבות של מרסיאל והצורה שבה הוא תופס את עצמו,.כי לדעתי הדבר היחידי שמונע ממרסיאל להיות אחד השחקנים הטובים בעולם זה קודם כל מרסיאל והצורה שבה הוא תופס את עצמו.

 

גם אני חשבתי בעונה הראשונה של מרסיאל ביונייטד שבהמשך הדרך הוא יהיה החלוץ המרכזי שלה (קשה שלא היה לראות את הדימיון להנרי שגם הוא בעצמו היה חותך המון מהצדדים), אבל עד כה הוא בעיקר שיחק כשחקן כנף שמאלי. משפטים כמו ״אין עוררין שכ-9 הוא שווה 20 גולים בעונה״ או ״יכול להצליח לא רע גם בכנף״ קצת מוזרים כי: א) הוא בקושי שיחק כחלוץ מרכזי בקריירה שלו. ב) הוא כבר הצליח מאוד באגף גם ביונייטד וגם במונאקו.

משה - מחוייבות/משמעת/אחר מצד השחקן עצמו זה דבר חשוב מאוד, אין ספק בכך, אבל גם אי אפשר שלא לתת ערך סופר חשוב לטיפול של מאמן בשחקן בפרט ובקבוצה בכלל. קח לדוגמא את הזאר של העונה האחרונה עם מוריניו לעומת העונה שעברה עם קונטה, או אפילו את מאהרז שעבר אותו דבר בצורה הפוכה. בסופו של דבר, כולם בני אדם ורובם צריכים להיות בסביבה ״שמחה״ ו״בריאה״, ושיתנהלו מולם הכי טוב שאפשר מחוץ למגרש ובאותה מידה יוציאו מהם ככל האפשר בתוך המגרש, על אחת כמה וכמה חבר׳ה צעירים. לא מתקבל על הדעת שמוריניו יוציא כ״כ מעט משחקנים שיש עליהם כ״כ הרבה כדורגל כמו פוגבה, מיקיטריאן ומרסיאל. זו שלישייה שלבדה אמורה לספק כדורגל אטרקטיבי גם ללא רכש מאסיבי נוסף.

ראוליטו - לא צריכה להיות שום בעיה להחליף מקומות עם לוקאקו. הבחור משאית שיכולה לזוז לצדדים ב-300 קמ״ש (אתה יכול לראות ביוטיוב עשרות מהלכים של לוקאקו תוקף את המגנים שלו מהצדדים במדי אברטון עם הכדור ובלעדיו). הוא שחקן הרבה יותר מהיר ונייד מזלאטן. מצד שני, מה שתמיד נשאר סופר חשוד אצלו זה התחכום, ה-first touch והיכולת לעזור בבניית ההתקפה במשחק מעבר ועומד באופן עקבי מבלי להרוס.

 

נכון. עבר עליו קיץ גרוע שנה שעברה. הוא לא הראשון אגב.
רק תסביר לי אם הקבוצה מאומנת כל הפגרה ואחר כך במהלך העונה לשחק ולשרת את זלאטן הכבד, איך בדיוק מרסיאל אמור לבוא לידי ביטוי?
אם מאמן בא ודבר ראשון מדכא כל שחקן יצירתי במועדון אז על מי האחריות כאן?

 

מרסיאל היה תותח כחלוץ מרכזי בעונה הראשונה ביונייטד. מזה אני מסיק שהוא שווה 20+ גולים בעונה, אם הוא משחק ברחבה.
בניגוד למה שנכתב פה, אני בא בטענות קודם כל למוריניו שציוות אותו בעמדה שגויה ובכלל לא האמין בו. אפשר היה לשחק עם 2 חלוצי מטרה, או להוריד את זלאטן לספסל מדי פעם. כל הביטחון של שחקן בגילו נפגע מכך, שלא סומכים עליו. מכאן אולי אפשר להבין את האדישות שלו.

 

סתם בשביל האינדיקציה ברמה הסטטיסטית על מה שקרה לו בעונת 15/16 - העונה הראשונה שלו ביונייטד תחת ו״ח:

חלוץ מרכזי: 27 הופעות, 5 שערים ו-4 בישולים.
קיצוני שמאלי: 25 הופעות, 11 שערים ו- 8 בישולים.

מפתיע אותי כמות ההופעות שלו כחלוץ מרכזי, כי אני זכרתי באופן משמעותי הרבה פחות משחקים שלו שם*, כאשר עיקר המהלכים הטובים שלו לאורך העונה (לאו דווקא כשזה מתבטא בשערים ובישולים) מגיעים מהאגף השמאלי שהוא עובר עוד שחקן, שניים ויותר ומשאיר כדור קל לגול.

*מקור - TM.

* - לא בדקתי דק׳ שזה נתון > הופעות.

 

באיי קיבל השעיה ל -3 משחקים באירופה. משחק ראשון היה הגמר. אני לא בטוח אם הסופרקאפ נחשב.