מספר חולצות בהרכב של קבוצה לא איטלקית: 1 3 ---- 4 ----- 5 ------ 2 8 ----- 6 7 ---- 10 ----- 11 9 מספר חולצות בהרכב של קבוצה איטלקית: 77 85 ---- 13 ----- 3 ------ 92 71 ----- 49 37 ---- 10 ----- 88 21
בכמה שנים האחרונות נראה שבכל הליגות הבכירות, קבוצות שעולות לליגה הראשונה בפעם הראשונה בתולדותיהן נשארות ותוקעות יתד שמה.
ככל ששוער מרקד על קו השער לפני שבועטים פנדל, כך גדלים הסיכויים שהפנדל יובקע. אם שוער עצר פנדל והדף לקרן, והמצלמה מתמקדת לכמה שניות בחברי הקבוצה שלו קופצים עליו בחיבוקים, יש הרבה יותר סיכוי שהם יחטפו גול מהקרן הזאת. היכולת של פול פוגבה תלויה בכמות הקלוז-אפים שצוות הצילום מקדיש לשינוי השבועי שהוא עושה בתספורת/צבע בשיער. ככל שיש יותר קלוז-אפים, ככה הוא יותר גרוע. מוריניו אף פעם לא שותה מים במהלך משחק לפני שיונייטד כובשת שער. יונייטד אף פעם לא מנצחת משחק אחרי פגרת כדורגל נבחרות. ככל שמקיטריאן יותר גרוע במהלך המשחק כך גוברים הסיכויים שהוא יבשל שער. כל שחקן איטלקי שאתה במקרה "מגלה" ומתלהב ממנו כשאתה צופה בחצי עין במשחק של הקבוצה שלו כי זיפזפת בין ערוצי הספורט ברגעים של שעמום, אתה מיד מגלה כשאתה מחפש עליו מידע בגוגל שיובנטוס קנתה אותו או שיש לה זכות ראשונים עליו, גם אם הוא עוד לא נולד. שופטים עם ג'ל בשיער במשחקי נוקאאוט של ליגת האלופות זה מתכון לצרות. ככל שאייל לחמן מגזים בפרשנות שלו את המשחק שאתה רואה, כך אתה יכול להיות יותר בטוח שהקבוצה שהוא כרגע מאמן בליגה הלאומית משחקת כדורגל יותר פרימיטיבי. לוצ'יאנו ספאלטי לא השתנה בכלל במראה החיצוני שלו כבר עשרים שנה. מייקל אוליבר תמיד דופק את הקבוצה שלך, גם במשחקים שהוא לא שופט. מייקל אוליבר נראה כמו מישהו שהוליווד הייתה אוהבת ללהק לתפקיד של בחור תמים ואפור כביכול שמתגלה כמי שמוחבאות אצלו שתי קטינות קשורות בארון של המרתף. קלופ בקלות יכול היה להיות מלוהק לתפקיד הפרופסור בסרטי בחזרה לעתיד. כל קבוצת אמצע טבלה ומטה באנגליה מושיבה ליד דגלי הקרן שלה נשים שמנות וממושקפות בגיל העמידה כדי שצוותי הצילום יוכלו לתפוס קלוז אפים שלהן כשהן קמות מהכיסא וצורחות "piss of ya fuckin wanker " בזמן שמרים הקרנות של אחת מקבוצות הטופ 6 מסדר את הכדור ומתכונן לביצוע הבעיטה. לפני 10 שנים כולם בליגה האיטלקית היו בעלי שיער ארוך. היום אין שחקן אחד כזה. קבוצות איטלקיות מחתימות שחקני קישור לפי מספר הקעקועים שיש להם על היד. בשביל להגיע לקבוצות הגדולות אתה צריך גם שיהיו לך קעקועים על הצוואר. מארק יוז תמיד מאמן קבוצות שאתה שונא, והוא תמיד בוכה על משהו בזמן משחק של הקבוצה שלו. כשהיא מבקיעה שער יש מלחמה בין החלקים במוח שלו שפוקדים על השפתיים לחייך לבין אלה שממשיכים לפקוד עליהן להיראות כאילו דרסו לו את החתולה. התוצאה תמיד משעשעת. תמיד כשיש איזה 5 משחקי כדורגל שמשודרים במקביל בערוצי הספורט השונים, המשחק בין הקבוצות הכי גרועות יהיה זה שיהיו בו הכי הרבה גולים / פנדלים / הרחקות / מכות . צ'לסי מנצחת כל משחק ליגה שאתה רואה בשידור ישיר. אם שופט עוצר בעיטת קרן ממש לפני שהיא משוחקת כדי לקרוא לסדר 2 שחקנים ולהרצות להם על זה שאסור לתפוס בחולצה או השד יודע מה, בעיטת הקרן המחודשת בחיים לא תניב שער או אפילו איום על השער. אם לפני בעיטה חופשית השופט מסמן למי שעומד ליד הכדור "אל תבעט לפני שתשמע אותי שורק", בחיים לא ייצא מזה גול. תמיד כשהאוהדים של סטוק שרים את "oh when the reds go marching in...", יש קלוזאפ על אוהד (לרוב גבר בשנות ה 50 לחייו אבל לא תמיד) שלפי תנועות השפתיים שלו אתה רואה שהוא שר את המילים בקצב הלא נכון. קצת מהחוויות שלי לאורך השנים באנגליה... ככל שאתה מספר ליותר אנשים שבתאריך XYZ אתה נוסע לאנגליה לראות את הקבוצה שלך בלייב, כך גדלים הסיכויים שהיא תעשה חרא של תוצאות במשחקים שתהיה נוכח בהם. כמה שיותר צעיפים / צמידים / חולצות / מעילים של הקבוצה שאתם אתה מגיע לאיצטדיון, כך אתה מחבל בסיכויי הקבוצה. אם אתה מגלה שהאנשים שיושבים לידך הם גם כן ישראלים, אין לקבוצה שלך סיכוי לנצח. אם הם במקרה יודעים מילים לשירים של הקבוצה ושרים אותם בקול רם לאורך המשחק, המבטא שלהם תמיד יצרום לך באוזן. לעומת זאת, אם ישבת לידם משחק שלם ואיך שהוא לא עלית על היותם ישראלים, הכל בסדר ויכול להיות שהקבוצה תנצח גם 0-5.
יש לי תחושה מוזרה שבשנים האחרונות הוחמרו הקריטריונים שמחייבים קבוצות לעלות בתלבושת חוץ, ללא שום הצדקה. אני רואה את הדרבי של ברמינגהאם ואסטון וילה משחקים בשחור, למה לעזאזל? מי בדיוק היה מתבלבל אם היו עולים בסגול-תכלת?
עיוורי צבעים. הסגול/בורדו והכחול נראים כמעט זהים עבור רובם. תקף גם לירוק ואדום שבדרך כלל לא תראה אחד נגד השני בשנים האחרונות.
