לא יודע אם שמת לב אבל וון מילר וקאליל מאק לא שחקנים חופשיים. אחמד ברוקס בפאקינג סוף אוגוסט לקבוצה עם 4 פאס ראשר'ס בריאים בסגל שרק אחד מהם שווה משהו (לא, לא קליי מאת'יוס) זה על תקן מתנה משמיים. ואם כבר מתנות משמיים, מצב טוב שהתפילות שלי עבדו והשיגו לאנדי ריד בית ספר לאימון פוטבול בע"מ QB שתואם את מידותיו הענקיות לא תרתי משמע: YOU'RE WELCOME
לא צריך להיסחף, זו לא הזנות שהולכת ב-AFC. מה גם שהאופנסיב ליין שלהם עדיין שייקי בטירוף (וזה לפני פציעות). כן פייבוריטים וכן עם המצ׳אפ הטוב ביותר (שלא לומר היחיד) מול הפאטס אבל עדיין קשה להספיד את התחת של מקאדו בנג׳י ומאנינג איליי תרתי משמע. מי כמוך יודע.
הם דווקא לא אדישים לחולשה שלהם באו ליין. סיאטל בחרה הכי הרבה ליין מאנים בדראפט בשנים האחרונות, אבל איך נגיד את זה, הם פשוט נכשלים...
בהנחה שזה נכון, מהלך מתבקש לאור המצב העגום בגזרת הרסיברים: עריכה: אוקיי, נמחק. כנראה שזה שקר (נאמר שם ששיקגו עשתה טרייד על אלן הרנס).
הוא לא, סימיאן שתי רמות מעליו. PR WISE צעד מביך שמקים את הג'יהאד הקאפרניקי בתקשורת. בגדול הם לא מעניינים אף אחד. מקצועית אין פה כלום. לינץ' פצוע וצריך להקריץ מהרגע לרגע בקאפ---->אלוויי זונת ה-VALUE הכי גדולה בליגה----->במקרה צץ אחד שמכיר את המערכת והפלייבוק ומוכן לחתום על חוזה מינימום. וואטאבר. לא שונה מכל בקאפ בכל קבוצה אחרת. אם הגעת למצב שאתה צריך אותו אתה גם ככה גמור. דנבר ספציפית גמורים בלי קשר אבל זה כבר סיפור (עצוב) אחר.
כן, יכול להיות שאני לא זוכר עד כמה אוסווילר היה גרוע, אני פשוט כן זוכר שסימיאן היה דיי נוראי 90 אחוז מהסנאפים שלו. בכל מקרה, שותף לתקופת הבאסה ממה שקורה בדנבר אחרי הסופרבול. מלא טאלנט שהולך להתבזבז בקבוצה של 8-8. חבל.
סימיאן הוא אלכס סמית' לעניים. תיאור מדכא ומעציב לכל הדעות אבל אלוהים יודע כמה תיאורים גרועים מאלה אפשר לחבר על חצי מהפותחים בליגה. הוא יחסית Serviceable לקבוצה עם הגנה איכותית ומשחק ריצה שמקל עליו (הוא זכה רק ל-50% מזה בדנבר) אבל מוגבל פיזית בטירוף ולא יכול לבצע זריקות מעבר ל-10-15 יארד גג. זה מבאס ברמות כי מנטאלית יש לו את מה שצריך וגם בפוקט הוא כן שומר על קור רוח ולא נתקע על ה-read הראשון שלו (משהו שאין ולא יהיה לברוק או ללינץ'). אידיאלית הוא טופ 3 בקאפ לעשור הקרוב והפרספשן שלו היה שונה לחלוטין אם הוא היה נבחר בסיבוב ראשון ונותן עונת רוקי כמו בעונה שעברה. פקסטון לינץ' (והוא רק דוגמה. זה נכון גם ליצורים כמו בורטלס, גאברט, סאנצ'ז, EJ מנואל) למשל שהוא באסט מהדהד לכל הדעות וחציל שאין ולא יהיה לו מושג לעולם היה הופך המבורגרים בוונדיז לשארית חייו כבר לפני שנה. אבל בגלל ש"שהשקיעו" בו ובגלל שיש לו "נתונים" הוא ימשיך להנות מהספק ולקבל עוד צ'אנס ועוד צ'אנס ועוד צ'אנס למרות שצריך לירות בו ולגאול אותו ואת הקבוצה מהייסורים.
אני מניח שזו תחושה סובייקטיבית, אבל מאז אנדרו לאק לא זכור לי אף ק"ב בארבעה הדראפטים האחרונים שהייתה לו תקרה גבוהה מאשר אלכס סמית'. אני מניח שמוקדם מידי בשביל לשפוט את המחזור של 2016, אבל גם שם אני לא חושב שנתקלתי בעילויים יוצאי דופן. מה הקטע? אני מפספס מישהו או שבאמת ארבעת מחזורי הדראפט האחרונים מלאים בק"ב בינוניים להחריד? מעניין אותי אם לעונת 2013 הייתה השפעה על אופי התפקיד. פתאום קיבלנו כל מיני קולין קפרניקים ורוברט גריפינים שפתאום כל הפרשנים התהלבו מ"איך הם המציאו מחדש את התפקיד" או "הזן החדש של הק"ב". אני ממש זוכר פנאל של ESPN, עליה השלום, ששאלו מי יהיה הראשון שיעשה משחק של 300 יארד מסירה + 200 יארד ריצה. תודה לאל שהתקופה הזו חלפה עלינו. יש מישהו בדור הצעיר שיכול להתגלות כאיזה ק"ב עלית? אני לא מדבר על בריידי, רוג'רס או מאנינג שהם GOAT מטריאל, זה מרגיש כאילו אפילו דרו בריז או רות'סלברגר הם זן הולך ונכחד.
בגדול אני גם שותף לתחושת הבאסה הכללית מרמת הQB בליגה בשנים האחרונות, אבל אני חושב שאתה קצת הגזמת עם 'התקרה יותר גבוהה מאלכס סמית' ואתה מפיל את 'האחריות' על קלאס הדראפטים הלא נכון. קודם כל יש קאר שכבר עכשיו לדעתי הוא באזור הטופ 5 בליגה והתקרה שלו מטורפת. קפיצות המדרגה שהוא עושה כל עונה הן מטורפת, ואם ימשיך ככה השמיים הם גבול מבחינתו. יש לך את את ויילסון נגיד, שאף שאני לא מת עליו אלכס סמית' הוא ממש לא. אחר כך יש לך את מאריוטה ווינסטון, שאף על פי שאני חושב ששניהם טיפה אוברייטד בתקשורת (כמו כל שחקן בינוני בערך) הם נראים לא רע בכלל יחסית לשחקני עונה שנייה ואין שום סיבה שלא יתפתחו לפותחים לגיטימיים בליגה ('QB פותח לגטימי' = טוב משמעתית מסמית'). תוסיף לזה את ברידג'ווטר שהתפספס כתוצאה מהפציעה הארורה שנה שעברה ועונת הרוקי החלומית של דאק והמצב לא איום ונורא שאתה מסתכל על הQB שנכנסו לליגה בעונות האחרונות. יש פוטנציאל, השאלה אם יתממש כמו שצריך. אם כבר אבל מחפשים אשמים, אז הבעיה האמיתית היא מאזור 2005 בערך שרודג'רס נכנס עד ל2012 שלאק. הQB הכי טוב שיצא מהתקופה הזאת זה מי, מאט ריאן? קאם ניוטון? סטרפורד?? כמעט שמונה שנים ואולי אחד שהוא Top Class QB וגם פה אני מפרגן. אז עכשיו אנחנו בסוג של תקופה כזאת ש'היורשים' של בריידי, פיטון, ביג בן, בריז, ריברס ואפילו רומו אם תרצה לא מספיק טובים , והדור של 5-6 השנים האחרונות עדיין לא בשל מספיק, אז יש סוג של חלל שמוריד את הרמה הממוצעת של איכות ה-QB בליגה יחסית ללפני 10 שנה נגיד. אבל לא הייתי מפיל את זה על ארבעת הדראפטים האחרונים שכמות הפותחים שהיא סיפקה לליגה שווה בערך לכמות הפותחים שנכנסו 7-8 שנים קודם לכן.