דיון התקשורת 2017/18

סעמק, הוט השרמוטות האלה לא משחררים לי בחינם את הממיר שמאפשר את זה. מסכים עם הבחור לגבי אורי אוזן, היחיד שם שאפשר לשמוע, ולידו יושב המועסק החדש של ספורט1, הכשרון העולה, יורם ארבל.

 

עם רמת הכדורגל שהייתה היום והאווירה הרגילה באתיחאד קשה לי להאשים אותו.

 

ראיתי רק את התקציר וסבלתי מיורם ארבל ש"תיקצר" את המשחק.
אז לא רוצה לדעת מה זה 90 דקות ...

 

זלצר: "צ'לסי צריכה להתרגל למוראטה, הוא שחקן שמשחק עם הפנים לשער, שלא כמו קוסטה שהיה משחק הרבה עם הגב לשער."
זלצר 5 דקות אחרי כן, כשמוראטה לא רץ לכדור עומק: "צ'לסי צריכה להתרגל למוראטה, קוסטה היה רץ לכדור כזה ומעיף אותו לשער, מוראטה שחקן שמשחק בעיקר עם הגב לשער."

Eye Opening.

 

כי בניגוד לטכנולוגיית קו השער שהזכירו פה, שופט הוידאו זה לא רעיון ללא חסרונות. הבריטים רוצים להתגלח על זקנם של אחרים.

 

@אמיר ע קראתי את הכתבה שלך בדה-מארקר. מעל הרמה הממוצעת בתקשורת בנוגע לספורט, אבל לדעתי היא חוטאת באותה צורה כמו הכתבה המקורית (שביקרתי פה בפורום).
אפשר עד מחר לחפש סטטיסטיקה מורכבת ולהראות שהקבוצות האנגליות נחות פחות, וזה טיעון שחוזר על עצמו, אבל אני מניח שאפשר למצוא עוד עשרות סטטיסטיקות שכשתבדוק אותן על כל הקבוצות בעולם תגיע למסקנה שהן מייחדות את הליגה האנגלית.
אבל קשה לי להאמין שזאת הסיבה. אני צופה בליגה ספרדית ובליגה אנגלית, ועל פי מבחן העין בלבד ברור לי שהליגה הספרדית טובה יותר. הקבוצות הספרדיות טכניות יותר, טובות יותר טקטית ומדוייקות יותר, וזה לא קשור לרמת העייפות של האנגליות.
העייפות לא גורמת לקבוצות הפרמייר ליג הבחירות לשתף שחקנים כמו פרננדו, פלאייני, מיקל ושאר בולי העץ שמבחינה טכנית וטקטית לא ברמה של קשר ספרדי שאפילו לא חושב על הנבחרת. אני יודע שחלק גדול ממי שכתבתי עליו פה כבר לא בפרמייר ליג ולכן אני גם מניח שהשנה יהיה שיפור בגלל שהרכישות היו טובות יותר והשחרורים מהמועדונים היו במקום.

 

@סיונרה לגיטימי, אבל העניין לא היה להראות שהקבוצות האנגליות נחותות פחות אלא למה הן נכשלות שנה אחר שנה. מעולם לא התיימרתי לתת את ההסבר האולטימטיבי אלא מספר אפשרויות והכתבה לא הסתכמה בעייפות אלא גם דיברה על עבודת ניהול לא טובה מספיק שמובילה לכך שבמקום לתכנן זורקים כסף כל שנה בתקווה שזה יפתור את הבעיה.

במקביל, כשמסתכלים על המכלול, אני חושב שזה לגיטימי לציין כי המועדונים האנגליים סובלים יותר מהאפקט של המפעלים המקומיים בהשוואה לאחרים, ולו בגלל היבטים כמו יותר מפעלים, משחקים וחג המולד. לא הכל מסתכם בכך, בוודאי, ריאל מדריד, באיירן ויובנטוס טובות יותר מהאנגליות אל רק בפברואר-מארס אלא גם בספטמבר-אוקטובר, אבל זה פקטור שחובה לציין.

 

העניין הוא שלפעמים ההסבר הפשוט הוא ההסבר הנכון. אני מאוד לא אוהב את ההסבר של דקות המנוחה על המגרש כי הוא מתעלם מהסיבה המרכזית לחוסר ההצלחה של הקבוצות האנגליות המובילות - הן פשוט פחות טובות. מאותה סיבה הן מובילות פחות דקות על היריבה ומאותה סיבה הן נכשלות באירופה.
לגביי הסיבה שזה ככה, זה אכן ניתן לויכוח. אני גם לא אוהב לדבר על הסכומים שמוציאים באנגליה כי מן הסתם יש אינפלציה מטורפת באנגליה (שנובעת מהכנסות טבעיות של המועדונים) ולכן הסכומים מנופחים ביחס לשאר הליגות אבל זה ניפוח שהוא סביר בהחלט.

 

אי אפשר להתעלם מלו"ז המשחקים באנגליה וגם מתחרותיות יותר גדולה מליגות גדולות אחרות.
אם תשימו לב גם בתקופה הגדולה של אנגליות בליגת האלופות יונייטד בעיקר הייתה זו שהצליחה לרוץ בהצלחה עד הסוף בשתי המסגרות של פרמייר ליג וליגת האלופות במקביל ואתם יודעים מצוין למי מגיע הקרדיט הכי גדול על זה. פרט לכך רק צ'לסי בעונה של אברם.
יתר האנגליות אם הלכו ממש עד חצי גמר או גמר בליגת האלופות, פשוט לא היו בעניינים במאבק האליפות. לעיתים קרובות גם שמו באופן ברור את כל הביצים בסל של אירופה.

יש פה כמה גורמים והכתבה של עמיר מסבירה בצורה פשוטה אותם. אני אהבתי.

 

לדעתי אחת הסיבות הנוספות היא ההשוואה בין הסגלים. תוציאו את 11 המובילים בכל קבוצה באנגליה, וזו הסיבה שהאנגליות לא מתמודדות עם העומס. העומק ברמה נמוכה. הרי ריאל מדריד בנתה קבוצה מפחידה. אני שומע טיעונים מזלזלים על כך שריאל יכולה לנצח בהילוך שני עם הרכב שלישי, שזה שקרי לגמרי ונאמר רק על אוטומט ע"י מי שלא רואה בכלל משחקים או מבין מה הולך על המגרש. אבל עובדתית, העומק האיכותי הביא לה את התארים.
ובכל זאת, סלטה ויגו הגיעה לדו קרב נגד יונייטד באפריל גמורה, כשהליגה ננטשה לחלוטין ע"י בריסו לטובת הליגה האירופית. התוצאה אולי היתה לטובת יונייטד, אבל כמה הפער היה גדול? שערים ממצבים נייחים והחמצה מזעזעת בדקה האחרונה.

אני חושב שכדורגל משחקים עם המוח ולא עם הכח. יוצא לי לראות המון פעמים את הכדור מתעופף מראש לראש, עף באוויר במרכז המגרש בלי שאף אחד לא יודע מה לעשות איתו. החוכמה היא להיות מסודר.

עוד טיעון שאני לא מאמין בו הוא ההתסכלות על השמות של השחקנים כאילו שזה פיפא. יש נטייה לשם "אלאבס" להישמע בזלזול רב ולשם "סטוק" להישמע כאיזה משהו נשגב. בין היתר על סמך השחקנים שמשחקים שם. אבל בפועל, קיבלנו הוכחה שקבוצה מלאת שמות זה לא מניה בטוחה לתארים, ע"ע ארגנטינה עם די מריה ואגוארו שנראים כמו הצל של עצמם, לעומת פורטוגל שיכולה להסתדר אפילו בלי הפינישר הטוב בעולם.