כשבוחנים השפעה של מנג׳רים על מועדונים שבהם עבדו לאורך ההיסטוריה, קשה להתעלם מהצורה שבה המנג׳רים הגדולים עיצבו את המועדון שלהם. ביל שאנקלי בנה את ליברפול למועדון האנגלי הגדול ביותר והשאיר מורשת שנמשכה גם אחריו, אחר-כך אלכס פרגוסון העיף את ליברפול מהכס תוך כדי עבודת אימון ובנייה חסרת תקדים, שאת פירותיה (בדמות גב כלכלי עצום שנבנה בזכות ההצלחות) קוצרים גם המנג׳רים שבאו אחריו. אבל כשמקטינים את הרזולוציה ומסתכלים על ההחלטות שהמנג׳רים הבולטים מקבלים מדי שבוע, עולה תמונה אחרת לגמרי. באמצע השבוע אנטוניו קונטה היה חתום על אחד מנצחנות החוץ המרשימים ביותר של צ׳לסי בצ׳מפיונס ליג, נגד אתלטיקו מדריד. ואילו אתמול, הביקורת של האוהדים אליו אחרי עוד משחק פאסיבי וחסר השראה של צ׳לסי. מדובר במנג׳ר שזכה באחת האליפויות הכי חלקות בפרמיירליג, ועדיין אין קונצנזוס לגבי מגע הקסם שלו. מינוי יורגן קלופ הוא כנראה ההחלטה הכי טובה שקיבלו FSG מאז שרכשו את ליברפול. בתוך פחות משנתיים הקבוצה שלו חזרה לליגת האלופות, הגיעה לגמר גביע הליגה וגמר הליגה האירופית, חילקה שלישיות ורביעיות ליריבות ישירות תוך הפגנת כדורגל פנטסטי. ובין כל זה יש גם החלטות תמוהות כמו היציאה לעונה הנוכחית בלי בלם, קרדיט שמקבלים שחקנים מסויימים על חשבון שחקנים אחרים, ניהול משחק שנראה מוכן מהבית וכד׳. גם כאן, אוהדי ליברפול רחוקים מלהיות בטוחים שהוא האיש הנכון. אפשר לכתוב דברים דומים גם על ז׳וזה מוריניו, שבמשך שנתיים נראה שאיבד את מגע הקסם שלו, ופפ גווארדיולה שזכה ללא מעט ציניות בקרב אוהדי הפרמיירליג והבונדסליגה, מובילים את הקבוצות ממנצ׳סטר לפתיחת עונה יוצאת מן הכלל. מהצד השני אפשר לציין את אנצ׳לוטי ״המנייה הבטוחה״, שהתרסק בבאיירן מינכן, או ברנדן רודג׳רס שהפסיד בתוך כמה חודשים קרדיט על עבודה טובה של יותר משנתיים בליברפול. השאלה היא כזו -- כמה מהביקורת שהמנג׳רים הללו מקבלים נובעת אך ורק מהעובדה שהפכנו להיות אוהדי כדורגל מפונקים ויהירים? או שבאמת המנג׳רים הכי גדולים בכדורגל העולמי טועים כמעט על בסיס שבועי? ואולי בעידן הנוכחי, ההשפעה של מנג׳רים היא מוגבלת וכדורגל הפך למשחק של שחקנים, וכל ההשוואות לפיגורות כמו פרגוסון ושאנקלי שגויות מהיסוד?
כל מה שעולה מההודעה שלך זה שמנג׳רים גדולים ככל שיהיה הם עדיין בני אדם וגם להם יש משחקים/עונות לא טובים. למנג׳רים עדיין יש השפעה עצומה על על הקבוצה, הם אלה שמביאים את השחקנים והם אלה שמכתיבים את סגנון המשחק. אגב אני אישית לא רואה בתקופה של פפ בבאיירן כשלון, ואגב בבאיירן עצמה לא רואים בזה כך.
תלוי איפה. במועדונים הגדולים הרבה מאוד קם ונופל על המנג׳ר (אני מדבר על הפרמיירליג, בריאל וברצלונה זה קצת שונה). בכל אחת משש הגדולות הקבוצה שאנחנו רואים היא בצלמו של המנג׳ר, לטוב (פפ) או לרע (ונגר). ביונייטד למשל מוריניו וגם קודמיו מקבלים יד חופשית, ההנהלה לא מתערבת ולא שואלת שאלות. הם הכתובת המרכזית להצלחה או לכישלון. ככל שיורדים במורד הטבלה זה משתנה, בקבוצות הקטנות הרבה פעמים המנג׳ר פחות חשוב מהמסקוט של הקבוצה. הסיבות ברורות-לחץ כלכלי להישרדות שגובר על כל שיקול אחר. גם כאן יש יוצאים מן הכלל-למשל פוליס, שגם אם לא אוהבים אותו אפשר לזהות קבוצה שלו מקילומטרים. אבל ברוב הקבוצות זה לא כך וזה הגיוני, לא יכולה להיות ליגה עם 20 קבוצות שלכולן יש איש עם חזון ואני מאמין ברור, אין הרבה כאלה, ואז נכנסים לתמונה ההודג׳סונים למיניהם. בעונה שאברם גרנט ירד ליגה עם ווסטהאם, רונן דורפן כתב טור מבריק על כך שמגיע לו תואר מנג׳ר העונה כי הוא הצליח יותר מכולם במשימה החשובה באמת-לא להיות מפוטר למרות התוצאות.
לחלוטין הפכנו למפונקים ויהירים. הביקורות על מוריניו וקונטה אתמול השאירו אותי בהלם, הראשון מוביל את הקבוצה שלו לפתיחה הכי טובה שלה בהיסטוריה של הפריימר לייג, השני לקח אליפות גדולה וניצח לא מעט משחקים גדולים עם אותה שיטה שבה הוא הפסיד אתמול, ועדין מי שהיה קורא את הביקורות היה חושב שמדובר בשני המקרים במאמנים שהובילו את פאלאס לפתיחת הליגה האיומה שלהם.
אליפות גדולה? קונטה לקח אליפות בעונה שכל הגדולות היו בקנטים וכשאין לו צ׳מפיונס ליג על הראש. את זה גם ראניירי עשה עם לסטר בעשירית תקציב משל קונטה. אני חושב שהשנה תהיה שנת המבחן של הפאה, האם הוא יכול לקחת אליפות מול יריבות אמיתיות(בהנחה שהמנצ׳סטריות ישמרו על עקביות) ולא פחות חשוב, האם הוא יוריד מעצמו את הקוף על הגב שנקרא ליגת האלופות. לכן כל החשדנות כלפיו היא לגיטימית, מאמן נהדר אבל עדיין לא במועדון הגדולים.
אם פרגי היה טועה פה ושם, אז למה שמנג'רים גדולים פחות לא יטעו? מה ונגר פעם לא היה גדול וכבר שנים נחשב לבדיחה? הכדורגל דבר דינמי. מלבד העובדה הפשוטה שכל בן אדם טועה, יש את העניין שבסופו של דבר מנג'ר מפסיק לייצר רעיונות חדשים ופחות מחזיק את היד על הדופק. לגבי פפ הביקורות עליו בעונה שעברה היו במקום - האיש לא רצה באופן מופגן להתאים את עצמו לפרמייר ליג ואפשר לרשום את העונה הראשונה שלו ככישלון אם כי לא כזה שמצריך פיטוריו. קלופ עשה עבודה יפה ואין ספק שקידם את ליברפול בשנה וחצי הראשונות והפך אותה לקבוצה אטרקטיבית, יחד עם זאת קצת הופתעתי מהעקשנות המטומטמת שלו בקיץ. הוא זכאי לכל הביקורות כעת. לא חושב שהביקורות נובעות מהשוואה לשאנקלי או פרגי. גם המאמנים האלה מקבלים הרבה יותר אמצעים לבנות את הקבוצות בזמן קצר הרבה יותר ממה שהיה פעם.
אין ספק שהמנג'רים הגדולים בעולם טועים על בסיס שבועי. כשאתה מקבל כל כך הרבה החלטות, ברור שלפחות אחת תהיה טעות. מי שלא עושה לא טועה, ומי שעושה המון טועה המון. זה לא אומר שבסך הכל הוא נכשל. המבחן האמיתי למאמן הוא די פשוט - אובראצ'יבר או אנדראצ'יבר. יש לך סגל מוכן (או סגל ותקציב, תלוי בכמה הוא מאמן וכמה הוא מנג'ר), וזה מה שיש למנג'רים של שאר הקבוצות מסביבך. אפשר מתחילת העונה להסתכל על המשאבים ולהבין מה הציפייה הסבירה מכל קבוצה. נניח בפרמיירליג העונה - פפ צריך להביא אליפות, ומוריניו וקונטה צריכים להיות ממש צמודים אליו. אז בטח שבכל משחק ספציפי אפשר להאשים מאמן באינספור החלטות, אבל אם במאקרו הוא מצליח - הטעויות במיקרו נסלחות. אם במאקרו הוא נכשל, הטעויות במיקרו הן אלה שמסבירות את הכשלון הגדול.
לא מקבל את הזלזול באליפות של קונטה. הוא הגיע לקבוצה שעברה עונה רעה מאוד, ותוך זמן קצר הפך אותה ליחידה מגובשת שעשתה עונה יוצאת מהכלל. מוריניו, פפ, קלופ ופוטצינו, כולם היו כאן גם עונה שעברה, ואני חושב שהעובדה שקונטה לקח אליפות בצל הכישלונות של מוריניו ופפ (וגם של קלופ בחצי השני של העונה) דווקא עומדת לזכותו ומעצימה את ההישג שלו, ובוודאי שלא צריכה להוריד מהאליפות שעשה עם צ'לסי. גם אם יש פער בין הדימוי של קונטה אחרי האליפות למציאות, כלומר שאחרי האליפות הלכו עם המחמאות לקונטה לקיצוניות השנייה, עדין קשה לי לקרוא חלק מהביקורות על קונטה שרומזות כאילו צ'לסי אתמול נראתה כמו קבוצה לא מאומנת, כשבפועל צ'לסי שיחקו עם אותה גישה פעמים רבות בשנה שעברה וגם השנה (בניצחון על טוטנהאם למשל) אבל אז בגלל התוצאה הסופית הביקורות היו אחרות לגמרי. זה נראה שלפעמים כותבים כאן שוכחים שגם בצד השני יש קבוצה איכותית ומאומנת ששמה לה למטרה לנצח. גם בקשר לקלופ, שאני כבר שנים מבקר את ההגנה בליברפול תחתיו, גם מבחינת איכות השחקנים וגם מבחינת איכות משחק ההגנה, הביקורות לטעמי מוגזמות מידי. קלופ הגיע למועדון שהוא גדול אך ורק בעיני אוהדי הכדורגל ברחבי העולם. בעיני שחקנים ברחבי העולם, ובעיקר בעיני הבעלים שלו, ליברפול הוא לא מועדון גדול. בכל קיץ מדברים בליברפול על שיש כסף גדול לבזבז, אבל בפועל זה לא קורה. עכשיו יכול להיות שקלופ מחזיק בגישה של אם זה לא הבלם/הקשר הכי טוב שהוא יכול להביא (קייטה/ואן דייק) אז הוא מעדיף להישאר עם מה שיש לו גם אם זה אומר להישאר עם לא טוב מספיק. אבל גם יכול להיות שקלופ פשוט לויאלי כלפי מקום העבודה שלו, ובפועל לא נותנים לו כסף לבזבז ואם במילא הוא נשאר עם מה שיש לו, אז עדיף להעלות לאותם שחקנים את הביטחון ולהגיד שזה מבחירה, פלוס להימנע מלהיכנס לסכסוך עם הבעלים בגלל מדיניות הרכש. ולא אמרנו מילה על הכדורגל ההתקפי שקלופ מנחיל לליברפול, מהקבוצות ההתקפיות הכי טובות ומהנות בליגה, כשהרבה פעמים זה מרגיש שקלופ, בטח מבחינה התקפית, מוציא את המקסימום מהסגל הקיים, ולכן גם אם יש ביקורת על קלופ, קשה לי לקבל את הקיצוניות שלפעמים אני קורא, כאילו קלופ הוא הבעיה של ליברפול, כאילו ליברפול לפני קלופ פרחה עם הבעלים שלה ועם האמצעים הכלכלים שאותם בעלים נתן למאמנים בליברפול לאורך השנים. נעבור למוריניו? בניגוד לאוהדים אחרים, אני לא חושב שהעונה הקודמת הייתה טובה. התארים לא מסנוורים אותי, אנחנו היינו צריכים להגיע למקומות אחרים לגמרי גם מבחינת תוצאות וגם מבחינת כדורגל. ועדין, מתחילה לה עונה חדשה, היונייטד עם 6 ניצחנות מ7 משחקים בליגה, עם 2 ניצחונות מוחצים בשני משחקים בליגת האלופות, עם מאזן שערים של 21 שערי זכות ו-2 שערי חובה (+19) כשבאולד טראפורד המאזן הוא 14-0, ולא מעט מאוהדי יונייטד עוסקים בהצלה שדה חאה לקח ב3-0, או ב15 הדקות הטובות של היריבה במשחק שנגמר 4-0, התעסקות לחלוטין בטפל. כמובן שהעונה עוד יכולה להשתנות מהקצה אל הקצה, לפני יונייטד יש עכשיו רצף משחקים שכולל מפגש מול כמעט כל הגדולות, והיא תעבור מבחן אחרי מבחן כשאם היא תכנס לרצף שלילי יכול להיווצר כדור שלג כמו בשנה שעברה. ועדין, כל זה לא רלוונטי לשלב הנוכחי של העונה, כשיונייטד סופגת מעט מאוד, כובשת הרבה מאוד, ועם צבירת נקודות הטובה ביותר בהיסטוריה שלה בפריימר לייג. ואם לסכם את הנושא, הדוגמאות למעלה די מוכיחות עד כמה אוהדי הכדורגל הפכו מצד אחד ליהירים ומצד שני למפונקים. רוצים הכל כבר כאן ועכשיו, מוציאים את הסכינים מוקדם מאוד, חושבים שהקבוצה שלהם צריכה לנצח כל משחק ושוכחים שממול גם יש יריבה, לפעמים לא פחות איכותית מהם. מבין ביקורת שמגיעה אחרי שמנג'ר נכשל לאורך זמן, גם מוריניו וגם פפ קיבלו בצדק ביקורות בשנה שעברה. אבל זה מרגיש שהמגמה היא לבקר מוקדם מידי, ובצורה קיצונית מידי (דרך אגב, אני חושב שגם ברגעי הצלחה הביקורות החיוביות לפעמים קיצוניות מידי לצד השני. זה מרגיש שאו שמאמן הוא גאון או שהוא חסר מושג, אין כבר אמצע היום).
@Sir Alex Ferguson כל מה שכתבת על קונטה בסך הכל אומר שבניגוד לפפ ומוריניו הוא לא נכשל. לא היתה כאן שום הצלחה יוצאת דופן, הוא בסך הכל לקח סגל שמאס במוריניו והתעורר אצלו לתחיה. אותו סגל לקח אליפות גם עם מוריניו, ככה שלא מדובר באיזה חבורה של נגרים.
ממש לא. המעבר שלו ל - 3 בלמים היה בינגו והביא לו אליפות, כאשר בתחילת אותה עונה כולם דיברו רק על המאבק בין פפ ומוריניו והוא השאיר לשניהם אבק. הבן אדם השיג 30 ניצחונות פרמייר ליג. זה לא צחוק. גם הרכש של אלונסו, שחקן ששיחק באנגליה בבולטון וסנדרלנד ולא נחשב כלל להעברה בולטת, היה מבריק ותרם רבות לאליפות.
הוא עשה עבודה טובה, אבל לא משהו יוצא דופן. אם פוצ׳טינו או קלופ היו לוקחים אליפות זה היה משהו יוצא דופן. דיברו על פפ ומוריניו אבל הם נכשלו, בסיטואציה כזאת קונטה היה מוכרח לקחת אליפות והוא עשה את זה.
אז גם אם קונטה יקח העונה אליפות תגיד שזה בגלל שהמנצ'סטריות לא היו עקביות. כי זה הרי לא חכמה להיות אלוף כשכל השאר לקחו פחות נקודות ממך. הא וגם צריך לזכות בליגת אלופות. אבל בהנחה שכל השאר לא מפסידות.
צריך לדעת להפריד בין הביקורות לבין מה שהבנאדם באמת חושב על המנג'ר בגדול, ולקחת את הביקורת בפרופורציה. אני מבקר את קלופ פה ושם (לא באותה רמה כמו אנשים אחרים, אני מאמין שהכשלון, בין אם של קלופ או של מישהו אחר, הוא בבניית הסגל ופחות בשימוש בו) אבל להגיד שאני לא בטוח שהוא האיש הנכון? הוא האיש הכי נכון בנקודת הזמן הנוכחית, אני מאמין בו גם אם זה ברור לי שהוא יעשה טעויות בדרך. עם כל הביקורת, מעולם לא הטלתי ספק בהמשך הדרך שלו במועדון, וגם מי שלא מאמין בקלופ כמוני לבטח מבין שהוא המנג'ר הכי טוב שמוכן לקבל על עצמו את הג'וב הזה. יש פער עצום בין הציפיות והשאיפות של האוהדים לציפיות והשאיפות של המועדון, והתפקיד של מנג'ר ליברפול לצערי היום הוא לגשר בין הפער הזה כמה שאפשר. מוריניו או פפ, לדוגמא, על שלל מעלותיהם, בחיים לא לוקחים משרה כזאת. אני לא חושב שאוהדים הפכו למפונקים, אני חושב שפשוט נוצרה תרבות הייפ סביב הכדורגל ששמה כתרים על הראש של מנג'רים ושחקנים במהירות מדהימה ואז קורעת אותם לגזרים באותה מהירות כשהדברים מתחילים לחרוק. בעסק הזה היום אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, לטוב ולרע, בעיקר לרע כי את הטוב נוטים לזכור פחות והוא מייצר פחות חומר לתקשורת ולמי שמתפרנס מהעסק - תראו כמה מוצלח ערוץ היוטיוב הזה של ארסנל FAN TV. מי הולך לשם אחרי שארסנל מנצחת באופן משכנע? יש מישהו כזה? אחרי הפסד 4-0 באנפילד, לעומת זאת... מת לראות את הטראפיק לערוץ הזה. אני גם חושב שהאינטרנט ותרבות הרשתות החברתיות הביאו לכך שאוהדים חושבים שהם מבינים יותר ממה שהם באמת מבינים. להכנס עם מנג'ר לקטנות כמו לבקר חילופים ספציפיים (על סמך מה אומרים שקלופ בא עם חילופים מהבית? אני עדיין לא מבין) של שחקן התקפה בשחקן התקפה, או למה לא החתימו את X או Y, נראה לי יומרני משהו. אני יודע שליברפול צריכה בלם בדחיפות, אני לא מתיימר לדעת שזה חייב להיות ואן דייק. בכמה פינות קטנות כאלה אפשר היה למצוא את פרגוסון? המון. מי זוכר את זה? אף אחד. עבודה של מנג'ר צריכה להימדד במאקרו. בגלל זה אני מחזיק גם בדעה הלא פופולרית שמוריניו לדוגמא הוא לא סוף העולם עבור יונייטד, והחזקתי בדעה הזאת עוד לפני פתיחת העונה הנוכחית. ההיסטריה סביב יונייטד בעונה שעברה, כמו גם גישת ה"חכו, עוד לא עשינו כלום" של העונה כשאתה כבר חודשיים בתוך העונה נותן רביעיות בלי תשובה לכל מה שעומד מולך, היא מגוחכת בעיני. כמה מנג'ר באמת משפיע? לך תשחק מנג'ר במחשב ותקבל רעיון. לא עושה הקבלה, אבל אני מעריך שהתחושה הכללית היא דומה - אתה לא באמת בשליטה. אנחנו נוטים לצאת מנקודת הנחה שברמות של הפרמיירליג שחקנים הם מספיק אינטיליגנטים וממושמעים טקטית כדי למלא אחרי ההוראות של המנג'ר בצורה מושלמת ולהיראות בדיוק כמו שהוא רוצה, אבל אין לנו דרך לדעת עד כמה זה נכון. יותר מכך - כדורגל הוא ספורט כאוטי ובלתי צפוי ביחס לאחרים, והוא בנוי בענק על מומנטום, בגלל זה אנחנו אוהבים אותו, אבל זה נכון גם עבור המנג'רים, ועבורם זה מטבע עם שני צדדים. הפוסט שלך עוסק בעיקר בביקורות השליליות על מנג'רים, הוא פחות עוסק לדוגמא בעובדה שמנג'ר מקבל סטטוס של אגדה עבור משהו כמו איסטנבול או הגמר של 99.
אוהדי כדורגל תמיד היו ותמיד יהיו מפונקים, יהירים, צבועים... תרבות הרשתות החברתיות נותנת במה למזבלה גדולה הרבה יותר של מלל מבעבר, זה הכל. בגדול, אם נקבץ את ההודעות של כל אחד ממשתתפי הפורום הזה ונעבור עליהן במדוקדק, נמצא אין סוף סתירות, אין סוף רגעים של "אם הבנאדם היה חושב עוד שתי שניות הוא לא היה כותב את זה...". אבל זה מה שיפה מצד אחד ומכאיב מצד שני באהבה שלנו למשחק הזה- הכל מונע הרבה יותר מרגשות ופחות מהרציונל. .
