אני אתחיל מזה שאותי לא מעניין כדורגל מרהיב או יפה. אותי מעניין תארים, שהקבוצה תהיה חזקה (מקצועית וכלכלית) ותמשיך להיות נאמנה לדרך שלה והמאמן שלה צריך להתאים לזה (וזה בעצם מה שכתוב ומפורט בהרחבה בחצי הראשון של הכתב ההיא). נכון שפרנקפורט לא מתמודדת בצמרת ולא רצה לאליפות. נכון שהקבוצה לא מלהיבה. אבל עדיין יש בה סדר, צורה, דרך. וכל זה מקבוצה שהוא לקח אותה מפליי אוף ההישרדות. ועשה ממנה קבוצת מרכז טבלה לגיטימית לחלוטין. מקבוצה עם אמצעים מוגבלים עם סגל מוגבל מאוד. הוא בהחלט אחד המאמנים היותר טובים שיש בגרמניה היום. לגבי נאגלסמן, טוכל והאזנהוטל. כולם צעירים, כולם מצליחים. אבל אף אחד מהם לא באמת הוכיח את עצמו, במיוחד באירופה. לטוכל יש בעיות קשות במשחק ההגנה של הקבוצות שלו. וכמו שכתוב שם אף אחד מהם לא שיחק ברמות הגבוהות ביותר והקשות ביותר. ניקו קובאץ' כן. כל אחד מהארבעה שציינת מתאימים בעיניי להיות מאמני באיירן. בעונה הבאה או בעתיד היותר רחוק (בהנחה שימשיכו בדרך שלהם). לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות. ובהעדר האפשרות לפפ, היינקס, היצפלד ודומיהם אני אשמח לנסות כל אחד ואחד מהם.
למה אי אפשר גם וגם? כדורגל מרהיב לא חייב לבוא על חשבון תארים, בד"כ דווקא הקבוצות ההתקפיות והמלהיבות זוכות בצ'מפיונס, זוכות מדי פעם אפורות אבל הן לא מחזיקות לאורך זמן, ואין שום סיבה שבאיירן תתפשר על להיות "אפורה ויעילה", שזה לדעתי מה שהיא תהיה תחת קובאץ'. זה שניקו קובאץ' שיחק ברמות הגבוהות ביותר זה לא אומר שהוא בשל ומתאים יותר למשרת האימון של באיירן. אנצ'לוטי וקומאן היו שחקנים הרבה יותר גדולים ממנו ושניהם נכשלו ופוטרו, לותר מתיאוס היה שחקן הרבה יותר גדול ממנו והוא היה מאמן כושל. מבחינת ניסיון אימון והישגים אין לו יותר ניסיון מאף אחד מהמועמדים האחרים, ובטח לא יותר הישגים. בחירה בקובאץ' זה לדעתי הבחירה המשעממת ביותר.
צריך קצת שעמום בבאיירן. באיירן לא תיהיה ״אפורה ויעילה״ לטעמי עם קובאץ. אבל שכחתם כנראה את הסדר המופתי שהיה אצל היינקס, ומכל האפשרויות קובאץ׳ יכול להיות הכי קרוב לזה. אני אישית מאוד נהניתי מהכדורגל של קובאץ׳ ולדעתי הוא הרבה יותר מתאים מהפזרנות של טוכל לדוגמא. אז מצטער, אני אישית ראיתי את פרנקפורט מאמצע העונה שעברה, ולפני שהבחור הגיע הקבוצה הייתה מפורקת. Sent from my iPhone using Tapatalk
סנדרו ואגנר מהופנהיים והנבחרת (ושגם גדל בבאיירן) בדרכו, ככל הנראה, להיות החלוץ המחליף בקבוצה. דיווחים בעיתונות הגרמנית שהחלוץ כבר ביקש להשתחרר בחורף לבאיירן וקיבל הסכמה עקרונית. כרגע רק שאלה של סכום.
לקראת שלבי הנוקאאוט מותר לבצע שלושה שינויים בסגל השחקנים. כמו כן, שחקן אשר שיחק במוקדמות יכול להשתתף. אגב, שחקן שרשום בסגל ולא שותף בבתים גם רשאי לעבור קבוצה ולשחק עבורה (רלוונטי לשחקן כמו לוקאס מפסז').
הוא שיחק בבתים של האירופית עם הופנהיים, זה אותו דבר כמו לשחק בבתים של הצ'מפיונס והוא לא יוכל לשחק בשלבי הנוקאאוט.
הוא שיחק. אולם, שחקן אשר שותף בשלב הבתים רשאי לעבור קבוצה בתנאי שהקבוצות אינן משתתפות (או השתתפו במידה והודחו) באותו מפעל. רק חילוף אחד כזה מותר מבין השלושה. הונטלאר ולאס דיארה עברו לריאל מדריד אחרי ששיחקו בבתים של גביע אופ"א, ריאל יכלו לבחור רק אחד מבניהם ובחרו את דיארה לנוקאאוט של ליגת האלופות.
ההבאה של וואגנר מעולה לטעמי: קודם כל חלוץ גבוה, פיזי, שגדל בבאיירן והוא סופר לגיטימי כמחליף (לא הבנתי למה כמה אוהדים פקפקו בכך שיגיע כי חשבו שיעדיף הרכב בהופנהיים על פני ספסל בבאיירן: אין מה להשוות בכלל ובטח שעדיף לו הזדמנות בבמה הגדולה ביותר שאפשר, עם כל הכבוד להופנהיים). סוף סוף יהיה חלוץ מחליף אמיתי בקבוצה, לדעתי לא היה מאז פיזארו. אני מניח שבדקו העניין שיוכל לשחק בנוקאאוט הצ'מפיונס אם כי לדעתי הוא מגיע בעיקר כדי לתת ללבנדובסקי לנוח בליגה, שלא יקרה מה שקרה אשתקד עם הפציעה של הפולני בליגה נגד דורטמונד לפני הנוקאאוט מול ריאל.
קימיש הגיע במחזור האחרון לנצחון ה-50 שלו כשחקן בונדסליגה ב-62 הופעות - הגרמני שהגיע הכי מהר למספר הזה. נכס אדיר הבחור הזה.
בשבת האחרונה, בזמן המשחק (מודה שלא ראיתי בערוץ הישראלי) חשבתי קצת על קימיש. בחור בן 22 וקצת. הוא לא מכדרר כמו מסי. לא ״נושך״ כמו ראמוס. וחשבתי על פיליפ לאם. מי שהחזיק לנו את צד ימין המון שנים. ואיכשהו הישוותי לי ביניהם. ורק בגלל שהם באותו התפקיד. ותוך כדי שאני חושב לי, מאוד מאוד התרשמתי מקימיש. פשוט תענוג. מחזיק את הצד ההגנתי. עוזר בהתקפה. יודע לזוז לאמצע הקישור בתוך המשחק כשצריך. מבשל. מבקיע. תענוג. כן, לאם היה ענק ועכשיו יש לנו שחקן שממלא את המקום שלו בלי שנרגיש ירידה גדולה, אם בכלל. ולמחרת אני קורא בעיתונת הגרמנית את הכותרת ״האם קימיש יהיה גדול יותר מלאם?״. עוד לא בן 23 וכבר 50 נצחונות מתוך 62 משחקי ליגה. ורק לחשוב שאנצ׳לוטי לא ספר אותו, בקושי נתן לו לשחק וקימיש כבר ביקש לעזוב.
אני חושב שקימיש מציג יכולת יותר גבוה משלהאם הציג בגיל הזה, כבר עכשיו הוא מציג יכולת של וורלד קלאס בעמדת המגן שבה הוא משחק בצורה סדירה רק מהשנה. הוא אמנם פחות אינטלגנטי ואלגנטי מלהאם, אם כי הוא לא ממנו נופל בהרבה אפילו באספקטים האלה, והוא עדיין צעיר והוא עוד ישתפר. אבל הדבר הכי מרשים אצל קימיש זה האופי שלו, יש לו מוטיבציה עצומה, הבנאדם מחויב ואנרגטי ברמות מטורפות, לא מזמן הוא אמר בראיון שהוא פשוט לא יכול לסבול הפסדים ואכן הסטטיסטיקה שלו עד כה בבונדסליגה מוכיחה את זה. אלו תכונות שמתאימות למנהיג, ולא סתם יוגי לאוו נתן לו טעימה מסרט הקפטן בקונפדרציות. אני מאמין מאוד בבחור ולדעתי הוא עשוי להיות המנהיג של באיירן ונבחרת גרמניה אחרי הדור הותיק.
עוד דבר לגבי קימיש. הוא נראה לי הבחור הכי רציני בעולם. לא זוכר שראיתי אותו צוחק. אפילו בשבת היה איזה משהו עם שחקן יריב שדרש צחוק בין השניים. השחקן מאאוגסבורג צחק איתו והוא רק עם המבט הרציני.
מחזק את כל מה שנאמר כאן על קימיש אבל אם כבר מחפשים להשוות ללאם ולראות איפה השני עולה עליו, אז לאם היה מהיר, מהיר מאוד, ולכנף בתפקיד בו רצים הכי הרבה במגרש, זה משמעותי. לא שלקימיש חסר משהו, אבל ללאם היו מעלות רבות שהעמידו אותו לפחות בטופ 3 בתפקיד לעשור שלם. אני יותר אוהב את האופי של קימיש והוא טכנית לטעמי יותר מגוון מלאם ולכן גם ממנו אפשר לצפות לקריירה מבטיחה.
