הליגה הספרדית - מחזור 12': http://files.laliga.es/seccion_logos/laliga-123-v-16-9.Xxx השקט שלפני הסערה, כך אפשר להגדיר את פגרת הנבחרות שהסתיימה בשעה טובה - וללא נפגעים. ספרד המשיכה להציג כדורגל מהסרטים, בייל שמר על יציבות ונפצע באימון וכל העולם בכה יחד עם בופון. ועכשיו, הת'אכלס - אחרי המתנה ארוכה למחזור הבא בספרד - הליגה חוזרת בכל הכוח, כולל המשימות האירופיות באמצע השבוע, ואין זמן לגישושים - הדרבי של מדריד יוצא לדרך מחר ב-21:45 בשעת צ'מפיונס-ליג טיפוסית, ושתי הקבוצות יודעות שהכדורגל שהפגינו העונה פשוט לא יספיק. 'דרבי הנואשות', כתבו אתמול במארקה בשער העיתון, וכששתיהן עם 23 נק', הרחק מהצמרת - ככה זה נראה. כל אחת עם הבעיות והחלומות שלה. שתי קבוצות שחייבות משחק שמשנה עונה. אתלטיקו מדריד סובלת מפציעות גם כן ומירידה תלולה ביכולת של גריזמן שכבש רק שני שערי ליגה העונה. “אם הגענו ל-23 נק’ כשגריזמן נראה רע - אז מצבינו טוב”, אמר צ’ולו לאחר אחד מהמשחקים האחרונים. עד עכשיו אתלטיקו סיימה בתיקו מול בארסה אחרי מחצית ראשונה טובה, ומנגד הפרמיירה הביתית האמיתית הראשונה הסתיימה במפח נפש עם הפסד לצ’לסי ברגע האחרון. הקשר תומאס הוא מנק’ האור הבולטות העונה ובתקשורת ציינו את סאול כאיש של המשחקים הגדולים. פיליפה לואיס וקראסקו בספק רציני לקראת המשחק וצ’ולו לא בונה עליהם. ריאל מדריד של זידאן העלתה מעט את רמת המשחק שלה נגד לאס-פלמאס אך זה עדיין לא יספיק. זידאן יקווה לשמור על הרקורד המדהים שלו במשחקי החוץ(27 נצ' ב-34 משחקים). כצפוי, גארת’ בייל הפצוע הכרוני לא יעמוד לרשותו ולא נראה קאמבק של ה-B-B-C. גם קיילור פצוע והשאלה היא האם דני קרבחאל שחוזר לכושר מלא וערך אימונים מלאים - יחזור להרכב אחרי קרוב לחודשיים או שמא יהיו אלה נאצ’ו או אשרף שימשיכו לשחק. הדחיפה של התקשורת במדריד להכנסתו של סאביוס להרכב לא תישא פרי כמובן. כמוכן, זה הדרבי הפרטי של משפ' הרננדס. ומה האמא לורנסה רוצה, מי תנצח? https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/1X/ee809bc8cfeb45cc39a098d412d7595208b8be96_1_690x387.Xxx מי שתשב בצד ותחכך ידיים בהנאה גדולה היא ברצלונה שעוד קודם לכן תתארח בלגאנס וצפויה לחזור עם 3 נק' למרות שהמארחת היא מהפתעות הליגה העונה ומדורגת גבוה. סוארס יחכה לשבור את הבצורת שלו. יום שבת הוא יום עמוס ואחרי חטאפה נגד אלאבס(חזרה לנצח בשעה טובה במחזור הקודם ועדיין תקועה עמוק בבוץ) במשחק צהריים, יש לנו גם את סביליה נגד סלטה ויגו, משחק עם פוטנציאל גדול בין שתי קבוצות התקפיות. סביליה נראתה טוב נגד ברצלונה וסלטה נכנסת לעניינים אחרי פתיחה באיחור אופנתי ובשבוע שעבר התעללה בבילבאו עם 3:1. ביום ראשון נראה עוד קבוצות ששואפות למעלה. ולנסיה של מרסליניו שהכל כבר נאמר, תתארח אצל אספניול. היא מגיעה אחרי שלישייה על לגאנס בעוד אספניול איכזבה נגד חטאפה. ויאריאל שגם היא בכושר מצוין, תשחק נגד בילבאו שרושמת את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מזה זמן רב והיא מדורגת במקום ה-15 בטבלה. בילבאו לא מצליחה לשלב בין אירופה לליגה. ומה עם התחתית? מאלגה נגד דפור בקרב חשוב מאוד כשמיצ'ל מרגיש ששעון החול הולך ואוזל, ולאס-פלמאס תקווה לעצור את רצף ההפסדים הבלתי-נגמר במשחק נגד לבאנטה שלאט-לאט חוזרת למידותיה. הלו"ז המלא:: http://files.laliga.es/201710/w_900x700_31155647horarios-jornada-12.Xxx.Xxx?311017160259
חבל שהדרבי מגיע אחרי פגרת נבחרות (וגם בארסה אתלטיקו) זה בדרך כלל מוריד מקצב המשחק. בכל מקרה המפסידה תוכל לצבור פער של 11 נקודות זה כבר הרבה.
האבולוציה של הדרבי הדרבי של מדריד הוא מזמן לא משחק זניח. עם שני גמרים של ליגת האלופות ו-20 משחקים בסה"כ מאז 2014 - הוא אחת מפסגות הכדורגל הגדולות ביותר. דור רומנו מתכונן לדרבי בשבת ומדבר על האבולוציה של הדרבי והמשחקים ההיסטוריים, החוב האישי שסגר מול אתלטיקו וגם על חשיבות המשחק בשבת. http://img.fifa.com/mm/photo/worldfootball/clubfootball/91/59/69/915969_large.Xxx 'לדרבי חוקים משלו', אומרת הקלישאה השחוקה, אבל כמעט בכל שנותיי כאוהד כדורגל, היה לה תיקון, מעין חוק אחר בלתי-כתוב. והיא אחרי שבצור: 'לדרבי חוקים משלו' - וריאל מדריד מנצחת'. קודם כל, אין ספק שאתלטיקו מדריד תישאר הקבוצה מס' 2 בעיר. כמוכן, אתלטיקו מדריד הפסידה לריאל מדריד לא רק בקרב על הדשא, אלא גם הפסידה את ראול שאת סיפור הקריירה שלו אין אוהד שלא מכיר. מעבר לכך, ריאל מדריד תמיד ניצחה. ניצחון בדרבי התקבל אצלי במחיאת כף ולא יותר. משהו מובן מאליו, משהו שלא באמת מצליח לרגש. לא כמו ניצחון בדרבי התל-אביבי למשל(עבדכם הנאמן אוהד הפועל). גם בפעמים המועטות בהן מאזן הכוחות נטה מעט לטובת אתלטיקו, גם כשריאל מדריד כבר כמעט הגישה לה את הניצחון - זה פשוט לא קרה. אתלטיקו מדריד הדגימה קלישאה אחרת - כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. למזלינו, גם עם צ'ולו שהצליח לשנות סדרי עולם - הוא לא הצליח לנצח את מרפי וריאל מדריד, לפחות לא באירופה. והנה, ברשותכם, כמה דוגמאות על קצה המזלג. אפילו בעונה בה אתלטיקו מדריד זכתה בדאבל ההוא ב-1996 - היא הפסידה לריאל בשני הדרבים| עד שניצחה בברנבאו ב-1999/00 - היא ירדה ליגה, וריאל סיימה עם ה-'לה-אוקטובה'| גם בעונה בה אתלטיקו הצליחה לחבל בברנבאו עם תיקו דרמטי ב-2002/03 - היא הובסה בקאלדרון בסיום העונה וריאל זכתה באליפות| גם כשאתלטיקו נותנת הצגה ומגיעה לאינספור מצבים - איקר יהדוף הכל, טורס יחמיץ בשער ריק ורונאלדו יעקוץ בבכורה של לושמבורגו| גם כשאגווארו כבש אחרי פחות מדקה בדרבי של שוסטר - ריאל השלימה מהפך| גם כשסימאו חשב שקבע שיוויון ענק בכדור חופשי, בדרבי הראשון של 2008/09 בדקה ה-88 - הגיע היגואין עם פנדל וניצח את המשחק במאני-טיים| והיו גם דרבים שהוכרעו ממש מהר, בייחוד זה של רונאלדו ב-2003/04, תוך 14 שניות ו-5 מסירות. לפרטים נוספים על מקרים אחרים, ניתן לפנות לראול(הויסנטה קאלדרון, 2007/08), או לרוד(הויסנטה קאלדרון, 2008/09). ואף מילה על הדסימה. בשנים עברו, כאמור, הדרבי היה סתם עוד משחק, עם עטיפה יפה אך מעט ת'אכלס, אבל הימים האלו נגמרו. הדרבי לעולם לא יהיה זוהר כמו הקלאסיקו, אבל לפתע יש עוד משחק שבאמת צריך לשים אליו לב בלוח השנה(ניצחונות בדרבים היו עשויים להביא אליפות בכל אחת מהעונות מהדסימה ועד זידאן), כזה שקובע משהו, כזה בעל משמעות. אתלטיקו הציבה אתגר גדול בפני ריאל עם סגנון משחק אגרסיבי, ציני, לוחם, בלתי-מתפשר, סגנון שריאל הייתה ממעטת לפגוש. המהפך הגיע איי-שם בגמר הגביע ב-2013, כשדווקא בברנבאו ריאל הובילה ונכנעה. זה היה קורה פעמיים בשנה וזהו-זה, אבל לא בשנים האחרונות. דיברנו על הקלאסיקו שהגיע לגבהים היסטריים עם מוריניו ופפ על הקווים. אבל ריאל ובארסה מעולם לא נפגשו בגמר הצ'מפיונס, וגם לא ריאל ובאיירן לדוגמא, בעוד ריאל ואתלטיקו עמדו זו בפני זו פעמיים בדרך לתואר החשוב מכל, ב-2014 ו-2016. כמובן שאלה היו משחקים מעצבים בהיסטוריה של המועדונים האלה. בארבע השנים האחרונות הדרבי של מדריד כבש את אירופה, שוב ושוב ושוב.יותר מ-20 משחקים מאז הגיע אנצ'לוטי: שבעה בעונת הדסימה 2013/14, שמונה ב-2014/15, שלושה ב-2015/16 וארבעה בעונה שעברה. בליגה, בצ'מפיונס, בגביע המלך, בסופר-קופה של ספרד. ראש בראש, כל הזמן. שער הבכורה של ראול עיצבה את כולנו כאוהדים ויהיה לנצח רגע בלתי-נשכח, כזה שכתוב באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד בפרט והכדורגל בכלל, כמו גם הגולאסו שלו בקאלדרון כעבור שנתיים. לא נוכל לשכוח גם את ההצגה של כריסטיאנו עם השלושער בקאלדרון, גם ב-2012 בישורת האחרונה של העונה, וגם בפרידה מהמגרש המיתולוגי בעונה שעברה, שלא נדבר על הערבים הנפלאים באירופה - הדמעות בדסימה והצמרמורת בסאן-סירו. הדרבי גם סימל רגעים עצובים כמו העזיבה הקודרת והלא-צודקת אולי של מוריניו, יודעי דבר יספרו שההחלטה של פרס לפטר את אנצ'לוטי התקבלה כבר אחרי הבושה בקאלדרון ב-2015, וכן רצף ההפסדים בליגה באותו זמן. בעוד בארסה בשנים אלה עם מסי נחשבת לפסגת הכישרון של הכדורגל - אתלטיקו כן הייתה 'קבוצה מהעולם הזה', וכזו שריאל מדריד פשוט לא הצליחה להתמודד איתה. אני כבר סגרתי את המעגל שלי עם אתלטיקו מדריד. בספטמבר 2013 הגשמתי חלום וטסתי עם חבר יקר כדי לצפות בדרבי בין ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יחד עם משחק צ'מפיונס - די-מאריה והראבונה. לנשום את הקבוצה הזו עוד יותר 24/7, לטייל במוזיאון, לקנות את העיתונים ולקשקש ספרדית, ולהרגיש את האוורסט ביום המשחק. דייגו קוסטה עשה 1:0, ריאל מדריד הייתה אפורה והסתובבתי עם פרצוף תחת - דווקא 'במשמרת שלי' ריאל מפסידה דרבי ליגה ראשון מאז 1999. הטיול השתפר מעט עם הטיול בטולדו והמשחק השני, אבל חיכיתי למאי כדי לסגור את החוב. גמר ליגת האלופות, הדסימה ב-2014, היה 'הטיול שלי' אחרי הצבא. אם היו לי מילים לתאר - לבטח הייתי אומר..גם מיליון מילים שכתבתי במצטבר על אותו הגמר, החל מיומן מסע ועד שיחות וואטספ לא מועילות - לא יצליחו להעביר לכם את החוויה וגם לא התמונה שלי ממרר בבכי בגול של ראמוס. כבר התחלתי כביכול, אבל לא באמת - את הדרך החוצה. מוריניו סטייל, זה שיורד למנהרה לפני השריקה. ואז חזרתי בחצי צעד. 92:48, קרן של מודריץ'...המצב נראה בלתי-אפשרי ולמרות הכל - ראמוס נוגח לרשת. כל החיים עברו לי מול העיניים. בשנה שעברה טסתי שוב, אחרי יותר משלוש וחצי שנים - שוב לדרבי, ואני כבר לא מסוגל לראות את הקבוצה הזו משחקת נגדינו. בחלומות הכי ורודים שלי לא פינטזתי על 3:0 תוצרת כריסטיאנו רונאלדו - וכך היה. בדצמבר הקרוב, לקראת יום-הולדתי ה-25, דור יסמן V על המטרה היחידה שנותרה לו בכדורגל - להיות בסופר-קלאסיקו. וכדי שהמשחק הזה לא ייחשב רק לכבוד ויוקרה - ריאל מדריד חייבת לעבוד ולצמצם את הפער בצמרת. פיגור 8 הנק' מבארסה שהיא לא קבוצה טובה יותר, בטח לא בתנאים האלה, אבל כן מרוכזת, נלחמת ומפוקסת יותר - הוא פשוט סרט רע, מי היה יכול לחלום על סיטואציה כזו. בתוך חודשיים בעונה הזו כל מה שהיה יכול להשתבש - השתבש. ההשעייה והחלודה של כריסטיאנו, הפציעות, הירידה ביכולת של המגנים, הספסל הקצר ועוד ועוד ועוד. ריאל מדריד חייבת משחק גדול שיחזיר אותה לעניינים. משחק גדול בליגה. ויש מעט מאוד כאלה. שלוש נקודות בדרבי הן בגדר חובה, ואין מקום לטעויות. אתלטיקו בכושר נוראי אבל היא תילחם, והיא תעלה בטירוף. וזה הזמן של ריאל מדריד, שהשם הגדול שלה לא ינצח לבד את המשחק. היא צרירה לרדת לגליצ'ים כמו נאצ'ו וקובאצ'יץ' בביקור האחרון. היא צריכה שוער שמשרה שקט. היא צריכה את המגנים שלה, את איסקו מס' 10, השחקן היחיד העונה שאפשר לסמוך עליו יחד עם אסנסיו שהלוואי ויפתח בהרכב. היא צריכה את המנהיגות של ראמוס ואת החדות של כריסטיאנו רונאלדו. כבר חילקנו יותר מדי נקודות העונה. עם או בלי הברקה טקטית של זיזו, זה לא חשוב, וכמובן שכדורגל טוב הוא המטרה המשנית כאן. המטרה הנעלה היא ניצחון בדרבי. כי לדרבי חוקים משלו, וריאל מדריד מנצחת.
http://e03-marca.uecdn.es/iconos/escudos/atletico.Xxxאתלטיקו מדריד - ריאל מדרידhttp://e01-marca.uecdn.es/iconos/escudos/realmadrid.Xxx זהירות, מלחמת עולם כבר באמצע נובמבר: אתלטיקו מדריד וריאל מדריד מגיעות הערב(21:45) לדרבי הראשון בהיסטוריה בוונדה-מטרופוליטאנו כשהן רחוקות משיאן וחייבות לנצח, בטח כשהפער מברצלונה אכזרי. הקבוצות ממדריד רוצות לשרוף את הביטוי 'דרבי הנואשות' שהצמידו לו במארקה. צ'ולו מקווה לקבל את הכוכב גריזמן כאשר שחקני הסגל מחלימים מפציעות, בעוד זידאן מבסוט מהקאמבק של קרבחאל ובונה על כריסטיאנו. אתלטיקו מדריד של צ'ולו סימאונה מגיעה למשחק כשהיא מאבדת את זהותה. שער יקר מפז של הקשר תומאס, נק' האור היחידה שלה העונה, בדקה ה-90 במשחק החוץ בריאזור - עוד השאיר אותה עם הראש מעל פני המים, אבל קשה לראות שהקבוצה של צ'ולו דועכת. גישת ה-'פארטידו-אה-פארטידו' - מאכזבת שוב ושוב, ואתלטיקו חוטפת. נראה היה שכל מה שיכול להשתבש העונה - השתבש. המגרש החדש עדיין לא מביא ערך מוסף ובטח לא ביתי כמו הקודם, אתלטיקו סובלת מפציעות, הכוכב הראשי גריזמן נראה לא מפוקס, ואתלטיקו גם סובלת מפציעות(אם כי הסגל לקראת הדרבי נראה טוב). לכן מי שהגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות ועוד פעם אחת לחצי הגמר בארבע השנים האחרונות - זקוקה לנס גדול כדי לא להיפרד מאירופה כבר בשלב הבתים, אחרי שאפילו את הקבוצה הקטנה קארבג האזרית היא לא הצליחה לנצח. גם בליגה המצב חרבנא, 23 נק' בלבד, מרחק עצום מהמוליכה, איי-שם במקום החמישי. אם אתלטיקו תרשום הפסד בכורה העונה דווקא הערב בדרבי זו תהיה מכה קשה. עד היום אף-אחד אפילו לא העז לחשוב על זה, בטח שלא לומר זאת בקול רם, וכמובן שבמועדון נותנים לו גב והמאמן האריך את חוזהו שנית עד 2020 - אבל בפורומים השונים בספרד וגם הפרשנים לא יכולים לברוח מהאמת: התחושה היא שצ'ולו מיצה את עצמו באתלטיקו מדריד ואחרי שש עונות הוא חסר פתרונות וחסר דרייב. האם זוהי עונתוה אחרונה באתלטיקו? בהחלט יכול להיות. צ'ולו, שמירר את החיים לריאל מדריד במשחקי הדרבי(בסה"כ, 8 נצ' מול 9 הפסדים) - חייב למצוא פיתרון חדש. בינתיים הוא חייב את הכוכב הכי גדול שלו איתו. "אם הגענו למס' הנקודות הזה בלי גריזמן אז כנראה שאנחנו בסדר", אמר צ'ולו על הכוכב הראשי שלו שישנו. גריזמן כבש העונה רק שני שערי ליגה ובתמונה שתראו למטה נראה 'עוזב' את התמונה הקבוצתית של אתלטיקו לפני המשחק. בם ברשתות החברתיות זעמו עליו. "גריזמן מראה הרבה התלהבות, תיארתי לעצמי שהתקשורת תעשה עניין מהתמונה הזו. הרגע הטוב שלו עדיין לא הגיע, ואנחנו מחכים". גריזמן, רק נזכיר, הוא השחקן שכבש הכי הרבה שערי ניצחון בספרד מאז 2015/16. הוא לא כבש מאז הפנדל נגד צ'לסי.. חודש ינואר, באתלטיקו מצפים לו בכיליון עינים כאשר דייגו קוסטה יצטרף וגם ויטולו שכרגע מושאל ללאס-פלמאס. עד אז אתלטיקו מדריד צריכה להסתדר עם מה שיש. לפחות לקראת הדרבי, הסגל של צ'ולו נראה שלם יותר. באורח פלא, כולם החלימו בזמן - גם הקשר קוקה, גם המגן השמאלי פיליפה לואיס שהוא כוח התקפי גדול, וגם קראסקו שצפוי לפתוח על הספסל. בחלק ההתקפי כמובן שהכל תלוי בגריזמן, ויהיה לו צוות מסייע שיורכב מקוראה. גם תומאס צפוי לקבל את הקרדיט ויש לו העונה כבר ארבעה שערים("הוא מאפשר לנו לשחק בצורה אחרת, הוא גודל"). נראה שהאיש של אתלטיקו למשחקים הגדולים הוא המאסטרו סאול שכבר כבש לא פעם נגד ריאל מדריד ויש לו שערים במעמדים גדולים. העונה הוא כבר הראה את הרגל האימתנית שלו עם שער ענק נגד בארסה, שהספיק רק לתיקו 1:1. שלא תטעו, אתלטיקו תשים את כל הצרות בצד. הערב נראה קבוצה מחויבות שתשחק בדיוק כמו שצ'ולו רוצה - "יש לנו את המתח וההתלהבות הקלאסית ואנחנו רוצים לנצח". הפרמיירה הגדולה של המגרש החדש, במשחק החגיגי נגד צ'לסי, הסתיימה במפח נפש עם הפסד טראגי ברגע האחרון, אבל הקהל ימלא את המגרש עד אפס מקום בדרבי הראשון בהיסטוריה של הוונדה-מטרופוליטאנו. "ההווה הוא מה שמחזיק אותנו, לא העבר, ואין לדעת מה יקרה בעתיד". צ'ולו אוהב להגיע כאנדרדוג ולא לשדר לחץ. הזכרונות של אתלטיקו מהדרבי האחרון בליגה בקאלדרון לא טובות ובאתלטיקו יודעים שניצחון יהיה ממש שתי ציפורים במכה אחת. ואם כבר מדברים על 'המשחק האחרון', בתקשורת תוהים האם מדובר בדרבי האחרון של פרננדו טורס שעשוי לעזוב בינואר. מי שרגיל לדרבים וישחק גם הערב הוא גאב ששותף ב-24 הדרבים של צ'ולו, 21 פעמים בהרכב. אין עוד נתון כזה. אלא שהעונה באתלטיקו לא מצליחים להתמודד באותה אינטנסיביות עם הקבוצות החזקות. הגנת הברזל עדיין שם, כמובן, אבל ההתקפה חורקת. אם נשים בצד את גביע המלך, אתלטיקו כבשה 18 שערים בלבד ב-15 משחקים, רקורד מעליב. אתלטיקו שיחקה מעולה נגד בארסה אבל שפכה לאגר אחרי מחצית אחת ושילמה על כך בשער שיוויון מאוחר; היא לא הצליחה לנצח את ולנסיה במאסטייה(0:0) וגם התקשתה נגד ויאריאל(1:1), שלא נדבר על המשחק נגד צ'לסי, או רומא שתגיע להתארח במשחק סופר-חשוב בצ'מפיונס בעוד ארבעה ימים. ה-V היחיד שלה היה ה-2:0 על סביליה. זה היה המשחק האחרון, איי-שם ב-23 בספטמבר, בו אתלטיקו כבשה מעל שער אחד! מה שכן, זה ברור: אם הרשת תזוז היום, הוונדה מטרופוליטאנו יעוף באוויר. https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2017/11/05/primera/1509871612_181236_1509871679_portada_normal_recorte1.Xxx גריזמן 'ממהר לנטוש'. תמונה שמסמלת את העונה, תרתי משמע אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: יאן אובלאק| חואנפראן, גודין, סאביץ, לוקאס(פיליפה לואיס)| גאבי(C), קוקה, סאול ניגס, תומאס, קוראה| אנטואן גריזמן ריאל מדריד מגיעה לדרבי אחרי פגרת נבחרות שהייתה אמורה להיות שקטה. אבל בריאל מדריד אף-פעם לא שקט, וגם ניצחון אחד חלק באמת כמו ה-3:0 על לאס-פלמאס במחזור האחרון - לא יכול להרגיע, בטח לא את פתיחת העונה החלשה. זידאן קיווה לנצל את 'הפטור' של ה-B-B-C מהלו"ז של הנבחרות כדי שהשלושה יוכלו לעבוד קשה בולדבבאס ואפילו שקל ככה אולי בינו לבין עצמו שהגיע הזמן לקאמבק שלהם - ואז גארת' בייל הצליח להיפצע. במועדון אמנם מגיבים בגיחוך לפרסומים על הסכסוכים בין הקפטנים כריסטיאנו וראמוס וגם זידאן מיעט להתייחס לנושא("השאלה הזו מפתיעה אותי. שניהם רוכשים כבוד גדול אחד לשני והם אגדות בריאל מדריד. יש להם מטרה משותפת"), אבל הצרה האמיתית היא מה שקורה על כר הדשא. ריאל שוב תעלה לשחק אחרי בארסה וכשהפער עומד כבר על 8 נק' יתרון - אין מקום לטעויות. זה ה-משחק שצריך לשנות עונה. משחק ליגה גדול. זידאן אמנם אומר "החיים הם לא כישלון גדול או הצלחה ענקית", והוא מדבר על שלוש נקודות חשובות, ועל רצון לנצח כמו בכל משחק, אבל גם הוא יודע ששעון החול הולך ואוזל. הוא מדבר על הצורך של ריאל מדריד להשתפר, וזה בהחלט צריך לקרות מחר. על היריבה הוא אומר - "אני לא רואה את אתלטיקו חלשה יותר מבעונה שעברה, היא עדיין קבוצה נלהבת". ריאל מדריד כזכור הפסידה בשני משחקי החוץ האחרונים שלה ונראתה לא טוב בג'ירונה ואחר-כך בטוטנהאם. מנגד, זידאן, שגם מחזיק במאזן חיובי מול צ'ולו - 3 נצחונות ו-2 הפסדים(ועוד תיקו), מחזיק באחוז נצחונות החוץ הגבוה ביותר כמאמן ריאל מדריד - הוא ניצח ב-27 מתוך 34 המשחקים - 79.4% - יותר מפלגריני ומוריניו. המאמן גם העלה זכרונות כשנשאל על הדרבי הזכור ביותר - "אין כמו להרים את הגביע בסוף העונה", ובקיצור: גמר הצ'מפיונס ב-2016. כמאמר הקלישאה, את המשחק הזה ריאל מדריד צריכה לנצח בכוח, בכל דרך. עם המנהיגות של ראמוס, הלחימה של קאסמירו, עם הקצב של מודריץ', עם הקסם של איסקו ועם הגולים של כריסטיאנו. הגנה, קישור, התקפה - קבוצה. לרוץ, להרביץ, להיות מרוכזת, ולשים את הכדור ברשת. השאלה מי יכול לעשות את זה. בייל הפצוע כמובן ייעדר ומרקו אסנסיו, יחד עם איסקו השחקן הטוב ביותר שלנו העונה - לא אמור לקבל את חולצת ההרכב. בנזמה, אפשר לומר, שבר שתיקה כשהתראיין השבוע לכלי התקשורת והוא זוכר לטובה את המשחק האחרון נגד אתלטיקו עם הדריבל המחשמל שלו, אבל זה בטח לא מספיק. כריסטיאנו, בדרבי ה-30 שלו, חולם לשחזר את המנה מהעונה שעברה וריאל מדריד זקוקה לכריסטיאנו רונאלדו הישן והטוב. כרגע מאזנו עומד על שער ליגה אחד בלבד, ומלך שערי הדרבי ישמח לשבצר את הסטט'. כלפי חוץ כריסטיאנו טוען שהוא רגוע - "אני ממשיך לעבוד קשה ושום דבר לא השתנה, הגולים יגיעו", ואכן, גם בשנה שעברה היה לו שער בודד אחרי שבעה משחקי ליגה - אבל אנחנו רוצים לראות אותו מנצח משחק גדול. "זה משחק טוב עבור כריסטיאנו ובנזמה להבקיע", אמר זידאן. בצד השני של המגרש נראה את קיקו קאסייה, כנראה במבחן הגדול ביותר שלו בריאל מדריד מאז המשחק בפיחואן נגד סביליה עם רפא בניטס. קיקו נראה חד באימונים אבל במשחקים עצמם הוא די מהוסס, בעיקר בכדורי הגובה. העונה הוא שיחק כבר 7 משחקים מתוך 19, המון עבור שוער משני. קיקו לא היה מספיק טוב נגד טוטנהאם וגם לא בהפסד בג'ירונה. במדי אספניול הוא כבש את אתלטיקו 5 פעמים. כעת מגיע הדרבי הגדול שלו. במצב בו הקבוצה נמצאת, כל שער יכול להוציא אותה מהכלים. המערך, כצפוי, לא ישתנה, למרות שממול תעמוד הגנת ברזל כמו של אתלטיקו, אז אנחנו ניאלץ להסתפק בקאמבק של דני קרבחאל. זידאן לא אמר זאת ישירות אבל עצם העובדה שלא פסל את שיתופו של דני אחרי קרוב לחודשיים בחוץ - זה רמז עבה. קרבחאל, גם אם יצטרך להוריד חלודה - יגרור עוד עניין משחקני אתלטיקו והוא תמיד מתפנה ועולה לעמדות מפתח מקדימה, וכמובן שיכולת ההגבהה שלו מצוינת. ריאל זקוקה לתרומה ההתקפית של המגנים יותר מאיי-פעם. גם קובא הבריא וחוזר לסגל כנראה, אבל הוא לא בתמונת ה-11 וכך גם לא דני סאביוס למרות ההצגה במדי הנבחרת הצעירה. מודריץ' התאמן כרגיל והוא בפנים. האמת ש-11 השחקנים שיעלו על כר הדשא - היא לא כל הסיפור. העניין הוא הגישה. http://www.varzesh11.com/images/gallery/real-madrid-players-61642.Xxx החבר'ה חוגגים על לאס-פלמאס. היכולת הזו לא תספיק ריאל מדריד - הרכב משוער: קיקו קאסייה| קרבחאל(נאצ'ו), ראמוס(C), ואראן, מרסלו| קאסמירו, קרוס, מודריץ', איסקו| כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה איזור הצבע: במארקה ביקשו מהגולשים לבחור את ההרכב המנצח של שתי הקבוצות, וריאל מדריד לפחות שם, בסקרים - מנצחת בגדול. תשעה לבנים בהרכב ורק שניים של צ'ולו, כשאפילו גריזמן לא שם. כמובן שהשוער יאן אובלק הוא קונצנזוס עם 90% מהבחירות. את ההגנה משלימים דני קרבחאל(83-10 מול חואנפראן), ואראן(61-24 מול סאביץ'), ראמוס(56-29 מול גודין) ומרסלו(84-12 מול לוקאס); בקישור, מודריץ' גובר על קוקה בקרב מעניין(69-20), קאסמירו מתעלה על גאבי(65-23), טוני נקרוס מנצח את סאול(55-34) ואיסקו בפער עצום, הגדול ביותר מבין שחקני השדה(88-10) גובר על תומאס; בהתקפה, כריסטיאנו גובר על גריזמן(54-31 בהצבעות) וקוראה מנצח את בנזמה(48-34). ברוב ההצבעות בסקר כמות המשתתפים נעה בין 5000 ל-6500. עוד שאלות לקראת הסיום, היו לגבי הספסלים של הקבוצות - וזה של ריאל מדריד ניצח בגדול 72-19, כשבקרב המאמנים צ'ולו גובר על זידאן בקרב הצמוד של הערב 41:44. http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/11/17/15109590936172.Xxx במהלך ההיסטוריה מאז 1928 נערכו 160 דרבים בין הקבוצות, והתאריך הזה, 18 בנובמבר, הופיע פעמיים בלו"ז שלהן. הראשון, ב-1962, במטרופולין הישן והסתיים בתיקו 1:1. קוייאר כבש לאתלטיקו את שער היתרון ואמאנסיו בדרבי הראשון שלו - השווה את התוצאה. המשחק התאפיין במספר הפצועים - מנדוזה, סאנטאמרייה, אדאלרדו, ריוויה וגריפה. הדרבי השני נערך ב-1995/96, האלופה היוצאת, כך נדע, ריאל מדריד, נגד אתלטיקו האלופה הנכנסת. עד למשחק ההוא אתלטיקו שמרה על שער נקי בכל משחקי החוץ שלה, ואז בדקה התשיעית בה ראול וכמו לפני שנת - הרים את הברנבאו באוויר. פאבו בויו שמר על התוצאה עם סדרת הדיפות מלאה. 'שער וביי', כתבו במארקה לאחר המשחק. בתקשורת הרחיבו על הכוכבים שנמצאים במשבר. לא רק כריסטיאנו וגריזמן שכצפוי מקבלים את מרבית תשומת הלב. במארקה נכתב שלא זכורה עונה בה הקבוצות הגיעו לדרבי כשכל-כך הרבה שחקנים מפתח משחקים רע. כריסטיאנו, בנזמה, מרסלו ומודריץ' בצד שלנו - וגריזמן, קראסקו(שהיה פצוע, ופתח בהרכב רק 5 פעמים לפניכן ו-3 פעמים צ'ולו בחר כו מחליף) וגאמיירו(שממעט לשחק) - מהצד שלהם| לצד הכוכבים הגדולים, במארקה כתבו על עשרה שחקנים שכבשו בדרבי של מדריד ואולי אתם לא יודעים זאת, בין היתר מדובר בחאבייר פורטיו שכבש נגד אתלטיקו במשחק ידידות, וגם ריקרדו קרבאליו שכבש את שער הבכורה שלו בדרבי. בצד שלהם, קזמן כבש ב-2005/06 בברנבאו, ואדריאן כבש ב-2011/12. http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/11/15/15107522924059.Xxx זמן מפקדים: זידאן וצ'ולו זכו באליפות עם הקבוצות גם כשחקנים וגם כמאמנים. הכדור יתגלגל על כר הדשא הירוק אבל כמה למאמנים יש חשיבות במשחק. אין עוד שניים בליגה שיכולים להתהדר בנתון הזה של צ'ולו וזידאן. האמת שאין עוד הרבה כאלה באירופה, אם בכלל. זידאן זכה באליפות עם ריאל כשחקן ב-2002/03 אחרי עונה גדולה שלו, וב-2016/17 זכה גם באליפות כמאמן כשהוא מגדיר את התואר הזה כחשוב בקריירה שלו. אגב, בשתי העונות האלה הוא ניצח בקאלדרון בצורה חלקה - 4:0 כשחקן ו-3:0 כמאמן. מה שמדהים הוא שכשחקן זידאן ניצח בכל חמשת משחקיו בקאלדרון. הוא מעולם לא הבקיע בדרבי אבל בישל - 4:0(2002/03), 2:1(2003/04), 3:0(2004/05) ו-3:0(2005/06). צ'ולו זכה באליפות עם אתלטיקו כשחקן ב-1995/96, ואחרי כמעט עשרים שנה החזיר את אתלטיקו לפיסגה כמאמן בעונה בה ניצח את ריאל בדרבי בברנבאו ובמחזור הסיום השיג את התיקו המיוחל בקאמפ-נואו עם שער שיוויון של גודין. זידאן זכה באליפות עם 93 נק', צ'ולו הגיע ל-90. המספרים של הדרבי:: במארקה העלו גרף ענק עם הרבה מאוד נתונים, כשכולם מתייחסים להגעתו של צ'ולו כנק' המוצא - 24 משחקים. כריסטיאנו מוביל במס' ההופעות עם 23 ואחריו בנזמה עם 22 וראמוס עם 21, ומודריץ' עם 19 ואיסקו עם 16 משלימים|הכי הרבה דק' - כריסטיאנו עם 1979 וראמוס עם 1935, בנזמה עם 1682 ומודריץ' עם 1524 דקות| הרקורד: כריסטיאנו מציג מאזן של 8-7-8, בעוד אצל ראמוס המספרים הם 7-7-7, בנזמה עם 7-7-8 ומודריץ' עם 6-6-6. הרקורד הכי טוב של שחקן בשתי הקבוצות הוא גודין עם 8-7-8| והשערים? כריסטיאנו עם 17, ואחריו ראמוס עם 3 ופפה עם 2, כמו די-מאריה, כשאצלהם גריזמן כבש 4 וסאול 2| קוקה מוביל את הכרטיסים הצהובים עם 13 כשראמוס במפתיע רק עם 12, גודין עם 11 וגאבי עם 8| ראמוס מנצח לפחות בקטגוריית הפנדלים. קצת על היסטוריה ומשחקי העבר. עד היום נערכו 180 משחקי ליגה בין הקבוצות כשריאל מדריד מובילה במאזן כמובן - 86 נצ’ לעומת 39 של אתלטיקו ועוד 35 תוצאות תיקו, יחס שערים 285:214 לטובת ריאל מדריד. בשנים האחרונות, מאז עונת הדסימה, ריאל מצליחה יותר דווקא בקאלדרון\בחוץ. כריסטיאנו חילץ תיקו יקר ב-2013/14 כשהשווה ברגע האחרון ל-2:2, תיקו 1:1 בעונת 2015/16 כשריאל לא השכילה לשמור על שער יתרון של בנזמה בנגיחה, וכמובן ההצגה בעונה שעברה, בעוד ניצחון הליגה האחרון של ריאל בברנבאו על אתלטיקו היה עוד עם מוריניו על הקווים, 2:0 בעונת 2012/13 עם שערים של כריסטיאנו בכדור חופשי ומסוט אוזיל. http://images.indianexpress.com/2016/11/ronaldo-rtr-7591.Xxx לריאל יש יתרון גם במשחקים בויסנטה קאלדרון כמובן - 34 נצ’ לעומת 24 הפסדים כשעוד 22 משחקים הסתיימו בתיקו, יחס שערים 129:121 לטובת ריאל מדריד. כיוצא בזה, המאזן בברנבאו - 52 נצ’ לריאל, 15 נצ’ לאתלטיקו מדריד ועוד 13 תוצאות תיקו, יחס שערים 156:93 לטובת ריאל מדריד. ובסה"כ? 217 משחקים - 110:55 לטובת ריאל מדריד בנצ’, 52 משחקים הסתיימו בתיקו ויחס שערים 363:252 לטובת ריאל מדריד. אשתקד, ריאל ניצחה 3:0 בקאלדרון, כשבברנבאו גריזמן כופה שיוויון אחרי שפפה העלה את ריאל ליתרון בנגיחה ממצב נייח. בצ’מפיונס, 3:0 תוצרת כריסטיאנו, שוב, והפסד 2:1 בגומלין כשאתלטיקו כתשה בתחילת המשחק אבל איסקו כבש שער מצמק שהרגיע אחרי המהלך של בנזמה.
בגדול,הגרלה לא רצחנית די עוזרת לברצלונה. לראות את קאסימרו מתלונן על כיסוח של שחקני אתלטיקו...אני לא בטוח אם זו יותר צביעות או אירוניה. לפי ארבל יד צמודה לגוף של רונאלדו זו לא עבירה אבל יד צמודה לגוף של חואנפרן זו כן עבירה.אין לי מילים לתאר את המיאוס ממנו כבר.
יותר בכיוון של דרבי חלש. אפשר לדבר בהרחבה עד מחר על האווירה המחשמלת מסביב, בפועל ראינו מצבים ספורים לשני הצדדים.
סוארס חזר לכבוש לברסה וסטואני ממשיך להפגיז בג'ירונה, אבל באורוגוואי מתעניינים לא פחות בהתקדמות של אחת מהרכישות המוצלחות העונה בלה ליגה מבחינת ציפיות מול תרומה כנראה - מקסי גומס מסלטה דה ויגו. החלוץ הצעיר כובש אתמול את שערו ה-6 ב-11 משחקים (ספירה רשמית, לדעתי זה צריך להיות 5 כי אחד הגולים היה עצמי יותר משלו), מה שלא הספיק מול סבייה. לפני כשבוע המועדון מויגו קיבל הצעה גבוהה מאוד על מקסי מצד מועדון סיני, סכום גדול פי 6, אם לא יותר, ממה ששילמו עליו הספרדים בקיץ. המועדון הסכים להיפרד מהשחקן לאור ההצעה הנדיבה, אבל החלוץ סירב לעבור לסין ובינתיים יישאר בצפון-מערב ספרד. קצת לפני ההצעה הזו ערך מקסי גומס את הופעות הבכורה שלו בנבחרת במשחקי הידידות האחרונים, ואם ימשיך ככה סיכוי סביר שיהיה בסגל למונדיאל וגם אם סלטה דה ויגו לא תקבל שוב הצעה כזו נדיבה, הם כנראה ירוויחו יפה ברגע שיחליטו למכור.
http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/11/18/15110421117187.Xxx כל הזמן הזה, הייתי לבד. דרבי מאוד מאכזב, תיקו שהוא כמו הפסד ולכן זידאן היה חייב להמר. להכניס את אסנסיו ע"ח בנזמה ברבע השעה האחרונה זה לא נקרא להמר. גם אם קארים היה גרוע - הייתי משאיר אותו ומוותר על אחד הקשרים(שהם לא קרוס), או אפילו מעלה את לוקאס ואסקס. כבר שכחתי מה-זה שהליגה נגמרת בחודש נובמבר. המשחק אתמול היה בסדר אבל היי - במקומות אחרים השארנו נקודות ואסור לשכוח שדווקא אתלטיקו הגיעה לשני מצבים של גול. לא ניצחנו אתלטיקו חלשה מאוד, הליגה גמורה, ולהתאמץ ולרוץ זה לא מספיק בשביל ריאל מדריד. שוב לא היינו יצירתיים את המחמאות אני אשמור ליום אחר, להוציא את טוני קרוס שהציג משחק יוצא מן הכלל והלוואי והיה מצטרף ככה להתקפה בכל משחק. לא היינו כובשים גם עוד שעתיים. ועדיין, בדקה ה-90 כריסטיאנו היה חייב לעשות את ה-1:0. הוא קיבל את הכדור במצב נוח, היה לו ים זמן, הוא היה יכול לצאת ווינר ולדחות לפחות בעוד שבוע את הביקורת. אבל איפה. כריסטיאנו עצר את הכדור בצורה מרושלמת ואיבד אותו, כמו תמיד. הוא שחקן גמור, והפעם לא נראה ריצה מטורפת בחודש מרץ. וגם אם כן - זה יהיה לגארבץ’-טיים. לא צריך להיות חלוץ גדול כדי לתת גול, שחקנים בינוניים כובשים גול. כל שחקן שהוא וורלד-קלאס היה כובש אתמול. הארי קיין, איקרדי, אגווארו. אפילו בייל היה כובש אתמול. עצוב לראות אותו אומלל ומחרב התקפות. עצוב