והרי הנבחרת: איזור הצבע מסכם את המשחק נגד איטליה https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2017/09/02/seleccion/1504384495_047273_1504388820_portada_normal_recorte1.Xxx http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/09/02/15043839977638.Xxx http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/09/02/15043842338694.Xxx http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/09/02/15043829389883.Xxx https://as02.epimg.net/futbol/imagenes/2017/09/02/seleccion/1504386717_646014_1504387068_noticia_normal.Xxx וגם וידאו:: תקציר הניצחון 3:0 - לחצו כאן| איסקו מתעלל במארקו וראטי - לחצו כאן | כל המופע של איסקו - לחצו כאן
איזור הצבע - סיכום המחזור השישי בתמונות: מסי וסוארס בהתייעצות קלה נגד גירונה אתלטיקו חוגגת מול סביליה ומתחילה לסמן יעדים ולנסיה מנצחת 3:2 באנואטה. זה נראה טוב תרשום אותי ב-11, זיזו. סאביוס פורע שטרות ומנצח את בטיס אספניול מביסה את דפור שנראית רע מאוד רולאן שומר את מאלגה בחיים עם שיוויון דרמטי נגד בילבאו, איזה 3:3 נהדר חטאפה משפילה את ויאריאל והמאמן המובס משלם את המחיר... לגאנס מנצחת בלאס-פלמאס ונמצאת גבוה בטבלה סלטה עם רביעייה ללא רחם באייבר. נייס
זה בהחלט שווה כתבה: נדב יעקובי על השינוי הגדול בולנסיה:: באטמנים חוזרים: על הנסיקה של ולנסיה / "מר עולם" רק שנה אחרי פתיחת העונה הגרועה ביותר שלהם אי פעם, העטלפים של ולנסיה חזרו לצמרת הכדורגל הספרדי - בעזרת כדורגל התקפי, כוכב פורטוגלי צעיר ומאמן שכפה על השחקנים דיאטה יוצאת דופן. הכל על האלטרנטיבה החדשה שמאיימת גם על הגדולות. חלק מהכתבה: מרסלינו שינה את כל מערך האימון בוולנסיה ובין היתר כפה על השחקנים משטר תזונתי חמור. כל השחקנים חויבו לאכול ולשתות רק מה שנאמר להם על ידי הדיאטנים ומאמני הכושר. גם משפחות השחקנים חויבו להצטרף למשימה. על השחקנים נאסר לגעת במאכלים מסוימים, הם נדרשו להפחית משמעותית את הכמויות ולהוריד דרסטית במשקל. זה הגיע למצב שבו חלק מהשחקנים התלוננו על רעב. כל יום אימונים החל עם שקילות ומדידות של אחוזי שומן. שחקן שהיה חורג מהנדרש, אפילו בגרם אחד, לא היה מורשה להתאמן. הקפטן דני פארחו סיפר השבוע בראיון לעיתון "אס": "מאז שמרסלינו הגיע הורדת 5.5 ק"ג ממשקלי. זה המון. בהתחלה פחדתי, ולא רק אני. חששתי שאתעייף, שלא יהיה לי כוח לרוץ 90 דקות. בהתחלה השינוי היה קשה. הייתי רעב. אבל בסוף הגוף מתרגל לתזונה החדשה, והאמת שעכשיו אני מרגיש קליל והרבה יותר מהיר". פארחו מודה שמרסלינו שינה את הקבוצה מקצה לקצה. היא משחקת כדורגל מהיר מאוד, אבל השיפור הוא גם טקטי. "עברתי מאמנים רבים בקריירה ושני הטובים ביותר הם ארנסטו ואלוורדה ומרסלינו. אני משוגע על כדורגל, רואה המון משחקים. בסופו של דבר כשאתה מרגיש משהו שונה באימונים, משהו אחר שמשפר אותך ואת כל הקבוצה, זה לא מקרי". בין היתר מקווה ההנהלה החדשה גם להתניע את פרויקט בניית האצטדיון החדש, שנתקע לפני כשמונה שנים. עונת 2008/09 הייתה אמורה להיות האחרונה של ולנסיה במסטאייה, האצטדיון הישן שנמצא במרכז העיר. בפאתי העיר החל להתרומם ה"נואומסטאייה", אצטדיון מודרני של 75 אלף מקומות. אלא שהמועדון נקלע באותן שנים לחובות עתק שהגיעו ל-800 מיליון אירו - והמיזם נעצר. אם נחזור לקבוצה ולפתיחת העונה הנהדרת שלה, עם כל הכבוד למאמן ולהנהלה החדשה, בסופו של דבר מדובר בשחקנים שעושים את העבודה על הדשא. במהלך הקיץ עזבו לא פחות מ-17 שחקנים את ולנסיה ו-10 חדשים הגיעו במקומם. זו קבוצה חדשה כמעט לגמרי. רק חמישה שחקנים נשארו בסגל מהעונה הראשונה של פיטר לים. את הקבוצה עזבו גם שחקנים בינלאומיים כמו אלברו נגרדו, אנצו פרס, נאני והשוער דייגו אלבס, ולא במקרה. בשנים האחרונות ההנהלה החליטה על מכירה ורכישה של שחקנים בלי להתייעץ עם המאמן. עם מרסלינו זה בלתי אפשרי. הוא שיחרר שחקנים שחשב שאינם מחויבים וצירף כאלה שידע שהם להוטים להוכיח את עצמם. כך קרה עם סימונה זאזה, החלוץ האיטלקי שנכשל בווסטהאם. זאזה הגיע לוולנסיה כמושאל באמצע העונה שעברה וכבש שישה שערים ב-20 משחקים, אבל אף אחד לא האמין שהעונה הוא יהפוך לאחד החלוצים הטובים בספרד. לא רק שזאזה כבש שמונה שערים בתשעה מחזורים (רק לאו מסי כבש יותר ממנו בליגה), הוא גם השווה את שיאו של מריו קמפס האגדי, גדול שחקני ולנסיה בכל הזמנים, כשכבש בחמישה משחקים רצופים. זאזה, שזכור בעיקר מהפנדל המגוחך שבעט ברבע גמר יורו 2016 נגד גרמניה, יוכל לשבור בשבת מול אלאבס את שיאו של קמפס. אבל השחקן מספר אחת של ולנסיה העונה הוא ללא ספק הקשר הפורטוגלי בן ה-20, גונסאלו גדש. בשבעה משחקי הליגה שלו העונה הוא כבש שלושה שערים ובישל חמישה!
כנפיים שבורות/ הכל מקצועי:: המשבר של ריאל מדריד נובע לא מעט מהבעיות באגפים. איך משפיעות הירידה בכושר של מרסלו ומחלת הלב של קרבחאל על אלופת אירופה, אילו שינויים זידאן יכול לעשות, ומה הסיכוי לראות שיפור כבר בדרבי מול אתלטיקו בשבת. הכתבה המלאה:: https://images1.ynet.co.il/PicServer5/2017/11/15/8153581/real_madrid-01.Xxx אורי קופר ביקר בפורום שלנו כאן ויחד עם זה הוסיף את הנתונים המצוינים שלו וברצינות, מה שכן לזכותו ייאמר שהוא מהבודדים שציין את הירידה בכושר של המגנים ולא דיבר רק על בנזמה וכריסטיאנו ועוד. אני לא מצפה שכל עונה של מרסלו תהיה כמו בעונה שעברה, זו העונה הטובה ביותר בקריירה שלו ולדעתי המשחק נגד באיירן בברנבאו - יכולת הגנתית נפלאה מול רובן וגם הבישול המטורף - היה הגדול בקריירה שלו. אני כן חושב שהוא הרבה פחות מרמתו הרגילה ובהחלט מתקשה לעבור שחקנים. יכולת הבעיטה שלו אגב צורמת לעין, הוא תמיד הורג ציפורים. גול כמו בנבחרת או נגד ולנסיה ברגל ימין זה אחד למיליון בערך. הנוכחות של קרבחאל גורמת לקבוצות לקחת אותנו קצת יותר ברצינות מבחינת השמירה על הקווים ואני הייתי רוצה לראות אותו משחק בדרבי.
החגיגה של פארטיי: תומאס פארטיי הופך לשחקן מרכזי באתלטיקו מדריד אחרי שנים של המתנה, הקשר הגנאי לא רק מתבסס בהרכב, אלא גם הפך לכובש המוביל של סימאונה. אברהם גרנט טיפח אותו באליפות אפריקה וקובע: "תומאס יכול להפוך לכוכב בספרד או באנגליה, יש לו הכל" גריזמן מקרטע, תומאס מציל את המצב והנה לכם הסנסציה – פארטיי הוא הכובש המצטיין של אתלטיקו העונה, לצד החלוץ הארגנטיני הצעיר אנחל קוריאה. בעוד אנטואן גריזמן לא מאופס, קווין גמיירו ופרננדו טורס בקושי רואים דשא, ורוב שחקני מרכז המגרש לא ממש תורמים התקפית בינתיים, הפך הקשר הגנאי לשחקן מפתח. בשבועות האחרונים, הוא המוציא העיקרי לפועל. אחרי נגיחה מדויקת בגביע מול אלצ'ה, הגיע הטיל מול קרבאח, ובמחזור האחרון בליגה העניק פארטיי לקבוצתו 0:1 על לה קורוניה עם כדור חופשי מדוד בזמן פציעות. הניצחון הזה הבטיח כי אתלטיקו תגיע לדרבי בשיוויון נקודות עם היריבה העירונית. תוסיפו את הכיבוש המרהיב מול לאס פלמאס בתחילת העונה, ותקבלו ארבעה שערים לגנאי. זה מספיק כדי להיות השחקן הפורה ביותר של סימאונה, והיעילות חשובה אף היא, כי היו אלה ארבע הבעיטות היחידות של הקשר למסגרת במשך על העונה. 100 אחוזי דיוק, בדיוק כמו שהמאמן הארגנטיני אוהב. תומאס, כפי שכולם במועדון קוראים לו בשמו הפרטי (בדרך כלל אפילו במלרע כאילו היה ספרדי), הוא נקודת האור הבולטת ביותר של הקולצ'ונרוס העונה, ותרומתו ממש לא מוגבלת לשערים חשובים. אחרי הפרישה של טיאגו, ולאור הירידה בכושרו של גבי בן ה-34, הוא הפך לשחקן מפתח במרכז המגרש, עם 11 משחקים בהרכב בליגה הספרדית ובליגת האלופות. לשם השוואה, בשתי העונות הקודמות הוא שיחק בהרכב 10 פעמים בלבד במצטבר במפעלים אלה. הצטיין עם תומר חמד באלמריה "תומאס משתפר, ויש לו המון מוטיבציה. אני מקווה שהמגמה תימשך, כי הוא צעיר ועבד קשה", אמר סימאונה בספטמבר כאשר פארטיי נבחר לשחקן המצטיין בתיקו מאופס מול ולנסיה. צעיר? תלוי איך מסתכלים על זה. קוקה בן ה-25 הוא באנקר במערך בכל עידן סימאונה, מאז תחילת 2012. סאול בן ה-22 פילס את דרכו להרכב לפני יותר משנתיים. פארטיי כבר בן 24, אבל הגישה כלפיו היתה עד כה שונה בתכלית, על אף שהוגדר כעילוי כאשר חתם באקדמיה של המועדון ב-2011. חבייר באניוס, מאמן הקבוצה הצעירה של אתלטיקו, הבחין בו מיד במהלך משחק האימון בו נטלו חלק מספר שחקנים מאפריקה אשר אותרו על ידי הסקאוטים. "הוא לא זז מכאן", הוא קבע כבר אחרי מספר דקות, ופארטיי היה היחיד שהרשים אותו בסופו של דבר. בעוד כל היתר המשיכו למבחנים נוספים ולא הוחתמו, הגנאי נשאר וסומן ככוכב העתיד. הוא הצטיין בקבוצת המילואים, הפגין יכולת גבוהה בליגה השניה בעונת ההשאלה במיורקה, וב-2014/15 שיחק בקביעות בהרכב אלמריה בליגה הראשונה, לצידו של תומר חמד. זה הסתיים בירידה, אבל הקשר עצמו הלהיב בביצועיו. "תומאס מבין כדורגל נהדר, הוא עוצמתי ורב גוני. השתמשתי בו בכל עמדה בקישור, והוא אף פעם לא איכזב. צ'ולו אוהב שחקנים כאלה", אמר סרג'י, כוכב ברצלונה לשעבר שאימן אז את אלמריה. הקשר המודרני – פיזי, נייד, טכני" פארטיי שמח לקבל נסיון קבוע על בסיס שבועי, אך עם חזרתו ל-2015 תמה מבחינתו תקופת ההשאלות, וסימאונה התעקש להשאירו במדריד, על אף שמיעט להשתמש בשירותיו. אברהם גרנט לא היה מרוצה מהמצב כמאמן נבחרת גאנה. "היה קשה לעקוב אחרי תומאס, כי הוא לא שיחק באתלטיקו, ורק נכנס לפעמים כמחליף. הפעלתי לחץ וביקשתי שישאילו אותו ויתנו לו לשחק, אבל זה לא הצליח. סימאונה רצה אותו בסגל למטרת גיבוי", מספר גרנט לוואלה! ספורט. המאמן הישראלי היה הראשון שזימן את תומאס לפני שנה וחצי, ובספטמבר 2016 אף הגיע לקאמפ נואו כדי לחזות בו משחק 17 דקות בתיקו 1:1 מול ברצלונה. בעקבות כך, נסע הקשר לאליפות אפריקה בינואר, והפך לשחקן מרכזי מאוד במערך. "לו היה משחק באופן סדיר, תומאס היה מוכר הרבה יותר כיום. הוא פיזי, שולט מצוין בכדור, מחלץ כדורים, נייד וטכני. יש לו הכל. הוא הקשר המודרני – רב גוני שיודע למלא מגוון תפקידים. ברבע גמר, כאשר שיחקנו מול קונגו החזקה, הצבתי אותו כחלוץ שני בגלל בעיית פציעות, והוא סיפק משחק ענק. גם בחצי הגמר בו הפסדנו לקמרון הוא היה טוב מאוד. מדובר בבחור עם אופי מצוין, שממלא הוראות טקטיות בקפידה. היתה לנו נבחרת נמוכה יחסית, ולכן חששתי ממצבים נייחים של היריבות וביקשתי לא לבצע עבירות – והוא אכן עשה זאת", מספר גרנט. מייקל אסיין החדש? ההצלחה המסחררת באליפות אפריקה ביססה את פארטיי כשחקן קריטי עבור גאנה, ובספטמבר הוא הביא גם את יכולות הכיבוש החדשות שלו לידי ביטוי בהדרכת המאמן החדש-ישן ג'יימס אפיה. הכוכבים השחורים לא הצליחו להעפיל למונדיאל, אבל תומאס להט מול קונגו עם שער שיוויון מאוחר ב-1:1 ביתי, ושלושער ב-1:5 בחוץ ארבעה ימים מאוחר יותר. הדומיננטיות שלו והבעיטות החזקות הביאו להשוואות לאחד השחקנים הטובים בתולדות גאנה. יש הטוענים כי תומאס עשוי להיות "מייקל אסיין החדש", והקפטן אסמואה ג'יאן הצהיר: "צריך להיות מיוחד כדי להשתייך לקבוצה כמו אתלטיקו. אני מאמין שתומאס יהיה שחקן ענק". בשבועות האחרונים נראה כי הדרך לתהילה עשויה להיות קצרה. פארטיי מאושר עד הגג, וממש לא כועס על המאמן על תקופת ההמתנה הארוכה על הספסל. "סימאונה איפשר לי להתפתח והיה סבלני. הוא ניהל איתי שיחות רבות, הסביר לי את הכל, ועכשיו אני משחק הרבה יותר. רק צריך להתמיד בתנופה", הוא אומר. האם הצעד המשמעותי הבא יהיה בדרבי. המשחק מול ברצלונה לפני חודש היה אחד הבודדים העונה בו הותיר סימאונה את תומאס על הספסל ושילב אותו רק בדקות האחרונות. לפיכך, הקרב מול ריאל עשוי להיות משחק הצמרת הראשון בחייו בהרכב הפותח, והוא מוכן להתמודד מול הקישור האימתני של הלבנים. "פארטיי יכול להיות שחקן טוב יותר מקסמירו כי הוא מגוון הרבה יותר", אומר גרנט. אם יחליט סימאונה לתת לגאנאי את המושכות בקרב המדרידאי הראשון באיצטדיון ואנדה מטרופוליטנו, נוכל לראות אם התחזית הזו נכונה כבר כעת.
המעידה שלא מעידה: אתלטיקו מדריד בדרך הנכונה למרות ההדחה מליגת האלופות את משבר הזהות האמיתי שרדה אתלטיקו בהצלחה לפני שנה. העונה, למרות הכשלון בצמד המשחקים המביכים מול קרבאח, לדייגו סימאונה יש סיבה להיות גאה, וגם דייגו קוסטה חוזר בקרוב - כך לפי הבלוג של מיכאל יוכין. לפני ריאל בליגה למען האמת, אתלטיקו באמת לא מיטיבה לשחק מאז תחילת העונה. התלות באנטואן גריזמן בהתקפה משמעותית למדי, והכוכב הצרפתי גילה יכולת ירודה במשחקים לא מבוטלים מאז תחילת העונה 2017 היתה מוצלחת בעונה שעברה, כאשר החלו ההכנות האחרונות לקראת השינוי הגדול, היתה תחושה שאתלטיקו למנף את העסק לשינוי תדמית מקיף יותר. הלוגו של המועדון עבר מתיחת פנים, אך חשוב הרבה יותר – סימאונה ניסה לשנות את הסגנון. הנסיון הזה לא בדיוק השתלם, ובדיוק לפני שנה פורסמה הכתבה הזו על משבר הזהות של הקולצ'ונרוס . הניתוח הזה התבקש אחרי ארבעה הפסדים בשבעה משחקי ליגה, והיתה זו התקופה הבעייתית ביותר של סימאונה באתלטיקו. זוכרים איך זה נגמר? ב-23 משחקי הליגה אחרי האייטם המדובר הפסידה אתלטיקו רק פעמיים. תוסיפו את 14 המשחקים הראשונים של העונה, ותקבלו שני הפסדים בלבד ב-37 משחקי ליגה. על הדרך, העפילה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות. כאשר מסכמים את 2017 עבור סימאונה ולוקחים בחשבון את היעדר האפשרות להזרים דם חדש למערכת, המאזן לא פחות מפנומנלי אינטר ירדה מהפרק, סימאונה שינה תוכניות שבועיים אחרי החתימה המחודשת, הוחזר הגלגל לאחור גם בכל הקשור לסגל. אתלטיקו יכולה היתה להמר על חלוצים צעירים עם תום האיסור להביא שחקנים חדשים, אבל הלכה "בחזרה לעתיד" והודיעה על שובו של דייגו קוסטה. הזדמנות לסגור מעגל עם תואר אירופי נוסף מובן שיצטרפו גם שחקנים נוספים. ויטולו, הקשר הנהדר של סביליה שפילס את דרכו לסגל נבחרת ספרד, עזב את האנדלוסים בטונים צורמים בקיץ והושאל לחצי עונה ללאס פלמאס בהמתנה למעבר למדריד בינואר. מדובר בשחקן שמתאים כמו כפפה ליד לסגנון של צ'ולו – טכני ומהיר, אבל בעל סיבולת יוצאת דופן ונכונות לבצע עבודה שחורה ככל שיידרש. בקיץ, כאשר גריזמן עשוי לעוזב סוף סוף, יתפנה תקציב לרכש מהותי עוד יותר, והמאמן יוכל לרענן את השורות, מבלי לבצע מהפכה מיותרת. בינתיים, הפיאסקו הכפול מול קרבאח יאפשר לסימאונה לחזור לאחור גם מבחינת התארים. הקדנציה שלו על ספסל הקבוצה החלה עם זכיה בליגה האירופית, חצי שנה בלבד אחרי ששב לקבוצתו האהובה בה כיכב כשחקן. דייגו גודין, פיליפה לואיס, חואנפראן, גבי וקוקה – כולם היו שם כאשר בילבאו של מרסלו ביילסה הובסה 0:3 בגמר בבוקרשט. מאז ידע סימאונה הצלחות יוצאות דופן בליגת האלופות, והגיע פעמיים לגמר, אך הפעם – בשל מעידה חד פעמית במפעל היוקרתי – יש לו הזדמנות להניף שוב תואר אירופי. והמשחק בסטמפורד ברידג' הבהיר, אם למישהו עוד היה ספק, שזו מעידה שלא כדאי לייחס לה משמעות גדולה במיוחד. אין קבוצות שלא מפשלות. גם מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון סיימה ב-2006 במקום האחרון בשלב הבתים, אחרי ויאריאל, בנפיקה וליל. מה זה אמר עליה בטווח הארוך? כלום. את המשבר האמיתי אתלטיקו שרדה בהצלחה מרובה לפני שנה. היום יכולים אוהדיה להיות רגועים וגאים.
כל הכבוד ל-Ynet על כתבה מעניינת בנושא פחות זוהר - אשרף חכימי, המגן הצעיר של ריאל מדריד. חגיגה מרוקאית: אשרף חכימי מטריף את מדריד המגן הימני (19) קיבל הזדמנות מזידאן רק בגלל הבעיות שהתגלו בליבו של דני קרבחאל, אבל הפך להצלחה בריאל ובנבחרת מרוקו ולהוריו יש סיבה להשוויץ בפני הקליינטים בשוק. איזו קבוצה אוהדת החברה שלו ומדוע חגג בצורה מאופקת אחרי שער הבכורה ב-0:5 על סביליה חלקים מעניינים מהכתבה: https://images1.ynet.co.il/PicServer5/2017/12/09/8205297/820529401000100980654no.Xxx חכימי, שנולד במדריד להורים ממוצא מרוקאי המנהלים בסטה לבגדים בשוק הסמוך למדריד, הגיע ל"פבריקה" (אקדמיית הכדורגל של ריאל מדריד) בגיל 8 וביוני 2016 התקדם לקבוצת המילואים. זמן קצר לאחר מכן הוא נטל חלק במסע משחקי הידידות של הקבוצה הבוגרת בארה"ב והופעת הבכורה שלו במדיה היתה בהפסד 3:1 לפריז סן ז'רמן. הוא חזר בתחילת העונה שעברה לריאל מדריד B וסיים יחד איתה במקום ה-11 בליגה השנייה בספרד. שמו של חכימי הוזכר בפרשה בה הוענשה ריאל מדריד באיסור על רכישת שחקנים. כזכור, הבלאנקוס ספגו את העונש מכיוון שצירפו שלא כחוק שחקנים זרים קטינים וההתאחדות הבינלאומית סברה שהוא היה אחד מהם. בשל כך הטיסה ההנהלה את הוריו למשרדי פיפ"א על מנת שיעידו על כך שבנם נולד בספרד ולא הגיע אליה אחרי שחתם במועדון. בעקבות ההתקדמות המטאורית הפך חכימי לכוכב ענק במרוקו, ובשבועות האחרונים מגיעים צוותי טלוויזיה רבים מהמדינה הצפון אפריקאית לאימונים של ריאל מדריד על מנת להכין עליו כתבות. הוא לא רק הפך למרוקאי הראשון שמשחק וכובש בריאל מדריד, אלא גם רשם במקביל הופעות ראשונות ושער בכורה במדי נבחרת מרוקו. חכימי יכול היה לחכות לזימון לנבחרת ספרד, אבל העדיף לייצג את ארץ מוצאו והפופולריות שלו זינקה במדינה בשל כך. להורים שלו יש בשבועות האחרונים לא מעט סיבות להתגאות בפני הקליינטים שמגיעים לדוכן שלהם. מאמנו, להבדיל, העדיף כזכור לייצג את צרפת מאשר את ארץ מוצאו אלג'יריה. לאחר אותו שער(נגד סביליה) שאלו אותו העיתונאים מדוע החגיגה שלו הייתה מאופקת והוא ענה: "נעמדתי, כי לא ידעתי מה לעשות. בחיים לא כבשתי שער במשחק של הקבוצה הראשונה של ריאל מדריד. זה דבר שלא אשכח בחיים". כתוצאה מכך הוא הפך לכוכב שהעיתונאים מחפשים מידע אודותיו ומדורי הרכילות מיהרו לדווח שחברתו לוסיה הינה אוהדת מושבעת של גולדן סטייט ווריורס וצופה קבועה במשחקי ה-NBA. סטפן קרי הוא כמובן השחקן האהוב עליה.
מצחיק מה שנהיה מארבל. הוא שובר שיאים של עצמו. "מה זה? איזה צבע של כרטיס כרגע הוא הוציא?" "לא הבנתי. למי הוא הוציא אותו? באיזו קבוצה הוא?" מזל שלפרשן שלידו יש לפחות עוד זוג עיניים.
במשרד ב-One גם צחקנו קצת על ארבל וההתעקשות שלו להגיד 'קאוטיניו' ולא קוטיניו, ככה זה על דעת עצמו. אבל אני חייב כמה מילים בשבחו של יורם. הוא כן עושה את שיעורי הבית. יש לו תוכנה מסוימת בה הוא מתעדכן, הוא עובר על החומר ששולחים לו התחקירנים ואני ביניהם, הוא מגיע לשידור לפחות חצי שעה לפני בניגוד לרביבו למשל והוא כן שואל כל דבר שיש לו ספקות לגביו. היות והוא משדר המון כדורגל, גם בצ'רלטון, הוא כבר לא ילד והוא צריך קצת זמן להתנתק - לפעמים יוצא שהוא מחמיץ איזה משחק-שניים כמו הדרבי של סביליה והוא אומר בכנות 'לא ראיתי'.
https://img.wcdn.co.il/x_0,y_0.29207920792079206,w_0.9866666666666667,c_crop,f_auto/t_54,f_auto,w_300/2/5/9/5/2595193-46.Xxx מיכאל יוכין מ-'וואלה ספורט' כותב על אינייסטה - מר גמר: אנדרס אינייסטה הוא מגדולי הווינרים בתולדות הכדורגל הוא השחקן היחיד אי פעם שהוכתר לשחקן המצטיין בגמר המונדיאל, גמר אליפות אירופה וגמר ליגת האלופות, הוא תמיד ידע להתעלות ברגעים המכריעים באמת, וניתן לטעון כי הוא גדול השחקנים בדורו. האם חזינו אתמול בגמר האחרון של אנדרס אינייסטה במדי ברצלונה? בישל בגמר לטורס עוד ב-2002 אחראי למהפך ב-2006 סיכן את הקריירה ב-2009 הפך לקדוש ב-2010 גבר על פירלו פעמיים גאון, ג'נטלמן, וגם ווינר נדיר
עבודה יפה מאוד של One בפרויקט קצר לאליפות של ברצלונה. לצערי לא לקחתי בו חלק אבל אין דבר - מייד עם סיום המשחק בריאזור הם כתבו על משחקי המפתח והדרך לאליפות| הבוקר עלתה כתבה עם ציוני השחקנים - מסי מוביל עם 9, כמובן| התגובות המלאות מהחגיגות - אינייסטה, ואלוורדה ואחרים| התמונות המלאות של המספרים| וגם קצת וידאו של חגיגות האליפות - האוהדים ברחובות, השחקנים, ועוד... כמובן שאת רוב סיכומי העונה אפשר לכתוב כבר לפני ואני משוכנע שזה היה מוכן עוד קודם לכן. אני חושב שזו האליפות שרשומה יותר מכל על מסי אבל יש מה לכתוב עליה - הכישלון של דמבלה, סימני השאלה של פתיחת העונה, הסגל עצמו שלא היה מספיק טוב וזה לא פגע, האליפות האחרונה מנק' המבט של אינייסטה ועוד.
הופתעתי שהניצחון באנואטה לא הוזכר. מ2:0 ל2:4, ללא ספק אחד הרגעים הגדולים של העונה, בין היתר כי זה אצטדיון שלא ניצחנו בו למעלה מעשור. דמבלה חד משמעית הוחתם תחת פאניקה, המחיר גם מעיד על חוסר שפיות אבל מכירת ניימאר שינתה את פני המציאות. לא מסכים עם המילה כישלון, צריך לקחת בחשבון את הפציעות שהשביתו אותו במצטבר לחמישה חודשים בערך (אם לא יותר) ולמרות זאת הוא יסיים את העונה עם מספרים לא רעים ביחס לכמות המשחקים שבהם הוא שותף. אז נכון, עם תג מחיר כזה הציפיות ממנו הם להרבה יותר אבל צריך לזכור בן כמה הוא ומה מייעדים אותו להיות - זו היא רק ההתחלה. ד"א, גם על ניימאר היו כאלה שמיהרו להגיד כישלון אחרי העונה הראשונה. אז אמרו. סימני השאלה של תחילת העונה התחלפו בסימני קריאה. זו ממש לא אותה קבוצה מבולבלת ושבורה שנכנעה בסופר קופה למדריד ללא מאבק. ואלוורדה עשה עבודה מדהימה עם הסגל הקיים תוך כדי תנועה ודווקא בגלל הסגל הקצר הוא ראוי לעוד יותר הערכה מבחינתי. הוא לא התבייש לשנות מערך, השכיח כמעט לחלוטין את העזיבה של ניימאר, שידרג את משחק ההגנה (ג'ורדי אלבה בעונת שיא, טר שטגן זה באנקר אפילו בנבחרת), הוציא את ריאל ממאבק האליפות כבר בחודש דצמבר, ניצח כמעט בכל המגרשים הקשים בספרד (אפילו באנואטה אחרי למעלה מעשור), ולמעט מפלה אחת כואבת כתוצאה מניהול משחק שערורייתי שלו בצ'מפיונס - הוא עשוי לחתום דאבל מרשים וללא אף הפסד ליגה, הישגים שבהחלט יש על מה להתגאות בהם. לגביי מסי - הוא כ"כ הרבה מעבר לשערים אבל זה מדהים לראות שרק אתמול, במחזור ה34, הוא התחיל במירוץ שלו לנעל הזהב ויש לו עוד ארבעה משחקים לגמור את העבודה בדרך לכדור הזהב השישי שלו. היכולת והמספרים שלו כמעט זהים לעונה שעברה, זה פשוט התארים שהכריעו לטובתו של כריסטיאנו בסופו של דבר.
פחות שייך לדיון התקשורת אבל עצם זה שפתחת כאן את נושא מסי. קודם כל, אתה כאוהד שחיי את בארסה וגם עכבר כדורגל ספרדי כמוני - זוכר בעל-פה את הנאחס באנואטה ולכן ידענו להזכיר אותו מייד, מה גם שריאל סוסיאדד כבר הובילה. לגבי מסי: אני חושב שהשנה הוא כן לקח על הגב ואפילו הנהיג במלוא מובן המילה, בלי ניימאר זה פחות שחקן יוצר. נכון שג'ורדי אלבה פרח אבל עם ניימאר קשה מאוד-מאוד להתמודד ולג'ורדי אלבה כן יש פתרונות, זה לא אותו הדבר. מבחינתי אחרי מסי שהוא הכוכב הראשי בהצגה - טר-שטגן-בוסקטס-אומטיטי-ג'ורדי אלבה הם אלה שהייתי מציין. לגבי דמבלה, בארסה צריכה לקוות שהוא לא 'האיש הרץ' אלא יותר מזה. ניימאר של עונת הבכורה בבארסה זה לא השחקן שהיא קיבלה בסופו של דבר. אני מניח שכל אוהד בארסה הרגיש באמת את האליפות אחרי ה-3:0 בברנבאו, זה משחק שאומר הכל, ונגד אתלטיקו בארסה 'עשתה אתלטיקו' לאתלטיקו
