שטויות. ארסנל אכן הייתה קבוצה אטרקטיבית, אבל נפלה במקומות כמו בולטון ובלקבורן, כמו גם במשחקים הישירים מול יונייטד, והייתה לה הגנה פריכה בראשות מרטין קיאון קשישא. לא הגיע להם כלום.
האמת שיונייטד היתה די אפורה בחלקים גדולים מהעונה הזו, אבל בחלק האחרון שיחקנו כדורגל נהדר וארסנל קרסה תחת הלחץ. כדורגל זה לא רק מי משחק הכי יפה. כחבילה, יונייטד היתה טובה יותר.
זה לא היה ב-12.2 אלא ב-12.1, ניוקאסל התייצבה לאותו משחק ללא מאמן לאחר שסם אלרדייס פוטר ממנה בשבוע שקדם למשחק.
Michael Owen: Why I signed for Manchester United and Newcastle, not Rafa Benitez | FourFourTwo מייקל אואן חושף שכל פעם שעזב קבוצה הוא פנה לליברפול כדי לנסות לחזור, וקיבל כתף קרה מבניטז ורודג'רס. מעניין מה היה קורה אם ב-2012 אחרי הקדנציה ביונייטד הוא היה חוזר לליברפול.
למען האמת מהפעמים הבודדות שליברפול יצאה צודקת ויונייטד לא בנוגע לשחקן שיכל להגיע אל הקבוצות האלה באותו זמן בערך. נכון שכלכלית יונייטד לא הרגישה, אבל מקצועית אולי עלה לה באליפות להביא חלוץ מחליף מפורק במקום חלוץ מחליף כשיר, כפי שהתברר אחר כך.
השיא האפל של מנצ'סטר יונייטד נשבר https://www.mediastorehouse.com/p/210/manchester-united-1930-31-8719191.Xxx במנצ'סטר יונייטד ממעטים להזכר בעשורים בין שני מלחמות העולם ובצדק רב. היו אלה שנות שפל בהם הקבוצה ירדה לא פעם לליגת המשנה. עונת 1930/31 הפכה לביזיון מוחלט כאשר יונייטד מפסידה בכל 12 המחזורים הראשונים וקובעת שיא הפסדים רצופים מפתיחת העונה בחמשת הליגות הגדולות. זה החל עם הפסד ביתי לאסטון וילה 4:3, נמשך עם 3:1 למידלסברו בחוץ, בשני המחזורים הבאים יונייטד אכלה שישיות מצ'לסי בחוץ והאדרספילד טאון בבית. ניוקאסל המשיכה להכות עם 7:4 באולד טראפורד ואחר כך השדים ספגו פעמיים 3:0 בהאדרספילד ואצל שפילד וונסדיי. גרימסבי טאון ניצחה באולד טראפורד 2:0 ואז באה תבוסה בדרבי חוץ 4:1 ותבוסה 5:1 בבוליין גראונד. האלופה המיועדת ארסנל דווקא הזיעה אך גם היא ניצחה 2:1 ב - OT ואז פורטסמות הביסה בביתה את השדים 4:1. הנקודות הראשונות יונייטד לקחה מול בירמינגהאם בבית עם ניצחון 2:0. זה נגמר עם 27 הפסדים ב - 42 מחזורים ומקום אחרון וגם 115 שערי חובה. בדצמבר 1931 יונייטד כמעט פשטה רגל אך איש עסקים מקומי ג'יימס גיבסון הציל אותה ברגע האחרון. עדיין היא הייתה צפויה להגיע לשפל המדרגה מבחינת מיקום כאשר ב - 1934 רק ניצחון חוץ במחזור האחרון על מילוול 2:0 הציל אותה מירידה לליגה השלישית. השיא בן ה - 87 שנים נשבר רק היום ע"י בנבנטו האיטלקית שהפסידה בפעם ה - 13.
אני זוכר שבתור ילד הייתי די אנטי הבאתו של אואן, מבחינתי אואן היה ליברפול כמו שבקהאם היה יונייטד, זה די הרס את הרומנטיקה וכשראול ורונאלדו היו אצלינו אז לא היה לו סיכוי לשחק(למרות אחלה רקורד של גולים-פר דקות משחק). כמובן שאת ההחלטה להגיע לריאל אני לא פוסל כי הוא לא יכל לשער שהקבוצה תזכה בצ'מפיונס. אואן כבש את הגול המרגש ההוא בדרבי במדי יונייטד ברגע האחרון וזכה באליפות ראשונה בקריירה אבל בת'אכלס הוא פרש ב-2007 או משהו כזה. אני עוד זוכר את הכתבה על המטוס הפרטי בו הוא מגיע לאימונים בניוקאסל והתרומה האפסית על המגרש גם בגלל הפציעות. לליברפול לא היה שום צורך בו רוב הזמן, ובקיץ 2005 ניוקאסל שילמה עליו מחיר גבוה לריאל ולכן עזב.
לא הלך לג'ימי קייס בגמרים מול יונייטד. לבסוף 30 שנה אחר כך ויגאן הפכה ליורדת הראשונה שזוכה בגביע האנגלי. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
שבת ארגנטינאית באנגליה - השער של כתב העת המפורסם בארגנטינה אל גרפיקו משנת 1980 https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/24059038_1442338839198146_1368660792403876787_n.Xxx?oh=a7343bf908b3a68c5b6feef3c4070f22&oe=5A90B94B בעקבות הזכיה של ארגנטינה בגביע העולם התחילה התלהבות סביב השחקנים שלהם גם בממלכה. אז החוקים להבאת זרים היו נוקשים ובכל זאת קמה לה מושבה קטנה באנגליה. המפורסמים ביותר היו כמובן כוכבי טוטנהאם אוסי ארדילס (השמאלי, בהמשך גם המאמן שלה והמאמן הזר הראשון בפרמייר ליג ושני בכלל באנגליה) וריקי וילה(השני מימין). קלאודיו מרנגוני(שני משמאל) שיחק עונה אחת בסנדרלנד ואילו אלחנדרו סאבלה(הימני) שיחק שנתיים בשפילד יונייטד ועונה אחת בלידס יונייטד. ב - 2014 הוא עתיד להוביל כמאמן את ארגנטינה לגמר המונדיאל. ארסנל חשקה בארגנטיני הגדול מכולם - דייגו מראדונה אך העסקה נפלה גם בגלל הרבה ביורוקרטיה. בשנות השמונים כמות הזרים בכדורגל האנגלי גדלה(עדיין תחת מגבלות נוקשות) אך היו אלה כבר יותר הסקנדינבים שנתנו את הטון.
Title decider ושוב בחזרה לעונת 2002/03 - תקופת הזוהר ביריבות בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד. כאמור ארסנל הייתה זו שפתחה את העונה בצורה מרשימה הרבה יותר מיונייטד וכמעט כולם חשבו שהיא תשמור על התואר אך בסיבוב השני חל מהפך וכך המשחק בהייבורי הפך לקריטי במאבק על האליפות כאשר יונייטד מקדימה את ארסנל בטבלה ב - 3 נקודות אך גם עם משחק עודף כאשר גם להפרש שערים יכול להיות משמעות וכאן לארסנל היה יתרון בשער אחד. ארסנל חסרה במשחק את דיוויד סימן החולה. תאריך: 16.4.2003 איצטדיון: הייבורי מעמד: הפרמייר ליג, מח' 35 הרכבים: ארסנל: סטיוארט טיילור, מרטין קיאון, סול קמפבל(83' הורחק), לורן, אשלי קול, פרדי ליונברג, פטריק ויירה(34' אדו), ז'ילברטו סילבה, רובר פירס(80' נוונקוו קאנו), דניס ברגקאמפ(75' סילבן וילטור), תיירי הנרי. מאמן: ארסן ונגר מנצ'סטר יונייטד: פביאן בארטז, ריו פרדיננד, ווס בראון, ג'ון אושי(46' גארי נוויל), מיקאל סילבסטרה, ניקי באט, רוי קין, פול סקולס, אולה גונאר סולשאר, ראיין גיגס, רוד ואן ניסטלרוי. מאמן: אלכס פרגוסון יונייטד עמדה במשימה והתיקו סלל את הדרך לאליפות.
ספרטק הרוסים עדיין נשארים ב - 2002/03. הביקור הקודם של ספרטק באנפילד השאיר זכרונות שונים לגמרי מאשר ב - 1992. ספרטק הגיעה בתור אלופת רוסיה ב - 9 מ - 10 העונות הראשונות של הליגה, אך אחרי קיץ מסויט בו איבדה את היהלום הרוסי בן ה - 18 דמיטרי סיצ'ב שהספיק לככב במונדיאל ביפן ודרום קוריאה וכעבור חודש הכריז חד צדדית שהוא עוזב את ספרטק. אביו היה מעורב בפרשה ויש אומרים שגם גורמי מפיה. אצל ספרטק זה סימל תחילת סוף עידן השליטה בכדורגל הישראלי ובעצם היא נכנסה למערבולת גדולה וגם המאמן האגדי שלה אולג רומנצב עזב חצי שנה בלבד אחרי המשחק. ליברפול בצהגיעה למשחק אחרי פתיחה מצוינת בליגה כשהיא טרם הפסידה שם, אך במצב לא טוב בליגת האלופות אחרי הפסד לולנסיה ותיקו מול באזל. גם עליה השפיע מונדיאל, כאשר בעקבות ההצלחה של נבחרת סנגל היא רכשה את שני הכוכבים של הנבחרת הזו סליף דיאאו ואל חג'י דיוף. תאריך: 2.10.2002 איצטדיון: אנפילד מעמד: ליגת האלופות, שלב בתים ראשון, מח' 3 הרכבים: ליברפול: יז'י דודק, סטפן אנשו(67' ג'ימי טראורה), סמי הופיה, ג'יימי קראגר, ג'ון ארנה ריסה, דני מרפי, סטיבן ג'רארד(76' סליף דיאאו), דיטמר המאן, ברונו שיירו(82' אל הג'י דיוף), מייקל אואן, אמיל הסקי. מאמן: ז'ראר הויה ספרטק מוסקבה: סטניסלב צ'רצ'סוב, מויזס, איגור מיטרסקי, באיי קבה, יורי קובטון(63' ואלרי אברמידזה), דמיטרי חלסטוב(26' ארטיום בזרודני), דמיטרי קודריאשוב(50' מרסלו סילבה), אלכסנדר פבלנקו, מקסים קליניצ'נקו, אלכסנדר דנישבסקי, ולדימיר בסצ'סטניך. מאמן: אולג רומנצב ניצחון 3:1 במוסקבה הקנה לליברפול רק את המקום השלישי ומקום בגביע אופ"א שכן היא לא הצליחה לנצח את באזל וולנסיה גם בסיבוב השני. ספרטק עשתה את אחד הקמפיינים המביכים ביותר של קבוצה כלשהי בליגת האלופות כשסיימה עם אפס נקודות והפרש שערים 1:18 לחובתה ובכך הפכה לקבוצה היחידה בתולדות המפעל שמסיימת גם עם מאזן מושלם את שלב הבתים וגם עם אפס נקודות. חלסטוב וצ'רצ'סוב שותפו לשני קמפיינים האלה בשלב הבתים.
הדרבי של גיגס יונייטד עם המחשבות בגמר גביע המחזיקות הגיעה לדרבי מול סיטי כאשר היא מתחתיה בטבלה (4 נקודות ממנה אך גם שני משחקים חסרים). ראיין גיגס בן 17.5 פחת לראשונה בקריירה שלו בהרכב יונייטד, כאשר את הבכורה עשה כמחליף בהפסד לאברטון חודשיים לפני כן תאריך: 4.5.1991 איצטדיון: אולד טראפורד מעמד: דיוויז'ן ואן הישן, מח' 37 הרכבים: מנצ'סטר יונייטד: גארי וולש, סטיב ברוס, גארי פאליסטר, קלייטון בלקמור, דניס ארווין, ניל ווב, בראיין רובסון, מייק פלאן, ראיין גיגס(78' מאל דונגי), בראיין מקלייר, מרק היוז. מאמן: אלכס פרגוסון מנצ'סטר סיטי: מרטין מרגטסון, קולין הנדרי, אלן הרפר, ניל פוינטון, סטיב רדמונד, אנדי היל, מרק וורד(פיטר ריד), דיוויד וייט, מרק ברנאן(ויין קלארק), אדריאן הית, נאייל קווין. מאמן: פיטר ריד אומנם נראה כמו גול עצמי ובכל זאת באופן רשמי נרשם על גיגס. למרות ההפסד, סיטי הקדימה את יונייטד בטלבה(מקום 5 מול 6) לראשונה מזה 13 שנים.