http://radiogoal24.it/wp-content/uploads/2017/03/10_dybala_insigne.Xxx המחזור ה-14 בליגה האיטלקית יביא לנו את "משחק העונה" בין נאפולי ויובנטוס כאשר הפער בין הקבוצות עומד כעת על 4 נקודות, כאשר נאפולי נמצאת בראש הטבלה. ניצחון של נאפולי מטבע הדברים יעניק לה יתרון של 7 נקודות על פני יובנטוס, וזמנית, עד למשחקה של אינטר מול קייבו ביום א', יתרון של 5 נקודות בפסגה. ניצחון של יובנטוס יצמק את הפער לנקודה ויעלה אותה למקום השני על חשבון אינטר. נעבור לסיקור המפורט: נאפולי נאפולי מגיעה למשחק לאחר ניצחון קטן אבל חשוב ביותר באודינה, מפנדל של ז'ורז'יניו שהוחמץ ולאחר מכן הובקע מיידית. נאפולי מגיעה מעודדת גם מהניצחון 3-0 על שחטאר בליגת האלופות ויודעת שניצחון על יובנטוס במשחק החשוב כל כך יעניק לה יתרון (גם מוראלי) משמעותי במאבק על התואר. הפציעות של גולהאם ומיליק גרמו לסגל של נאפולי להתקצר אף יותר ולכן חשוב לה במיוחד לנצח את כלל משחקיה עד ינואר, עת היא צפויה להתחזק בשחקן הגנה ושחקן התקפה. כריסטיאן מאג'ו הותיק ממלא את מקומו בהגנה לאור פציעתו של גולאם בצורה מצוינת. מאג'ו אשר היה בנאפולי עוד בשנותיו של מצארי מכיר היטב את הקבוצה וממלא את תפקידו כהלכה. הוא צפוי לפתוח בהרכב ויהיה זה שיצטרך לעצור את האגף השמאלי של יובנטוס. בקישור צפוי סארי לפתוח עם השלישייה הקבועה והחזקה - ז'ורז'יניו, האמשיק ואלאן. האמשיק אינו מצליח להביא את יכולתו הטובה ביותר העונה, ייתכן כי סוחב פציעה. כך או אחרת שערו הבא ישווה את שיאו של מראדונה מבחינת כיבוש שערים, ואין ספק שזה יקרה במוקדם או במאוחר. בהתקפה - שלושת הגמדים כרגיל יפתחו בהרכב ויעשו הרבה צרות ליובנטוס. הרכב צפוי - ריינה, מאג'ו, קוליבאלי, אלביול, היסאי, אלאן, האמשיק, ז'ורז'יניו, מרטנס, קאייחון, אינסינייה. יובנטוס יובנטוס מגיעה למשחק בצל פציעתו של היגוואין שלא ברור עדיין אם ישחק. בעיתונות נפוצו שמועות על בעיות בחדר ההלבשה אבל אנוכי נוטה להאמין שמדובר בספינים של עיתונאים שרוצים לייצר עניין היכן שאין. יובנטוס מועדון מסודר מדי כדי להדליף את זה סתם ככה. יובנטוס היא עדיין הקבוצה הטובה בליגה, העמוקה בליגה, ה-Team To Beat. היא תילחם כמו אריה בסן פאולו ביום שישי ותתן קרב גדול לנאפולי יהיה אשר יהיה. מהמשחקים האחרונים אנו יודעים שיובנטוס תמיד כובשת בסן פאולו, אם זה בגביע האיטלקי ואם זה בליגה. הכוכב הגודל של יובנטוס פאולו דיבאלה מגיע למשחק שהעונה הוא בכושר מצוין וכובש יותר מבשנים עברו. משחק טוב שלו יאפשר ליובנטוס סיכוי גבוה יותר לנצח. יש לזכור שגם במקרה של הפסד יובנטוס כבר חזרה מפער גדול יותר בשנים קודמות וזכתה באליפות הליגה. לכן סביר להניח שמשחק זה לא יחרוץ גורלות בכל אופן. הרכב צפוי - בופון, דה שיליו, בנעטיה, קייליני, אלכס סנדרו, חדירה, פיאניץ', קוואדרדו, דיבאלה, קוסטה, מנדז'וקיץ' למה לשים לב? משחקו הראשון של ג'נארו גאטוזו כמאמן מילאן פטריק שיק עשוי לפתוח בהרכב של רומא נגד ספאל אינטר מגיעה בהרכב חסר למשחק מול קייבו, ראנוקיה צפוי לפתוח סמפדוריה תנסה להתאושש על חשבון לאציו מההפסד לבולוניה שאר המשחקים רומא - ספאל (שישי, 19:30) טורינו - אטאלנטה (שבת, 21:45) בנוונטו - מילאן (ראשון, 13:30) אינטר - קייבו (ראשון, 16:00) פיורנטינה - סאסוואלו (ראשון, 16:00) בולוניה - קליארי (ראשון, 16:00) סמפדוריה - לאציו (ראשון, 21:45) קרוטונה - אודינזה (שני, 20:00) ורונה - ג'נואה (שני, 22:00)
תודה על הסיקור, רק דבר אחד לגבי משחק העונה אמנם חזרנו מפיגור גדול יותר בעבר טבל לא התמודדנו באותה עונה מול קבוצה כמו נאפולי השנה. Sent from my SM-N950F using Tapatalk
נכון. אישית תיקו יוציא אותי מרוצה כי אני לא בונה על ניצחון בסן פאולו. Sent from my SM-N950F using Tapatalk
"שני הסנט שלי" לקראת משחק העונה התנגשות חזיתית: סארי ואלגרי בקרב על הסקודטו. מחר (יום שישי, 21:45) יתקיים משחק העונה בליגה האיטלקית בין נאפולי ויובנטוס. המפגש בין הדאבליסטית לקנדידטית הבכירה לנטול לידיה את הסקודטו הוא לא רק עוד "משחק על שש נקודות" אלא מפגש שמציג לעולם שני סגנונות שונים לגמרי של ניהול המועדון, ניהול הסגל על ידי המאמנים, מערכים ושיטות משחק. עוד מימיה הראשונים של יובנטוס תחת הנהגתה של משפחת אניילי (המחזיקה במועדון מאז 1923) קיימת הפרדה בין הקאדר הניהולי לקאדר המקצועי כאשר נשיא המועדון אנדראה אניילי דוגל בשיטת ניהול דיפלומטית ומתעסק יותר בשיווק המועדון והנגשתו לציבור הרחב ופחות בתקשורת ובצד המקצועי עליו אמונים בעלי מקצוע כדוגמת ג'וזפה (בפה) מארוטה, פאביו פאריטצי ומסימיליאנו אלגרי המקבלים יד חופשית לבנות קבוצה תחת תקציב מוגדר מראש. בניגוד לניהול והאצלת הסמכויות ביובנטוס אצל אאורליו דה לאורנטיס נשיא נאפולי אין רגע דל והוא אוהב להביע את דעתו בכלי התקשורת על התנהלות המאמן, השחקנים ומה שקורה על המגרש, כך למשל בעונה שעברה לאחר ההדחה מול ריאל מדריד ביקר דה לאורנטיס את סארי והאשים אותו ואת ניהול המשחק שלו בהפסד הכפול מול אלופת אירופה. כמו בהנהלה גם מאמני הקבוצות דוגלים בכדורגל שונה כאשר אחד ההיבטים נוגע בניהול הסגל שברשותם: בעוד מסמיליאנו אלגרי עושה רוטציות בלתי נגמרות בין שחקניו (יובנטוס היא הקבוצה היחידה מבין הקבוצות שמשתתפות ב2 מפעלים ומעלה שלא שמרה ולו פעם אחת על אותם 11 פותחים) מאוריציו סארי מרכיב כמעט בכל משחק את אותם אחד עשר עם דגש על שלישיית ההתקפה הקטלנית שלו. ניקח כדוגמא את שני שחקני הכנף הימנית בקבוצות: חוסה קאייחון מהפרטנופי וחואן קוואדראדו מהגברת הזקנה, שני השחקנים נושקים לשנות ה-30 לחייהם אך בעוד הקולומביאני רשם 58 הופעות ליגה בשתיי עונותיו הקודמות ביובנטוס הספרדי קאייחון השלים 75 הופעות בסרייה אה בתקופה המקבילה בנאפולי וברובם ככולם הוא השלים 90 דקות מלאות. דוגמא נוספת אפשר לראות כאשר משווים בין 2 הבלמים הדומיננטיים בשורות הקבוצות: גורגיו קייליני מיובה וקאלידו קוליבאלי מנאפולי, בעוד האיטלקי שיחק בשתי העונות האחרונות כ 45 משחקים הסנגלי השלים 61 משחקים בליגה. מצד שני בקישור שני המאמנים מבצעים רוטציות נרחבות בעונה האחרונה ואולי זה מלמד על שינוי מחשבתי אצל סארי. אספקט נוסף בו ניתן לראות שוני בין שני המאמנים נוגע לשיטת המשחק שבה הם דוגלים ובמערכים איתם הם משתמשים על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל של השחקנים שברשותם, סארי, בנקאי בעברו, הוא חסיד של שיטת ה4-3-3 איתה שיחק עוד מימיו כמאמן בליגה השישית באיטליה והיא זו שהביאה לו הצלחה כבירה עת השאיר את אמפולי הצנועה בליגה הראשונה בעונת 2014/15 תוך כדי שהוא מגלה לחובבי הסרייה אה שמות כמו פיוטר זלינסקי ואלסעיד היסאיי איתם הוא משתף פעולה גם בנאפולי, מתיאס וסינו שהתגלגל לפיורנטינה וכיום נמצא באינטר ושחקנים נוספים. את השיטה שהצליחה באמפולי סארי העביר גם לעיר הדרומית ובנה בה תלכיד מנצח עם שלישיית קישור דינאמית ומהירה המורכבת ממארק האמשיק, זורזיניו ואלאן אשר מניעים את הכדור בצורה מהירה ובמסירות קצרות מרגל לרגל במטרה לספק כדורים לשלישיית שחקני התקפה שכבשה במהלך השנתיים האחרונות 174 שערי ליגה, בתחילה כאשר גונסאלו היגוואין הרשית בעונתו הראשונה והיחידה תחת סארי 36 שערים ב35 הופעות ולאחר מכן עם דרייס מרטנס שבעונה שעברה הפציץ 28 שערי ליגה והוסיף להם 9 בישולים. לעומת סארי שכל חייו המקצועניים (שהחלו רק בגיל 41 בליגה השישית) דגל בשיטה אחת מסוימת איתה צעד באש ובמים מסמיליאנו אלגרי מנסה מערכים שונים בכל קבוצה שהוא מאמן ומבצע שינויים במערכים פעמים רבות תוך כדי עונה והכל בהתאם לסגל שיש לו. אלגרי לא מפחד לנסות ולשנות על מנת למצוא בכל פעם מחדש נוסחא שתיטיב עם הקבוצה שלו גם אם זה כרוך בפנים זעופות מצד הבעלים, דוגמא לכך אפשר למצוא בעונתו הראשונה של המאמן במילאן (2010-2011) אותה התחיל במערך ”עץ האשוח” מתוך מטרה לספק את הבוס ולעשות הכל על מנת שרונאלדיניו גאושו יחזור לכושר וליכולת שהפגין בברצלונה. לאחר פתיחת עונה מגומגמת אלגרי עבר לשחק בשיטת 4-3-1-2 שהתאימה הרבה פחות לרונאלדיניו אבל הרבה יותר למילאן ואלגרי שהציב בעמדה של הברזילאי את קווין פרינס בואטנג הביא את האליפות הראשונה של מילאן מאז 2004 והאחרונה שלה עד היום. ממש לפני תחילת עונת 2014/2015 חתם אלגרי ביובנטוס וירש מקונטה שעזב בטריקת דלת קבוצה שבנויה ורגילה לשחק בשיטת 3-5-2, אלגרי בחן את איכויות הסגל והחליט להמשיך עם אותו מערך של קונטה מה שזיכה אותו בדאבל והגעה לגמר ליגת האלופות בו הפסיד עם יובנטוס לברצלונה (3:1). בתום אותה עונה נאלץ אלגרי להתמודד עם מציאות מורכבת מאוד בה שלישיית הקישור עליה נבנתה יובה התפרקה (וידאל עבר לבאיירן מינכן ואנדראה פירלו עבר לMLS) ואיתם עזבו גם החלצים קרלוס טבז (בוקה ג'וניורס) ופרננדו יורנטה(סביליה) והקשר ההתקפי קינגסלי קומאן (באיירן מינכן) מה שהציב את אלגרי בפני צורך למצוא פתרונות. "מקס" החליט לחזור לשיטה שהצליחה עבורו במילאן, לשם כך נרכשו פאולו דיבאלה(פאלרמו), אלכס סנדרו(פורטו), מריו מנדזוקיץ(אתלטיקו מדריד), חואן קוואדראדו (צלסי) וסמי קדירה בהעברה חופשית. פול פוגבה קיבל את המושכות להיות מספר 10 ולשמש כשחקן מאחורי 2 החלוצים (דיבאלה ומנדזוקיץ) אך למרות ניצחון משכנע על לאציו וזכייה בסופר קופה ההתחלה בליגה הייתה דלה ויובנטוס חוותה פתיחת עונה קטסטרופלית שכללה סך הכל 12 נקודות (מתוכן נקודה בלבד מול העולה החדשה פרוסינונה) מתוך 30 אפשריות ב10 המחזורים הראשונים מה ששם את האליפות בסכנה. אלגרי זיהה בזמן את הבעיות בקבוצה שלו והחזיר את פול פוגבה לעמדת הקשר לצדם של קלאודיו מרקיזיו וסמי קדירה, דיבאלה הוצב כשחקן חופשי כאשר מריו מנדזוקיץ' שיחק כחלוץ מרכזי וחואן קוואדראדו או אלברו מוראטה השלימו את החלק ההתקפי של הגברת הזקנה בהתאם ליריבה. שינוי המערך הוציא את יובנטוס לדרך חדשה שכללה רצף של 26 משחקים ללא הפסד וזכייה נוספת בדאבל. גם בקיץ של 2015/16 אלגרי נאלץ להתמודד עם שינויים משמעותיים בסגל כאשר פול פוגבה מעוז הקישור עבר למנצסטר יונייטד ואלברו מוראטה חזר לריאל מדריד ובמקומם הגיעו מיראלם פיאניץ' וגונזאלו היגוואין. יובה פתחה את העונה עם 7 ניצחונות ב9 המחזורים הראשונים אך היכולת לא השביעה רצון והיה ברור לכל שהמשך ביכולת הזו לא יסייע ליובנטוס להשלים דאבל שלישי רצוף ואלגרי שוב נאלץ לשנות מערך, לאחר שניסה מספר מערכים התקבע המיסטר על מערך 4-2-3-1 כאשר דיבאלה ירד מדרגה אחת אחורה והפך משחקן חופשי עם משימות התקפיות בלבד לפליימיקר שמסייע גם במשימות הגנתיות כאשר בכנפיים הוצבו חואן קוואדראדו ומריו מנדזוקיץ החלוץ עליו אמר אלגרי שהוא "השחקן החשוב ביותר במערך" רבים ביקרו את המהלך של אלגרי אך שוב ידו של הגאון מליבורנו הייתה על העליונה ויובנטוס שלו המשיכה לדאבל שלישי רצוף ולעוד הפסד לקבוצה ספרדית בגמר ליגת האלופות (4-1) לריאל מדריד. לקראת העונה הנוכחית שוב עברה יובנטוס טלטלה כאשר שיחררה את דני אלבס לפ.ס.ז ומכרה למילאן את לאונרדו בונוצי. במקומם הגיעו מתיאה דה שיליו ובנדיקט הובדס שרשם דקות ראשונות מול קרוטונה (היה פצוע מתחילת העונה) בעוד נאפולי שמרה על כל השחקנים המשמעותיים שלה מהעונה שעברה ואף התחזקה במריו רוי שהגיע מרומא ובאדם אונאס הכשרוני שהצטרף מבורדו. יובנטוס מגיעה אל משחק העונה בעמדת האנדרדוג עם ארבע נקודות פחות מיריבתה, עם יכולת הרבה פחות משכנעת ועם שק של ציפיות ומתח על הגב שכן הפסד בסן פאולו יהפוך את האפשרות לזכות בסקודטו רביעי רצוף תחת אלגרי ושביעי רצוף בסך הכל למשימה קשה מאוד. סארי יכול לשאוב אופטימיות מכך שבעשרת המשחקים האחרונים בסאן פאולו יובנטוס ניצחה פעם אחת בלבד והוא ישמח להשתמש בגב שיעניק הקהל הביתי כדי לסלק את האיום הגדול ביותר על חלומות הסקודטו של הנאפוליטנים מהדרך שלו. יהיה רותח
יובנטוס אמנם קוטפת אליפויות בקצב אבל המאזן שלה במשחקי החוץ בנאפולי די רעוע לפי הסטט' שמצאתי. בהתווסף לכושר של שתי הקבוצות ולחיסורים אצל יובה בהתקפה - יש כאן הזדמנות בלתי-חוזרת של נאפולי לקבל דחיפה עצומה לקראת ההמשך, לא רק מבחינת פער הנקודות שאולי יהיה מסובך יותר לסגור(קשה אך לא בלתי-אפשרי) אלא גם מבחינה מוראלית. אני זוכר משחק צמרת ביניהן, לדעתי לפני שנתיים, שיובה כבשה שער ניצחון מול נאפולי ברגע האחרון והורידה אותה מהפיסגה ושחקני נאפולי אפילו לא ניסו לחדש את המשחק. ליובה תמיד הייתה מנטאליות של מנצחים. היא צריכה לחזור עכשיו לבסיס: להסתמך על היכולת של בופון המנהיג וגם על הגנת הברזל. אופס - כבר אין לה כזו, אבל במשחק אחד עם מחוייבות גדולה אולי זה יקרה. קוואדראדו(משחק?) אחראי על המהירות של יובה ביציאה קדימה לדעתי והוא שחקן המפתח שלי יחד עם אינסיניה כמובן מהצד השני. אגב, לא חושב שנאפולי עברה שינויים מדהימים מבחינת סגל השחקנים בחלק האחורי, ובכל-זאת ההגנה נראית הרבה-הרבה-הרבה יותר טוב, ריספקט.
היגוואין כשיר. פשוט יש חשש שאם הוא יפגע ביד זה יחמיר את הפציעה שלו. בכל מקרה ברגע שמריו פצוע אין בכלל שאלה שצריך לפתוח עם היגוואין, סיכון לא סיכון.
לפי הדיווחים האחרונים אלגרי הולך על רביעיית הגנה של דה שיליו, בנעטיה, קייליני ואסמואה. הספסול של סנדרו פחות מפריע לי (נראה שמישהו חטף אותו והחליף בכפיל במטוס לקרדיף) מאשר הציוות של בנעטיה וקייליני שלא זכור לי ששיחקו יחד ברביעיית הגנה. בנעטיה אמנם היה מעולה מול בארסה אבל הוא שחקן בסגנון מאוד דומה לקייליני ואני מאוד חושש מהציוות הזה.
המטרה מבורכת אבל בל נשכח שאנשים צריכים לקרוא את האידיוטיזם הזה. ועכשיו החלאה מעז לכבוש ללא בושה נגד ספאל הקטנה ועוד באולימפיקו. בעעעאא (מקיא כאילו). -- החודש האחרון של אלשרעווי מדהים.
