חמד כרגע שחקן ספסל. דווקא המשחק בו הוא כבש שער ניצחון (מול ניוקאסל) היה המשחק בו הוא איבד את מקומו בהרכב כשהורחק לשלושה משחקים ובלעדיו ברייטון רצה לא רע. יחכה כנראה לימים פחות יפים כדי לחזור להרכב.
צריך קצת להפעיל את הראש. מעשה טפשי שלו. בינתיים ברייטון חיברו 5 משחקי ליגה ללא הפסד ברציפות(עד להפסד היום ב - OT בו גם שיחקו טוב) ואין כרגע פציעות אז התגבש הרכב שרץ טוב, ככה שחמד צריך להיאבק מחדש.
פששש אלאטמן סחט פנדל. לא רע. גם שיחק 90 דקות. אלטמן בגדול די מפתיע לטובה. די ציפיתי שייבש שם את הספסל.
אחרי שבשבוע שעבר ביברס נאתכו החמיץ מהנקודה הלבנה במשחק הניצחון מול רובין קאזאן, היום הוא כבר לא בעט את שני הפנדלים שניתנו לצסקא, שנבעטו בהצלחה על ידי ויטיניו. זה לא מנע מנאתכו לבשל בכדור קרן לואסין הבלם, 0-3 קל לצסקא במחצית על טונסו.
זה לא משהו עדכני ואין ספק שלאתר One יש 'הרבה סיבות' 'להרים' לברקוביץ', אבל חייב לומר שזה נתון מרשים: http://images.one.co.il/images/d/dmain/ms/gg1236283.Xxx ברקוביץ' השמיני בבישולים ביחס לדקות באנגליה:: גאווה ישראלית: קשר סאות'המפטון, ווסטהאם וסיטי לשעבר, רשם בישול בכל 265 דקות בממוצע בפרמייר ליג ודורג מעל בקהאם(270) וגיגס(289). יש הרבה נתונים על השחקנים הישראלים שכבשו הכי הרבה בחו"ל, אבל בנוגע לבישולים אין לי ספק שברקוביץ' במקום הראשון ומניח שרביבו הוא השני. למישהו יש סטט' של הבישולים שלו? ובחזרה לנתונים: במקום הראשון מדורג כעת קשרה הבלגי של מנצ’סטר סיטי, קווין דה בראונה עם בישול כל 178 דקות בממוצע, במקום השני נאני הפורטוגלי של יונייטד עם 226, כמו גם ססק פברגאס, קשר צ’לסי וארסנל בעבר. מסוט אוזיל עם 228, דניס ברגקאמפ עם 236, אריק קנטונה עם 246 ודויד סילבה עם 256. הערה אחרונה: צריך לקחת בחשבון שהרקורד הולך ופוחת כמובן. לא חושב שדה-ברוינה יישאר חייזר כזה. מחפש אגב שחקנים כמו הנרי, ג'ררארד ולאמפרד ברשימה ולא מוצא.
שמעו זה נתון פסיכי, ורשימת השמות מוכיחה שזהו באמת מדד שצריך איכות אמיתית כדי להופיע ברשימה הזו. לברקוביץ היה משהו ברמה עולמית, להופיע ברשימה כזו זה דבר גדול. Sent from my ASUS_T00J using Tapatalk
על חיים רביבו אמרו שריאל מדריד וברצלונה רצו לרכוש אותו בקיץ 1999 וזה לא הסתדר, בנוגע לברקוביץ' אני לא זוכר שהיה מועמד לקבוצה גדולה באמת. לקבוצות כאלה הוא לא היה מסרב, אין ספק בכלל, אבל אני לא יודע עד כמה הוא היה יכול לתת יותר בפריימרליג - בעיקר בגלל האופי שלו, על פיו יישק דבר, והוא תמיד רצה להיות השחקן הכי מרכזי בקבוצה, מס' 10 במלוא מובן המילה. הוא לא היה יכול להיות כמו בניון בליברפול לדוגמא. אגב, ברקוביץ' לדעתי אחראי למשחק הכי גדול של שחקן ישראלי איי-פעם באירופה - השלושער נגד מנצ'סטר יונייטד ב-1996/97 אם אינני טועה.
הייתה לו ראיית משחק פנומנלית וטאץ' גדול. מכיר אוהד ליברפול שעד היום מצטער שהם לא הלכו עליו אלא על ברגר. בצד השלילי הוא היה חמום מוח ושחקן שקשה למאמן להסתדר איתו גם בצד הגנתי היה לוקה. לדעתי השחקן המוכשר ביותר שהכדורגל הישראלי הצמיח. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אם לסכם את הקריירה של אייל אז אפשר להגיד שמה שהנחה אותו לאורך כל הדרך היתה החוצפה, זאת שמצד אחד אפשרה לו להיות בעל הבית בכל קבוצה שהגיע אליה, אבל מצד שני סיבכה אותו עם חברים לקבוצה, מאמנים ואפילו הקהל
