מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

לא חושב, אם כבר להיפך.. ככל שיותר שחקנים נכשלים עם החולצה מס' 7, כך המוניטין של כוכבי העבר שלבשו אותה והצליחו איתה רק מתעצם,
והאוהדים מחכים למספר 7 הבא שיצית את הדימיון...

 

אני הצטרפתי כשקנטונה לבש את החולצה. נראה לי שאתה הרבה יותר ותיק ממני.
סתם מענין אותי לראות אם פספסתי מישהו. ג'ורגי בסט היה הראשון להצליח בחולצה הזו כמדומני. אחריו סטיב קופל,אחריו בריאן רובסון. אחריו אריק "המשוגע גאון" קאנטונה.אחריו בקהאם ,ולבסוף כריסטיאנו. מייקל אואן גם קיבל את המספר הזה ולא בדיוק הצליח אך גם לא בדיוק נכשל.
די מאריה נכשל כשלון קולוסאלי.
תזכיר לי מי עוד נכשל בחולצה הזו?

 

יש את ממפיס דפאי וגם ולנסיה קצת שיחק איתה

 

אואן, ולנסיה, די מריה ,ממפיס...

 

לדעתי צריך לתת לשחקן להרשים ואז לקבל אותה ולא לחלק לשחקנים חדשים את החולצה מס 7'
אז היא באמת תהיה מיוחדת חח

 

בקיצור, נכון יותר היה לכתוב שהחולצה מס' 7 מדברת פחות אל מי שהתחיל לאהוד את הקבוצה בשנות האלפיים מאשר למי שיש לו קילומטראז' גדול יותר כאוהד יונייטד...

וזה אגב לא תלוי רק בכמה שחקנים היו שהצליחו עם החולצה- זה כמובן הפאקטור העיקרי ומכאן מתקיים הדיון שלנו,
אבל ל

ברור ששיחקו בו שחקנים מכל הרמות... עדיין, בבירור מנסים ביונייטד לשוות לו מעמד מיוחד.

כמובן שלפעמים מצליח ולפעמים לא...

* אגב, לי באופן אישי חורה לראות מישהו עם 18 על הגב שלא קוראים לו סקולס

 

רק בגלל שאתה סקולסי המשתמש לשעבר לפני שהחלפת לאולה גונאר

 

בקשר לאתמול,

לינדלוף- הרבה פחות בשוק ממה שהיה בתחילת העונה ונראה שלאט לאט מתחיל להתאקלם, אבל לא מראה משהו מיוחד, בשביל "בלם נחמד עם משחק רגל טוב", יש את דיילי בלינד בסגל, עד עכשיו, לא רואה שהוא שדרוג במקום ההולנדי, כרגע מתחינתי הוא על תקן רכש מיותר.
במיוחד בשבוע בו שולחים את טוונזבה להשאלה.

באמת שלא רואה במה לינדלוף הוא מניה בטוחה יותר מטוונזבה ובמה דרמיאן הוא מניה בטוחה יותר מפוסו מנסה, בסך הכל היה צריך קצת אומץ והם יכלו להשתלב כבר העונה, טוונזבה בדקות של לינדלוף ומנסה בדקות של דרמיאן.

אנדר הררה- כבר שכחתי שהבחור הזה פעם, ממש מזמן, היה קשר עם יכולות התקפיות לא רעות בכלל, השער אתמול הזכיר לי את זה, מוריניו פשוט הפך אותו לקשר אחורי בינוני ביום טוב, ללא הרבה חשק לחיות, ומה שעוד יותר עצוב בעיניי, זה שאשכרה קראתי דעות של אוהדים שלנו, שנותנים קרדיט למוריניו על שהפך את הררה לקשר אחורי טוב, בחיי....

אלכסיס בשמאל, אמנם אותי זה קצת הדאיג שזה סימן לבאות, ושמוריניו מתכוון לנגוס איתו בדקות של מרסיאל, דווקא כשמרסיאל סוף סוף משחק לא רע תחת מוריניו, אבל עדיין חושב, או רוצה לחשוב, שהמשחק אתמול לא ממש מבשר לגבי התכניות העתידיות לגביו.

לפחות פוגבה ומאטיץ' קיבלו מנוחה, גם לוקאקו היה צריך לקבל.

 

חח, גם בגלל זה, אבל לא רק. מבחינתי היה צריך להוציא את המספר 18 "מחוץ לחוק", עד שאחד הילדים שלו היו מגיעים לשחק בבוגרים שלנו (כמו שמילאן עושים עם הספרה 3 של מאלדיני...או ככה לפחות זכור לי?)

 

מדויק מאוד.

אני עדיין עדין עם ביקורת כלפי לינדולף, אולי אחרי העונה הזאת נגלה שחקן שכבר נטמע יותר טוב וצבר בטחון.
כרגע לא הראה בכלל שדרוג על בלינד, טוואנזבה ופוסו מנסה כששיחקו בלמים.

אבל מרגיש יותר מרוחו הוא לא.

הקטע על אנדר הררה מדוייק.

שנה שעברה שפכו פה עמודים של פוסטים על איך מוריניו שדרג אותי כקשר אחורי. חשבתי שאני היחידי שלא מצליח להבין על מה כולם מבלבלים פה את המוח.

הןא לקח שחקן סופר יצירתי, שהיה מחפש תמיד לדחוף, תמיד את המסירת עומק הנכונה בשליש האחרון, שהיה מנסה לאיים על השער ןלהכנס בגל שני והפך אותו לשחקן שחושש להתקרב לאיזור ה30 מטר משער היריב , בועט כמו איזה טירון ונראה בוק בהתקפה עוד יותר מבאקיוקו של צ׳לסי.

לקח אותו אחורה ביג טיים.
כקשר אחורי הוא אף פעם לא יהיה טוב, אם היה טוב לא היו מביאים את מאטיץ׳ שישיק 95 אחוז מהמשחקים על העמדה הזאת.

בקשר לאלכסיס,
המשחק אתמול לא אמור לבשר כלום אבל אני כן בטוח שהוא הולך לנגוס למארסיאל.
אולי לא בדקות אבל באיזורים שנוח לו לשחק.
אלכסיס יהיה עדיפות ראשונה. אם אלכסיס ירצה רק שמאל הוא ישחק רק שמאל וזה יהיה קל מאוד למוריניו, הרי אף פעם הוא לא החזיק יותר מדי ממארסיאל.

אבל ידענו את זה והסכמנו על זה ביום שנכנסנו למרדף אחרי הצ׳יליאני.

 

למה המשחק מול ספרס מתקיים ביום רביעי?