האיטלקיות במפעלים האירופאים 2017/18:: רומא בחצי גמר ליגת האלופות

אז כל קבוצה שהפסידה לקבוצה קטנה אמורה להפסיד לכולם? נו באמת. לשלוף משחקים אנקדוטליים כל אחד יכול.
אתם עדיין מעל ברייטון בטבלה עד כמה שאני רואה, וכל מי שמעליכם בהחלט חזק ממילאן בהרבה.
קיוויתי שהטירוף יספיק. לא הספיק.

 

על סמך המשחק היום נראה שגם לא מעט קבוצות מתחתינו.

 

אין לי מושג מה הלך פה בכלל. אין לי הסבר. כאילו עשו undo לכל התהליך שעברו בחודש האחרון.

יום רע אפשר לתפוס יום רע. אבל מה שמילאן הציגו היום היה מעבר ל''יום רע''.

נ-ב: אוהדי מילאן שבפורום מה הייתם אומרים על טרייד סוסו תמורת דז'קו?

 

או איך שאני אוהב לקרוא לו: צ'כוב.

 

הפעם האחרונה הזו הייתה לפני חודש. למעט המשחק שממנו הוא הושעה הוא שיחק בכל המשחקים, חמישה בכל המסגרות. בכולם ניצחנו/הוצאנו תוצאה טובה. בכולם הוא שיחק טוב ולפעמים טוב מאוד. גם לפני המשחק ההוא באודינזה היו לו משחקים טובים.

אם אתה יודע להוציא את החצים רק כשמשהו לא הולך כמו שרוצים אז זו בדיוק ההגדרה שלי ללחפש שעירים לעזאזל.

 

אלעד, באירופה לניסיון יש משקל גדול מאוד. המון פעמים רואים קבוצה שהיא להיט של הליגה שלה מגיעה לאירופה ובאה מולה "שועלה ותיקה" ומטאטא אותה די בקלות.

לא שארסנל היא באירן מינכן אבל היא קבוצה שרצה שנים עם שחקנים שעברו המון בכדורגל, יחסית למילאן שרק בחודשים האחרונים התגבשה כדי לנצח קבוצות בינוניות בליגה, זה עולם ומלואו.

 

ארסנל היא "שועלה ותיקה" בדיוק כמו רומא, שרק לפני שבועיים שיחקנו מולה את המשחק הכי טוב שלנו בשנים האחרונות ועוד בחוץ.

ההבדל הוא שלמשחק הראשון עלינו כדי להוכיח משהו ולמשחק השני עלינו כאילו הוא בכיס שלנו.

זה הכל.

לא קלאבריה, לא קוטרונה ולא יום טוב של ארסנל. גישה למשחק היא הכל בכדורגל.

 

גם ניצחנו את יובה עונה קודמת, ועם קבוצה יותר גרועה.
אז מה, יש הבדל בין מסגרת של שלב נוק אוט באירופה לבין ליגה. מילאן (ועוד עם השחקנים הצעירים שלא עברו כלום בכדורגל) לא מנוסים במשחקים כאלו, חוץ מזה שלארסנל מהקישור ומעלה יש שחקנים ברמה גבוהה יותר וזה היה ברור עוד לפני תחילת המשחק. בקיצור אנחנו עוד לא שם, אבל זה לא אסון גדול .

 

ולמה ניצחנו אז את יובה? כי זה משחק שראינו בו אתגר. מהרגע שבעמוד הפייסבוק פורסמה תמונה של לוח התוצאות ב4:0 ההוא עם איברהימוביץ' ורוביניו הייתה לי הרגשה שאנחנו בדרך לפנצ'ר. זה היה הלך הרוח, של קבוצה זחוחה. אתה עושה מארסנל הרבה יותר ממה שהיא, זו קבוצה מתה עם מאמן שכבר שנים מרסק שם את כל מה שבנה ועוד בלי שני החלוצים הבכירים שלה. הם פשוט הבינו שהמפעל הזה הוא הדרך היחידה שלהם להגיע לליגת האלופות בעונה הבאה ואנחנו חיכינו להגרלת רבע הגמר.

 

כובש השער הראשון לרשת לאציו נולד בנהריה.

 

אוי אימובילה.

 

כבר בשבוע שעבר כתבתי שמה שקורה במילאן לא ממש נראה לי, למרות רצף הנצחונות. זה נראה שלמועדון הזה אין ממש מדיניות מוסדרת, שהוא עוד לא יודע מה הזהות שהוא מחפש.
אני עדיין עומד על זה שהסגל של מילאן בינוני מאד. כשהשחקן הכי טוב שלך בהתקפה זה וואן טריק פוני שלא בעיה לנטרל אז אתה בבעיה.

 

כמו עם יובה וטוטנהאם אתמול (שלשום?), אנשים בונים הרים וגבעות של תיאוריות על סמך תוצאות אולטרה ספציפיות.

הייתי מאוד אופטימי מיד לאחר ההגרלה, אבל בימים האחרונים זה קצת ירד לאור מה שראיתי ברשת. אנשים לא הפסיקו לדבר על הרצף של מילאן על הרצף של ארסנל ואינספור סטטיסטיקות צוטטו בכל חור אפשרי שפשוט היה מתבקש שכל הרצפים ישברו. זה גם נלווה בוייב די שחצני/מתגרה שהתחיל להבנות אצל אוהדי מילאן והיה די ברור שגאטוזו ניסה בראיונות והצהרות בימים האחרונים להוריד קצת את ההייפ סביב הרצף האחרון ולתת קצת יותר כבוד לקבוצה שמה לעשות הרבה יותר מנוסה מאיתנו.

והנקודה האחרונה משמעותית, בדיוק כפי שהייתה משמעותית גם במקרה של יובה מול טוטנהאם. ארסנל עם כל הסתלבט והממים עדיין קבוצה שזאת העונה הראשונה שלה מזה הרבה מאוד זמן שלא משחקת בליגת האלופות והשחקנים שלה מורגלים מאוד למעמדים אירופיים מהסוג הזה. אנחנו לעומת זאת כפי שציין בנדיני בטוויטר פתחנו עם הרכב שכלל רק 3 שחקנים מעל גיל 25 ולא פחות מ-4 שחקנים בני 21 ומטה. לרובו המוחלט של ההרכב זה היה משחק אירופי גדול ראשון בקריירה. וזה תקף גם לגאטוזו. כשגאטוזו רק עלה לבוגרים בתור שחקן ונגר כבר אימן בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות.

זה הפסד שכולם יכולים ללמוד ממנו וזה מה שנעשה. לא צריך לגמד את העבודה הטובה שנעשתה בחודשיים האחרונים בגלל משחק אחד מזעזע. כדורגל הוא לא מעט פעמים משחק של מאצ'-אפים ולא כל תוצאה או הופעה רעה מהווה בהכרח איזשהי אינדקציה לכישלון טוטאלי של מערכת או לחולשה חד-משמעית של גורמים באותה מערכת. אותם קלאבריה וקוטרונה כושלים רק לפני שבוע עשו בית-ספר לרומא באולימפיקו שבעצמה שחטה את נאפולי וצ'לסי שבטח לא נופלות מארסנל שטיילה מול מילאן בסאן-סירו. אז מי באמת חזק וחלש ומצליח וכושל במעגל הדבילי הזה של תוצאות?

אנצ'לוטי כמו גאטוזו הגיע אלינו באמצע העונה, וכמו היום, היינו בעיצומו של קמפיין בגביע אופ"א. ואיך נראתה מילאן של אנצ'לוטי באירופה? היינו צריכים פנדלים כדי לעבור את פאקינג רודה אחרי הפסד ביתי, אחר-כך הובכנו נגד הפועל תל אביב במגרש נייטרלי ובחצי גמר כבר אכלנו תבוסה 4-0 מול דורטמונד. בטח גם אז היו פילוסופים בשקל שדיברו על היעדר דרך ומדיניות מסודרת (איך זה נגמר בפועל כולם יודעים). בדיוק כמו שאתמול טוטנהאם שמתקדמת באופן מובהק ושיטתי כבר כמה עונות נקברה והוספדה כי העזה לשמוט יתרון ולא להעיף את סגנית אלופת אירופה במפגש כפול.

GET A GRIP.

 

מצטט את זה כדי שיקראו פה את החלק הזה שוב, אם כדורגל הוא משחק כזה שטוח שבו משחק אחד קובע תמיד מי היותר טובה בצורה כזו מובהקת, אפילו בוני גינזבורג היה זוכה בטוטו/ווינר כל שבוע.

לפחות עכשיו אני יודע על מי להמר בווינר כשברייטון ומילאן יפגשו.