איזה יופי, דיון שמוכיח את עצמו "פינק פלויד אוברייטד" "לא באמת, רק האלבומים הראשונים" "הם ממש נהדרים עד דה וול" (שזה רוב הדיסקוגרפיה) וכו' וכו' האמת שפינק פלויד ביחד עם בוב דילן המעצבן הם הכי אוברייטד בהסטוריה ללא שום סייגים. דארק סייד הוא האלבום הכי אוברייטד בהסטוריה בפער ניכר מאוד מהמקום השני. וגם התקופה של סיד בארט שאוהדי הארד קור אוהבים להשתפך עליה, למרות שהיא הרבה יותר נסבלת, היא די בינונית. פינק פלויד היו אומני כתיבת רבע שעה של מוזיקה טובה והטבעה שלה בים של אוננות מוזיקאלית אקראית. חבורת טרחנים יומרניים השיר הכי יפה מלב אטום אימהי הוא דווקא זה. רייט היה צריך לכתוב יותר שירים
אגב אם הזכרנו את הביטלס, איך שאני חושב על זה יש להם המון המון להיטים, אבל אין להם אף מגה-להיט שממש מזוהה עם הלהקה. כמו stairway to heaven של לד זפלין, או another brick in the wall של פינק פלויד או smells like teen spirit של נירוונה. לביטלס אין אף שיר שאתה יכול להגיד עליו שהוא "המנון של תקופה" או "השיר הכי מפורסם של הלהקה".
הסיבה שאין להם מגה להיט שמזוהה עם הלהקה זה בגלל שהם הוציאו כמות עצומה של להיטים, בניגוד לזפלין ופלויד. היי ג'וד ולט איט בי היו להיטים לא פחות גדולים מהשירים שציינת.
שלמה ארצי ידליק משואה ביום העצמאות. נכון יהיה את אלה שיעקמו את האף, אני אישית לא רואה עם זה בעיה, הוא כן עשה לא מעט במוזיקה הישראלית. ועדיין נשאלת השאלה איך זה שפורטיס אהוד בנאי עד היום לא זכו להניף משואה+פרס ישראל. זה כבר מחדל.
התשובה פשוטה: ארצי הוא מר קונצנזוס, גם בשירים שלו וגם בהתנהלות שלו לאורך השנים. תמיד ממלכתי, אף פעם לא אומר משהו נחרץ (וכשכבר יוצא לו שיר אחד כמו "ארץ חדשה" הוא מתנער מהמסר שלו), תמיד שם ברגעים הקשים של האומה כדי לנחם ולהרגיע. פורטיס ובנאי עשו את שמם כאמני מחאה, גם אם היום הם כבר פחות בועטים הם עדיין לא משתלבים בממלכתיות של טקס הדלקת המשואות. בכל מקרה, נכון שארצי מעצבן ונכון שכבר 25 שנה הוא ממחזר את עצמו למוות, אבל בין "דרכים" ב-1979 ל"כרטיס ללונה פארק" ב-1990 היה לו רצף של כמה אלבומים מאוד מוצלחים. לא נכון לזלזל בו.
גם אהוד בנאי הוא קונצנזוס, אמנם קונצנזוס יותר איכותי אבל עדיין זה בהחלט אחד שאני רואה אותו משתלב בממלכתיות של הר הרצל. את פורטיס פחות. מה שכן, שניהם לדעתי צריכים לקבל פרס ישראל. אם בוב דילן קיבל לא מזמן פרס ממסדי אז למה שהשניים האלה לא יקבלו? ומסכים כמובן עם הסיפא. ארצי אמנם לא מהפיבוריטס שלי, אבל יש לי ריספקט אליו כאומן ו"חום יולי אוגוסט" זה אלבום מופתי(גם כרטיס ללונה פארק זה אלבום נהדר אגב)
בנאי פחות קונצנזוס מארצי, הוא כן מביע את דעותיו הפוליטיות וסופג אש לא פעם (הפעם האחרונה הייתה כשהקליט חידוש ל"עבודה שחורה" כמחאה נגד גירוש הפליטים וזכה למבול השמצות בפייסבוק).
כן אבל הוא לא איזה נתן זך כזה שיורה אמירות שמטריפות את הציבור. גם אם פעם ב-10 שנים הוא זורק אמירה פוליטית זה לא משהו רדיקלי מדי שיפגע לו בחיבוק של הקונצנזוס. אגב גם ארצי לא פעם הביעה עמדות פוליטיות, שכיום הן לא הכי פופולאריות בוא נגיד.
ארצי כתב בכל הקריירה שני שירים פוליטיים (שניהם באותו אלבום, "ארץ חדשה" ו"עבד הממהר"), ומאז לא ממש עסק בזה. לפני כמה שנים שמעתי אותו אומר בראיון שהיום הוא כבר לא מאמין במה שהאמין בו אז, ולא פירט מעבר לזה.
אגב קונצנזוס, אני זוכר בזמנו שבנאי בחר להופיע באיזה חור בשטחים, למגינת ליבם של השמאלנים הקיצוניים, ומיתג את עצמו בתור "איש של שלום ואחדות". בסופו של דבר זה האיש ו(גם)בגלל זה הוא כל כך אהוב בציבור.
