הקריסה של צ'לסי באה מזה שלא חידשו כלום בסגל ומזה שהשחקנים פשוט מכרו אותו בסוף ובצדק יש לומר. שוב לא בטוח שהתנאים האלה יתמלאו אבל לא אכפת לי כבר באיזה דרך הוא יסיים את תפקידו כאן. מקווה שהעונה הבאה האחרונה שלו. ליונייטד יותר טוב שהמנהלים עצמם יבינו שאין הצדקה כלכלית בהמשך העסקתו. כבר לא מדבר על כבוד למסורת ואוהדים ובכלל טובת הכדורגל. אבל אפילו בתחום שמעניין אותם אין הצדקה. ושוב חבל שפרגי משתף עם זה פעולה ולא אומר את דברו. אין סיכוי שהוא באמת מרוצה.
לפני כמה שנים נשמעה המון ביקורת על זה שפרגוסון דחף למינוי של מוייס. המון אוהדים אמרו שהוא עזב וצריך להמשיך את העזיבה ממנו. אני אפילו זוכר שאתה מאלה שתמכו בזה, לכן אני ממש לא חושב שכשקשה אתה צריך להתלות בדיעה הפומבית של פרגוסון כדי לייצר מספיק לחץ שישנה דיעות בבורד. לא צריך להעביר את הלחץ ממי שאמורים לקבל את ההחלטות למי שלא נמצא פה והדבר היחיד שהוא מייצג זה את העבר. הקריסה של צ'לסי באה קודם כל מזה שהשחקנים הבכירים כבר לא יכלו לראות את הפרצוף שלו. המצב לא עד כדי כך רחוק בסגל הזה עם כמה שחקנים משפיעים מאוד, החשד המרכזי זה האופי של אותם שחקנים. אבל גם בלי שיעשו לו זובור פומבי אנחנו נקרוס כי אין פה קבוצה ויש גבול כמה רחוק אפשר למשוך את זה. בסוף לכל שחקן כדורגל ימאס מזה.
מוריניו פוגע קשות במפעל חיים שיצר פרגי, שראה את עצמו בכלל בממשיך המסורת של המועדון ומפעל חיים של באזבי. פרגי לא צריך להגיד את מי למנות, הוא צריך להגיד בצורה יפה שזה פח אשפה והעלבה של המועדון. ואם לא בפומבי, אז להנהלה לפחות. העסקת מוריניו מעבר לעונה הזו עלולה להתברר כטעות אסטרטגית. ומדהים שאני קורא דעות שתביאו את ויליאן במקום מרסיאל. ויליאן אחלה גבר ואחלה שחקן, אבל עד כמה צריך להיות טיפש ועיוור מבחינת הראיה הכוללת כדי לרצות את זה.
גם חוסר הבנה שהכדורגל דבר דינמי ושגם מאמני צמרת בסוף לא מסוגלים לעקוב אחרי השינויים האלה והופכים למיושנים, גם אולי אוהדי לייבסקור. מעניינת התוצאה בשבת. בוא נחגוג 2:1 על מילואי ארסנל, גם אם הסרחנו מולם את המגרש ברמה של ליגה ז' מחוז צפון. מוריניו פועל גם בניגוד לכל המגמות העכשוויות בכדורגל, גם בניגוד למסורת המועדון. חבל שההנהלה גם מבצעת את המינויים המוטעים ביותר וגם לא יודעת לחתוך בזמן שלדעתי זה אפילו יותר חמור. אין ניהול מקצועי. כשאני מדבר על מרחק של יונייטד מתארים חשובים שמצריך שינוי מחשבה, אז יצירת קו מקצועי ברור פשוט. אין ליונייטד דאגות של הפסד שחקני מפתח טפו טפו, אין לה דאגות של איפה לחסוך. שייצרו את הקו הזה. עד כמה קשה להגיע למסקנה הזו לא ברור לי.
איזה תוצאות בשבת? האליפות סגורה מדצמבר בערך... מה זה מסורת המועדון? אם יביאו לך מאמן עם פילוסופיה הגנתית ויזכה ברפמייר ליג, סימאונה נניח, יהיה לך אכפת מסגנון המשחק? מסורת המועדון זה להתחרות על כל התארים בעקביות עונה אחר עונה. אגב, אני חושב שיונייטד זה הג'וב האחרון של מוריניו במועדוני טופ.
תוצאות בשבת. עונה שעברה היינו 6 עכשיו 2 . הכי גבוה בעידן פוסט פרגי. ימות העולם מוריניו מצליח בגלל זה. גם הקטע שכדי להבין שמוריניו נכשל העונה צריך לראות משחקים ממש. לא בטוח שכל תומכיו באמת עושים זאת דרך קבע. מסורת המועדון - כדורגל התקפי, גישה של פייבוריט, יכולת לפתח צעירים שווים. אני מתנגד לסימאונה בדיוק בגלל הדרך שדרושה פה. הוא כן מאמן מצוין. לא מתאים ליונייטד. המשחקים מול ארסנל עוד הוכחה לכך שהוא מוריניו משופר. אין מקום לסגנון וגישה כזו ביונייטד כדרך חיים. יש מקום בנסיבות ספציפיות כמובן. גם אם מוריניו יתחרה בדרך שלו על התארים זה לא ישנה את דעתי שהוא לא מתאים. יש עקרונות. הם לא מנוגים להישגיות, אלא ההיפך זו הדרך הדרושה. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
נכון שהוא מקום 2 אבל כשאתה לא מתחרה באמת על האליפות אין באמת משמעות למקום 2 או 4, בטח לא בשביל מנצ'סטר יונייטד. ואני לא מדבר בכלל על ההדחה המביכה מול סביליה. אם מוריניו היה מתחרה על תארים ועושה את זה בעקביות אני לא מאמין שהיית מתלונן, אבל אי אפשר באמת להתחרות על תארים כשהמשחק ההתקפי שלך בנוי בעיקר על להעיף כדורים ללוקאקו ולקוות שישתלט עליהם.
מעניין... ראינו כבר 578 הופעות כאלה של יונייטד תחתיו. חלק ניצחנו, חלק סיימנו בתיקו, חלק הפסדנו. אני תוהה מה הגורם המשותף בכולן. אני לא מתגעגע לזכייה באליפות כמו לתחושה הפשוטה הזאת של לצפות למשחק של יונייטד, של לחשוב על המשחק הבא שלנו 3-4 ימים לפני שהוא קורה, של לנחש את ההרכב, של להתעדכן באופן תדיר וספק-אובססיבי בכשירות של השחקנים שלנו... שאלוהים יעזור לי, כמה שאני מתגעגע לזה.
חיבבתי אותם מאוד כשעלו. כל הקבוצה מעל 1.90 והחוצים של רורי דילאפ. צוחקים על זה הרבה והכל אבל לילות גשומים בבריטניה סטאדיום היו סיוט לכל קבוצה ולא מעט שחקנים טובים נתקעו שם. הניסיון שלהם לבנות אתוס חדש של כדורגל יותר מודרני נפל כי הם הלכו על מנג'ר כושל ויותר מדי שחקנים מוכשרים אבל רכים.
אז מי היא אלופת הניצחונות ביום קר וגשום בבריטניה סטדיום? מי צלחה את המכשול הזה הכי טוב מכולן? ובכן זו טוטנהאם שלקחה שם 3 נקודות לא פחות מ - 7 פעמים ב - 10 העונות האלה במסגרת הפרמייר ליג. וזו רשימת יתר המנצחות: צ'לסי - 6 ליברפול - 4 מנצ'סטר יונייטד - 4 (כולם תחת פרגי) קריסטל פאלאס - 3 אברטון - 3 מנצ'סטר סיטי - 3 ווסט האם יונייטד - 3 ארסנל - 2 אסטון וילה - 2 בורנמות - 2 ניוקאסל יונייטד - 2 ווסט ברומויץ' אלביון - 2 בירמינגהאם סיטי - 1 בלקפול - 1 בולטון וונדררס - 1 ברנלי - 1 פולהאם - 1 לסטר סיטי - 1 נוריץ' סיטי - 1 ק.פ.ר - 1 סאותהמפטון - 1 סנדרלנד - 1 ווטפורד - 1 ויגאן אתלטיק - 1
