הדיונים על סוון אולרייך כשוער ראשון של הנבחרת במונדיאל בדיון של באיירן קיבלו תפנית די משעשעת... סך הכל אין הפתעות בסגל הזה. הארבעה שהייתי מנפה הם לנו, טה (סליחה עידו), פטרסן ואוזיל. אבל מכאן והלאה זה לדיון הפנטזיות.
עם כל הכבוד ואני מת עליו, לא ברור לי מי עלה בדעתו שלסוון אולרייך יש מקום בסגל חוץ מאוהדי באיירן כמובן. טר שטגן מספר 1 אחרי נוייר, אחרי יש שורה של שוערים מצויינים בראשם ברנד לנו (שעבר עונה בינונית ועדיין), ראלף פארמן שאין לי מושג למה הוא לא בסגל וכן גם רון רוברט צילר. מעבר לזה החלטה טובה של לאוו עם פטרסן. עם כל הכבוד SW אין לו מקום בנבחרת והאמת שגם לא ב FCB. חלוק לגבי גוצה, למרות עונה לא טובה, הוא יכול לתת טורניר טוב. את אוזיל וגונדוגאן הייתי משאיר בבית. שימשיכו ללקק לארדוגן בצפיה במונדיאל מהטלוויזיה. אבל לצערי שוב ההוכחה לנאיביות ששוררת בגרמניה לגבי הפליטים, האיסלם וכל החרא שיש בעולם. מקווים לטוב וממשיכים לקבל זפתות על ימין ושמאל.
אני לא הייתי לוקח את נוייר ואת טראפ. במקומם יש מספיק שוערים טובים שגם שיחקו. צילר, פרמאן ועוד כמה. את אוזיל וגונדדוגאן הייתי משאיר בבית. גם בגלל הקשקושים שלהם (מעניין מי מהם ״יחזור״ לגור בטורקיה אצל הנשיא שלהם כשהם יסיימו את הקריירה שלהם) וגם בגלל היכולת. פטרסן החלטה מצויינת אבל גם וואגנר יכול להיות מתאים. שחקן מוגבל מאוד אבל עם כמות שערים גבוהה מאוד יחסית לדקות המשחק שקיבל. וחוץ מזה יש לו המון פיזיות, רצון והקרבה. משהו שלפעמים בנקודות זמן במשחק צריך ואין לנו ממנו יותר מידי.
אז כן יש משמעות לפוליטיקה או דעות. והעניין הוא שהם אולי לא קראו לזה אבל גם לא רק נפגשו עם ארדואן. הם קראו לו הנשיא שלנו. כאילו שהם אזרחי טורקיה ולא אזרחי גרמניה. ובמיוחד שהם הביאו תמיכה בנשיא שדוגל ברמיסת זכויות האדם. משהו שמנוגד לחלוטין לתפיסת העולם הגרמנית.
בשבילי זה לא ביג דיל. יש הרבה מקרים כאלו בהרבה מדינות שיש לאנשים או שחקנים זיקה כלשהי לארץ אחרת מסיבות משפחתיות או אחרות. אני לא אגיד להם לא להרגיש גם טורקים ולי לא יגידו לא להרגיש ישראלי לו הייתי גם אזרח גרמני בנבחרת גרמניה. היום ארדואן שם ומחר לא, הם כנראה לא יפסיקו להרגיש גם טורקים בקרוב. עד שהם לא יעשו איזשהו צעד קיצוני באמת או יגידו משהו בלתי מוסכם, לטעמי הכל עוד בסדר ואכן מיותרת הפוליטיקה כאן.
אסכם זאת כך, יונית: אם הייתי גרמני, הייתי מחרים את הנבחרת אם הם היו מוזמנים. אם הייתי יוגי לב, אילקאי הוא בין הראשונים שהיו מקבלים זימון. אוזיל הוא אפס בין כה וכה.
אוזיל זה "עקרון ההכבדה" קלאסי. גם לנו אוהדי המאנפשאפט זה נחמד. מוכיח שאפשר לנצח כל קבוצה בעולם ב 10 שחקנים. אם לא היה אוזיל - לא היה כוחות. היה צריך לשנות את החוקים או משהו. לא היה מתח.
לאף אחד אין בעיה שלא ישירו את ההמנון הגרמני, אף אחד לא מצפה מהם גם להיות פטריוטים ולהגיד שהם שהם תמיד בקוו אחד עם הפוליטיקה והעם הגרמני. אבל בחייאת רבעק ליסוע במיוחד לפאקינג דיקטטור שאם זה לא מספיק יש לו גם עימות עם גרמניה ולהצהיר בפניו בפומבי שהוא הנשיא שלי ובנוסף לאידיוטיזים הזה גם להחזיק פתק שבו בדיוק הדברים הללו כתובים שחור על גבי לבן?! כאילו WTF? מזה אמור להגיד על הזיקה שלהם לנצח? או על הרצון שלהם לייצג את גרמניה או להלחם עבור גרמניה? מה אמורים תומאס מולר ושות להרגיש לשחק בנבחרת הלאומית עם שחקנים שמעודדים אלימות, רציחות ובאיזשהו מקום מתנגדים לממשל שלהם? אין להם מקום בנבחרת בלי שום קשר ליכולת, נבחרת זה יותר מזה!!!
אוזיל העניק הזדמנות להתאחדות הגרמנית להיפטר ממנו למרות היותו פייבוריט אצל לאוו. השחקן הזה גם ככה מהווה רק נזק לנבחרת עם חוסר התשוקה שלו, הסתחבקות והזדהות עם דיקטטור רצחני שעוין את המדינה אותה הוא מייצג, זאת עילה להדיח אותו מהסגל על אפו ועל חמתו של לאוו. גונדואן מבחינה מקצועית דווקא כן ראוי להיות בנבחרת, אבל אי אפשר לעשות פה איפה ואיפה, להעיף את שניהם מהסגל.
ובאותה הזדמנות יש לשבח את אמרה צ'אן, שסירב להזמנתו של ארדואן. חבל שלא נראה אותו במונדיאל, ראוי הרבה יותר להיות שם מהצמד האלה.
גם אם גונדוגאן היה השחקן הכי גדול בגרמניה (והוא לא. יש לו מספיק תחליפים. גם ככה הוא מיועד לספסל) זה לא משנה. הוא לא יכול לעשות או להגיד מה שבא לו. מבחינתי הם עברו את הגבול. יש כאלה שיגידו שהגבול הוא אם הם היו תומכים במישהו שבעד לשרוף יהודים. יש כאלה שיגידו שגם זה לא עובר גבול. ושוב אם הם כל כך מזדהים עם טורקיה ולא עם גרמניה את זה נראה כשהם יפרשו ונראה איפה הם יגורו.
אני אתייחס רק לכדורגל, בכל פעם כשמדברים על המונדיאל אני כותב לא למהר לדרג פייבוריטיות אחרות מספרד או גרמניה שמשחקות עם אותו הסגל ובאותה השיטה כבר זמן רב, וגרמניה גם עם אותו מאמן כמובן ברצף נפלא. לגבי השחקנים עצמם: נוייר יכלל מחר בסגל של באיירן בגמר הגביע לראשונה מאז חודש ספטמבר אבל אני חושב שכל בר דעת צריך להעדיף את טר-שטגן שלא היה רק 'טוב' בבארסה אלא גם היה טוב מאוד, עונה ענקית שלו והוא ראוי לצ'אנס. יהיה מאוד מעניין מה יבחר לאב; בקישור ההתקפי הגרמני תמיד יש עומס, מדברים על האהבה לאוזיל וכו' וכו', גם מולר משחק מתחת לחלוץ ב-4-5-1 הקבוע, רויס תמיד התפספס, סאנה הוא הדבר הגדול הבא ומי שלא יהיה שם: מריו גצה - כך חולפת תהילת עולם. גיבור המונדיאל הקודם יוכל גג לעודד מהבית. איזו התרסקות בקריירה ואין את מי להאשים. "אמרתי לגצה: אוקיי, תראה לעולם שאתה טוב יותר ממסי ויכול להכריע את גביע העולם. אמרתי לו את זה. הייתה לי תחושה טובה לגבי גצה. שחקני ארגנטינה התעייפו מאוד, אבל לנו היו שחקנים שיכלו לעשות את ההבדל. גצה הוא ילד פלא, ילד קסום. הוא יכול לשחק בכל עמדה בחלק הקדמי. אני יודע שהוא תמיד יכול להכריע משחק וזה היה שער נהדר. בהארכה הייתה לנו אנרגיה ללכת קדימה, לא רצינו ללכת לפנדלים. רצינו שהמשחק יוכרע לפני כן והפעלנו עליהם לחץ".
