חגיגת הכדורגל הבינלאומית, או בשמה הידוע מונדיאל, תיפתח בעוד יומיים בפעם ה-21. 20 הטורנירים שהתקיימו עד היום סיפקו לנו לא מעט משחקים, שחקנים, שערים, סיפורים ושערוריות בלתי-נשכחים. מוזמנים לשתף ברגעים שעשו לכם את המונדיאל. נתחיל בשמינית הגמר ממונדיאל 2006 - ספרד נגד צרפת ספרד: קסיאס, איבנייס, פויול, ראמוס, פרניה, פברגאס, אלונסו, צ'אבי(סנה 72'), טורס, ראול(לואיס גארסיה 54'), וייה(חואקין 54') צרפת: בארטז, אבידאל, גאלאס, סאניול, תוראם, מאקללה, מאלודה(גובו 74'), ריברי, זידאן, ויירה, הנרי(וילטורד 88') לה רוחה הגיעו כפייבוריטים ברורים אחרי שעברו את הבתים בקלילות בניגוד לצרפת שעלתה רק ברגע האחרון. וייה העלה את ספרד ליתרון בפנדל, אך הצרפתים התעשתו וריברי השווה עוד לפני המחצית אחרי שנשלח ע"י ויירה ועקף את קסיאס. ויירה השלים את המהפך ומי אם לא זידאן סגר עניין ברגע האחרון בדרך ל-1:3 של צרפת. לי אישית המשחק הזה צבט בלב, מגיל קטן מאוד אהבתי את הכדורגל הספרדי וחשבתי באותו טורניר שהם יכולים להגיע רחוק ולהיפטר מתדמית הלוזרית. מנגד, צרפת מעולם לא הייתה כוס התה שלי בלשון המעטה מה גם שהיא פגשה באותן שנים את נבחרת ישראל בשני קמפיינים רצופים ותמיד היה לי איזשהו אנטגוניזם כלפיה(היום פחות אבל עדיין). שמחתי שכבר ביורו שנתיים אח"כ הגיע התיקון עם הזכייה הגדולה של ספרד.
באותו טורניר ספרד פתחה עם 4:0 על אוקראינה והיה נראה שמשהו עומד להשתנות, כבר הובלנו 1:0 על צרפת למרות מערך מוזר כדי לשלב את ראול בכוח, אבל..הסוף היה אותו דבר. זה היה כמובן טורניר ענק של זידאן עם פינאלה גדול לקריירה - עד ל..אתם יודעים... אחד המשחקים הכי גדולים שראיתי במונדיאל היה ה-2:0 של איטליה על גרמניה, משחק שללא ספק היה בו הכל. דרמה, כדורגל טוב וקרב בין שני סגנונות מנוגדים, שערים יפים, התפרצות רגשות ועוד ועוד ועוד, וזה גם לא היה בשלב בתים אלא בחצי הגמר(2006). אכתוב כאן עוד חמישה משחקים בקצרה: http://media.ambito.com/diario/2017/1228/imagenes/not_907798_28_101937.Xxx 1. ספרד זוכה במונדיאל ראשון בתולדותיה אחרי הגול של אינייסטה בהארכה - השער המרגש, הסיומת, הקדשת השער לחארקה ז"ל, הדמעות של איקר. 2. הקאמבק המדהים של רונאלדו ב-2002, החלים מפציעה רק חודשים ספורים לפני, הפסיד אליפות באינטר, סחב על הגב את הטרגדייה הספורטיבית ב-1998 - אבל זה היה הטורניר שלו... 3. גרמניה - ארגנטינה, רבע גמר מונדיאל 2010 - הגרמנים רקדו על המגרש מול החבורה המגוחכת של מראדונה, משחק של פיפה, וגם כל הסיפור ודרך הצפייה שלי במשחק הזה 4. גמר מונדיאל 1998, צרפת נגד ברזיל. כמובן שהייתי ילד וצפיתי בזה רק בדיעבד אבל כל המסביב היה מדהים - הרייטינג, ההתעסקות, וגם הפיניש של זידאן שרשם טורניר לא מוצלח בסה"כ, תעלומת רונאלדו, זה אחד הגמרים הזכורים ביותר. 5. קצת משהו אישי: ספרד נגד טוניסיה, מונדיאל 2006 - השער האחרון של ראול בנבחרת, כשהוא קם מהספסל וכובש את שער היתרון, שער פשוט אבל מרגש.
עשר השחקנים הגדולים ביותר שלא זכו ולא יזכו לשחק במונדיאל: 1.אלפרדו די סטפאני 2.אריק קאנטונה 3.קווין קיגן 4.ראיין גיגס 5.ג'ורג' וואה 6.איאן ראש 7.ג'ורג' בסט 8.יארי ליטמאנן 9.מארק יוז 10.ג'אנפרנקו זולה השחקן ה-11 הנוסף: עבדי פלה עשר הגדולים שכן זכו לשחק ולא הטביעו שום חותם: 1.פאבל נדבד 2.מרקו ואן ואסטן 3.רוד חוליט 4.דניס לאו 5.רוד ואן ניסטלרוי 6.פרנסיסקו חנטו 7.יאן קולר 8.גינטר נצר 9.קארל פובורסקי 10.פטר צ'ך השחקן ה-11 הנוסף: פאולו מונטרו
שיחק דקות ספורות,חטף כרטיס אדום והורחק ומאז לא שיחק יותר במונדיאל ככה שקשה לומר שהוא נטל בו איזשהו חלק. ב-98 צ'זארה מאלדיני העדיף בצעד שערורייתי להשאיר אותו בבית למרות שהוא היה אז בכושר שיא במדי צ'לסי.
זה עדיין לא ממש נקרא לשחק במונדיאל. דניס לאו למשל שיחק משחק אחד מלא בסקוטלנד במונדיאל 74 אז עוד איכשהו אפשר לומר עליו שהוא נטל איזשהו חלק במונדיאל, קווין קיגן שיחק 26 דקות בלבד במונדיאל 82 כשזכורה ההחמצה הגדולה שלו מול ספרד בבית רבע הגמר שמנעה מאנגליה העפלה לחצי הגמר (שאולי בלעדיה הוא היה חומק מכניסה לרשימה השחורה)אבל גם עליו בדומה לזולה אי אפשר לומר שהוא באמת נטל חלק במונדיאל.
אלפרדו די-סטפאנו חתום גל על המשפט האל-מותי של נבחרת ספרד הלוזרית הנצחית עד לעשור האחרון בערך - "שיחקנו(נפלא) כמו שלא שיחקנו מעולם - והפסדנו כמו תמיד". הוא לא הצליח לא במדי ארגנטינה ולא במדי ספרד. ב-1950 ארגנטינה החרימה את הטורניר משום שברזיל קיבלה את הזכות לארח את הגביע העולמי ולא היא; ב-1954 לא הורשה עדיין לשחק במדי נבחרת ספרד. לאחר מכן קיבל את האישור הדרוש מפיפ"א לשחק כספרדי, אך ב-1958 לא הצליחה הנבחרת לעבור את שלב המוקדמות ולהעפיל לטורניר הגמר. הוא השתתף בקמפיין המוקדמות המוצלח של ספרד, להעפלה למונדיאל 1962, ונכלל בסגל שנסע לצ'ילה, אף שהיה כבר בן 36; אולם פציעה מנעה ממנו מלשחק בהזדמנות אחרונה זו; בסה"כ כבש 23 שערים ב-31 משחקים בנבחרת ספרד. https://s3.amazonaws.com/s3.timetoast.com/public/uploads/photos/6296543/083_AlfredoDiSt%C3%A9fano.Xxx?1477345350 השמות מהרשימה נראים לי נכונים לחלוטין ולא מצאתי שחקנים נוספים ככה בשלוף: אני זוכר שפירס נפצע לפני מונדיאל 2002 אבל בדקתי וארבע שנים קודם לכן שותף כמחליף במונדיאל הביתי של צרפת; לגבי ואן-ניסטלרוי - אחרי עונת השיא שלו ביונייטד - הולנד כלל לא הייתה במונדיאל(2002), וב-2006 הסתכסך עם ואן-באסטן הגאון שהעדיף את קאוט; רדונדו שיחק במונדיאל 1994 אבל הסיפור שלו בנבחרת ארגנטינה הזוי, אבל זה לא הדיון.
אנדריי קנצ'לסקיס הוא השחקן שכבש את השער האחרון בתולדות נבחרת ברה"מ. ב - 1992 היה חלק משורה של שחקנים מאוקראינה שיקיבלו דרכון רוסי והתחיל לייצג את נבחרת רוסיה(שבניגוד לאוקראינים השתתפה במוקדמות המונדיאל בארה"ב). בנובמבר 1993 אחרי משחק המוקדמות האחרון ביוון שכבר לא קבע דבר עבור הרוסים שהבטיחו עליה לפני כן, בנבחרת התחיל מרד של 14 שחקנים שדרשו את פיטוריו של המאמן פאבל סדירין והחלפתו באנטולי בישובץ(האיש שהביא לנבחרת את הזהב אולימפיאדת סאול וגם אימן את חבר העמים ביורו 1992). הטענות של שחקני הנבחרת היו מנהליות ולא על עבודה מקצועית של המאמן, פשוט מצאו בו ש"ג ובכלל כנראה שבישובץ עצמו עמד מאחורי המכתב. זה הרס את אחת הנבחרות בעלות הפוטנציאל הטוב ביותר ללכת רחוק באותו טורניר, אומנם חלק מהחותמים חזרו בהם והוזמנו, כמו קרפין ומוסטובוי, אך קנצ'לסקיס לא חזר בו וכך פספס מונדיאל אחרי עונת שיא שלו במהלכה היה גורם חשוב בדאבל של יונייטד והיה אמור להיות נציגה השלישי בלבד באותו טורניר(בנוסף לחבר'ה האירים - ארווין וקין). רוסיה המסוכסכת לא עברה את הבתים וסדירין עזב. קנצ'לסקיס חזר לנבחרת אך יותר לא זכה לשחק במונדיאלים אחרי שבמוקדמות 1998 רוסיה הפסידה לאיטליה בהצלבה וב - 2002 הוא כבר היה הרבה מעבר לשיאו ולא רלוונטי לנבחרת.
גם רוברטו מאנצ'יני שהיה קשר התקפי מצוין בזמנו בסמפדוריה הגדולה של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 לא זכה לשחק דקה במונדיאל 90 הביתי (בו נכלל בסגל) בשל תחרות קשה ובלתי אפשרית על מקום בהרכב שניהל מול ויאלי,סקילאצ'י,קרנבלה וכמובן רוברטו באג'ו. גם לחלוצים הברזילאים הגדולים שכיכבו באירופה בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 (סוני אנדרסון,ג'ובאני אלבר,מאריו ז'ארדל) לא היה מזל בשל עודף בחלוצים ברזילאים גדולים בתקופה ההיא שהועדפו על פניהם באופן קבוע(רומאריו,בבטו,רונלדו,ריבאלדו) ובכך נמנעה מהם הזכות להופיע על הבמה הגדולה ביותר. במונדיאל 2014 הכושל של ברזיל היה סקולארי מוכן לתת הכל כדי שיהיו לו 3 חלוצים כאלה....
גם אם אנגליה תזכה בטורניר הקרוב עם ניצחון 10-0 על גרמניה בגמר, לנצח משחק המונדיאל האהוב עלי יישאר זה: אמנם היום אני מוכן לשלם כדי שהשחקן שעשה את הפנדל יהיה המנג'ר של קבוצתי, אבל בזמנו עבורי כילד זה היה ניצחון מוסרי נדיר של הטוב על הרע, גיבור הילדות נוקם בארגנטינאים המרושעים.
זוכר את הפנדל הזה,בתור ילד, שישי בצהרים יושב צמוד לטלוויזיה ! קיוותי שבקהאם ינקום,אנגליה הייתה נבחרת מרגשת עם בקהאם ואואן בשיאם,ועוד הרבה אגדות על הדשא. בכלל מונדיאל 2002 היה מרגש עם לא מעט רגעים. האדום שטוטי קיבל מול דרום קוריאה וההדחה בהארכה רגע שאני לא אשכח. היה שיברון לב גדול. מונדיאל 2006, עם ההנפה של איטליה. הרגע שלי.
אואן היה כמו שד במשחק הזה. כל פעם הוא הגיע משום מקום ולקח לשחקני הגנה שלהם את הכדור כמו איזה רוח רפאים. כנראה שהיו שם עוד בטראומה ממנו ממונדיאל אחד לפני. נבחרת מצוינת הייתה לנו שם ואיך שזה יתפספס שיא אללה.
