נבחרת גרמניה הופעה מספר: 18 (כולל כמערב גרמניה) הישג שיא: 4 זכיות (1954, 1974, 1990-כמערב גרמניה, 2014) לוח משחקים: מקסיקו (17 ביוני,מוסקבה), שבדיה (23 ביוני,סוצ'י ), דרום קוריאה (27 ביוני, קאזאן) מחזיקת גביע העולם, מחזיקת גביע הקונפדרציות (גם זה נחשב) ואם לא היה את אליפות אירופה באמצע אז היינו מדברים על הקבוצה ששולטת לחלוטין בכדורגל העולמי בשנים האחרונות. ללא שום צל של ספק ההצלחה הזאת רשומה בעיקר על יואכים לאוו. דור זהב לכאן או לשם, גם שיש לך את השחקנים הכי טובים זה אף פעם לא מתכון להצלחה ולמרות שתמיד היו ביקורות עליו ודיונים על האם הוא באמת מאמן כזה גדול, לאוו ממשיך בדרכו ומצליח ואף האריך את חוזהו בנבחרת לא מזמן עד 2022. את שלב המוקדמות למונדיאל עברה גרמניה בקלות יחסית כצפוי יש להגיד (אם כל הכבוד לצ'כיה, צפון אירלנד או נורבגיה) והמחשבות לקראת סוף הקמפיין נדדו כבר למונדיאל. מסיבה זה זימן לאוו מספר גדול של שחקנים וערך ניסיונות במערכים כדי לבחון איך ועם מי הוא נוסע לרוסיה. אחד הדברים הבולטים שמלווה את נבחרת גרמניה בשנים האחרונות זה התחושה שהנבחרת תמיד נראת אותו הדבר. תחת יואכים לאוו אין הפתעות, ההרכב פחות או יותר צפוי אם זה עם נוייר בשער, בואטנג בהגנה או אוזיל בחלק הקדמי, ורק פציעות או סיבות אישיות שאף אחד לא ממש הבין עד היום גורמים ללאוו לשנות דברים. לצד השלד הקבוע שליווה את הנבחרת גם במונדיאל הקודם (נוייר, בואטנג, הומלס,מולר, קדירה, קרוס, אוזיל) אפשר למצא כמה באנקרים בהרכב שבמונדיאל הקודם לא היו בתוכניות כמו ג'ושוע קימיש הנפלא מבאיירן, או הקטור מקלן שלמרות ירידת הליגה בנבחרת מעמדו איתן מתמיד וכמובן טימו וורנר שפרח בעונה הקודמת בלייפציג וגם פרץ לתודעה של נבחרת גרמניה אחרי שורה של משחקים טובים בהרכב וכמה שערים. מעניין יהיה עם זאת לעקוב אחרי מרקו רוייס, יוליאן ברנדט ויוליאן דרקסלר. כל אחד מהם עם פוטנצייאל אדיר שעד עתה כל אחד מסיבותייו הוא לא מומש בנבחרת. למרקו רוייס בעיקר זה אולי סוף סוף ההזדמנות להשאיר את החותם שלו אחרי שמהטורנירים האחרונים הוא נעדר בגלל פציעה. ולמרות שקשה לראות את מולר על הספסל יש הרבה ציפיות שרוייס יקח את ההובלה על משחק ההתקפה הגרמני. יוליאן ברנדט אמר לפני הניפוי האחרון שהוא יבין אם הוא ינופה וכי אין לו בעיה עם זה. גם הוא היה מאד מופתע שצוות האימון נתן בו ולא בלירוי סאנה את האמון. איזה תפקיד יוליאן ברנדט ישחק במהלך הטורניר ומה צוות האימון מתכנן איתו, את זה נראה, ברנדט עצמו ברקיע השביעי ונחוש להוכיח את עצמו. אם ברנדט יקבל את האמון אין בככל ספק שהוא יכול להיות תגלית הטורניר והברקה של יוגי. אי אפשר להגיד על גרמניה שהיא שבעה כי הגרמנים מטבעם אף פעם לא שבעים, אבל ניכר שההתעקשות של לאוו על כמה שפחות לשנות (ע"ע אוזיל) יכול להיות הפעם יותר מתמיד בעוכריה. נוייר לא שיחק בשנה האחרונה בכלל וסימן שאלה גדול אופף לפני הטורניר איך הוא יתפקד בלי כושר משחק. בואטנג עדיין לא בקוו הכשירות, ולמען האמת חווה, בדיוק כמו עמיתו בבאיירן מאטס הומלס, עונה יחסית חלשה. כל ההגנה למעשה בסימן שאלה גדול, מספיק לציין בנוסף גם את הקטור שירד עם קלן לליגה השניה. בחלק ההתקפי דיי ברור שאוזיל ומולר הולכים לקבל שוב את האשראי, בעוד מסוט לא ממש פוגע בנבחרת הרי שמולר זה לא מולר של 2014. בכלל יש הרגשה שגרמניה זה לא גרמניה של 2014, מצד שני זה נבחרת של טורנירים עם מאמן שכמעט הכל מצליח לו, ככה שלכו תדעו. התקווה מתה אחרונה אומר המשפט המפורסם והפעם יותר מתמיד צריך כאוהד נבחרת גרמניה להאמין לזה. https://dj0j0ofql4htg.cloudfront.net/cms2/image_manager/uploads/News/280827/7/1506677846_6dff7.Xxx מאת לירן (@Rosner) נבחרת מכסיקו הופעה מספר: 16 (לראשונה ב-1930) הישג שיא: רבע גמר (1970, 1986) לוח משחקים: גרמניה (17 ביוני, מוסקבה), דרום קוריאה (23 ביוני, רוסטוב), שבדיה (27 ביוני, יקיטנבורג) אחת מהאורחות הקבועות בטורנירי גביע העולם היא נבחרת מכסיקו. רוסיה תהיה הטורניר ה-16 מתוך 21 של ה'טרי' לאחר שהעפילו די בקלות מהמקום הראשון בבית הצפון-מרכז אמריקאי, לא מפתיע במיוחד בהתחשב בשליטה שלהם באיזור כמעט לאורך כל ההיסטוריה. מכסיקו סיימה עם שישה ניצחונות ב-10 משחקים וחמש נקודות יתרון על פני קוסטה ריקה הבאה אחריה. ניגוד מוחלט למה שקרה לפני כחמש שנים, אז סיימו במקום הרביעי בלבד ונאלצו להעפיל דרך משחקי הפלייאוף. מאמן הנבחרת מאז אוקטובר 2015 הוא הקולומביאני חואן קרלוס אוסוריו. בתחילת דרכו היה אחד מעוזרי המאמנים במנצ'סטר סיטי עד לשנת 2006. אימן שנתיים ב-MLS וחזר לקולומביה. ב-2010 הוביל את אונסה קאלדאס לאליפות ואחרי שנת אכזבה במכסיקו, הצטרף ב-2012 לאימון אתלטיקו נאסיונאל. אימן את הקבוצה במשך שנתיים וחצי, והפך לאחד המאמנים המצליחים בהיסטוריה שלה, כאשר השיג עימה לא פחות משישה תארים, כולל הגעה לגמר הקופה סודאמריקנה, שם הפסידה לריבר פלייט. לאחר מכן עבר לאמן בסאו פאולו ולפני שהספיק לסיים שנה, קיבל את ההצעה מההתאחדות המכסיקנית. למרות שאחוזי ההצלחה שלו עם הנבחרת מאוד גבוהים, קרוב ל-85%, יש לאוסוריו לא מעט מתנגדים, בעיקר בגלל שיטת הרוטציות שבה הוא דוגל, כאשר ברוב המקרים אותו הרכב אינו זהה ממשחק למשחק. הביקורת גם כוונה אליו בעיקר אחרי משחק רבע גמר הקופה אמריקה 2016, שבו מכסיקו הובסה לעיני הקהל הביתי שלה 0-7 על ידי צ'ילה, משחק שכמעט עלה לו במשרתו. בין המבקרים הגדולים ביותר שלו נמצא כוכב העבר, הוגו סאנצ'ס, שלא חוסך מילים נגדו בכל כלי תקשורת אפשרי. לעומת זאת, מההתאחדות והשחקנים שלו, אוסוריו מקבל גיבוי מלא. לנבחרת יש את אחד הסגלים המוכשרים שלה בשנים האחרונות. עם שילוב של שחקנים שמשחקים באירופה וכן כמה שמשחקים בליגה המקומית הטובה. אחד הכישרונות הבולטים והמדוברים אצל ה'טרי' הוא חלוצה של איינדהובן, הירבינג "צ'וקי" לוסאנו, שבעונת הבכורה שלו בהולנד הוליך את הקבוצה לאליפות ומסיים כאחד המצטיינים שלה. גם ראול חימנס מבנפיקה וחסוס "טקאטיטו" קורונה מפורטו נמצאים בחוד לצד שמות ותיקים כחבייר "צ'יצ'אריטו" הרננדס, שלא עבר עונה טובה בפרמייר ליג, ג'יו דוס סאנטוס וקרלוס ולה. בקישור המכסיקנים מציגים כבר שחקנים מנוסים ומבוגרים יותר, כאשר בראשם נמצא הקפטן, אנדרס גווארדאדו, שישתף פעולה במרכז השדה עם הקטור הררה מפורטו ומרקו פביאן, שחקנה של פרנקפורט. בחוליית ההגנה מכסיקו כבר סובלת מנעדר אחד, הבלם נסטור אראוחו, שנפצע במשחק מול קרואטיה במרץ ולא יספיק להיות כשיר למונדיאל. מי שכן יהיה אלו הליגיונרים ה"ספרדיים", הקטור מורנו מסוסיאדד ומיגל לאיון מסבייה, כאשר רפאל מארקס בגיל 39 יקח חלק במונדיאל החמישי(!) שלו, אם כי לא בטוח האם ישחק, למרות שאני מעריך שבמידה ומכסיקו תבטיח את העפלתה, אוסוריו ייתן לו לשבור את השיא האישי. מכסיקו שובצה בבית לא פשוט שכולל את גרמניה החזקה, שבדיה העיקשת ודרום קוריאה הנמרצת. למרות שהיא עדיין נחשבת כפייבוריטית להצטרף ביחד עם גרמניה לשמינית הגמר, זו הולכת להיות משימה מאוד קשה עבור ה'טרי', שגם די מגמגמים במשחקי הידידות שלהם בינתיים. משחק הפתיחה יהיה מול גרמניה ואולי זה דווקא טוב להם, מצד שני במקרה של הפסד, יהיה עליהם לחץ מאוד גדול לקראת המשחק הבא מול דרום קוריאה. בעיה נוספת עבורם היא מחסום שמינית הגמר, אותו לא הצליחו לעבור מאז המונדיאל הביתי ב-1986 ובמידה ויעפילו לפי הציפיות מהמקום השני, הם צפויים להתקל בברזיל כבר בשמינית. נתראה בקטאר 2022? https://the18.com/sites/default/files/styles/feature_image_with_focal/public/feature-images/20180312-The18-Image-El-Tri.Xxx?itok=IAuYKvz- מאת עידן (@idans10 נבחרת שוודיה הופעה מספר: 12 (לראשונה ב-1934) הישג שיא: מקום שני (1958) לוח משחקים: דרום קוריאה (18 ביוני, ניז'ני נובגרוד), גרמניה (23 ביוני, סוצ'י), מקסיקו (27 ביוני, יקטרינבורג) יותר מכל 31 הנבחרות האחרות, שוודיה היא הנבחרת שעומדת בסימן "האיש שלא יהיה שם". אחרי שלא העפילה לטורניר ב-2010 וב-2014, בהן היה בשיא הקריירה, החליט המאמן יאנה אנדסון שלא לשמור חסד נעורים לזלטאן איברהימוביץ'. מצד אחד יש בזה צדק מסוים-איברהימוביץ' פרש מהנבחרת אחרי הכישלון ביורו 2016, והנבחרת הסתדרה בלעדיו בקמפיין מוקדמות מרשים, בו ניצחה את צרפת, הקדימה את הולנד ולבסוף הדיחה את איטליה הגדולה לאחר קרב פלייאוף מותח. מצד שני, גם בגיל 37 זלטאן הוא עדיין ככל הנראה השחקן השוודי הטוב ביותר, ולבטח השם הכי גדול ומושך עניין שיש למדינה להציע. בעונה שעברה הוא עוד כבש בצרורות בפרמיירליג במדי מנצ'סטר יונייטד, ולמרות שעבר פציעה קשה הוא מככב כיום ב-MLS. אבל אנדסון, למרות קמפיין נרחב מצד הכוכב הכריזמטי ואוהדיו, החליט שלא לקחת אותו לרוסיה ויש לכבד אותו על אי הכניעה ועל הכבוד שהוא נותן לתכיד שהביא אותו עד הלום. אז כאמור, שוודיה מגיעה הפעם ללא שמות גדולים במיוחד. בעשורים האחרונים כיכבו שם כוכבים גדולים, ולא רק זלטאן-הנריק לארסון, תומאס ברולין ופרדי ליונברג אם להזכיר כמה שמות. אבל הפעם המצב שונה. השחקן היחיד בסגל שמגיע ממועדון אירופי מוביל הוא הבלם ויקטור לינדלוף ממנצ'סטר יונייטד, וגם פה לא מדובר בכוכב על. לינדלוף שהיה בלם מבטיח במדי בנפיקה נרכש ע"י מוריניו בקיץ שעבר, ובחודשים הראשונים התקשה להשתלב, לא שיחק הרבה וכשכבר קיבל הזדמנויות הרבה לטעות. בחצי השני של העונה הוא התייצב מעט אבל עדיין הוא רחוק מלהצדיק את הסכום הגבוה ששולם עבורו. בשאר הסגל נמצא שמות ותיקים כמו סבסטיאן לארסון, עם ניסיון פרמיירליג רב וכיום בהאל סיטי מהצ'מפיונשיפ, ומרקוס ברג, חלוץ שחורר רשתות בהולנד וביוון אבל נכשל כשקיבל הזדמנות בהמבורג, וכיום הוא כבר נמצא בפנסיה במדי קבוצת אל-עין מאבו דאבי. לצדם נמצא גם כמה צעירים מעניינים כגון אמיל פורסברג הקיצוני של לייפציג, שבעונה שעברה לקח חלק חשוב במסעה של הקבוצה אל המקום השני בבונדסליגה אבל העונה שיחק וכבש פחות, והחלוץג'ון גידטי המשחק באלאבס מהליגה הספרדית (כמושאל מסלטה ויגו) אם כי לא מרבה לכבוש. המאמן כאמור הוא יאנה אנדסון, בן 55 שמעולם לא אימן מחוץ לשוודיה. אחרי קריירה יפה בליגה המקומית, כולל אליפות עם נורשפינג ב-2015, הוא קיבל בקיץ 2016 את תפקיד המאמן הלאומי וכפי שכבר ראינו, הצליח להעפיל למונדיאל למרות השמות הגדולים מולם התמודד במוקדמות. טיימינג זה דבר חשוב בחיים. אמנם השוודים שמחו מאוד עם ההעפלה למונדיאל, אבל בדיעבד ייתכן והם מרגישים החמצה שלה: אחרי שני הטורנירים אותם פספסו כשזלטאן היה בשיאו, ובהם אולי היה להם סיכוי להגיע להישגים, הם מעפילים דווקא כשאין להם סגל שמעורר ציפיות גבוהות. הם נמצאים בבית 6, בו גרמניה היא הפייבוריטית הברורה לסיים ראשונה, ושלוש הנבחרות האחרות הן בעלות סיכויים שווים למדי. מקסיקו כנראה מוכשרת יותר, ולדרום קוריאה יש את סון המצוין מטוטנהאם, אבל אם הצהובים-כחולים יציגו את אותו משחק הקרבה וטקטיקה שאותו הציגו במפגש הכפול מול איטליה, הם יכולים להעפיל לשמינית הגמר. קשה לראות אותם מתקדמים מעבר לכך. https://usatftw.files.wordpress.com/2017/11/ap_soccer_wcup_2018_italy_sweden.Xxx?crop=0px%2C58px%2C4224px%2C2533px&resize=1000%2C600 מאת אורי (@Michael Carrick) נבחרת דרום קוריאה הופעה מספר: 10 (לראשונה ב-1954) הישג שיא: חצי גמר (2002) לוח משחקים: שבדיה (18 ביוני, ניז'ני נובגורוד), מקסיקו (23 ביוני, רוסטוב), גרמניה (27 ביוני, קאזאן) לנבחרת דרום קוריאה זאת תהיה ההופעה התשיעית ברציפות מאז מקסיקו 1986, אבל חוץ מההופעה הביתית ב-2002 מעוררת המחלוקת אז הקוריאנים הצליחו לסיים הטורניר במשחק על המקום השלישי, הם בדרך כלל מפסידים. במונדיאל ההוא הנבחרת המזרח-אסייתית הצליחה לנצח בפעם הראשונה משחק כלשהו - זה היה נגד פולין. הנבחרת של חוס הידינק ניצחה גם את פורטוגל, את איטליה והדיחה את ספרד בדו קרב פנדלים. בדרום אפריקה 2010, הקוריאנים הצליחו לנצח את יוון ולסיים בתיקו נגד ניגריה, כדי להיות מודחים מול אורוגוואי בשמינית הגמר. במונדיאל האחרון בברזיל הקוריאנים הצליחו להשיג רק נקודה נגד רוסיה והודחו בשלב הבתים כבדרך כלל. במשחקי המוקדמות בשנתיים האחרונות, אולי שטיליקה הגרמני הוביל את הנבחרת המקומית, העניינים הסתדרו בהתחלה אך הסתבכו יותר מאוחר כאשר איראן, קטאר וסין הנחילו הפסדים לדרום קוריאנים. ביוני לפני שנה, מאמן הנבחרות הצעירות שין טאה-יונג מונה במקומו של הגרמני כדי להבטיח את ההשתתפות במונדיאל - תוצאות תיקו מאופסות נגד איראן ואוזבקיסטן במחזורים האחרונים הבטיחו את עלייתם. ברוב משחקי המוקדמות הצוות הטכני העדיף להציב 4-2-3-1 כמערך. בשנה האחרונה עושה רושם שהמאמן החדש נוטה לשינויים, הוא מעדיף לשחק עם צמד חלוצים אך לא הצליח להתאים את השחקנים למערך שהוא מעדיף - דבר שמבלבל את כולם כרגע. הנבחרת הזאת תלויה בשחקני ההתקפה המוכשרים שלה, בעיקר בקשרים התקפיים וקיצונים שמשחקים באגפים. מדובר בעיקר בסון הונג-מין מטוטנהאם הוטספר, קוון צ'אנג-הון מדיז'ון הצרפתית, הוואנג הי-צ'אן מרד בול זלצבורג ולי ג'אה-סונג שמשחק בג'ונבוק הקוריאנית (מהיר ומצטיין במסירות מדויקות). הקיצוני לי צ'ונג-יונג ששיחק בעונות האחרונות בקריסטל פאלאס נפצע ולא נכלל בסגל. לאור העונה הטובה של סון בליגה האנגלית ושיתוף הפעולה שלו עם הארי קיין, התכנון הוא לתת לו כחלוץ לצידו של הוואנג. שין כרגע מתכנן להשתמש במערך 4-4-2 לאחר שבמשחקי ההכנה המערך שהוא מעדיף, 3-5-2 לא ממש התאים. המערך עם שלושת הבלמים יהווה תוכנית ב' למקרים מסוימים. השאלה הגדולה כרגע היא היכן יתופקד הקפטן שמשחק בסוואנזי - קי סונג-יונג. כאשר הוא משחק ליד הבלמים, הוא עוזר באחזקת הכדור אך כך הקבוצה פגיעה בהגנה. מצד שני אולי עדיף שיתעסק בעיקר בעבודה התקפית וינסה ליצור מצבים. המנוע שמשחק במועדון מווילס הוא השחקן הכי חשוב שיש לקבוצה נחותה כמו דרום קוריאה, הוא יחסית איטי אך המסירות שלו יכולות להיות מצויינות. אוהדי הנבחרת יקוו שגם סון, החלוץ של טוטנהאם יצליח להראות מה הוא שווה במדים האדומים ולשכנע כי עד עכשיו הוא בעיקר איכזב. http://img1.daumcdn.net/thumb/S1200x630/?fname=https://t1.daumcdn.net/news/201806/01/pentapress/20180601212301469nrmc.Xxx מאת יואב (@cazzo)
המשחקים שלנו מול שוודיה ומקסיקו יהיו לא פשוטים. גם הקוריאנים בטח יקחו נקודות מאחד המשחקים (או אולי יותר) וזה יקבע את גורל הבית. כמובן שהייתי רוצה לראות רגליים צעירות יותר בעמדת הבלמים של גרמניה מצד אחד ושחקני התקפה בשלים ומנוסים יותר מצד שני, אבל אם הנבחרת תתחבר אז אולי במצב הנוכחי אפשר יהיה לחזור לחצי הגמר ומשם אין לדעת.
העמדה היחידית בנבחרת גרמניה שעדיין לא ברור מי יאייש אותה זאת עמדת הקשר השמאלי. דרקסלר או רוייס. אני בעד רוייס, אבל לאוו מאד אוהב את יוליאן. חוץ מהעמדה הזאת אני לא צופה הפתעות, אלא אם אוזיל או בואנטג לא יהיו כשירים. גרמניה בטורניר הזה תצרך לגרד ניצחונות, גם נגד נבחרות קטנות יותר. שלב הבתים יהיה למעשה סוג של טורניר הכנה לשלבים הגבוהים, למזלם של הגרמנים מקסיקו עסוקה בהכל חוץ מכדורגל וזאתי אמורה להיות היריבה הקשה ביותר של המאנשפט.
שוודיה מאוד אפורה, ראיתי כמה משחקים שלהם במוקדמות ובפלייאוף והם לא ממש שיחקו כדורגל. אנחנו זוכרים להם חסד נעורים בגלל השנים היפות של זלאטן ולפניו לארסון והחבר'ה ב-2002 אבל זה ממש לא זה.
זלאטן לצד רוני מגדולי האוברייטדים של כדורגל נבחרות. לרסון היה שחקן נבחרת גדול בהרבה. גם מלך שערי הנבחרת במונדיאלים. הבשורה של שוודיה עכשיו שלפחות יש תקווה למשחק קבוצתי. פורסברג מבשל בחסד עליון. מאמין שהוא השחקן המרכזי. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
גם איסלנד הייתה מאוד אפורה. מהמעט שאני ראיתי משבדיה היא מאוד קבוצתית, די פיזית זה בקלות יכול להיות מוקש בבית שכולל לפחות נבחרת אחת שהיא מאוד אוברייטד(גרמניה). מספיק שהם מוציאים נגד הגרמנים תיקו שמסבך את הבית וזה הישג. אני לא אעוף אם אפילו ינצחו אותם.
יוגי הצהיר היום שיוליאן דרקסלר בכל אופן פותח בהרכב. רמז מסויים שמסוט אוזיל פותח רק על הספסל... אולי יוגי החליט להקל על האוהדים
כשאני רואה את טוני קרוס דופק ספרינט באימון אני מתרגש, הלו, כולה מתכוננים למשחק הפתיחה במונדיאל. בריאל זה קורה מינימום ברבע גמר הצ'מפיונס. מצפה מנבחרת גרמניה להתאים את עצמה ללו"ז: היא תשחק יותר טוב מאשר במשחקי ההכנה אבל לא מאמין שנראה עדיין כוננות שיא. כמו שבספרד 'בוכים' על החלוץ - 'איפה ויאה' - כל אוהד גרמני היה רוצה את קלוסה בחוד גם בגילו[כמובן שעל מולר בעבר היה אפשר לסמוך, וזו גם שאלה], ובצב השני מרתק לראות את נוייר, איך הוא, האם הוא יכול לדפוק גם היום הצלה פסיכית בעת הצורך? רויס היה צריך להיות שחקן הרכב בנבחרת עוד ממזמן אבל הפציעות, אולי הפציעות. הוא ישחק כנראה על-חשבון אוזיל וצריך לזכור שעם כל הביקורת לגביו - הוא בדרך-כלל מקבל את ההחלטה הנכונה ומוסר בתזמון ובדיוק מושלם. יהיה מעניין לראות את גרמניה. מה שבטוח שבהשוואה לפני 4 שנים - בעמדת המגן הימני היא לא מאלתרת. לגבי מקסיקו - רפא מארקס כבר בא בימים מה שנקרא, גוואדראדו עבר הסבה לעמדה אחורי בבטיס. מרתק לראות את קרלוס ולה, וצ'יצ'ריטו נותן גולים מתוך שינה עדיין, חיית רחבה שלא מוערכת מספיק. ההרכבים המשוערים למשחק לפי המארקה: https://as.com/futbol/imagenes/2018/06/17/mundial/1529204223_739174_1529204678_sumario_grande.Xxx
צוהריים טובים לשני המחנות של אוהדי נבחרת גרמניה, לפי רדיו גרמני אוזיל כצפוי כן יפתח בהרכב. יום קשה לחלק מהאוהדים.
אם ינצחו, הכל יהיה בסדר. בעיקר מחכים לראות שההתקפה כבר פעם אחת מתחברת טוב ויתנו משחק שוטף ודינמי כמו שאנחנו מכירים מהנבחרות של יוגי. כאן עיקר המתח מבחינתי ואני לא בטוח שזה הולך לקרות. ההגנה זה סיפור מורכב גם כן, אף שחקן שם למעט קימיש לא במיטבו וגם הוא בסך הכל צעיר ולא בעל ניסיון גדול בהגנה. "המנוסים" האחרים נחלשו להחריד ובואטנג מגיע שהראש שלו בכך שבאיירן מחפשת לו קבוצה אחרת. מצב מחורבן עבורו (ועבורנו).
וכדי להוסיף קיסם למדורה צריך להוסיף שבשתי הטורנירים האחרונים מחזיקת הגביע הודחה כבר בשלב הבתים ... ככה ש brace yourself ונקווה לטוב.
אני לא מצליח לדמיין את גרמניה עושה את הבושות שספרד ואיטליה עשו בטורנירים הקודמים. גרמניה היא אולי הנבחרת היחידה שהיא 'קבוצה' באמת בגלל יואכים לאו. ההמשכיות של המאמן הופכת אותה לנבחרת מסודרת מדי בשביל להיות אנדר-אצ'יברית בצורה מיוחדת. אני לא מאוד מחזיק מסגל השחקנים (בטח ליד צרפת או ברזיל), אבל גם אם על הנייר הייתי לוקח את הסגל של בלגיה על זה של גרמניה, ברור לי שבמפגש ביניהן אני אהמר על גרמניה. חבל שאין יותר נבחרות שמתנהלות ככה.
גם ספרד הייתה 'קבוצה, באמת', יש דימיון גדול בין הנבחרות מבחינת סגנון המשחק הקבוע, האימונים של הנבחרות הצעירות, ממש דימיון גם ברמה המספרית. ודל-בוסקה היה 8 שנים שזה גם כן יפה. גרמניה בניגוד ליתר היא לא מעבר לשיא ובדיעבד אפשר לומר שלספרד היה בית קשה במונדיאל 2014, לא לקחתי את צ'ילה בחשבון וקצת זילזלתי, ויש חשיבות גדולה למשחק הראשון. ועדיין אם תשאלו אותי, ההפתעה הכי גדולה היא הבושות של צרפת ב-2002, ואפילו זידאן, שהזוי איך כוכבי על כאלה גדולים לא יכולים לשחק בלעדיו, מביך כמו הנבחרת הנכה של דומאנק במוקדמות המונדיאל - שיחק נגד דנמרק במחזור הסיום וזה לא עזר. וכן לגרמניה יש משהו והשלם גדול מסך חלקיו והם יודעים להעלים את נק' התורפה שלהם במערך. לא זוכר הדחה מביכה שלהם מאז הבתים ביורו 2004. קורה שמשחק ענק כמו איטליה נגמר איך שנגמר או להפסיד אפילו לספרד או בפנדלים במשחק אחר.