הנבחרת הכי מצליחה בתולדות המונדיאל הגיעה ל - 3 גמרים רצופים 1994, 1998 ו - 2002 וכמובן ניצחה בשניים מהם. ב - 4 מונדיאלים שנערכו אחרי הזכיה ב - 2002 היא מודחת בשלוש מהם ברבע הגמר ובמונדיאל הביתי בחצי גמר תוך סיוט הגדול בתולדותיה שכולם רוצים לשכוח. הריטואל בדרך כלל קבוע, ניצחונות על נבחרות נחותות(בתקופה בין המונדיאל ובמונדיאל עצמו) אבל חוסר יכולת להתמודד עם נבחרות טופ במונדיאל עצמו. במונחים של ברזיל מדובר בכישלון גדול. גם בקופה אמריקה חלה נסיגה בהישגים - בין 1997 ל - 2007 כולל, התקיימו 5 טורנירים וברזיל זכתה ב - 4 מהם, אחרי 2007 - 3 טורנירים בהם פעמיים הודחה ברבע גמר ולא עברה את הבתים בטורניר האחרון ב - 2016. מאז ומעולם שיחקו בנבחרת הזו כוכבים מהשורה הראשונה, אך האם בתקופה המודברת הנבחרת הזו השתעבדה לאינטרס האינדיבידואל או אינדיבידואלים(כמו למשל ב - 2006 עם הגלקטיקוס שדחפו בכוח להרכב) על חשבון האינטרס הטקטי/קבוצתי? אילו סיבות יש עוד?
מרגיש שיש כאן הרבה סלט בין העולם ה״ישן״ ל״חדש״. הרבה הנחות שרלוונטיות לכדורגל הקבוצות מובאות כאן, אבל לא בטוח שהן תקפות גם לכדורגל נבחרות. קודם כל, הציפייה שברזיל תתמודד בכל טורניר על הגביע העולמי בגלל השם שלה לא כל כך רלוונטית. בכדורגל מועדונים יש שכבה ברורה של מועדוני על, שבגלל האמצעים העדיפים תמיד יהיו יותר פייבוריטים לקחת תארים חשובים. בנבחרות אתה הרבה פחות גמיש ותלוי בדור השחקנים הזמין בפרק זמן נתון. רוצה לומר, כשריאל מדריד לא מצליחה לעבור את שמינית הגמר בצ׳מפיונס במשך 6 שנים ברור שיש בעיה מערכתית, אבל לברזיל בין 2007 עד 2015 בערך למשל היה דור שחקנים באמת לא מספיק טוב, שהיה נחות מנבחרות כמו ספרד וגרמניה (אפילו מארגנטינה). מעבר לזה, המקריות היא פקטור הרבה יותר דומיננטי בטורנירי נבחרות מבמועדונים. לכן יש השלכות הרבה יותר דרמטיות על טעויות נקודתיות של שחקנים, החלטות שגויות של מאמנים או סתם יום רע במשרד. למשל, הערב ברזיל עפה בגלל הרכב שגוי של צ׳יצ׳ה והחמצות גדולות לקראת הסיום. ב2010 היא שיחקה מצוין בכל הטורניר ועפה מול הולנד בגלל שני שערים מקריים. בכדורגל מועדונים, אחרי משחקים כאלה ממשיכים הלאה ומקבלים הזדמנויות לתקן (ליגה ארוכה או אפילו גומלין בנוק אאוט). כאן זה סוף הדרך וההזדמנות הבאה מגיעה רק בעוד ארבע שנים. בסוף, אני לא חושב שיש בעיה מערכתית בברזיל כמדינת כדורגל. לרוב הם מוציאים שחקנים מעולים במבחר מספיק טוב, ההתאחדות שם לא מערבבת שיקולים פוליטיים בהחלטות (כמו ארגנטינה) ואין שם פילוג חברתי בסגל סטייל צרפת בימים השחורים. זה שב20 שנה האחרונות היא לא השיגה הרבה נובע בעיקר מטעויות ״ברות תיקון״ - חומר שחקנים פחות מוצלח פה, בחירת מאמן כושלת שם, חוסר מזל בשלב הנוק אאוט כלשהו. וגם מכך שיש עוד לא מעט נבחרות עם שחקנים טובים ומאמנים טובים בעולם, וההזדמנויות לזכות הן מעטות מאוד. 20 שנה בלי מונדיאל הן כמו 5 שנים בלי צ׳מפיונס בסך הכל...
בגדול מסכים עם קנדה, זה לא בהכרח משהו מערכתי כמו דור אחד חלש, שיכול לקרות לכל מדינה, והדחה בנוקאאוט במשחק שבו הם בקלות יכלו להבקיע עוד שער. נקודה שלדעתי קצת משפיעה היא ההתחזקות הכלכלית של ליגות באוקראינה, רוסיה וסין שגורמות לחלק מהשחקנים הברזילאים לוותר על כדורגל תחרותי בשביל להרוויח כסף, ומשפיעה גם על מאגר השחקנים האיכותיים שהנבחרת יכולה לגשת אליו.
אני חושב שהכלים הנוכחיים שווים שם זכיה או לפחות גמר. אפילו יש להם שני שוערי טופ מה שמעולם לא זכור לי.
ב2014 היה להם סגל מביך. הם היו ראויים לעוף לצילה בשמינית. גם ב2010 לא היה להם איזה סגל מפחיד במיוחד. הדור הזה היה ראוי לזכיה במונדיאל הזה. אין להם בעיה גדולה.
לא חולק עליך, הדור הנוכחי מספיק טוב כדי לזכות. אבל המאמן עלה בהרכב לא נכון והם החמיצו הזדמנויות להשוות, מול יריבה עם סגל מצוין גם כן וכמה שחקני טופ קלאס שהתעלו מהצד שלהם. קורה.
אז זהו שיש פה כבר תופעה ב - 4 מונדיאלים. הפסד ליריבת טופ הראשונה. ולא צריך להקטין את ברזיל. זו גם מדינה עם אחת האוכלוסיות הגדולות בעולם וגם משוגעת על כדורגל. יש להם תמיד מגוון רחב של כלים.
לדעתי הם היו מסתדרים יותר טוב בלי ניימאר. לאיש יש שפת גוף מהגרועות שאני זוכר. ויש מסביבו לגמרי מספיק כישרון כדי ללכת עד הסוף, זה לא שהשחקן הבא אחריו יהיה רנאטו אגוסטו. יכולים בכיף להעלות את דגלאס או את קוטיניו באגף. זה נראה דמיוני כי הוא בקילומטרים השחקן הכי מוכשר שם, אבל אפשר לומר את זה גם על זלאטן שבמונדיאל הראשון בלעדיו מזה הרבה זמן שבדיה עושה רבע גמר and counting. יש שחקנים שגם הכישרון שלהם לא שווה את הנוכחות הרעילה שלהם וניימאר מסתמן כאחד כזה.
צ׳ילה של ביילסה הייתה לא פחות חזקה מהולנד, וברזיל ניצחה אותה 0-3 בשמינית. ב2014 בכלל ברזיל הייתה לדעתי פחות טובה גם מצ׳ילה וגם מקולומביה, ואותן היא הצליחה לעבור לפני ההשפלה בחצי. וכן, כשמשחקים מול נבחרות טופ במספר כל כך מועט של משחקים מכריעים יש סיכוי לא מבוטל שתפסיד כמה פעמים ברצף. סתם לדוגמה נגדית - אין הבדל מהותי בין פורטוגל שלקחה יורו ב2016 לנבחרת שהפסידה לאורוגוואי בשמינית, אז איזו ״תופעה״ היא מייצגת בדיוק? רק כדי לשים את עניין ״התופעה״ בפרופורציה.
כבר אמרו הכל מלפני - קצת (חוסר) מזל, קשר הגנתי מוצהב, כמה החמצות, הצבה לא נכונה של המאמן, כוכב מעצבן שמביך את הענף כולו עם הנפילות המוגזמות שלו. לברזיל שנה הבאה יש קופה אמריקה לארח, יהיה מעניין (אני אשמח לעוד תואר של קולומביה\צ'ילה\אורוגוואי\פרו). בין 1970 ל-1994 עברו 24 שנה, בין 2002 ל-2026 צריכים לעבור עוד 8 שנים. שיסבלו קצת הברזילאים, במילא הם מגיעים תמיד לשלבים האחרונים במונדיאלים. שיטפלו בשחיתות במדינה שלהם ובעוד כמה דברים חשובים יותר מכדורגל - עדיין לא הגענו למצב שבו הילדים בברזיל כולם משחקים בפלייסטיישן בתוך הבית ליד המזגן.
ברזיל הודחה עם ראש מורם ויש היגידו שממש לא בצדק, בטורניר כזה קצר צריכים מקריות ומזל אפילו יותר מאשר בליגת האלופות וזה לא קרה, אין דרך חזרה, רוצה לומר: אני לא חושב שברזיל הייתה חד וחלק טובה או משכנע מספרד או צרפת, לא הייתה 'הפייבוריטית הברורה' לזכות בעיניי אבל הנבחרת הזו כן הייתה יכולה איכשהו לזכות בגביע, דבר שבטח לא הייתי אומר על זה ב-2010 - קאקא אחרי עונה גרועה בריאל, לואיס פביאנו כאלתור בעמדת החלוץ ועוד ועוד, וב-2014 באמת היה סגל נפל ונבחרת שלא התאוששה מחילופי הדורות. רוב מה שנגיד זה כשלים נקודתיים כמו מאמן שעשה אווירה טובה אבל לא ידע להפריד בין המוקדמות לטורניר עצמו והיה מאוד-מאוד עקשן. הכוכב הגדול איכזב ואולי הטעות היא לבנות רק עליו וזו התחושה. אני חושב שברזיל לא הייתה עפה בשלב הבתים כמו גרמניה למרות שמי יערער על המסורת של המנאשפט, ברזיל מהנבחרות הבודדות שיכולות לזכות כמו ב-2002 אחרי קמפיין מוקדמות גרוע ואני מבין את הרף שהציבה במונדיאלים, אבל בכל-זאת: לא בכל יום יש דור של רונאלדו-רונאלדיניו-רוברטו קרלוס וגם מנהיגים מאחור. הכל בסדר, טודו בום, ואפילו ניימאר כבר לא בוכה.
בשביל להצליח בכדורגל נבחרות בראש ובראשונה אתה צריך מאמן חד. שיש לו עין טובה וחושים חדים. שיודע את מי לזמן לפני משחק, ושיודע לזהות ולפתור בעיות בזמן אמת תוך כדי משחק. להבדיל ממאמנים של מועדונים שצריכים ''דרך'' ומתעסקים בבניה - מאמן נבחרות אין לו צורך בדרך או בסיסטמה - אלא פשוט באינסטיקטים טובים. וביצים גדולות. אם אין לך מאמן כזה - אתה צריך סגל מעולה עמוק ומשוריין מכל הכיוונים (כמו למשל גרמניה בטורניר קודם, או צרפת בטורניר הנוכחי), שלא משנה גם אם המאמן טועה - הסגל האדיר הזה מחפה על כך, או לחילופין טונות של מזל. לברזיל הפעם אין מאמן, ולא סגל משוריין, ולא מזל. בפעמים קודמות גם תמיד היה חסר לה משהו מבין השלוש הנ''ל.
עכשיו שאני נזכר, ב2010 ברזיל הייתה מהנבחרות המרשימות, כולל המחצית הראשונה מול הולנד, עד ההחנקות המוזרה והסבוטאז׳ של פליפה מלו.
כמובן שיש המון ביקורות על טיטה, אבל הוא גם לקח נבחרת מפורקת והצליח לאחד אותה חזרה, לדעתי הוא צריך להמשיך. הוא אומנם מעצבן עם ההעדפה של ז'סוס על פירמינו בכל מצב, אבל איזה מאמן באמת היה מוציא את ניימאר וקוטיניו? איזה שינויים מהותיים הייתם עושים נגד בלגיה בהרכב? (מלבד ז'סוס-פירימינו)
