יאללה עופו הביתה שחצנים מאוסים. 9 טורנירים לא הצליחו לעשות יותר מרבע גמר ומבלבלים את המוח שהם לוקחים את המונדיאל.כל כך מגיע להם. יאללה הביתה.
האמן לי שיש לי יותר כבוד לאנגליה מאשר לפורטוגל. בסוף היום גם אין לי הרבה כבוד לצרפת בגלל דשאן והפחדנות שלו. אני לא אהיה בחיי אוהד אנגליה, אבל יש לי הערכה למאמן ולשחקנים. הוציאו את המקסימום.
זה ממש לא אותו דבר. מחצית ראשונה טובה של אנגליה. שליטה במשחק וגם מצבים. לא ניצלו את זה מספיק וכמו שקורה הרבה פעמים מצטערים על זה אחר כך. באותו משחק מול איטליה, אנגליה לא הייתה קשורה לענף כל המשחק וניצחון בפנדלים היה שוד מטורף.
אני עוקב ויודע. קודם תן לי לראות את השחקנים האלה משתלבים בפרמיירליג ואז אולי אעשה איזושהי הערכה מחודשת.
שחצנים? לא שגדלתי ברחובות לונדון, אבל זה חלק מהציניות וההומור השחור העצמי של האנגליים. מודעים לכך שהם חרפה ושהנדרסון-עלי-לינגארד זה בקושי יעצור רבע ממודריץ'. כל השירים וה-it's coming home זה בעיקר הומור
בסדר, ברור שהם צריכים להתפתח ולהשתלב אבל זה כבר לא הנגרים המטומטמים שהתרגלנו לראות. הם כנראה לא ישתלבו אצל מוריניו, אבל בשאר הליגה אני מניח שבשנים הקרובות נתחיל לראות אנגלים צעירים ומוכשרים משתלבים ומעלים את הרמה של הנבחרת גם (עוד 6-8 שנים).
מהרגע שרביץ' ופרישיץ החליפו אגפים קרואטיה חזרה לעצמה ביג טיים. אני לא יודע ממה הקרואטים עשויים אבל אני מקווה שנשאר להם משהו גם לגמר. רציתי בלגיה-קרואטיה, נסתפק גם בזה.
אנגליה נבחרת בלי לב. כל השאר פקה פקה. תמיד זה חוזר על עצמו. תמיד. כל עוד מפגשים קלים - הם מטיילים. מתי שקשה - מייד נשברים. פעם אחת ההגרלה מסדרת לך מפגש קשה (והדחה) בשמינית. פעם אחרת אתה פוגש יריבה קשה (והדחה) רק ברבע, והפעם יצא בחצי. זה כל הסיפור. לכו תראו את קרואטיה תראו מה זה לב מה זה לחזור מהקבר מה זה להלחם גם כשנופלים מהרגליים וכשקשה ואבוד. אין את זה לאנגליה... אין. ומעולם לא היה. כל טורניר סיפור אחר אבל זו המהות. זה שורש העניין.
קרואטיה הולכת לראשונה לפגוש קישור שלא נופל משלה, התקפה מהירה ויעילה שעשויה להזכיר לנו כמה איום ונורא הפרסונל בחלק האחורי שלה(לוברן... ג׳יזס) והגנה יציבה שתעשה חיים קשים. צרפת כלכך מוכשרת שאפילו דשאן לא מצליח להרוס לה. מהצד השני, אין נבחרת חזקה מנטלית מהקרואטים, כשרון vs מנטליות
אני רואה כאן מלא סופרלטיבים למודריץ׳, ובצדק גמור, אבל יש עוד שני שחקנים שמבחינתי חייבים לקבל פירגון וקרדיט על החשיבות הרבה שלהם לקרואטיה. הראשון זה ורסאליקו, שנתן טורניר נהדר. העליות התכופות שלו קדימה ביחד עם הכיסוי ההגנתי הטוב היו כמו אוויר לנשימה לקרואטיה, לא פחות. למה זה נשמע מוגזם? כי אם מסתכלים מה הולך באגף השני, עם סטריניץ׳ הנגר, מבינים שאלמלא היה לקרואטיה את ורסאליקו, האגפים שלה היו במצב גרוע מאוד, בעיקר מבחינה התקפית. נתן בישול גדול היום וטורניר נהדר בכללי. השני הוא סובאשיץ׳. לא אפרט יותר מדי כי כולם יודעים את התרומה שלו, מבחינתי הוא אחד המועמדים לשחקן הטורניר. נתן שקט וביטחון להגנה, והביא את האקסטרה כשהיה צריך. בקשר לאינטריסטות - ברוזוביץ׳ בטורניר נהדר, איבן מצטיין חצי גמר אחריי טורניר פושר. אני כל כך גאה בברוזו על השינוי שעבר וכבר מחכה לראות אותו ביחד עם ראג׳ה בקישור.
הקרואטים לא יכולים לעמוד יותר על הרגליים, אם בדרך נס הם מנצחים את צרפת זה סנסציה מהאגדות. אתם מדברים פה על שחקנים של אינטר ובאיירן, יש שחקנים מדינאמו זאגרב שבפאקינג גמר מונדיאל.
עוד דבר שחשבתי עליו-בחצי הגמר של מונדיאל 90 האנגלים יכולים להיזכר בערגה בתור הטורניר שאחרי שנות השמונים האיומות החזיר את הכדורגל האנגלי לגבולות הבידור הלגיטימי. בחצי הגמר של יורו 96 אפשר להיזכר בערגה כרגע השיא של עידן הבריטפופ וקול בריטניה. בטורניר הזה אני לא חושב שמישהו אי פעם ייזכר בערגה. הבלחה נטו.
דווקא בטורניר הזה הם שיחקו עם הלב ולכן הגיעו לחצי גמר. תשווה עם תוצאות של הטורניר הקודמים. מבחינה טקטית זו נבחרת נכה כמעט באותה מידה, היתרון היה בלכידות ובשוער טוב בשער.