כן כן ברור. גם כל הטורים של שירר ורוני והחברים על איך הפעם זה שלנו זה הכל הומור שחור וציני ומאוד מתוחכם של האנגלים.
Alexshw, שאלו פעם אחת את מוחמד עלי כמה כפיפות בטן עשית היום? הוא ענה ''עשרים''. אז אמרו לו מה זה כל מה שעשית היום זה הכל? הוא השיב להם ''אני סופר רק ממתי שאני מת גמור''. ''עד אז זה לא שווה ספירה." רוצה לומר: לכידות ולב נגד קוסטה זובי ופנמה ולא יודע מי שיחקתם - לא שווה דבר.
שמע אתה אומלל. הבריטים הם אנשים שאוהבים כדורגל מהבטן. חמישה מיליון אנגלים הוציאו אישור מחלה יום אחרי המשחק מול קולומביה, ואלה אוהדים שאוכלים חרא שנים על גבי שנים. אתה קורא לזה שחצנים, אני קורא לזה תשוקה.
עובדה שכן שווה. שוב אפשר להזכר בזוועות של טורנירים קודמים וזה כולל יריבות פחות טובות מקולומביה ושוודיה. הכל יחסי.
אמרתי את זה לפני המשחק,הדבר היחיד שחוזר הביתה הם ערימת לוזרים חסרי נשמה. תצפו לזיוני שכל ותילי תילים של פרשנויות
קרואטיה זה כמו פורט' ביורו16. עד הגביע עם ניצ בהארכות/פנדלים... הלכתי על קרואטיה אלופה בכל ההימורים שלי אבל זה היה ציני וסתם בגלל היחס השווה. אני עדין לא מאצין שהם יזכו. הראש אומר צרפת בגול, התחושה אומרת שוב הארכה ועקיצה בה...
הלוואי עלינו אווירת כדורגל ותשוקה כמו באנגליה לא שחצנות הם פשוט מתים על כדורגל אבל יש להם נבחרת שלא הגיעה למעמד הזה מאז מונדיאל 90 אז טבעי שיהיו כאלה דברים. חבל שיורו 2020 לא יכול להיות רק בבריטיניה+אירלנד, אני אישית רוצה לטוס לשם לכמה משחקים בתקווה שאצליח לחסוך ולהשיג כרטיסים.
הם מתים על כדורגל והם גם לגמרי שמים אינטרס של מועדון גם אם הוא קטן לפני אינטרס הנבחרת. זה בא לידי ביטוי בסוגיית קבוצות B. דבר שללא ספק היה מקדם את השחקן המקומי כפי שקורה בגרמניה, ספרד או צרפת למשל.
בסיום המשחק הקלוזאפים הלכו על מאמן קרואטיה, ומיד חשבתי לעצמי, שוב, עד כמה המשחק הזה, הטורניר הזה, והחיים בכלל, זה דבר מוזר וארעי. פחות מזל בפנדלים והוא חוזר הביתה בבושת פנים אחרי הדחה בשמינית נגד דנמרק, אבל קרה מה שקרה והערב המבט שלו צעק ״אני מלך העולם!״ ועוד דבר, זה לא דשאן, אלא דשא. לא יודע מאיפה כולם הביאו את ה׳ן׳ הזאת.
- היחס/תשוקה/תרבות הכדורגל שיש באנגליה, במיוחד המודרנית אחרי מיתון החוליגנים, היא מושא להערצה . - האנגלים לא שחצנים כמו שהם פשוט מסוונרים מעצמם, זה קורה כל טורניר, כל הזמן. - הנבחרת הזו צריכה להיות גאה בעצמה, אנגליה השיגה הרבה הרבה מעל למצופה והחזירה כבוד, נתנה תקווה לעתיד טוב לנבחרת. אין מה לחזור עם אכזבה, רק עם גאווה.
צודק. כשלקחתי קורס וחצי בצרפתית המורה סיפרה שישנן מילים שכתובות ב10 אותיות ושומעים רק את חלקם Didier Deschamps לך תשכנע ישראלי שהדבר הזה זה רק בורדו -Bordeaux
שחקן מרגש בטירוף. חלק קראו פה לקרואטים סמוראים, גיבורים ושאר הכינויים הסטנדרטיים, אבל אני פשוט אקרא לזה חדורים למטרה. האנגלים באים להוציא כדור חוץ כשקרואטיה לא מסודרים בהגנה? אז הקרואטים יפריעו להם להוציא אותו. האנגלים מתוסכלים ומחפשים שיוויון? הקרואטים יעשו הכל כדי להוריד להם את הרוח מהמפרשים, בין אם זה פאולים מעצבנים, לשחק עם הכדור אחרי עבירות וכל דבר שיוציא להם את השטף. הגבהה מסוכנת בסוף ההארכה לכיוון הרחבה? ראקיטיץ'(?) יעדיף לנגוע במכוון ביד כדי לעצור אותו. שחקן של אנגליה מקבל את הכדור עם הגב לוידה, 40 מטר מהשער? עדיין הוא ידפוק עליו פאול, שיהיה מספיק חזק כדי להרתיע אבל לא מספיק חזק כדי לקבל צהוב. כל מיני דברים קטנים שאפשר להשתגע כשהם נגד הקבוצה שלך, אבל כל כך חיוניים כדי לנצח משחקים כאלה. ולקרואטים יש את הרוע הזה הרבה יותר מלאנגלים. וורסאליקו ייצג את כל מה שכתבתי פה הכי טוב. פשוט שחקן שיודע להציק ליריבה.
מה כל כך קשה לשחקני כדורגל למסור כדור? במחצית הראשונה קיין (במשחק נורא) יכל לתת פס פשוט לסטרלינג ולגמור את המשחק עם 2-0. (לא ראיתי שהיה נבדל למרות שהקוון הרים דגל למשהו, לא הבנתי למה והיה רעש סביבי). ובסוף ההארכה קרואטיה בקלות יכלו לעשות 3-1 אם השחקן שבעט לרשת החיצונית היה מוסר. במקום זה הם קיבלו 4 דקות מורטות עצבים של תוספת זמן עם שני כדורים נייחים של אנגליה. כל הכבוד לקראוטיה. להבדיל מצרפת הם גם לא חיפשו למשוך זמן אפילו אחרי היתרון וחיפשו כל הזמן לנצח ולא ללכת לפנדלים למרות שיש להם שוער גדול.