לא יאמן שסיימנו קימפין עם 23 נקוד. מה זה?!? היום אנחנו מגרדים בקושי 9-11. עשור עבר , כאילו זה היה לפני 40 שנה.
בדיוק לפני 12 שנה - גמר מונדיאל 2006 - ההיסטוריה של איטליה בדו-קרב הפנדלים דווקא כשפרשת השחיתות מרחפת מעל הנבחרת, לצד הפרישה האפלה של זידאן והנגיחה המטופשת בחזהו במטראצי. התמונה של זידאן יורד מאוכזב ומביט על הגביע בו לא ייגע - קרעה אותי, 'תמוה, כמו כל הגאונים'. עוד כמה נק' על המשחק הזה: - היה בכך צדק פואטי מבחינה הזו של כל מה שעתיד לקרות לכדורגל האיטלקי - מילאן הלכה אחורה(אבל זכתה בצ'מפיונס), יובה ירדה לליגה השנייה ועוד ועוד. זה בטח נתן אקסטרה לאיטלקים. - בופון לא זכה מעולם בצ'מפיונס אז לפחות יש לו גביע עולם ברזומה והוא רשם טורניר אדיר. - הניצחון של איטליה על גרמניה בהארכה - מהמשחקים הגדולים בתולדות המונדיאל, זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, פאביו גרוסו וגם הפינאללה של אלכס. - פאביו קנבארו לא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר, כמו שבדרום-קוריאה 2002 בחרו באוליבר קאן ולא ברונאלדו - אבל זו הייתה תצוגת הבלמות הטובה ביותר שאני זוכר. - צרפת כנבחרת עם סגל שחקנים פסיכי כשהשחקנים שלה עדיין לא ממש מעבר לשיא - הנרי, ויירה ואחרים - ועדיין, זה היה הכל זידאן.
הגמר הזה סימן במידה רבה את ההתרסקות הקשה של הנבחרת האיטלקית מהפסגה אל מעמקי התחתית,התרסקות שבאה לידי ביטוי בשנים הבאות עם ההדחות בשלבי הבתים של המונדיאלים של 2010 ו-2014 ואי ההעפלה למונדיאל הנוכחי. למרות שאף פעם לא סבלתי את צורת המשחק של נבחרת איטליה שמחתי מאוד שהם היו אלופי העולם באותו טורניר ולא גרמניה או צרפת שהיו טובות ממנה על הנייר, שמחתי מאוד גם עבור דל פיירו שבגיל 32 רגע לפני שהסתיימה לו הקריירה הבין לאומית הוא הצליח לזכות בגביע העולמי. נתון היסטורי מעניין: לאחר שאיטליה זכתה בגביע העולם השני ברציפות שלה ב-1938 היא הודחה בשני שלבי הבתים של המונדיאלים הבאים ב-50 וב-54 וב-1958 היא כלל לא עלתה למונדיאל, ב-62 וב-66 היא הודחה בפעמיים ברציפות בשלב הבתים(בין היתר בגלל קציני צבא צפון קוריאנים). למונדיאל הנוכחי שוב לא העפילה איטליה לאחר שתי הדחות רצופות בשלבי הבתים, מעניין מה יהיה גורלה של הנבחרת האיטלקית במונדיאל 2022....
זינאדין זידאן מענה את ברזיל הגדולה ב 2006. לא יודע למה, אבל זה לא יוצא לי מהראש. (יכול להיות בגלל שלדעתי זידנאדין זידאן זה השחקן הכי גדול בהסיטוריה של המשחק ואני לא מבין איך בכלל אפשר לחשוב אחרת. אבל לא בטוח)
גם איטליה של 1994 הייתה כל כולה רוברטו באג'ו וכמו הראש של זידאן שנגח במטראצי ואולי מנע מצרפת את הגביע אז בפעם הזו זו הייתה הרגל של באג'ו שהעיפה את הכדור לשמיים בפנדלים ומנעה את הגביע מאיטליה, מדהים איך שני שחקנים שסחבו כמעט לבדם את הנבחרות שלהם לגמר היו גם אלה שבגללם הנבחרות הללו סיימו ללא הגביע... הארי קיין של המונדיאל הנוכחי אולי הכי קרוב להידמות לשניהם לאור משחקו הנוראי שלשום וההחמצות הגורליות אבל בכל זאת זה היה רק בחצי הגמר ולא בגמר...
מיכאל באלאק 2002. אפילו יותר צורם מזידאן ובאג'יו. על הכתפיים שלו סחב את גרמניה לגמר, ואז לא ש-שיחק רע, אלא בכלל מנעו ממנו את הצ'אנס לשחק! הקריב את עצמו בצהוב בקרב מול קוריאה בחצי - והורחק מהגמר. אם היה משחק בגמר הזה אני מאמין ש 2 דברים היו קורים: א - גרמניה היו מנצחים את ברזיל האנמית של אותו גמר ובכלל של אותו טורניר. ב- מיכאל באלאק בעצמו היה יוצא לדרך חדשה של רצף זכיות בגמרים שונים. מכניקת הקוונטים תומכת בהשערה התיאורטית שיש אינסוף יקומים מקבילים. אוי כמה הייתי רוצה להיות ביקום המקביל שבו 2 הדברים שכתבתי למעלה אכן התרחשו. אם לא למען באלאק אז לפחות למען אברם גרנט.
התיקו עם הכי הרבה שערים בתולדות המונדיאל: עוד הרבה לפני השער המרהיב של דיוויד פלאט בשמינית גמר מונדיאל 90(שהוזכר כאן בהודעה קודמת)נפגשו אנגליה ובלגיה למשחקן הראשון במונדיאל כלשהו והיה זה משחק במסגרת שלב הבתים של מונדיאל 1954 בשוויץ. ארבע שנים לאחר שערכה הופעת בכורה כושלת במונדיאל בברזיל ונחלה בה מפלה מביכה ביותר כשהפסידה 1:0 לארצות הברית החובבנית הגיעה אנגליה לשוויץ איתנה בדעתה לתקן את הרושם הקשה וללכת כל הדרך עד לזכייה בגביע והייתה לה בהחלט סיבה לחוש פייבוריטית לאור סגל מרשים שהשמות הבולטים בו היו הקשר האחורי האגדי בילי רייט מוולבס, החלוצים האימתניים נט לופטהאוס מבולטון וטום פיני מפרסטון, חלוץ צעיר נוסף בן 22 בשם טומי טיילור ממנצ'סטר יונייטד וביחד איתו מאותה קבוצה מגן צעיר בשם רוג'ר ביירן (שניהם למרבה הצער ייהרגו ארבע שנים מאוחר יותר באסון האווירי במינכן)אבל השם הבולט יותר מכולם היה כמובן סטנלי מתיוס 'קשישא' מבלקפול שבגיל 39 היה עדיין היה מצוי בכושר מעולה. נבחרת בלגיה לעומת זאת נחשבה אז לנבחרת חלשה ואלמונית לחלוטין הרבה בגלל העובדה שבאותה תקופה לא נחשב הכדורגל הבלגי למקצועני כל כך(בכדורסל הם אף נחשבו לחזקים יותר)והוכחה מוצקה לכך ניתן היה לראות שנתיים מאוחר כאשר במסגרת משחק בסיבוב הראשון בגביע האלופות הפסידה אלופת בלגיה אנדרלכט (קבוצה שבעוד שני עשורים תהפוך לאחת הטובות ביבשת) לאלופת אנגליה מנצ'סטר יונייטד(תינוקות באזבי) בתוצאה הלא אנושית 10:0. שתי הנבחרות הוגרלו לבית שנחשב לחזק ביותר בטורניר יחד עם איטליה המועמדת התמידית לזכייה ויחד עם שוויץ המארחת אבל השיטה המוזרה של אז קבעה שרק 2 נבחרות בבית ייפגשו זו מול זו(בהתאם להגרלה)וכמו כן נקבע שבמידה ושתי הנבחרות במקומות 2-3 יסיימו עם אותו מספר נקודות הן ייפגשו למשחק פלייאוף מכריע על העלייה,החלטה מוזרה נוספת של פיפ''א(ששונתה לצמיתות במונדיאל הבא) הייתה שברבע הגמר ייפגשו זו מול זו הנבחרות שסיימו במקום הראשון בבתים המקבילים ולא המקום הראשון מול המקום השני מה שיצר ברבע הגמר מפגשים לא מאוזנים בין נבחרות חזקות מאוד(הונגריה-ברזיל,אנגליה-אורוגוואי) ובין נבחרות בינוניות יחסית(אוסטריה-שוויץ,מערב גרמניה-יוגוסלביה). היה זה משחקן הראשון של שתי הנבחרות באותו מונדיאל ועל הנייר נחשבו האנגלים לפייבוריטים ברורים אבל שוב כמו לפני ארבע שנים בברזיל קרו בפועל דברים אחרים לגמרי: תאריך: 17.6.1954 אצטדיון: סט. ג'אקוב,באזל שופט: אמיל שמאטצר(מערב גרמניה) הרכבים: אנגליה: מארריק, סטנפורט, ביירן, בילי רייט(קפטן) ,אואן, דיקינסון, מתיוס, ברואדיס, לופטהאוז, טיילור, פיני. בלגיה: גרנהאי, דריס, ואן ברנדט, הויסמנס, קארי, מייס, הוף, קופינס, אנואול, מירמנס(קפטן), ואן דן בוש. לא מן הנמנע שגם מחר במפגש הדי סתמי על המקום השלישי יציגו אנגליה ובלגיה משחק משוחרר שיהיה עשוי להוביל לתוצאה דומה לתוצאה הנ''ל. למרות התיקו המפתיע הצליחו האנגלים לגבור במשחקם השני במונדיאל על שוויץ המארחת 0:2 ולהתקדם לרבע הגמר, הבלגים לעומת זאת כבר לא היו מסוגלים להפתיע במשחקם השני את איטליה החזקה(עם הכוכב הגדול של יובה בוניפרטי) והם הובסו על ידם 4:1 וסיימו את הבית במקום האחרון. בסופו של דבר מי שעלתה ביחד עם אנגליה לשלב הבא הייתה שוויץ שבמשחק הפלייאוף על העלייה הביסה את האיטלקים 1:4. בשל השיטה המקולקלת של מונדיאל זה נפגשה אנגליה ברבע הגמר מול אלופת העולם המכהנת אורוגוואי(עם כוכבה הגדול סקיאפיניו) ונכנעה לה 4:2 בתום משחק אטרקטיבי ומרתק, ההפסד סימן את תחילתה של המסורת הלוזרית האנגלית ברבעי הגמר של המונדיאלים כאשר מאז ועד היום הם הצליחו לנצח בו רק 3 פעמים לעומת 7 הפסדים.
ליליאן בא משום מקום קרואטיה הרשימה במונדיאל הבכורה שלה והגיעה לשיאה עם ניצחון מוחץ 3:0 על גרמניה ברבע גמר. לעומת זאת צרפת המארחת גמגמה משהו כשעברה את פרגוואי רק בשער זהב וניצחה את איטליה בפנדלים אחרי תיקו אפס משמים משהו. ליליאן תורם אומנם היה מגן מצוין אך מן הסתם לא ממש חזק ביכובשים. עד המשחק הזה הוא כבש 12 שערים ב - 8 שנים, מתוכם אפס עגול בנבחרת תאריך: 8.7.1998 איצטדיון: סטאד דה פראנס, סן דני מעמד: חצי גמר הרכבים: צרפת: פביאן בארטז, לורן בלאן, מרסיי דסאי, ליליאן תורם, ביקסנט ליזרזו, דידיה דשאם, כריסטיאן קרמבו(31' תיירי הנרי), עמנואל פטי, זינדין זידאן, יורי דג'ורקף(77' פרנק לבוף), סטפן גיברש(68' דוד טרזגה). מאמן: איימה ז'קה קרואטיה: דראזן לאדיץ', איגור שטימץ, דריו שימיץ', סלאבן ביליץ', מריו סטניץ'(89' רוברט פרוסינצ'קי), רוברט יאנרי, זבונימיר סולדו, אליושה אסנוביץ', זבונימיר בובאן(63' סילביו מאריץ'), גוראן ולאוביץ', דאבור שוקר. מאמן: מירוסלב בלאזביץ' אלו היו השערים היחידים של תורם בנבחרת והוא כבש רק עוד שער אחד אחר כך בקריירה שלו.
דראז'ן לאדיץ' שהיה השוער אז ב-1998 היום הוא עוזר המאמן (בנוסף לאיביצה אוליץ') של זלטקו דליץ', מריאן מרמיץ' שהיה השוער המחליף ב-1998 הוא מאמן השוערים של הנבחרת כיום.
