ארסנל 2017/18: ונגר פורש

לגבי גוואנדזי, הוא היה בסדר התקפית אבל רק חבל שהוא היה היום הקשר האחורי, ולצערי זה לא מספיק טוב. הוא שיחק בצוותא עם רמזי שאנחנו כבר יודעים שאין לו קשר למשחק ההגנה. הספיק לי מקשרים שיודעים לתרום למשחק ההתקפי, שיתחיל להוכיח את עצמו מבחינה הגנתית כי קשרים מהזן שיודע לתרום להתקפה היו מספיק.

לגבי אובא-לאקה: זה לא מושלם והשילוב עדיין בעייתי אבל כן ראיתי ניצוצות. אותם אני מחכה לשפוט שנראה את צ'אקה, טוריירה, אוזיל ומיקי על המגרש שיעזרו להם ופחות את הילדים שאומנם רוצים ומשתדלים אבל מתקשים לספק להם כדורים. לאקאזט הגיע אומנם ל-3 מצבים טובים, אני מאמין שעוד חודש זה נגמר ברשת.

 

אני עדיין חושב שארסנל הקבוצה החלשה ביותר מבין שש הגדולות. השינוי בעמדת המאמן היה חייב להגיע אבל מעבר לכך שלגבי אמארי יש סימני שאלה מסוימים - הסגל עצמו בעייתי וחלש והיה צריך להגיע קיץ של 'התפוצצות'. לא רואה במועדון את השאפתנות שיש בליברפול למשל, והמטרה הראשונית לחזור לליגת האלופות - נראית קשה. הצמד-חמד מקדימה - זה מתכון להרבה גולים, אין ספק, אובאמיינג קצת מאחורה יותר ובזכות המהירות לארסנל יהיה קל להתפרץ, לאקאקט אני מניח יהיה טוב יותר בעונה השנייה. אבל הפער בין חוליית ההתקפה ונניח גם מקטריאן(אל תצפו לראות את השחקן של דורטמונד), כשאני לא יודע כמה חשק לכדוןרגל יש לאוזיל - לבין שאר העמדות - הוא ענק.

 

האמירה על אוזיל היא יותר בדיחה, הנקודה היא שהוא לעולם לא יעמוד בציפיות. אני חושב שבגרמניה למשל הוא נתפס כשעיר לעזאזל אבל בתור אחד שמדובר בשחקן שהוא מחבב - בארסנל יש לו קטעים מעצבנים, נגדיר זאת כך.
הסגל הוזנח, אני חושב שמאז עזיבת פטריק ויירה אין באמת קשר אחורי ראוי וההגנה של ארסנל גם כן לא טובה שנים ארוכות, אבל תמיד היה חלק התקפי מהטופ שיסתיר חלק מהבעיות ונדבר על חוסר איזון. הפעם גם לגבי משחק ההתקפה כמלול יש לי תהיות ואני לא אוהב את שיטת שלושת הבלמים. התחרות קשה זה נכון אבל יש כאלה שבוחרות להתחרות ויש כאלה שמרימות ידיים וארסנל היא מהקטגוריה השנייה. לא אמרתי שיגנבו לסיטי את מחרז לדוגמא או שייאבקו על שחקנים, אבל שיצטרפו שחקנים טובים אחרים מקבוצות שמתחתן בשרשרת המזון. עצוב שהציפיות הן 'מאבק על מקום 4', אבל זה המצב. לא יודע עד כמה הדיווחים על לואיס אנריקה היו אמינים אבל וואלה המאמן רצה תקציב מפוצץ לרכש כי הוא ידע שבגדול אין מספיק עם מה לעבוד.

 

אני לא חושב שתמיד אפשר לעבוד עם אותו הטריק, צריך לחדש, ולא באמת משווה בין אלי טביב לדניאל לוי מבחינת חיפוש המציאות, אבל...הגישה של טוטנהאם כרגע היא בעיקר לשמר את מה שיש לדעתי, אני לא רואה שם דחיפה להצליח יותר, לזכות באמת בתואר או לתת פייט טוב יותר. ברור לי שהתחרות קשה, ומצד שני אם נשים את טוטנהאם בליגה הספרדית היא תסיים במקום גבוה יותר? אני לא חושב. ההרכב הראשון נהדר, הספסל קצת פחות.

ארסנל כמועדון גדול או כשאיפה לשוב להיות כזה - לא צריכה להביט ימינה או שמאלה אלא להיות תחרותית וזה משהו שהיה מאוד חסר שם. אפילו בעונה עם ה-8:2, רק התבוסה הזו כביכול האיצה את ונגר להחתים שלושה שחקנים. למה זה לא קרה עוד קודם? הסגל מושלם? ממש לא.

 

הסגל של ארסנל מוזנח כבר כמה שנים, התדרדרות רצינית, ובהנחה שאמרי לא יוכל להביא את ויירה-הנרי-פירס מודל 2018 ובזול - הפיתרון הוא לרכוש שחקנים. בטוח שיש צעירים אבל תמיד היו צעירים טובים וזה לא מספיק. בעיית מנהיגות הייתה בקבוצה הזו עוד בימיו האחרונים של ססק. אמארי היה מאמן בינוני עוד לפני קרקס ניימאר. הוא כלל לא זכה באליפות בעונה הראשונה שלו.

אסור שהמטרות יסתכמו ב-"יותר טוב משנה שעברה" וברור שבלי ונגר זה מוזר אבל העזיבה הייתה בדיליי של כמה שנים בניגוד ליונייטד ופרגוסון.

 

כנראה שלא הבנת למה התכוונתי. העין של ונגר בזמנו הייתה מאוד מיוחדת, הוא ידע לשים יד על שחקנים צעירים בדיוק בזמן הנכון או למשל 'לגלות' את הנרי ביובנטוס. בהנחה שאין לאמארי שפנים כאלה בשרוול וזה לא המצב - אין מה לעשות, ארסנל צריכה לבזבז כדי להביא שחקנים טובים וכמובן שיש שוק שחקנים אחר שרלוונטי לה - לא זה בו נמצאות צמד הקבוצות ממנצ'סטר למשל, וגם ליברפול. למה אברטון יכולה לשים כל-כך הרבה כסף על שחקן אחד וארסנל לא? אני דווקא חושב שללכת עם הצעירים זו סיסמה וצריך ת'אכלס. אני לא אומר ששום דבר לא נעשה אבל אל תצפו שהחליפו מאמן והנה כל שחקן טוב יותר ב-20-30% כי זה לא נכון. ואני גם חושב שהוא נקלע לבור לא פשוט, קיבל ירושה לא משהו ברמת הסגל. ברמה הפיננסית המצב מעולה ולכן תמוה מה שקורה.