1. קצת מבואס שזו לא קונטנדרית ברמת הגרין ביי/פיטסבורג שהייתה זוכה לבוסט עצום לסיכויי הזכייה בסופרבול כבר השנה. 2. מצד שני לא אסון כזה גדול כי הוא הגיע לקבוצה מגניבה בגרף עלייה שבחצי שנה האחרונה עושה את כל המהלכים הנכונים על הנייר ואם דברים יקליקו כמו שהם אמורים להקליק אמורה להיות קונטנדרית תוך שנה-שנתיים. אבל לא לשכוח שהכל עדיין תלוי בהתפתחות של מיץ'. אם הוא לא עושה קפיצת מדרגה העונה האימפקט של הצעד הזה יהיה קטן גם אם תהיה לשיקאגו הגנה כמו של דנבר 2016 (בעונה שאחרי הפרישה של פייטון). 3. ברכות לאוהדי שיקאגו המתערטלים והפחות מתערטלים. אחרי שנים ארוכות בגולאג הסיבירי תחת ג'ון פוקס מצפה לכם סוף סוף עונה מרתקת וסיבה להתעורר בבבוקר עם חיוך. עוד לפני המהלך של היום אבל במיוחד אחריו. 4. לאוהד אוקלנד החביב שמגיב פה - זמן טוב to jump ship. הקבוצה שלך היום הבהירה לך שהיא שמה עליך זין ולא סופרת אותך. ולא רק אותך ועשרות מיליונים כמוך אלא 52 שחקנים ועשרות אנשי צוות. זה צעד מרתיח בכל כך הרבה רמות שאין בכלל מה להרחיב את הדיון עליו או לחפש נקודות אור. יש מאחוריו אפס רציונל ו-100% אגו. קאליל מאק=יאניס אנטנטקומפו=מייק טראוט=ייבגני מאלקין. AKA עילוי homegrown עם אפס בעיות מחוץ למגרש, מוסר עבודה חולני ויכולת מנהיגות עילאית. אם שחקן כזה לא מקבל הארכת חוזה מהקבוצה שלו בגלל גחמות אישיות אז היא לא ראויה לאהדה אלא ללעג וקלס. simple as that. 5. הנקודה החשובה בכל הסיפור שלא ראיתי שהוזכרה פה עדיין וחבל - פחות פיצוצים לפיליפ-------->יותר ספריוול שמח>>>>>happy wife happy life.
לא בדיוק מסכים עם כל מה שאמרת בנקודה 4, אני מסכים לגמרי שההנהלה לא סופרת את האוהדים שלה כיום. אבל מדובר בפאן בייס נהדר שרק בשבילו שווה לאהוד את הארגון הזה שנקרא אוקלנד ריידרס(לפחות כרגע ).
חחחחחח פשוט לא ייאמן. איזו בדיחה עצובה. לא חושב שראיתי טרייד מגוחך כזה אי פעם ואני עוקב אחרי כל הענפים הגדולים בארה"ב כבר עשור. זאת פארסה ברמות של ליגת העל בישראל. 100 מיליון מובטחים ל-10 שנים אבל.
הייתי בטוח אני הולך לראות משהו כמו 2 ראשון, 2 שני, ובחירת סיבוב שלישי תמורת מאק וחמישית או משהו כזה שמדובר בקבוצה עם סיכוי טוב להגיע לפליאוף, בטח עם מאק. זה על גבול השוד. מפתיע אותכם שזה קורה חצי שעה אחרי שאלעד בוחר במקינון וספרוול במוריס? כי אותי בטוח לא.
העיקר לא גרין ביי. מעדיף לעוף כל שנה בוויילד קארד עם מקארת'י מאשר לזכות ב-3 סופרבולים רצופים עם הארבו. היצור הכי דוחה בענף.
קרנו ירדה בעיניי משמעותית בשנתיים האחרונות מבחינת אימון אבל מה כזה דוחה בו? איך מייק מקארתי או איזה ג'ון גרודן לצורך העניין לא יותר דוחים/דוחים באותה מידה? 95% ממאמני הפוטבול הבכירים נוטפים חשיבות עצמית וזחיחות בלתי נסבלת, מתנהגים באותה צורה מזוייפת על הקווים וחיים על קלישאות "Football Guy" לפני ואחרי משחקים בין אם המציאות משתפת פעולה ובין אם לא. רובם המוחלט יצורים דוחים. ההבדל היחיד הוא בין הדוחים המצליחים לבין הכושלים.
מייק מקארת'י סתם מאמן כושל שפעם-פעמיים בשנה מביך את עצמו באיזו מסיבת עיתונאים אקראית. ג'ון גרודן טמבל ובעל נטייה לדושבגיות. ג'ים הארבו הוא מלך מלכי הדושבגים הדוחים. לא בעל נטייה, לא נפילות אקראיות פעם-פעמיים בשנה, לא רק מול התקשורת או רק מול השחקנים שלו או רק מול שופטים - כל הזמן ולכל אורך הקריירה שלו. הוא אחת הדמויות הכי שנואות בענף, ובניגוד לטיפוסים שנואים אחרים כמו בליצ'ק וסייבן שזכו במיליון תארים וחלק גדול מהשנאה כלפיהם נובעת מהשנאה הטבעית שיש לאוהדי ספורט כלפי הסופר מוצלחים, להארבו יש דווקא מעט מאוד הצלחות שרשומות על שמו. השנאה כלפיו היא נטו כלפי הדמות. וזה ככה גם ב-NFL וגם בקולג'ים. FAN BASE אחר FAN BASE מתעבים אותו. אפילו ב"בית" שלו במישיגן יש מלא שלא סובלים אותו ולא רק בגלל הכשלונות המקצועיים. הוא מחזיק בבערך כל תכונה שלילית אפשרית שאפשר להצמיד למאמן. הוא חסר כבוד כלפי יריבים, הוא מלא מעצמו שאין דברים כאלה, הוא בכיין ברמות שמעטים מגיעים אליהן, יש לו שטיקים מביכים על הקווים - איך אפשר להשוות אותו לטיפוסים כמו מקארת'י שחוץ מאומלליזם מה כבר אפשר לומר עליהם? מסכים לגבי מה שאמרת על 95% מהמאמנים. אבל הארבו הוא לא כל זה. הוא כל התכונות האלו מוגברות פי אלף. השנאה כלפיו היא לא תוצר של תעמולה מעיקה של התקשורת או היותו שעיר לעזאזל של כשלונות או לא יודע מה. הוא ידוע לשמצה בתור הדושבג הלאומי של הענף גם במקצוענים וגם בקולג'ים וזה לא סתם.
תגדיר לי מעט הצלחות על שמו. הבן אדם ניצח ו-overachieved בכל מקום שהוא אימן בו. שינה והטמיע culture של פוטבול קשוח ופיזי שהחזיר למסלול מיידית Power houses תועים שדישדשו במשך שנים במעגל בינוניות אינסופי. אז זה לא נגמר בטבעת סופרבול אלא רק ב-אינקומפליט במהלך אחרון על הגוליין ו-B2B NFCCG (היחידים שעשו את זה חוץ ממנו הם בליצ'ק וקארול). וזה לא נגמר באליפות ארצית אלא "רק" ב-28-11 (עם QB's נכים שלא הוא גייס) בשלוש שנים אחרי 21-18 בשלוש קודם לכן. להגיד שחלק ניכר מהשנאה כלפיו לא קשורה לקבלות והצלחות זה פשוט לא נכון. אורבן מאייר הוא טיפוס פי מיליון יותר נאלח, דושבגי ו-fraud מהארבו או כל מאמן ראשי בענף כלשהו שרק הפרשה התורנית שהייתה איתו בחודש האחרון (שהיא ה-750 במספר, במקום טוב אחרי ביום התקף לב או הענקת מקלט לרוצחים סדרתיים ואנסים) לוקחת בהליכה כל תכונה "דוחה" שאפשר לייחס למאמן, שלא לומר לבן אנוש. במהלכה גילינו שהבן אדם מטייח אלימות פיזית כלפי נשים+קריפיות הזויה שכוללת תצלומי עירום בבית הלבן והזמנת צעצועי מין למתחם של הקבוצה, משקר על כך לתקשורת בלי בושה בקטע של "LOL לא יודע מאיפה אנשים באים עם ההמצאות האלה", נתפס על כך, מצייץ הודעת התנצלות אומללה ואז לאחר שזוכה לביקורת מהדהדת עליה מוסיף תיקון כדי שלא נחשוב חלילה שהוא איזה אפס או משהו. אז כן אני מניח שיש להארבו פרצוף שדורש אגרוף ושהוא מטריל על ומחוץ למגרש עם הנפות ידיים פומפוזיות אחרי שריקות או עם כל מיני הזיות סטייל תחרותיות חולנית שמובילה את ה-NCAA להעביר חוקים על שמו או העלאת תיאוריות קונספירציה על אכילת עוף. כל אחד ומה שהבטן הרגישה שלו יכולה לסבול אני מניח אבל בעולם שלי מדובר בהתעסקות בתפל. למי לעזאזל אכפת. לא זה מה שהופך מאמן לדוחה או דושבג על בעיניי. תן לי substance ומעשים בפועל. אותי הרבה יותר מטריל ודוחה מייק טומלין מנסה להפריע לשחקן באמצע החזרת טאצ'דאון או מקארתי נוזף בעיתונאים ששואלים אותו למה הקבוצה שלו מדשדשת כבר חודשים שיירדו לו מהגב כי הוא highly successful coach או ג'ון גרודן שמגיע לקבוצה חדשה אחרי עשור באולפני טלוויזיה וכדי להראות איזה שריף וגאון התקפי הוא שלא זקוק להשקעה בשחקן הגנה או כל מישהו שהוא לא QB אפילו לא טורח ליצור קשר עם השחקן הכי טוב בקבוצה ואז מטיס אותו בטרייד שערורייתי וחסר תקדים. אלה הטיפוסים הדוחים שגונבים דעת, יורקים למיליוני אוהדים בפנים ואפילו לא מתביישים או מנסים להסתיר את זה. ביום שאני אראה את ג'ים הארבו חוטא באחת התכונות האלה הוא ייכנס לפנקס השחור. בינתיים הוא אפילו לא קרוב לשם.
הוא מטרה גדולה עם רדיוס תפיסה רחב שזה קריטי ל-QB לא מדוייק כמו קינאם שבדרך כלל רק משגר מסירות לאיזור ומתפלל. בניגוד ל-DT הרכיכה הוא גם מסתמן כשחקן קשוח שמסוגל להתמודד עם מגע פיזי ו-press בליין אוף סקרימג' ולא הייתה לו בעיה של השמטות או תפיסות קונטסטד בקולג'. הוא יהיה העונה המטרה מס' 3 במשחק המסירה והרביעי בהיררכיה ההתקפית כשאם דברים ימשיכו לזרום חלק כמו שהם זרמו במחנה האימונים ובפרי סיזן יתפוס את מקומו כ-#1 בעונה הבאה כשאחד מ-DT או סאנדרס ייחתך (DT גם רסיבר פחות טוב וגם יחסוך יותר כסף ככה שאני מניח שאלוויי יחתוך את סאנדרס). אגב בהמשך לדיון שהיה לנו פה לפני שבועיים על אלוויי:
