לה סקוואדרה אזורה 2024-2026:: פלייאוף ליגת האומות מול גרמניה לפנינו

אגב נוסף, איטליה לא מנצחת 4 משחקים רשמיים ברציפות, משהו שקרה פעם אחרונה ב1983.

בין המשחק מול פולין עד המשחק היום היו הרבה דיבורים על האווירה הרעילה שיש סביב הנבחרת מצד העיתונות והאוהדים. לא יודע למה מאנצ'יני והשחקנים מצפים אחרי הופעות כמו היום.

 

בנאסי הוא לא בדיוק קשר אחורי קלאסי שדמיינתי, מדובר בחצי-כנף (מצאלה), אבל לא מצאלה קלאסי, מין קשר לא טיפוסי, אבל בהגנה אני לא זוכר ממנו משחקי הגנה מושלמים (אורי צפה במשחקים של פיורנטינה יותר ממני בעונה שעברה). בארלה נראה לי יותר מתאים לעמדה שדמיינתי, אבל הוא בטח לא דומה לגאטוזו, דה רוסי או פארולו, מדבר בבחור יחסית צנום שאחראי גם להתקפה וגם להגנה - מזכיר לי קצת את וראטי.

איטליה במקום ה-21 בדירוג פיפ"א, לא שאני מחזיק מהדירוג הזה, אבל זה שיא שלילי ואני מקווה שבהגרלת המוקדמות (2 בדצמבר הקרוב) לא נקבל את ספרד, צרפת או גרמניה ועוד איזו נבחרת קשוחה. מצד שני, מנצ'יני אמר שהשחקנים צריכים לצמוח ולהשתפר (העונה רק התחילה וחלק מהשחקנים בכלל לא בכושר), אני מתפלל שהעונה כמה שחקנים איטלקים יתנו את קפיצת המדרגה, אולי ברנרדסקי שמשחק בקבוצה שמכוונת לזכות בליגת האלופות, אולי בארלה יעבור לקבוצה גדולה.

 

מילא העיתונות, אני חושב שהעיתונות בסך הכל עושה את עבודתה (למרות שהיא צהובה מתמיד וחסרת סבלנות) אבל הגישה של הרבה אוהדים (לא רק פה אלא באיטליה) היא לשים זין על הנבחרת במשחקים האלו, להגיד איזה חרא שהפגרה פה ולהזכר שהיא קיימת במונדיאל או ביורו (ואז להתבאס שאין במי לתמוך, כמו שקרה בקיץ העצוב הזה). היה קשה לי לצפות באינטר שהיא זכתה בליגת האלופות אז כי בקושי היו איטלקים בהרכב, כשיובנטוס מצליחה להגיע לשלבים האחרונים אני לא שמח, בכל זאת מדובר ביובנטוס, אבל אני שמח ששחקנים איטלקים מרוויחים את הנסיון הבינלאומי החשוב הזה - זה משהו שחסר היום, כשאנחנו מדברים על שחקני נבחרת שמשחקים בניס, ספאל, סאסואולו או קליארי.

 

זה מתקשר לדיון עתיק אחר, והוא שהשחקן האיטלקי, פשוט לא מספיק טוב.
אני לא מצליח לחשוב על שחקני נבחרת איטליה מלבד בונוצ׳י וקייליני שהם בטופ או אפילו קרוב לזה בתפקיד שלהם.
איטליה נראית עצוב כמו איכות השחקן שהיא מייצרת.

 

לדעתי דווקא יש למאגר השחקנים האיטלקי פוטנציאל טוב מאוד.
הימור שלי שכבר השנה ידברו על רומאניולי כשחקן ברמה גבוהה. קלדארה מהבלמים הבכירים בעולם בשכבת הגיל שלו. אחד מאימובילה/בלוטי/אפילו קוטרונה לגמרי אמור למצוא את הזון שלו בנבחרת(העיקר שמישהו יקבל קרדיט רציף). וראטי אמנם לא איפה שחשבתי שהוא יהיה בשלב הזה אבל הוא רק בן 25 ושחקנים בגיל הזה יכולים פתאום להוציא מעצמם יותר כשהסביבה שלהם משתנה. כנ"ל אינסינייה, שכשהיה צעיר לא חשבתי שיהיה יותר ממה שהוא היום, אבל איכשהו נוצרה לי תחושה סביבו שהוא על סף עונת "פריצה" מאוחרת סטייל מרטנס שבה הוא יהפוך לשחקן סיסטמטי וגדול באמת. דונארומה או לא דונארומה, שוערים תמיד יהיו. וגולת הכותרת הוא קייזה שלדעתי יש לו פוטנציאל אמיתי להיות שחקן טופ עוד כמה שנים. ואני לא זוכר אף איטלקי שהעזתי להצהיר הצהרה שכזו עליו בשנים האחרונות, לפחות לא עם כל כך הרבה ביטחון.
ועוד כמות מכובדת של כישרונות צעירים/שחקנים סולידיים שלא ציינתי כי אני קצת פחות בונה עליהם.

בקיצור, יש לך אחלה בסיס. שאני אעתיק לך את ההרכב שהגיע לרבע גמר יורו לפני שנתיים, או לגמר מונדיאל לפני 6?

וגם לכל השחקנים האלה יש תשתית הרבה יותר בריאה להצלחה מאשר הכישרונות של לפני 5 שנים. הליגה ברמה גבוהה בכמה רמות ויש לך 4 קבוצות נעולות בשלב הבתים של הצ'מפיונס, 2 פקטורים מאוד חשובים להשתפרות של שחקנים. ואין לי נתונים בין שיתוף של איטלקים לפני כמה שנים ועכשיו, אבל לתחושתי היום איטלקים מקבלים יותר במה בליגה המקומית, לפחות בקרב הקבוצות הגדולות.

 

עושה רושם שכריסטאנטה שחקן הרבה פחות ורסטילי ממה שמונצ'י (ו- EDF?) חשבו.

 

צריך להשוות לממוצע בשאר המדינות, ולאיכות השחקנים. יש גם יותר איטלקים בחו"ל מאשר ב-2006, כלומר, מאגר שחקנים יכול להיות קטן יותר.
צריך לזכור ש-2006 הייתה השנה בה הגיע הדור המדובר לשיא הקריירה, ההשוואה צריכה להיות לסוף שנות ה-90.