לה סקוואדרה אזורה 2024-2026:: פלייאוף ליגת האומות מול גרמניה לפנינו

@uri

כתבתי "כמה שנים" בהשוואה ל2010 ואילך, ברור שלפני הקלאצ'יופולי היה יותר שימוש באיטלקים, ובכלל שימוש של שחקנים מקומיים בכל הליגות.
אבל 39% זה נתון מחריד, נראה לי שגם ביחס ללפני 5 שנים ובטוח ביחס לליגות אחרות.

 

כרגע לא מוצא את המקור שראיתי, אבל שיא שימוש באיטלקים באיזה שני עשורים, היה דווקא בכמה שנים שאחרי קלצ'יופולו.
עונה שעברה אולי היה שפל הסטורי.

המועדונים האיטלקים מבטן הטבלה ותחתית מעדיפים להיות בינוניים עם זרים מאשר לטפח איטלקים בניגוד לעבר.

 

ב-2012 היה לך את ה-BBC, היה לך בקישור את פירלו דה רוסי ומרקיזיו ומקדימה היה לך את בלוטלי במומנטום פסיכי(אני בספק אם יחזור אליו אי פעם) . זאת היתה יובה מחוזקת. ב-2016 היה לך מאמן גדול שהצליח לעשות יש מאין. היום אין לך לא שחקנים ולא מאמן.

 

מצטרף ל-Bianconeri: השחקן האיטלקי לא מספיק טוב. יש איזה מיתוס לפיו לאיטליה יש אחלה סגל, שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, ושהדור החדש יבוא ויטרוף את העולם. אני פשוט לא רואה את זה.
סבבה, יש אחלה מרכז הגנה. היום בונוצ'י (תחת ההנחה האופטימית שיחזור להיות השחקן שהכרנו לפני שעזב למילאן) וקייליני הם מהטובים בעולם. קלדארה, רומאניולי ורוגאני שאמורים להמשיך אותם גם נותנים סיבה לאופטימיות. בהתקפה יש את קייזה שהוא באמת כנראה אחד משחקני ההתקפה המוכשרים ביותר שהכדורגל האיטלקי גידל בעשור האחרון, ויכול אולי להגיע לרמות הכי גבוהות. כרגע הוא עוד רחוק משם.
אבל מעבר לזה?
חלוץ- אין. אימובילה ובלוטי מסריחים את הדשא בנבחרת כמעט בכל הזדמנות.
מגנים- אין.
קשרים- וראטי זה לא זה. שחקן טוב אבל הוא דורך במקום כבר 5 שנים. אי אפשר לסמוך עליו ומי יודע אם יצליח לבצע את קפיצת המדרגה. ג'ורג'יניו צריך עדיין להוכיח את עצמו בלי השיטה של סארי (שנבחרת איטליה תחת מנצ'יני בוודאי לא תשחק). בכל מקרה הוא צריך שחקנים ספציפיים לידו, ואין כאלה בסגל האיטלקי.

סבבה, ויש את ברנרדסקי ואינסינייה, עוד 2 שמסריחים את הדשא בנבחרת ובכל מקרה התקרה של שניהם לא מספיק גבוהה (מקווה שברנרדסקי יוכיח שאני טועה).

בשורה התחתונה- המון בינוניים, כמה שחקנים טובים ומעט מאוד שחקני טופ.
כמו שאמרו פה, ב2012 היו לך 11 טובים הרבה יותר. וב2016 היה לך את קונטה.
לא רואה איך איטליה יכולה להגיע כאחת מהפייבוריטיות לאחד מ-2 הטורנירים הקרובים.

 

*הייתי מנסה לאזרח את אלאן, אם כבר עסקינן בג'ורג'יניו ובשיטה של סארי. חסר engine באיטליה.
*וראטי נשאר יותר מדי זמן בפאריז. הכישרון שם, אבל (אולי) הוא צריך סביבה שונה לחלוטין כדי לעשות step up בקריירה שלו.
*אין הרבה שחקני אגף טובים מאינסינייה בעולם. הוא בסה"כ רמה אחת מתחת לטופ שבטופ (ניימאר, מבאפה, הזאר).
*כל החוליה האחורית טובה מאוד במכלול שלה.
*בשאר הנבחרות הטובות בעולם היום אין חלוצים דומיננטים מאימובילה ובלוטי. בגמר המונדיאל שיחקו גירוד ומנדזוקיץ'. לא WOW בדיוק.
*מסכים שאמרסון בבעיה רצינית עם שחקן כמו אלונסו מלפניו בהיררכיה. הוא חייב לשחק וזה כנראה כמעט לא יקרה בצ'לסי.

היה מעניין אותי לראות איך הרכב כזה נראה במגרש בשנתיים הקרובות:
4-3-3: דונארומה; פלורנצי, בונוצ'י, רומאניולי, אמרסון; ג'ורג'יניו, אלאן, וראטי; קייזה, איניסינייה, אימובילה.

יש אחלה כלים לשחק כדורגל טוב יותר. לא כל הזמן צריך לדבר על 2006.

 

עם כל הכבוד אתה לא יכול להשוות בין מנדז'וקיץ' לאימובילה. מריו זה שחקן שכבר 10 שנים מוכיח את עצמו ברמות הכי הגבוהות. אימובילה זה חלוץ שתפור למידות של לאציו, לא מעבר. לא תחושה אישית, זאת עובדה.

 

@אלעד
לגבי וראטי: בעקרון אני מסכים איתך. בפריז הוא כבר לא יעשה את קפיצת המדרגה. יש לו את זה ברגליים, אין לו את זה בראש- בשורה התחתונה כרגע הוא לא שחקן שאפשר לבנות סביבו נבחרת. לא חושב שיש לו מקום בהרכב כל עוד ג'ורג'יניו כשיר.
לגבי אינסינייה: פה אני כבר חולק עליך בגדול. שחקן טוב, ללא ספק- אבל שוב, לא שחקן שיכול להוביל את הנבחרת קדימה. שחקנים כמוהו וכמו וראטי יכולים להשתלב ולתרום את חלקם כשחקנים משלימים לצד שחקני טופ, אבל לא כשחקנים המרכזיים.
מעבר לכך ש-3 אלה שהזכרת הם כמה רמות מעל אינסינייה, הייתי לוקח לקבוצה שלי גם את מאנה, סלאח, סאנה, בייל, רובן, קוסטה ואלכסיס, הרבה לפני האיטלקי.

לגבי החלוצים בשאר הנבחרות הטובות בעולם: לוקאקו, קוסטה, קיין, פירמינו/ז'סוס, גריזמן... על מה אתה מדבר. אימובילה ובלוטי מאכזבים כמעט בכל הזדמנות במדי האזורי.

אוסיף ואבהיר: יש שחקנים איטלקים טובים, ובהחלט יש כלים לשחק הרבה יותר טוב. אבל זו נבחרת איטליה, לא נבחרת ישראל, וכשמדברים על "סגל איטלקי טוב", הכוונה צריכה להיות לסגל שעל הנייר הוא סגל של אחת מהפייבוריטיות לזכות בטורניר גדול. והסגל האיטלקי הנוכחי רחוק מאוד משם.

 

דרור,

-לפני 10 שנים מנדזוקיץ' שיחק בדינאמו זאגרב. זאת עובדה, לא תחושה אישית.
-מנדזוקיץ' היה במונדיאל דיי קטסטרופה, ולמרות זאת קרואטיה הגיעה לגמר. זאת עובדה, לא תחושה אישית.
-הקדנציה שלו ביובנטוס מוצלחת רק כי הפך להיות סופר רלבנטי עבור אלגרי כשחקן אגף ולא כחלוץ. זאת עובדה, לא תחושה אישית.

מבחינת כישרון אין הבדל גדול בינו לבין אימובילה ובלוטי. אדרבא, אני אפילו חושב שהשניים האחרונים מוכשרים יותר. עם זאת, יש בו ים של גרינטה.

דוגרי,

-לוקאקו, קוסטה וקיין - אף אחד כאן לא איזה סופרסטאר מובהק. כולם סוג של טרגט-מנס. מי פחות ומי יותר. אף אחד כאן לא גיים צ'יינג'ר בנבחרת.
-פירמינו/ישו - מסכים לגבי פירמינו, אבל הוא לא נראה כרגע רלבנטי אצל המאמן. ישו לא עולה בשום דבר על החלוצים האיטלקים מלבד מהירות.
-גריזמן לא משחק כחלוץ בנבחרת הצרפתית, אלא גירוד.
-מקבל את חלק מהשמות שציינת באלטרנטיבה עדיפה לאינסינייה. לא ארחיב מעבר.

המצב היום בעולם הנבחרות הוא כזה בעיניי: יש את צרפת. ויש את כל השאר. ושם איטליה לא כזו נחותה ביחס לאחרות.

*הבעיה בייצור שחקנים מעולים היא בעיה בפני עצמה. מה הסיבות לכך, אינני יודע.

 

מריו לא שחקן מוכשר במיוחד זה ברור, כל השמות שדוגרי הביא למעלה מוכשרים בהרבה, הוא מחפה על זה בדברים אחרים שמשאירים אותו בטופ האירופי-גרינטה, חכמת משחק, ומעל הכל-ואבוס, זה אשכרה שחקן שנולד למאני טיים. לאימובלה אין שום דבר מהתכונות האלה, לאציו זאת התקרה שלו, כל פעם שניסה לקפוץ מעל נכווה. מריו זה שחקן שכיכב בשניים ממועדוני הפאר של אירופה. אי אפשר באמת להשוות בין השניים.

 

אני מתנצל, אבל אני לא מבין מה הנקודה שלך. כל מה שאני צריך מאימובילה/בלוטי/אחר זה שיתנו את ה-3-4-5 גולים שלהם, לא מעבר. אפשר לחשוב מה סופרסטארים כמו אגוארו, לבנדובסקי וסוארז עשו במונדיאל האחרון. או שנתלהב מסטטיסטיקה מנופחת של קיין, לוקאקו ואחרים?

היסטורית, אפשר להגיד בשקט שמאז 2002 לא היה חלוץ שהיה גיים ציינג'ר באלופת עולם או אפילו פיינליסיטית במונדיאל. לרוב, בגלל שמדובר בנבחרות ואנחנו רואים משחק התקפה ירוד כי אין סינכרון וכולם מגיעים גמורים מהעונה הסדירה, כובד המשקל עובר למשחק הגנה ומרכז שדה דומיננטי.

 

לא למרות, בזכות. כבש את שער הניצחון שהעלה את קרואטיה לגמר. גם כבש בגמר עצמו. אתה רואה את אימובילה מבקיע במעמדים כאלה? הוא יטבע קודם בתוך השתן של עצמו.

 

@DUGRI

את העובדה שהם מסריחים את הדשא אנחנו יודעים, אבל מבחינת פרופיל - בכמה נבחרות בעולם אין להם מקום בבהרכב או במקרה הרע ברוטציה? אפשר לספור אותן על יד אחת וגם אז אחת מהאצבעות תייצג את אורוגוואי.
השאלה היא איך גורמים לכבוש גם בנבחרת. לי די ברור שאם המסביב יהיה ברמה גבוהה הם יתנו את שלהם, פשוט לא הייתה מסביבם נבחרת איכותית בשום שלב בשנתיים האחרונות.

אני איתך בדעה ששניהם עוד לא בטופ. אבל, הם גם לא כל כך רחוקים משם. שחקנים כמו מרטנס או אובמיאנג פתאום התפוצצו אחרי גיל 25.

ב2012 היה לך את החמישייה של יובה(בופון-ברצאלי-בונוצ'י-קייליני-פירלו) שהם באמת היחידים שיהיה קשה להיכנס לנעליים שלהם, אבל אתה לא יודע איפה יהיו רומאניולי, קלאדרה, דונארומה וכו' עוד 4-8 שנים כשהם יצברו ניסיון כמו שהיה לשחקנים האלו. שאר ההרכב שלך הורכב משחקנים כמו באלוטלי, קסאנו, מונטליבו, אבאטה. זה לא היה הרכב ברמה גבוהה במיוחד.

 

אורי,

במבחן העין הטענה הזו נשמעת הגיונית. מצד אחד יש קסם באיטליה כאשר זה מגיע ל"טקטיקה ותוצאה" וגרינטה אם תרשה לי להוסיף, אבל אני חושב שלכל דבר יש את הזמן שלו ובגיל צעיר יותר הגיוני לעבוד על דברים אחרים (טכניקה, שליטה, אחד על אחד).

חשוב אבל לציין שגם בצרפת, ספרד וגרמניה (שכל אחת מהן עכשיו נמצאת בתקופת מעבר למי שלא שם לב) אין הרבה סופרסטארים אם אנחנו שוב פעם מכניסים למשוואה את 2006. לפעמים האקסטרה מייל אצל שחקן לא קשור לשום סביבה או צורת פיתוח כמו אצל השחקן עצמו.

דרור,

אתה מדבר על אימובילה כאילו הוא איזה צו'קר סדרתי שדפק כל רגע גדול בקריירה שלו, כאילו בכלל היה לו איזה רגע גדול לדפוק בהתחשב במקומות בהם שיחק והצטיין. אני רואה חלוץ שדפק 70 שערים בשנתיים האחרונות. לא צריך יותר מזה. באמת שלא כשאני מסתכל על היריבות.

ואימובילה אפילו לא הנקודה בדיון כאן. מצידי תזרוק באותה מידה גם את בלוטי או קוטרונה.