ריאל מדריד 2018/19:: רעש לבן בפתח, גם אם זה עידן חדש...

רוביניו מספר על תקופתו בריאל מדריד

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/10/15365878258429.Xxx

רוביניו, זוכרים אותו? 'היורש של פלה' הגדירו אותו פעם בברזיל, ילד הפלא שהגיע מסאנטוס בקיץ 2005 בתמורה ל-30 מיליון יורו והיה התקווה הגדולה של ריאל מדריד באותו הזמן. הופעת הבכורה שלו הייתה מחשמלת כשעלה מהספסל נגד קאדיס והיה בלתי-ניתן לעצירה. הוא גם היה אחד השחקנים הכי טובים בקבוצה במשך שלוש השנים שלו בלבן, אבל קשה להגיד שעמד בציפיות. לא בריאל מדריד וגם לא במנצ'סטר סיטי, מילאן ועוד. הוא עזב עם שתי אליפויות(אך גם עם 'נאחס שמינית הגמר), 35 שערים ב-135 משחקים ותחושה שהפריצה האמיתית בדרך אחרי עונה טובה עם שוסטר, אך זה לא קרה. לא בריאל מדריד וגם לא במנצ'סטר סיטי אליה נמכר ברגע האחרון בחלון ההעברות בקיץ 2008 והיה אז השחקן שריאל מדריד מכרה בהכי הרבה כסף, וגם לא במילאן... "ריאל מכרה אותי לסיטי כשצ'לסי כבר מכרה חולצות עם השם שלי", מספר רוביניו, שהיה המתראיין הנוכחי של מגזין Four-Four-Two וענה לשאלות הגולשים. הוא מדבר על תקופתו בריאל מדריד.

למה עבר לסיטי ולא לצ'לסי?- "המטרה שלי הייתה לשחק בצ'לסי תחת הנהגתו של סקולארי שהבטיח שאני אהיה שחקן מרכזי ואעשה את ההבדל עבורו, אך זה נגמר רע במו"מ בין המועדונים ובריאל לא אהבו שצ'לסי מכרה חולצות שלי עוד לפני שהעסקה נחתמה במאה אחוז, אני משוכנע שזה מה שגרם לעסקה להיכשל. זה היה עניין של גאווה. ברור שרציתי לשחק בצ'לסי שהייתה קבוצה גדולה שמשתתפת בכל שנה בליגת האלופות וסיטי עדיין לא".

מתחרט על עזיבת ריאל מדריד? - "אני לא מתחרט שעזבתי את ריאל מדריד אבל צר לי שהפרק שלי שם נגמר ברע. אני תמיד אזכור את ריאל מדריד לטובה, זה המועדון שפתח עבורי את הדלת לכדורגל האירופי ואני לא צריך לספר עד כמה הקבוצה הזו גדולה. נאבקתי כמה שאפשר כדי שהזכרונות היפים שלי יישמרו גם כלפי הקהל, עשיתי הרבה דברים טובים עבור הקבוצה. זכיתי עם ריאל בשתי אליפויות ואני חושב ששיחקתי טוב כמעט בכל הזמן והשפעתי אבל הייתי צריך לעזוב".

הבחירה בריאל ולא בבארסה. "זה אולי נראה קשה, אבל זו בחירה קלה. ריאל מדריד הייתה הכי רצינית. היו הצעות מקבוצות אחרות אבל כשהבנתי שריאל מדריד רלוונטית אז כמובן שזה היה החלום שלי והשיא עבורי. הקבוצה הייתה מלאה בברזילאים וזה הקל עליי, בעיקר רונאלדו ורוברטו קרלוס וגם את המאמן לושמבורגו חיבבתי".

היחסים עם קאפלו. "הסתדרתי עם כל המאמנים לאורך הקריירה וכמובן שלכל מאמן דרישה אחרת. כשקאפלו הגיע, משום מה, אולי בגלל הגיל שלי - הוא שם אותי על הספסל. הוא היה המאמן וזו ההחלטה שלו, לא יכולתי להתווכח אלא רציתי רק להוכיח את עצמי. לא אהבתי לעלות מהספסל במחצית השנייה ורציתי תפקיד אחר אבל בסופו של דבר הסתדרנו".

בקהאם. "הוא היה תמיד נהנה עם הברזילאים, הספרדים היו מקנאים(צוחק) שהוא חלק מהקליקה שלנו. ביליתי איתו זמו רב, הוא אדם מאוד צנוע וחבר אמיתי, למרות כל הבאז סביבו הוא היה עם רגליים על הקרקע".

אז איך תזכרו אותו?

 

13 שנה מהבכורה של סרחיו ראמוס

מחזור שני בעונת 2005/06, ריאל מדריד נגד סלטה ויגו בסנטיאגו בברנבאו. אז החלה האגדה של סרחיו ראמוס, שחתם בקבוצה ברגע האחרון כשריאל שמה על השולחן של דל-נידו את סעיף השחרור של הבלם בן ה-19(כ-28 מיליון יורו), חצי שעה לסיום חלון ההעברות. 13 שנה להופעת הבכורה שלו. ריאל מדריד ציינה את המאורע בפוסט ברשתות החברתיות והעלתה עוד סרטון באתר הרישמי, ימים אחדים אחרי הסרטון לכבוד 'הקפטן שזכה ב-22 תארים(כולל במדי ספרד), וראמוס עצמו הגיב מייד בפוסט גם כן. "13 שנה, ומרגיש כאילו זה קרה אתמול. כמה זכרונות, ואנחנו ממשיכים לצבור עוד", כתב, על רקע התמונות הנכונות - זו מהופעת הבכורה נגד סלטה, הגול האל-מותי בדסימה וכן כל אחד משלושת גביעי אירופה האחרונים אותם הניף כקפטן.

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/41497308_1580958982005110_4286737795063480320_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=a6cee31b55b968c01d8f89b08ca44fda&oe=5C39F52A

סרחיו ראמוס היה שחקן הרכש הספרדי הראשון בעידן פלורנטינו פרס ויש היגידו שגם הבלם האמיתי הראשון(רמז: את וולטר סמואל, 'החומה' - אף אחד לא זוכר, ואת ג'ונתן וודגייט כולנו מעדיפים לשכוח, או שרק כקוריוז". בכתבה מיוחדת שעשינו לאחר הזכייה בצ'מפיונס ב-2017, בחרנו בראמוס כשחקן הרכש השני הכי גדול בעידן פלורנטינו פרס. יותר גדול מפיגו וזידאן ושני רק לכריסטיאנו רונאלדו.

בינתיים, כשראמוס פותח את העונה ה-14 שלו בריאל מדריד, בדיוק כמס' העונות של פרננדו היירו אותו 'ירש', עם 568 משחקים ברזומה, 76 שערים ולא פחות מ-19 תארים, זה הזמן לבדוק את השיאים שהוא עשוי לשבור השנה. 'הרשימה של ראמוס':

- ראמוס זקוק לעוד 33 משחקים בלבד כדי לחצות את רף 600 ההופעות בריאל מדריד ולהשתוות לפרננדו היירו ופאקו חנטו שמחזיקים יחד במקום החמישי ולהם 601 משחקים. בעוד עשרה משחקים ראמוס יחלוף על פני השביעי בטבלה, חוסה אנטוניו קמאצ'ו, לו 578 משחקים.

- כעת ראמוס הוא הפנדליסט החדש של הקבוצה, בערך. יש לו כבר 3 שערים בתחילת העונה כשבכל העונה שעברה כבש 5 בכל המסגרות. ראמוס, 'בלם עם נפש של חלוץ', חולם לשבור את שיאו מעונת 2016/17 המדהימה - אז כבש עשרה שערים!(השער השני נגד נאפולי באיטליה נלקח ממנו).

- השער הבא שיכבוש ראמוס יהיה ה-77 שלו בקבוצה, בדיוק כמו גוטי. ראמוס מדורג במקום ה-30 בטבלת כובשי השערים של ריאל מדריד. בסגל הנוכחי, הוא הכובש השלישי בטיבו - אחרי בנזמה ובייל.

- ראמוס מצפה לשני הקלאסיקוס העונה. יש לו 38 משחקים נגד ברצלונה, כשאשתקד הוא כבר עקף את המשולש ראול-היירו-איקר. הוא נמצא בשיוויון עם ליאו מסי, וייתכן שישבור את שיא ההופעות בקלאסיקוס עבור שחקן ריאל - מנולו סאנצ'יז עם 43. לחנטו משחק אחד פחות, ככה שראמוס שלישי.

- ומה עם ליגת האלופות? ראמוס חולם קודם כל על גביעי רביעי רצוף כקפטן! וחמישי בסה"כ - בדיוק כמו די-סטפאנו. לראמוס 114 הופעות במפעל, וכבר בסיום שלב הבתים, אם ישחק הכל - ישתווה לרוברטו קרלוס וזלאטן להם 120 משחקים בליגת האלופות.

- ראמוס הוא השחקן הפעיל עם מס' ההופעות השני הכי גבוה בליגה - יש לו 433 משחקים לעומת 480 של חואקין. בטבלה הכוללת ראמוס מדורג במקום ה-36. הוא קרוב לעבור את פאקו חנטו ובהמשך את אינייסטה ואם ישחק 30 משחקים יגיע עד לטופ 20.

- רק שני שחקנים זכו ביותר תארים עם ריאל מדריד חוץ מראמוס, שמדורג בצוותא עם קמאצ'ו במקום השלישי עם 19 תארים. מנואלו סאנצ'יז קטף 21 תארים ופאקו חנטו זכה ב-22 תארים. ראמוס יכול כבר השנה להגיע אליהם, ונאמר אמן...

 

עשר תקוות לשנה החדשה \ דור רומנו

בכל שנה יש לי את ההרגל המגונה להעלות תמונה שלי במדי ריאל מדריד ועם גביע אירופה ולכתוב בספרדית בינונית - 'שנה חדשה, אבל אותה המטרה - לזכות שוב בליגת האלופות'. ברור שלריאל מדריד יש קשר מיוחד למפעל הזה ואנחנו, המדרידיסטאס, רוצים לזכות בכל התארים בכל שנה, אך הפעם אגמל מכך, בלי שום קשר לעובדה שריאל פותחת את עידן פוסט זידאן וכריסטיאנו עם הרבה סימני שאלה. בלי אף מילה על ליגת האלופות - עשר תקוות לשנה החדשה:

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/10/15365697066069.Xxx

1) לשחק כדורגל יותר יפה ומהנה - אוהדים רבים ששוחחתי איתם משוכנעים שהשנה ריאל מדריד תשחק כדורגל קצת יותר טוב ויפה אך לא תצליח לזכות בכל התארים. כמובן שהעסק הזה לא מתאים לי אבל בשנה שעברה לא ממש נהנינו מכדורגל. כל הארטילרייה בוזבזה בחודש אוגוסט, ומאז - חופשה. עם כל הכבוד לסיבוב השני הבאמת משופר(32 שערי ליגה ב-18 המשחקים הראשונים, לעומת 92 ב-20 הנותרים), או למשחקים בצ'מפיונס - בכל-זאת, זה משהו אחר, וכמובן שהיו משחקים של כיף שהוכרעו במחצית אחת כמו סוסיאדד או סביליה - אבל זה לא מספיק. יש היגידו שגם בעונת הדאבל הגדולה שלנו ב-2016/17, רוב הכיף היה דווקא עם 'ההרכב השני'. משחקים רבים בלי מצבים, בלי קסם, בלי שערים.

2) לנצח את אתלטיקו מדריד - זכייה מס' 14 בצ'מפיונס, רביעית ברציפות, שוב על הפרצוף של אתלטיקו ועוד בוונדה מטרופוליטאנו מגרשה הביתי שייערך את גמר 2019? זה נשמע טוב מדי! אז זה לא יקרה. אני מדבר כמובן על הליגה. אני ידוע בהיסטריון של ריאל מדריד, איש של סטט' ומספרים. כבר חמש עונות שריאל לא מנצח את אתלטיקו בברנבאו, ותמיד משהו חסר. ראו ערך המשחק המסתכל בעונה שעברה(1:1). אני אפילו מתביש 'לשלוף את הארכיון' וחושש שזה הרצף הכי שחור שלנו נגדם בהיסטוריה. וכן, לפני כל דרבי אני אמשיך לראות בלופים את הגולים של ראמוס בדסימה וגם את זה של רונאלדו מול אתלטיקו בדצמבר 2003 - זה של הכמה שניות. [העיקר שבצ'מפיונס נגדם - הכל הולך].

3) לנצח את ברצלונה - את ההגדרה שלי לקלאסיקו אתם בטח זוכרים. הדרך לאליפות כן עוברת בברצלונה. וגם ב-2016/17 כשזכינו באליפות אך מבלי לנצח את היריבה הכי גדולה וחזקה שלנו - היה משהו חסר. אני עדיין מרגיש מדי פעם את הפצע בלב אחרי הקלאסיקו אשתקד בברנבאו בו נכחתי. בעניין של בארסה זה מעניין - ריאל תמיד נראית טוב יותר בקלאסיקוס החוץ, שם היא כביכול הקבוצה הפאסיבית והמגיבה, זו שמשחקת באחריות, ולא משתוללת כמו בברנבאו.

4) הברנבאו כמבצר - עוד אחת מהנקודות עליהן לופטגי חייב לסמן V. בשנה שעברה ריאל חילקה מתנות יותר במגרשה הביתי והייתה מכניסת אורחים נהדרת יותר מבכל עונה אחרת. תיקו נגד ולנסיה זה עוד מקובל, אבל במשחק הבית הבא לבאנטה גם כן חזרה עם משהו מהמקדש - 1:1, שלא נדבר על בטיס שמצאה זמן לעשות היסטוריה. הרקורד שלנו בברנבאו היה 12-4-3, רק 40 נק' ליגה, הרגשה של חזרה לימים חשוכים של שמינית גמר הצ'מפיונס ועוד ועוד. זה היה הרקורד הגרוע ביותר מאז עונת הקאפלו שאיכשהו הסתיימה באליפות. ואתם זוכרים איך הודחה ריאל מהגביע אשתקד, נכון? אצלה בבית נגד לגאנס. ריאל תמיד צריכה לתקוף בחמת זעם בברנבאו ולחפש שער מהיר שיקל עליה את המלאכה.

5) שינויים בסיסיים במשחק - ריאל מדריד היא בדרך-כלל קבוצה עצלה, אלא אם כן יוצאים לחצי גמר הצ'מפיונס נגד באיירן או משחקים בטורינו נגד יובה. ריאל צריכה להשתפר בהרבה אספקטים - לחץ קבוצתי אמיתי אחרי איבוד כדור וגם אחריות הגנתית. אני תמיד תוהה איך זה ייתכן שיש לנו שלושה שחקני וורלד-קלאס בהגנה: קרבחאל-ראמוס-ואראן, הקבוצה משחקת לא אחת עם רביעיית קשרים וגם השוערים בסדר - ובכל עונה סופגים 40 שערים. אולי העונה הגיע הזמן לא לחלק מתנות. גם 2:0 פושר כמו נגד חטאפה זה בסדר.

הנשק הכי גדול של ריאל מדריד הוא משחק ההתקפה הנפלא של המגנים. קרבחאל מס' 1 בעולם לדעתי ומרסלו הוא בלתי-צפוי, אבל ריאל מדריד לרוב ללא תוכנית מגירה והפעם יש פחות שחקן אחד ענק ברחבה להגביה אליו כדורים.

6) בריאות לבייל - אין ספק מי הכוכב הראשי בהצגה של ריאל מדריד, וכמה שגארת' בייל חיכה לזה. מצד שני, התחושה היא שמאז עונת הדסימה ועד השואו בסיום העונה שעברה שהגיע לשיאו עם המספרת בגמר - בייל לא נתן כמעט כלום. לגבי הכדורגל שלו לעולם לא היו ספקות, אלא בעיקר לגבי שני דברים: ראשית - המנטאליות, ושנית - גרוע מכך: הגיליון הרפואי. בייל רשם 92 הופעות בריאל מדריד בשתי העונות הראשונות - 44 בעונה הראשונה ו-48 בעונה השנייה - שיא קריירה. ומאז הוא רשם עוד 101 משחקים בלבד - כולל העונה. ריאל מדריד חייבת את בייל בריא ברצף הזה, והפציעה האחרונה שלו הייתה בנובמבר, טפו-טפו-טפו. לופטגי חייב להיערך נכון ובכל הזדמנות שיש - לתת לו לנוח.

7) הפריצה של אסנסיו - אף כוכב לא הגיע להחליף את כריסטיאנו רונאלדו. יש לכך מס' סיבות: ראשית, ניימאר ואמבפה לא היו ריאליים. שנית, האזרד כנראה היה יקר. אבל מעבר לכך, סיבה מס' 3: בקבוצה מאמינים במרקו אסנסיו. בשנתיים שלו בקבוצה הוא כבש בהרבה משחקים גדולים והוכיח חוש לשערים אבל מצד שני נעלם לדקות רבות מדי ולא היה יציב. העונה עדיין אין לו שער אבל הוא סוחט פנדלים ומבשל שערים. הוא שחקן עם דאבל-פיגרס בפוטנצייה, ערמומי ברחבה ודומה יותר לשחקן התקפה מאשר קשר. ריאל מדריד זקוקה לפריצה האמיתית של מרקו אסנסיו שהוא שחקן הרכב מובהק עד עכשיו לראשונה בקריירה שלו. לופטגי עד עכשיו תמיד ויתר על אחד מקשרי האמצע 'לטובתו'.

8) הריגוש עם ראמוס ומרסלו - החבר'ה האלה הם היחידים שמשחקים בקבוצה למעלה מעשור. אין כמו הגולים המרגשים של סרחיו ראמוס בדקה ה-90 ששייכת אך ורק לו, ואין כמו רוח השטות של מרסלו בהתקפה והשואו שהוא נותן - עצירות הכדור, העקבים, ההצטרפות, השמחה. שניהם מפנטזים על עוד תמונה בסיבלס בסיום העונה עם הדגל של ריאל מדריד. אפשר להוסיף לכך גם את קרבחאל ונאצ'ו המדרידיסטאס שמרגשים אף הם, ואפילו ויניסיוס ומריאנו.

9) השלם גדול מסך חלקיו - לדעתי, משהו שלא היה בריאל מדריד מאז עונת הקאפלו. כשהצעירים פרצו בצורה מושלמת - ראמוס גילה בגרות יוצאת דופן, היגואין הוסיף תנופה בחצי השני של העונה, והוותיקים תמיד היו שם - ראול, רוד, איקר ובקהאם ואפילו רוברטו קרלוס בגול מול רקראטיבו. אפשר לומר שגם בעונה העוקבת, זו עם שוסטר - ריאל מדריד הרבה פחות מוכשרת מהיריבה שלה - הצליחה לגבור על ברצלונה ולזכות באליפות שנייה ברציפות. ציינו כאן את בייל ואסנסיו אבל כמובן שזה לא מספיק. גם לא כדי לכסות על ה-50 שערים שכריסטיאנו לקח איתו ליובה(הראש תזוז, אל חשש).

כדי שהעונה הזו תהיה טובה באמת - הרבה חלקים צריכים להתחבר בפאזל, הרבה שחקנים צריכים לקחת על עצמם יותר, הקבוצה מעל הכל קודם כל, אבל גם כיחידים: איסקו מקבל צ'אנס ובינתיים לא מספק את הסחורה, הוא צריך לראות את הקלטת עם הגולים הקריטיים נגד גיחון והיכולת שהביאה אותו להרכב גם בבית של בייל, על אדמת קארדיף| מריאנו הגיע כמחליף לקארים ונזדקק ל-10-15 שערים, כמו מוראטה שהיה שחקן חשוב מאוד| אולי עונת הפריצה של דני סבאיוס שעתיד לשחק יותר אחרי שקובא עזב| מודריץ' מועמד לכל פרס אישי בעיקר בזכות מונדיאל נפלא אבל אשתקד לא היה מספיק טוב, גם לא קאסמירו| ואפילו קארים, נו, שכולנו סקפטיים לגבי היכולת שלו

10) והכי חשוב זה בסוף: לזכות באליפות - על הנייר זו משימה קשה מאוד, אבל הליגה השנה היא בעדיפות ראשונה. זידאן הגדיר את הזכייה באליפות אז כתואר החשוב בקריירה שלו משום שזו ריצת מרתון. כמובן שכמו שכל הדרכים מובילות לרומא - כל מה שציינו עד עכשיו יוביל לדרך הנכונה. ריאל, עושה רושם, גם אם זה מוקדם - קצת נמרצת יותר, קצת פחות שאננה ולא מגיעה בתחושה שמובילים 1:0 במנהרה. אולי בגלל עזיבת כריסטיאנו, אולי בגלל המאמן החדש, אולי משום שהקבוצה היא קצת צעירה יותר. לופטגי צריך לבצע שינויים, להטריף את השחקנים ולאמץ את גישת ה-'פארטידו אה-פארטידו' של צ'ולו. הסגל קצר אבל אם יקרה נס ולא יהיו פציעות - אולי אפשר יהיה לעשות משהו. כמובן שצריך להישען על ערכי המדרידיסימו כמו הרמונטדות, לשחק עד הדקה ה-90 ועוד ועוד.

לריאל מדריד יש בעיה עם הליגה כבר שנים רבות, מאז 1990, האליפות האחרונה והחמישית ברציפות של הקינטה דל-בויטרה - היא זכתה בתואר רק 8 פעמים. בחלק מהזמן לא היו קבוצות ראויות, נניח הגלאקטיקוס המזדקנים, אבל פאשלות ומעידות לא חסר, וגם מול בארסה של מסי שבחלק מהזמן הייתה 'בארסה הטובה בהיסטוריה' - המאזן והרקורד די עלובים. אנצ'לוטי לעניות דעתי 'הפסיד' שתי אליפויות בשנתיים שלו על הקווים ולכן לא המשיך. את זה גם כריסטיאנו לא הצליח לשנות וזה עקב האכילס של תקופתו המדהימה בקבוצה, כמובן לא באשמתו...אולי לופטגי צריך להשמיע להם את ההמנון לפני משחקי הליגה גם...

 

השואו של הגלאקטיקוס - 15 שנה לויאדוליד

זה היה בסה"כ משחק ליגה נגד ויאדוליד, במחזור השלישי, בעונה חשוכה שאותה נעדיף לשכוח. ועדיין: כמה פעמים הקבוצה שלך באמת משחקת כמו בפלייסטיישן וכל גול בצבע? על השלושער של ראול, הוולה של זידאן וערב של דיסנילנד בברנבאו - ה-7:2 על ויאדוליד בברנבאו

http://realmadrid.co.il/Images/topicPH-Valladolid2003-0412092018.Xxx

זה לא היה קלאסיקו,אפילו לא הייתה ולנסיה, וזה בטח לא היה משחק אליפות, בסה"כ מחזור שלישי בספרד בעונת 2003/04. העונה המחורבנת ההיא נדחקה עמוק בארכיון כשהחיוכים מהצגתו של בקהאם לתקשורת ביולי וקבוצה שמוליכה את הטבלה ובמרץ יכולה לזכות בטרבל היסטורי למרות המגרעות - מתחלפות במטפחות הלבנות של הברנבאו עם סיום עונה עלוב. ועדיין, ה-7:2 נגד ויאדוליד באותה עונה היה אחד המשחקים הגדולים ביותר של הגלאקטיקוס. זה היה משחק שאתה רואה בתור ילד בן עשר והלב שלך פועם. כל שם בהרכב מעביר בך צמרמורת, והפעם לא רק כקלישאה - כל גול בצבע. משחק שאתה לא יכול לשכוח. כדורגל כמו בפלייסטיישן

http://realmadrid.co.il/images/valladolid03-04-1.Xxx

אירועי הפרק הקודם. ריאל מדריד זכתה באליפות במחזור הסיום ב-2002/03 עם 3:1 בברנבאו על בילבאו כשרונאלדו כובש צמד וזוכה באליפות ראשונה בקריירה. החיוכים התחלפו די מהר בסימני שאלה כשריאל נפרדה למחרת המשחק מהמאמן דל-בוסקה וכן מהקפטן פרננדו היירו שנבעט אחרי 14 שנה. הקבוצה הרגישה כנראה שהיא צריכה ריענון אך הבעיה הייתה שמי שקיבל את הג'וב הנחשק מכולם היה קרלוס קיירוש, אמנם יד ימינו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, אך חסר ניסיון כמאמן ראשי. מהלך גרוע אף יותר היה הויתור על מקאללה לצ'לסי, עם כל הכבוד לצירופו של קינג-דיוויד.

קיירוש לא שינה דבר. זו הייתה עדיין המכונה של דל-בוסקה שעובדת על אוטומט. עם אינסוף כישרון בהתקפה ו-אין הגנה, יותר מאיי-פעם. ריאל זכתה בסופר-קופה הספרדי אחרי 3:0 על מאיורקה בגומלין ופתחה את הליגה עם ניצחון ביתי על בטיס 2:1 כשבקהאם כובש שער בכורה, ובהמשך יצאה בשן ועין מהמדריגל עם גול בפוקס של אנטוניו נונייז, אחד הצעירים. בחצי העונה הראשון הכל עבד חלק: רונאלדו הבקיע בכל משחק וגם ראול היה בסדר, ריאל הייתה סופגת שניים(רק שניים, כי איקר היה קדוש) אבל מחזירה שלושה, והיה קשה להמר נגדה. אבל עזבו, נו, על סיום העונה המגעיל הזה אין חשק לדבר.

החימום. עד הדקה ה-20 הרשת לא זזה כי ביזארי האורח עבד קשה והיה גדול. הסכנות הגיעו מכל מקום - מימין - פיגו, משמאל - זידאן ורוברטו קרלוס, מהאמצע - בקהאם, מחוץ לרחבה - ראול ורונאלדו. ואז הגיע השער הראשון, אבל הוא בקושי סחט מחיאות כאפיים מהברנבאו. רונאלדו כידרר יפה ובעט כדור שפגע בבלם חוליו סזאר וחדר לרשת, 1:0 לריאל מדריד. עזבו אתכם, אנחנו לא צריכים טובות. ויאדוליד כמעט השוותה עם שתי הזדמנויות, אבל אז הגיע השער השני.

שלושעראול. כצפוי, מי שירש את סרט הקפטן שלנו היה ראול, שבעונה שהסתיימה רשם משחקי על נגד מנצ'סטר יונייטד ומילאן ועוד, אבל גם את הערב נגד ויאדוליד הוא ייקח לכל החיים. ב-1998/99 בה זכה בתואר הפיצ'יצ'י לראשונה בקריירה הוא כבש שלושער נגד ויאדוליד בליגה, והפעם הוא עשה זאת שוב, נגד אותה היריבה. אבל הפעם זה לא היה סתם שלושער, רחוק מזה. שלושער שהבליט את כל היכולת הטהורה שלו ראול מעבר לביטחון - הטאץ', החמקמקות, הקסם, לפני שאבד.

בדקה ה-31 פיגו התנהל בצד ימין והרים לרחבה, וראול שלף את אחד הקסמים ופשוט כבש מהאוויר עם העקב לרשת, גולאסו! שתי דקות עברו, הפעם רוברטו קרלוס שולח כדור ממחצית המגרש. ראול עצר בחזה ושלח נגיעה קלה מלאת חן ומעל ידיו של ביזארי האומלל וזה כבר צמד לראוליטו ו-3:0. אנחנו קופצים לדקה ה-75. סאלגדו בעט כדור חזק, השוער הדף וראול הקפיץ מעליו בזכות העקב וגילגל לרשת בעדינות ובאדישות. זה היה שער הליגה מס' 158 של ראוליטו, בדיוק כמו האגדה פרנץ פושקאש. הערב בו נראה החלוץ הטוב בעולם. מאז אותו ערב, בערך, לאט-לאט - כוכבו של ראול דעך. "כל אירופה משקשקת מראול", כתבו בתקשורת.

http://realmadrid.co.il/images/valladolid03-04-3.Xxx

דיסנילנד. במצב של 3:0 הברנבאו ידע שהניצחון כבר בכיס אבל כולם תהו איזה מהלך קסום יגיע עכשיו? בדקה ה-53 הגיע וולה אדיר של זידאן ששני רק להוא נגד לברקוזן בגמר ב-2002. בקהאם שלח כדור ארוך ממחצית המגרש שלו וזידאן בעט מהאוויר לרשת עם כל הלב, ג-ו-ל-א-ס-ו. פיגו כמובן כבש את שלו בפנדל, ריאל ספגה פעמיים ורונאלדו, שבאותה עונה היה כמעט מיסטר שער למשחק, כבש שער חביב משלו, כלומר שער גדול בהטעייה ובעיטה לפינה הרחוקה, אבל בערב כזה רונאלדו והשער שלו היו ממש בצל.

"זה היה בסה"כ משחק כדורגל אבל הוא יכול לשמש בשקט כתמונת השער של מגזין 'הולה', נכתב ב-AS, והמלך שישב ביציע נהנה מכל רגע. ריאל הייתה במצב-רוח טוב במיוחד לפני משחק פתיחת העונה בצ'מפיונס - נגד מארסיי. קמביאסו הארגנטינאי היה מושעה מאותו משחק ובתקשורת כבר פינטזו על הרכב גלאקטיקו שכולל לא רק את פיגו-בקהאם-זידאן-ראול-רונאלדו אלא גם את גוטי - "זה יהיה משהו שלא נראה מעולם בהיסטוריה של ריאל מדריד - דיסינלד".

http://realmadrid.co.il/images/valladolid03-04-4.Xxx

ההרכבים:

ריאל מדריד(4-4-2): איקר קסיאס| סאלגדו, ראול בראבו, פאבון, רוברטו קרלוס| פיגו(נונייז, 69'), קמביאסו(בורחה, 75'), בקהאם, זידאן(גוטי, 63')| ראול(C) ורונאלדו

ויאדוליד (4-5-1): ביזארי| מרקוס, חוליו סזאר, קמינרו, טורס גומס| חסוס, ריצ'טי, ג'ונתן(לוסאדה, 35), סוסה('צמה, 42), זאפאטה(אוסקר, 55) פרננדו סאלאס|

 

ראיונות עם אודריוסולה ואסנסיו

אודריוסולה שלא זומן לסגל נבחרת ספרד - עשה דברים אחרים בפגרה כמו להחלים מפציעה וגם השתתף בייצוג מותג הבגדים 'אל-גאנסו' ודיבר על העונה שבפתח. הוא מחמיא למרקו אסנסיו ולא יכול לחכות כבר להופעת הבכורה בריאל מדריד. הנה הדברים::

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/12/15367625887111.Xxx

"בוקר טוב לכולם, תודה לאלה שבחרו בלי להשתתף בייצוג המותג, בגיל 15 הגעתי לברנבאו ולבשתי את הנעליים שלכם, של אל-גאנסו. החברה הזו ממש כמו משפחה בשבילי וכיף לעבוד איתכם. יש לנו ערכים משותפים, אני גאה בשיתוף הפעולה. ואז הגיע גם הת'אכלס, הדיבור על כדורגל::

התחלה קשה? - "אני במצב מושלם כרגע, אני יודע שריאל מדריד היא המועדון הגדול בעולם והתחרות גבוהה מאוד, אני בכושר אופטימלי, ניצלתי את פגרת הנבחרות כדי להוריד חלודה, לצבור כושר גופני ולהשלים את הפער מהחברים שלי. אני מוכן ורוצה לשחק".

הפייבוריט לתואר 'The Best'. "בשבילי לוקה מודריץ' הוא השחקן שמגיע לו לזכות בפרס, הוא זכה בליגת האלופות, לקח את קרואטיה לגמר המונדיאל ויש לו דרך משחק מיוחדת". על כך שבייל לא נכלל בנבחרת השנה של פיפה - "זה מאוד הפתיע אותי, הוא עשה דברים גדולים, אני רואה אותו מככב בכל אימון, הוא שחקן גדול וספורטאי נפלא".

המונדיאל. "אף-פעם לא אהבתי לחפש אשמים(נשאל האם רובילאס, נשיא ההתאחדות הוא האשם), הייתה לנו קבוצה טובה מאוד עם לופטגי אבל קרה מה שקרה. אתמול ספרד הראתה את הכוח האמיתי שלה עם משחק ענק והיה כיף לראות אותו. אני מאוד מקווה להיות חלק מהנבחרת ואעבוד קשה כדי להרשים את לואיס אנריקה ולחזור לסגל".

שישה מדרידיסטאס בנבחרת ספרד. "זה מראה את הכוח הגדול של ריאל מדריד בשנים האחרונות, זו גאווה גדולה לקבוצה אבל בנבחרת זה לא חשוב מאיפה כל שחקן מגיע. אני מקווה שריאל מדריד תשלח אפילו יותר נציגים בפעם הבאה".

בכורה דווקא בסאן-ממס. "זו יכולה להיות בכורה מאוד מיוחדת ותובענית עבורי, ברור שיש לי קשר לריאל סוסיאדד והסאן-ממס הוא מגרש שהיה קשה עבורה וידעתי משחקי דרבים. מצד שני כבר יצא לי לשחק בכל המגרשים הגדולים, אני עובד קשה מאוד כדי להיות בשיא הכושר. אני זמין, אם לופטגי רוצה אותי"(מחייך).


מרקו אסנסיו. "הוא לא מחדש לנו, כולם מכירים איזה שחקן גדול הוא, ראיתי אותו ונדהמתי כבר בנבחרת הצעירהU21. הוא יהיה אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של ספרד, אני משוכנע בכך, יש לו הכל. הוא מגיע לעונה הזו בציפייה עצומה".

ההרגשה במדריד. "אנחנו כולם משפחה אחת גדולה, קיבלו אותי יפה מאוד, מההנהלה, הצוות, האוהדים וכמובן הקפטנים והשחקנים, יש חדר הלבשה בריא מאוד. אני עם מוטיבצייה ודחף גדול להתחיל לשחק בקבוצה, כי הרי בשביל זה הגעתי". המגן נשאל האם שוחח עם לופטגי ואמר - "לא, אין צורך בכך. הוא רואה אותי באימונים ויודע שאני רוצה להתחיל לשחק ומצפה לבכורה שלי, זו תהיה הגשמת חלום". מה הוא יכול לתת לריאל מדריד? - "קודם כל, מכל הכל - עבודה קשה, הקרבה, ואת הלב. לגבי כר הדשא - נראה איך זה יקרה".

הראיון של אסנסיו:

הקשר הספרדי התראיין למגזין Panenka ומדבר על העבר, ההווה והעתיד. תזמון מצוין אחרי ההצגה הגדולה במדי הנבחרת - שער ושלושה בישולים.

"עם כריסטיאנו רונאלדו או בלעדיו - אני מגיע לעונה הזו עם התלהבות עצומה כדי לזכות בתואר ולנסות להיות כמה שיותר חשוב. התחלתי את העונה טוב גם אם לא כבשתי עדיין במדי ריאל מדריד".

שינוי מספר. "אני לא רוצה לסיים את הקריירה עם מס' 20, כמובן שארצה להשתדרג, נראה מה קורה עם זה". בינתיים נראה שמריאנו הקדים אותו עם מס' 7, ומס' 10 שלנו הוא לוקה כמובן.

השפעתו של זידאן. "הוא תמיד אמר לי לא לשים לב לדברים מבחוץ ושהכל בראש שלנו. תמיד יש הרבה דיבורים ובמיוחד בריאל מדריד. אני מתמקד אך ורק בכדורגל ולהיות טוב עם המשפחה שלי. זו העצה הכי גדולה שהוא נתן לי".

ליגת האלופות בברנבאו. "אין משחקים קסומים יותר מאלה. רבעי הגמר וחצאי הגמר, המשחקים אצלינו בבית ואז הגמר. אנחנו יודעים שבברנבאו יש לנו רק אפשרות אחת - לעבור. כשהקהל מריע לך בסיום הגמר זה כל-כך מתוק, זה מדהים, כמה אפשר לשמח אותם".

ההתחלה במאיורקה. "למרות שהיו לי הצעות טובות, רציתי להישאר במאיורקה ולהמשיך בצמיחה שלי ככדורגלן. הצלחתי לפלס את הדרך ולהגיע לקבוצה הראשונה".

העונה באספניול. "שיחקתי הרבה מאוד בליגה הבכירה וזו שנה ששיפרה אותי, התבגרתי כאדם והתפחתי כשחקן, למדתי להתמודד עם לחץ".

 

מריאנו - "הרבה אמרו לי לא לקחת את מס' 7. היה לי אומץ לבקש".

החלוץ התראיין לתוכנית הרדיו 'Paridazo de COPE' ודיבר על החזרה המהירה למדריד, על כך שהוא עובד קשה מאוד כדי לשחק כמה שיותר מהר ועל השאיפה לנבחרת ספרד. וכמובן, על חולצה מס' 7, איך לא. כה אמר מריאנו::

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/09/12/primera/1536788356_991005_1536788537_noticia_normal.Xxx

החזרה למדריד. "הכל היה מהיר, כמו שאתם יודעים. זה מרגש מאין כמוהו כשריאל מדריד קוראת לך, וכשקראו לי לחזור. זה מה שרציתי והנה אני כאן. קיבלתי שיחת בטלפון מהמאמן לופטגי, קצת הופתעתי, לא ציפיתי לזה. הוא אמר לי שהוא יישמח לראות אותי חוזר. אמרתי לו 'גם אני רוצה לחזור' והוא הסביר לי הכל".

ההסכם עם סביליה. "זה נוהל ע"י המועדונים והסוכן שלי. סבחליה באמת יצרה קשר עם ליון וסגר את הפרטים גם מולי, אני מאוד מעריך את המועדון הזה ומודה להם, אבל אז ריאל מדריד הופיעה, וריאל מדריד היא מועדון החלומות שלי. אני מניח שבסביליה הבינו אותי או יבינו בהמשך".

הבחירה במס' 7. "זה מספר שאני אוהב אותו מאוד, זה מספר גדול, באופן כללי וגם בריאל מדריד, זה אתגר עצום עבורי. אני יודע שהרבה כוכבים לבשו אותו(החל למנות את כולם) - "אמאנסיו, חואניטו, בוטראגיניו, ראול וכריסטיאנו, כמובן, כמובן. המספר היה פנוי, שאלו אותי איזה מספר אני רוצה אז בחרתי במס' 7. אני מתאר לעצמי ששחקנים אחרים בקבוצה יכלו לבקש את המספר לפניכן אך לא עשו את זה, אולי לא העזו".

מריאנו ממשיך ומדבר על מס' החולצה וכשנשאל על כך שאסנסיו זומם עליו - "הוא לא אמר לי כלום בנושא הזה, כבר דיברתי איתו ובירכתי אותו אחרי הצמד בנבחרת, יש לנו קשר טוב עוד מהפעם הקודמת, הוא שחקן ענק וחבר גדול. אם הוא יבקש את מס' 7? לא יודע. הרבה אנשים אמרו לי לא לבחור במספר הזה, שזה יגרור דברים רעים - הלחץ העצום, החוצפה אולי. אני חשבתי על הכל אבל אני שלם עם הבחירה ונהנה מכל אימון כאן וחושב חיובי".

הוריו. "לאבא שלי קוראים מראינו ואמא שלי היא מריאנה. לאבא שלי יש חדר כושר והתאמנתי מגיל צעיר. אמא שלי לא עובדת כרגע, היא הייתה מורה. כולנו ממשפחת ריאל מדריד".

הופעת הבכורה. "אני לא יודע מתי זה יהיה, אני עובד קשה מאוד כדי שזה יקרה בהקדם האפשרי. אני אמשיך לעבוד קשה ולהילחם, לא לעצור לרגע למחשבות מיותרות ולא אוכל לעצמי את הראש, 'מתי?'. זה יקרה, אני יודע, לא סתם חזרתי".

גולים. "אני לא מציב מטרות במספרים. חשוב שהקבוצה תנצח. כמובן שהביאו אותי כדי לכבוש אבל גם לבשל שערים זה חשוב ולהיות בכימיה טובה עם שחקני ההתקפה ולעזור לקבוצה".

הוא לא שותה אלכוהול. "לעולם לא, אני לא אוהב בירה או יין, ניסיתי את זה(אלכוהולך), אבל אני לא אוהב את זה וגם לא ג'ין טוניר. אני יותר שותה לעתים פנטה או נסטי, אבל בגדול אני שומר על עצמי תמיד". אבל אני לא אוהב את זה, וגם לא ג 'ין טוניק, אני יותר של פנטה ו Nestea, אני מנסה לשמור על עצמי."

פייבוריטית לזכייה באליפות. "אני לא יודע מי הפייבוריטית אבל יש לנו קבוצה טובה גם השנה ואנחנו רוצים לזכות בהכל". מריאנו נשאל על דברי סימאונה שהקבוצה נחלשה אחרי עזיבת כריסטיאנו ואמר - "ראיתי את ריאל מדריד גם במשחק ההפסד ההוא וגם בתחילת הליגה ואני רואה קבוצת על כמו קודם". כשנשאל על 'הליגה או הצ'מפיונס אמר - "שני התארים חשובים באותה המידה ואין ספק שלריאל יש קשר מיוחד עם ליגת האלופות".

נבחרת ספרד. "בטח שראיתי את ספרד וחייכתי, זה מצא חן בעיניי, כל-כך הרבה יכולת. אני חולם לקבל זימון מלואיס אנריקה, זה ברור, אבל אני צריך להוכיח את עצמי בריאל מדריד".

אמבפה או ניימאר. "אני לא יודע, שניהם טובים מאוד, צריך לשאול את המאמן ואת הנשיא פלורנטינו, שניהם שחקני על אבל הם שונים".

אם לא יקבל דקות. "אני לא חושב כל-כך רחוק אלא רק על האימון הבא, ולתת הכל, ולמחרת, אותו הדבר, ואז בסופ"ש המאמן מחליט"".

 

חדשות הבוקר:: על אירועי סאן-ממס וגם השוואה לאשתקד

האמת שהיה די צפוי שאחרי איבוד נקודות ראשון התקשורת 'תחגוג' ולופטגי יחטוף. המאמן סופג ביקורת על שני דברים עיקריים: ראשית, היחס לשחקני הרכש שחוץ מקורטואה אף אחד מהם לא שיחק ולו דקה. מריאנו התייבש על הספסל שוב("מריאנו הוא אופצייה, לחלוטין"), אודריוסולה שיכול להיות אחלה תחליף לקרבחאל - לא משחק, ו-ויניסיוס עושה חיים בקסטיליה(במשחקי הבית) ואתמול לצד סלאלום ענק והחמצה עוד יותר ענקית מול שער כמעט ריק - כבש שער נוסף, בכדור חופשי מתוחכם ונראה טוב. 'ויניסיוס מצפה לצ'אנס' כתבו במארקה, ונראה שזה באמת יקרה בקרוב. מעבר לכך, בתקשורת קטלו על ספסולו של קאסמירו שעלה מהספסל וחיזק את האמצת. בראיון ל-'אל-טרנזיסטור' חורחה ואלדאנו הפילוסוף אמר - "ריאל מדריד מאבדת את האיזון בלעדיו. המאמן הימר אבל הפעם טעה. קאסמירו צריך לשחק ולצידו שניים".

לקראת משחק פתיחת הצ'מפיונס נגד רומא ברביעי, לופטגי חייב לקבל החלטות חשובות ולקבוע לקבוצה סגנון משחק ברור, בטוחים ב-AS. הטריו ההתקפי סגור כמובן אבל לגבי מרכז השדה יש שאלות. אחד מבין קאסמירו-קרוס-מודריץ'-איסקו לא ישחק, ודני סאביוס גם בהיררכיה אם כי בתחתית. קרוס הוא הבאנקר בהרכב מבין כולם והיחיד שלא סופסל אך הוא לא קשר אחורי. קאסמירו ששיחק נגד בילבאו למשל במחצית השנייה רשם 5 חטיפות כדור. לקרוס היו רק שתיים. קרוס גם נגע בכדור הרבה יותר אחרי שהוא נכנס. בכתבה הרחיבו במספרים אודות קרוס. ואיסקו? "אני לא רואה שום דבר מוזר בכך שפתחתי על הספסל בשני המשחקים האחרונים", אמר השחקן במסר פייסני.

בשורה התחתונה, משחקי הליגה זה דבר וליגת האלופות היא חלון הראווה. הפעם השחקנים דורשים לשחק. חילופים כמו שעשה המאמן, למשל לוותר על מרסלו נגד ג'ירונה בדקה ה-60, או מודריץ' החוצה ואיסקו פנימה בסאן-ממס - יתקבלו בצורה אחרת.המפתחות של לופטגי, מה הם בעצם? קרבחאל, ראמוס ובנזמה הם אלה ששיחקו את כל הדקות המלאות - 480. אפילו זידאן אגב נהג להחליף את בנזמה. בייל הוא המבשל הבכיר עם שלושה ובסה"כ היה מעורב בשישה שערים. בינתיים לגבי השוער, קיילור שיחק בשלושת המשחקים הראשונים וקורטואה בשניים הבאים. האם נראה שוער לליגה ושוער לצ'מפיונס כמו בעונת הדסימה?

במארקה המשיכו להתעסק בשאלה מדוע לא ניצחנו בסאן-ממס. הכדור שוב היה אצל ריאל מדריד, קצת פחות מבמשחקים הקודמים אבל גם 60.5% זה מכובד. אבל ריאל לא יצרה מצבים וכמו שאמר המאמן 'לא היינו טובים בשליש האחרון'. שיא המסירות של ריאל בליגה העונה היה 870 - נגד לגאנס, ונגד בילבאו היא מסרה כמעט 300 מסירות פחות. אחוזי הדיוק היו נמוכים יותר, בעיקר אצל קרוס. נכתב על החילוף השגוי של המאמן שלא העלה את מריאנו אלא בחר בלוקאס. מצד שני, הוסיפו שסימון רשם מס' הצלות, וגם בארסה לא הייתה מנצחת בסוסיאדד בלי יום רע במיוחד של רולי. 'תיקו בסאן-ממס - אל תהפכו למשוגעים', כתבו במארקה בטור דיעה.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/16/15370525987444.Xxx

לסיום בתקשורת ביצעו השוואה בין העונה הנוכחית לבין אשתקד, בהתחשב בחמשת המשחקים הראשונים. ובקיצור: השאלה היא כביכול איך החיים בלי כריסטיאנו רונאלדו אלא שאסור לשכוח שהפורטוגלי היה מושעה אשתקד בשל האדום בסופר-קופה. בשורה התחתונה, אלא הנתונים: ריאל הנוכחית כבשה 13 שערים לעומת 11 אשתקד(שני קלאסיקוס בין היתר), ומצד שני, העונה כבשו רק חמישה שחקנים: בנזמה(5), בייל(3), ראמוס(3), קרבחאל ואיסקו(1), לעומת לא פחות משבעה אשתקד: אסנסיו(4), קאסמירו(2) וכל היתר עם שער אחד: כריסטיאנו, בייל, בנזמה, איסקו וקרוס. הירידה הכי גדולה היא אצל אסנסיו שלא כבש העונה עדיין למרות שאשתקד שיחק רק 50% מהדקות. בנזמה מציג את השיפור הגדול מכולם כמובן. בייל שיחק העונה 91% מהדקות לעומת 68% אשתקד. איסקו מנגד באחוזים די דומים - 61% אשתקד והעונה 57%.

 

טור אישי שלי לקראת עוד עונה של ליגת האלופות[הערה: נכתב במקור של ריאל מדריד].

האלופה הנצחית חוזרת

"אמרו שאי-אפשר לזכות פעמיים ברציפות בליגת האלופות, אבל זכינו, ואנחנו שוב כאן חוגגים איתכם", אמר הקפטן ראמוס לאוהדים בחגיגות הזכייה ה-13. דור רומנו מקבל בברכה את שובה של אלופת אירופה הנצחית ומתכונן לעוד עונה של הצ'מפיונס. זה כמעט בלתי-אפשרי לחלום על זכייה רביעית. אבל זה הקסם של ריאל מדריד. #APorLa14

http://realmadrid.co.il/Images/topicChampions2018-1917092018.Xxx

ליגת האלופות 2018/19 מתחילה ביום שלישי על הנייר. אבל זה יהיה זמן סליחות, ערב יום כיפור כמובן. אז ההצגה תידחה במעט. לאחר 24 שעות בה תבקש סליחה מכל הקבוצות אותן השאירה אומללה בשנים האחרונות(ויש לה הרבה עבודה), והנה רשימה חלקית: אתלטיקו מדריד, באיירן מינכן, יובנטוס וליברפול - תתפנה אלופת אירופה הנצחית לתחילת המסע החדש. ריאל מדריד נגד רומא, יום רביעי בשעה חדשה: 22:00. בתזמון כמעט מושלם גארת' בייל התראיין ל-'דיילי-מייל' האנגלי ושיחזר את השער המדהים במספרת, וגרם לנו לעוף שוב באוויר - "ניסיון מספרת כשהוא לא מצליח זה נראה מטופש, אבל אם לא תעשה - לא תצליח. הכדור הגיע לכיווני וידעתי שזה ייכנס. הייתה דממה של שנייה או שתיים ואז כולם רצו אליי בטירוף, הראשון היה מרסלו ואז קרוס".

לקראת פתיחת המפעל המיוחד, ישבתי ודירגתי ביני לבין עצמי את עשר הקבוצות החזקות במפעל במתכונתו החדשה, מאז 1992. יש לכם ספק מי במקום הראשון? ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו. קבוצה כזו נוכל להעריך ולעכל רק בדיעבד, בעוד עשר שנים לפחות. קבוצה שחזרה למעשה אחורה בזמן, קבוצה מעידן אחר - קבוצה שהשתוותה לזו של די-סטפאנו ופושקאש. ריאל מדריד הזו אולי שיחקה כדורגל, בחלק מהזמן, שריאל מדריד של זידאן השחקן היתה לועגת לה, אבל כל זה לא חשוב. כדי לזכות בליגת האלופות פעם אחת - חייבים הרבה מזל. אז מה נאמר על פעמיים? ועל שלוש זכיות ברציפות?

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/16/15371240517330.Xxx

ריאל מדריד הזו הציגה הכל - שערים דרמטיים כמו זה של ראמוס בליסבון ודו-קרב פנדלים עוצר נשימה נגד אתלטיקו, ואני זוכר הכל: את הבכי של פפה, הריקוד של איסקו, התפילות של קיילור והרעד של כריסטיאנו, הצגות גדולות כמו הרביעייה הפסיכית במינכן בעונת הדסימה או השלישייה בטורינו אשתקד, אפילו משחקי הגנה מופלאים, ימים בהם ההגנה שלא שמרה על שער נקי נגד לבאנטה וחטאפה - הייתה כחומה בצורה. היו שם כוכבי על כמו כריסטיאנו או בייל והמספרת, וגם גיבורים פחות צפויים - אסנסיו במינכן או לוקאס כמגן, למשל. קבוצה שמצד אחד נהנית מהגרלה בדיחה ב-2016 והמלעיזים יגידו 'כדורים חמים', ומצד שני בשנה שעברה רשמה אולי את הדרך המרשימה ביותר לזכייה בתואר, ואתם מכירים את השמות: פאריס-טורינו-מינכן-ליברפול, כולן בידינו. קבוצה שהודחה רק בנוק-אאוט אחד באותן חמש עונות וארבעה גביעים - נגד יובנטוס. קבוצה שהיא אלופת אירופה הנצחית.

ומה עם הגמר המטורף נגד יובה? מחצית שנייה מהטובות בתולדות הגמרים, ממש שירה בתנועה. בכל העונה יובנטוס ספגה פחות שערים בליגת האלופות מאשר בגמר ההוא. לצד החגיגות האינסופיות בקבוצת הוואטספ הגדולה בישראל, בה אספנו כל פיסת מידע אפשרית והיינו שיכורים מהחגיגות, מיהרו לפרסם שם טור ישן של פדרו פינטו - 'אי-אפשר לזכות פעמיים בליגת האלופות'. אבל ריאל מדריד מסוגלת להכל.

במקום השלישי שלי, אגב, בדירוג שהוא מצד אחד סובייקטיבי ומצד שני עם הצלחות קשה להתווכח - נמצאת ריאל מדריד של ראול(אחרי בארסה של פפ ומסי). זו תמיד הייתה ריאל מדריד של ראול(1997-2003) ובחלק מהזמן זו גם הייתה ריאל מדריד של הגלאקטיקוס. ולקראת העונה החדשה הדימיון שוב עובד שעות נוספות וכך גם הוידאו:: מעין ערבוב, בלנדר, עם רגעים מהקבוצה הגדולה הזו וגם מהקבוצה הגדולה הקודמת.את הודאו הקצרצר ההוא, עם הרגעים הבלתי-נשכחים של ראול, ופיגו, וזידאן, ורונאלדו, ורוברטו קרלוס, וקסיאס, סרטון קצר, כאורך ההמנון, העלתי לרשת בפתיחת 2012/13. אני הבטחתי שריאל מדריד תחזור, וזה קרה מהר. ועם סימן קריאה.

והאגדה נמשכה...מאז 1998 ריאל מדריד זכתה ביותר גביעי אירופה(7) מאשר אליפויות ספרד. למעשה, מאז היא זכתה במס' גביעים כמו מילאן לאורך כל ההיסטוריה שלה. ריאל של כריסטיאנו זכתה ביותר גביעי אירופה מאשר זכו אימפריות כמו מנצ'סטר יונייטד(3) ויובנטוס(2) לאורך כל ההיסטוריה שלהן.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/16/15371252112999.Xxx

בחזרה לגמר ההוא: מאז עברו רק כמה חודשים ספורים, אבל ריאל מדריד הייתה בטלטלה שקבוצה עוברת במשך שנה אחת שלמה לפחות: המאמן הווינר הגדול זידאן עזב, הכוכב הראשי בהצגה כריסטיאנו נפרד בערך בטונים צורמים, חיזוק אמיתי ומספק לסגל לא באמת הגיע. אין ספק, בסוכניות ההימורים ריאל מדריד תדורג נמוך יותר, היא פחות מפחידה. ידברו על פאריס ושלישיית ההתקפה המפחידה, על ברצלונה, על יובנטוס של כריסטיאנו, על סיטי של פפ, אולי אפילו על ליברפול. זה נראה מעט 'פסיכי' לדרוש עוד זכייה בליגת האלופות ולחזור על המשפט הקבוע שלי בתחילת כל עונה - זו המטרה.

אבל אולי מה שהקבוצה הנוכחית צריכה זה משחק אחד טוב במפעל האמיתי שלה, ליגת האלופות, כדי להשתחרר. ולצד אינסוף הספקות וסימני השאלה, יהיה מרגש ומעניין לראות ריאל מדריד חדשה. זו של לופטגי ובהובלת בייל ואסנסיו. כי כריסטיאנו תמיד היה השחקן מס' 1. אבל גם ראמוס ניצח משחקים גדולים. ואסנסיו לא רועד במאני-טיים, ובייל מקבל את השרביט, ובנזמה? אנחנו חותמים על נוק-אאוט שלו כמו אשתקד גם העונה. כבר היו עונות שלא העזנו לחשוב על הגביע, וזה קרה. כבר היו קבוצות שאיבדו את הכוכבים שלהן - ליברפול ב-2005 ומילאן ב-2007 - שזכו בתואר. וגם היה את הנס של צ'לסי. על פניו זה נראה לי ריאלי לחלום על גביע מס' 14. אבל אנחנו ריאל מדריד, ואין לנו דרך אחרת. ואין לנו משפט אחר: ברוכים השבים, Reyes-De-Europa. אנחנו רוצים את הגביע ה-14

 

הסרט על הזכייה ה-13 בליגת האלופות

אתמול בשעת לילה מאוחרת ב-23:30 זה קרה. והסרט של הזכייה בגביע האלופות ה-13 -''En el corazón de la Decimotercera'' - היה שווה את ההמתנה. כמעט ארבעה חודשים אחרי הניצחון על ליברפול בגמר במרגש בקייב, יכולנו לחזור ולנשום את אותם הרגעים, מההתחלה ועד הסוף. להיזכר כמה הקבוצה של זידאן הייתה גדולה, להתרגש ולהצטמרר מחדש. סרט שאסור לאף מדרידיסטה לפספס, בדיוק כמו הסרטים הקודמים. אנחנו לא נעשה לכם ספוילרים מלאים, ובכל-זאת כמה קטעים שהופיעו בכותרת האתר הרישמי:

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/41980760_1589515957816079_262482571198201856_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=2115d18c13879a2edf598c06baf226d1&oe=5C34DFC2

כריסטיאנו מדבר. עוד בטריילר הרשמי לסרטון יכולנו לראות את כריסטיאנו עושה את זה קצר בחדר ההלבשה - "Jugar, Ganar y Hacer Historia, Tres Champions Consequtivas, Eh?' - לשחק, לנצח ולעשות היסטוריה, שלוש זכיות ברצף, חבר'ה, ובהמשך אמר - "זה הזמן פשוט לנצח את המשחק, ולא חשוב איך נשחק. זה משחק ששווה למות עבורו". אחרי המשחק הרוח הייתה אחרת וכריסטיאנו זרק את ה-"היה כיף לשחק בריאל מדריד" ואותת על רצונו לעזוב.

השואו של זידאן במחצית. בקטע ארוך יחסית של 3 דקות רואים את השחקנים בחדר ההלבשה אחרי 0:0 במחצית. השחקנים חוזרים לאט-לאט אחד-אחד ויושבים כל אחד במקום שלו. מרוכזים, בקושי מוציאים מילה מהפה, מקשיבים לזידאן עד הסוף. ראמוס שמתנגב אומר - "אנחנו יותר טובים!, יאללה, בואו נעשה את זה", וזורק איזה Puta Madre. ראמוס מוסיף שהתהילה קרובה קרובה. זידאן נתן לשחקנים לדבר טיפ-טיפה בינם לבין עצמם ואז מופיע. בגמר הקודם הוא ביקש מקרבחאל ומרסלו לתקוף בחמת זעם, והפעם הוא מדבר עם איסקו ודורש שיצטרף לרחבה יותר. זידאן מדבר על כך שהקבוצה לא הופיע בפתיחת המשחק וליברפול איימה והגיעה למצבים. הוא מבקש ביטחון ושקט נפשי.

הגיבור השקט. גארת' בייל היה השחקן האחרון לעלות מחדר ההלבשה לאחר התדרוך של זידאן. הוולשי כמובן היה מתוסכל מכך שנותר על הספסל. רואים אותו נושא תפילה קצרה ואז ממשיך. לאחר המשחק שואלים אותו "השער הכי גדול בקריירה שלך?" והוא אומר - "כן, אין ספק".

'דמעות של אלופים'. קיבלנו טעימה של פחות מדקה לתגובות השחקנים לאחר הגמר. ראשון רואים את מודריץ' שואג, ואחר-כך הקפטן ראמוס בקול רועד - "עשינו את המקסימום המקסימלי", אין יותר מזה. גם ואראן מבסוט, זידאן מחבק את בנזמה, קאסמירו ובייל מחלקים כיפיים הדדים, וקרבחאל דומע מסיבות כפולות: ההיסטוריה וגם הפציעה בגמר והחשש שלא ישחק במונדיאל והמזל הרע יכה בו שוב. הקפטן ראמוס מנסה להרגיע אותו - "אתה תחזור מהר" ושולח בדיחה - "אתה מת לעבור לחולצות אדומות כבר, הא?"(החולצות של ספרד). ועל הרגע המרגש אחראי מרסלו שבקטע לא אומר מילה אבל אי-אפשר לפספס את העיניים הדומעות שלו, וכך גם של איסקו שלצידו.

הליצן איסקו. אפרופו איסקו, הוא גם אחראי על הקטע המבדר של הסרט, כנראה. הקשר משוחח עם פרס לאחר הגמר ואומר לו - "קדימה כבוד הנשיא, תתלונן, מה לא בסדר עכשיו?", וממשיך לירות - "רק אנחנו מסוגלים להפוך את הזכיות בצ'מפיונס לעניין קל". איסקו מבחין ברוברטו קרלוס ולא עוצר - "כמה צ'מפיונס, אלוהים, זהו-זה, אני רוצה לזכות כבר בגביע המלך שיש עליו חוק ההתיישנות מאז הזכייה האחרונה שלנו".



קטעים נוספים. בסרט תוכלו לראות גם סודות קטנים על איך שהמועדון מתנהל. למשל טבח שמדבר רוסית והשחקנים צוחקים עליו, והוא תמיד מחדש בארוחות. המפגש של השחקנים בזמן העיסוי, הצפייה בוידאו של משחק הגמר הקודם, נגד יובה, כדי לעשות היסטוריה, והביקורים של פרס במלון כדי לאחל מזל טוב לשחקנים האלופים לפני המשחק. ועוד ועוד ועוד...

 

כותרות העיתונים הבוקר:: לקראת רומא

בשער המארקה כתבו 'אלופת אירופה חוזרת לעניינים', והזכירו כמובן את הביקורת הקשה של ראמוס וההתבטאות החריפה על גריזמן, כשהציטוט שלו תופס את שער ה-AS. בפריויו במארקה כתבו - '843 ימים בשליטה מוחלטת של ריאל מדריד', והוסיפו שאמנם הבכורה של ריאל העונה היא נגד הקבוצה החזקה בבית אבל אותה צריך לנצח. ב-AS כתבו - "אותה המטרה, אבל בדרך מאוד שונה" והתייחסות בקצרה לעידן פוסט כריסטיאנו. עוד כתבו שההחלטה של לופטגי לגבי השוער בין הקורות תכריע את עניין הרוטציות, האם יש דבר כזה שוער לליגה ושוער לאירופה.

ממש בצהריים פורסמו הסגלים כמובן ולאכזבתכם הרבה, ויניסיוס נותר שוב מחוץ לסגל, ובאופן תמוהה גם אלברו אודריוסולה. מי שכן נכלל בסגל של ריאל מדריד הוא מרקוס יורנטה שנדחק לאחור ע"י המאמן. אנחנו נסתפק בכך שכל השחקנים כשירים. ובנוגע להרכבים? במארקה משוכנעים שאיסקו יחליף את אסנסיו. 'הפעם זה כן יהיה איסקו ועוד עשרה', כתבו בתגובה לדבריו של הקשר שעלה כמחליף נגד בילבאו וסיפק ציטוט עסיסי לעיתונאים.

השחקנים מצידם המשיכו להתלהב וראמוס העלה תמונה מרגשת עם הגביע בצד - 'הדבר המתוק ביותר מתחיל'. לוקאס ואסקס שםתמונה מרגשת מרגע ההנפה וכתב 'ליגת האלופות חוזרת, למה לא(שוב)?'. המועדון העלה סרטון לאינסטגרם עם דקה מספקת ומענגת מכל הזכויות האחרונות - שווה צפייה.

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/09/19/champions/1537341903_834119_1537350522_noticia_normal.Xxx

ב-AS הרחיבו על חמשת השינויים הגדולים בריאל מדריד לקראת העונה החדשה שבצ'מפיונס. קרו הרבה דברים בשלושת החודשים ו-20 הימים מאז ההנפה. ראשית, עזיבתו של המאמן המנצח זידאן שזכה בצ'מפיונס שלוש שנים ברציפות, ובואו של לופטגי. אמנם גם זידאן היה חסר ניסיון אך היתרון הגדול שלו על לופטגי כמובן הוא שמדובר בשחקן עבר גדול וענק. זידאן הגיע לקבוצה שבורה, כנראה, בחדר ההלבשה בעוד לופטגי נכנס לנעליים עצומות. הנקודה השנייה היא כמובן 'אדיוס כריסטיאנו', האיש שכבש יותר מכל אחד אחר, בצ'מפיונס ולא רק. היה מלך השערים במפעל בשש השנים האחרונות ואשתקד כבש 15. הנקודה השלישית היא 'ההקלה' כביכול של בנזמה ובייל שצריכים לקחת על עצמם. בנזמה קיבל קרדיט רחב מזידאן גם בימים חלשים אך ברור שהפעם המעמד שלו שונה.

הנקודה הרביעית היא השוער החדש בין הקורות, טיבו קורטואה שמאז שנכנע לראמוס בגמר הדסימה בנגיחה - לא חצה את רף רבע הגמר. הוא רוצה לשכוח מהעונה שעברה אז ספג שתי שלישיות בשלב הבתים מרומא ושלישייה מבארסה בקאמפ-נואו, גם באשמתו. קיילור השוער המנצח שזכה עם ריאל בצ'מפיונס - יהיה על הספסל. הנקודה האחרונה היא מרקו אסנסיו - "צריך לשים עוד אחריות על הכתפיים שלו וזה קורה לאט-לאט, הוא יודע שיש לו תפקיד חשוב העונה אבל זה לא יקרה בבת-אחת", סיכם ראמוס.

במארקה שוב התייחסו לכריסטיאנו וכתבו על האתגר הגדול של ריאל מדריד. מאז עונת הדסימה כריסטיאנו כבש 70 שערים בליגת האלופות לטובת ריאל מדריד וזה 0.43 שערים מסך כל שעריה. בייל הגיע לשישה שערים בצ'מפיונס בעונת הדסימה, כולל במשחקים החשובים, וגם בנזמה כבש שישה שערים ב-2014/15, אבל זה לא מספיק.

 

יש לאיסקו גול ממש זהה לאתמול גם בלה רוסאלדה נגד מאלגה אשתקד. האם יש לו 2 מ-2 בכדורים החופשיים? הוא כידרר אתמול הרבה פחות והכניסות לרחבה כמו שהחמיץ בהתחלה והבעיטות לשער(הוא יודע) זה בדיוק מה שאני רוצה לראות ממנו. ההתבטאויות שלו בתקשורת תמיד חכמות וקולעות אגב. העניין הוא שבריאל מדריד כמו בכל קבוצה גדולה האשראי כן מוגבל. אלא אם כן אתה בנזמה שבמשחק מטורף של הקבוצה אתמול פשוט הרס. תעשה לייק בפייסבוק לדף "כרית בנזמה", אתה תאהב.

 

איסקו ושאר הכובשים הראשונים בצ'מפיונס, וגם: הבכורה של מריאנו

רגע לפני המחצית איסקו ניגש אל הכדור החופשי וסובב באומנות לרשת של רומא. 1:0 לריאל מדריד ואיסקו הוא זה שכבש את שער הבכורה של ריאל מדריד בליגת האלופות בעונת 2018/19. גם בעונת הדסימה איסקו היה הכובש הראשון לזכות ריאל מדריד במפעל, במהלך הניצחון הנפלא 6:1 בתורכיה על גלטסראיי(הנה השער). עונה קודם לכן, במדי מאלגה, איסקו כבש את השער הראשון שהובקע בליגת האלופות, כשחקן מאלגה שהביסה את זניט 3:0. איסקו כבש כבר בדקה השלישית ובהמשך השלים צמד. אמש זה היה שער ראשון של איסקו בצ'מפיונס אחרי למעלה משנה, כשהפעם האחרונה הייתה בחצי גמר הצ'מפיונס בויסנטה קאלדרון. בסה"כ לאיסקו יש 8 שערים במפעל ב-64 הופעות.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/20/15374317848782.Xxx

הוא עלה מהספסל נגד בילבאו וכבש את שער השיוויון בראש, די מפתיע, ואתמול חזר להרכב וזכה לאשראי חדש מלופטגי, ובצדק. הוא גם סידר מצבים מעולים למודריץ' ואסנסיו ועוד החמיץ בעצמו מול השער. בשנה שעברה כבש העתק מושלם של השער אתמול, נגד מאלגה בכדור חופשי. אחרי המשחק איסקו המחוייך אמר - "אני בועט משם מצוין, אני שמח שראמוס נתן לי את הכדור. אני שמח על השער, על כך ששיחקתי טוב ועזרתי לקבוצה ועל הניצחון הערב. אני חושב שהיינו יכולים להבקיע אפילו יותר שערים, אבל זה טוב שפתחנו ברגל ימין בליגת האלופות ולא ספגנו". במבט לעתיד - "אנחנו חייבים להמשיך ולהשתפר, ככה צריך לשלוט במשחקים שלנו". על כדור הזהב הוא אמר - מודריץ שחקן נהדר, הוא מפתח בקבוצה ובנבחרת, מגיע לו.

בדקנו עבורכם מיו היו השחקנים שכבשו את שער הבכורה של ריאל מדריד בליגת האלופות ב-20 השנים האחרונות. בפער קטן, כריסטיאנו רונאלדו מנצח. הוא עשה זאת 3 פעמים - עם כדור חופשי נגד ציריך ב-2010 במשחק הבכורה שלו בריאל מדריד בליגת האלופות, שוב בכדור חופשי עם שער שיוויון דרמטי נגד ספורטינג ליסבון בברנבאו(2017) ובעונה שעברה מול אפועל ניקוסיה בדחיקה. על איסקו כבר סיפרנו, ונתון מפתיע יראה לכם שפעמיים ריאל מדריד נהנתה משער עצמי - הן בעונת 2010/11 נגד איקס והן ב-2014/15 נגד באזל. שני שחקנים נוספים שכבשו פעמיים את שער הבכורה הם ראול, כמה צפוי - צימק את התוצאה נגד רומא בברנבאו ב-2004/05 בדרך לקאמבק, וב-2007/08 כבש נגד וורדר ברמן בברנבאו; וכן רוברטו קרלוס שצימק מול ספורטינג ליסבון בשלב הבתים ב-2000/01 במשחק החוץ, וכבש בוולה אדיר נגד מארסיי בברנבאו בעונת הקיירוש 2003/04(ריאל ניצחה 4:1).

לא פחות משמונה שחקנים עשו זאת פעם אחת, שלושה מהם, חוץ מאיסקו, עדיין בסגל: בנזמה כבש את שער הבכורה שלנו במפעל כשריאל הביסה 4:0 את שחטאר בברנבאו ב-2015/16. מרסלו השווה ל-1:1 נגד סיטי בברנבאו במשחק הדרמטי בגולאסו ברגל ימין(2012/13), וראמוס נגח לרשת של באטה בוריסוב את השער הראשון ב-2:0 קשה ב-2008/09. עוד עשו זאת פעם אחת - היירו בפנדל נגד אינטר(1998/99), סאביו ב-2000, פיגו בכדור חופשי מושלם נגד רומא ב-2001/02, גוטי נגד אותה היריבה באותה המגרש - אולימפיקו ב-2002/03(ריאל מדריד ניצחה 3:2) ורוד ואן-ניסטלרוי נגד דינמו קייב בברנבאו ב-2006/07 - וריאל מדריד ניצחה 5:1.

שחקן נוסף שקיבל המון תשומת לב אתמול הוא מריאנו. הוא לא שותף ולו לדקה אחת בסאן-ממס והבכורה שלו התעכבה אבל הכל לטובה. אתמול הוא עלה לבכורה בברנבאו בדקה ה-75 והיה לו מספיק זמן כדי לכבוש שער בכורה שרק הוא יכול לחלום עליו. שער בכורה בקאמבק שלו בריאל מדריד ושער בכורה במפעל איי-פעם. 'מריאנו עשה כריסטיאנו והראה שהוא לא נבהל ממס' 7', כתבו עליו במארקה. בתקופתו הקודמת בריאל היה לו רקורד של שער כל 60 דקות. בינתיים הוא שיפר את המספרים לשער כל 54 דקות. 'הגול שלו היה הדובדבן שבקצפת, ההבדל בין ניצחון לבין תבוסה של היריבה. גול שגרם לברנבאו לשאוג', הוסיפו. 'ככה הוא חוזר לריאל מדריד, כבר הראה את החדות שלו'. מריאנו זכה לברכות מראול בחדר ההלבשה.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/20/15373972005844.Xxx

"אני מאוד שמח על השער, זה בזכות חבריי לקבוצה, מרסלו מסר לי, והכל הסתדר. אני מאוד נרגש. חלמתי לשמוע את הברנבאו מריע לי בצורה כזו", הוסיף מריאנו. "אני חייב לרוץ כל הזמן, להפעיל לחץ על שחקני ההגנה, כמו באימון. לא הייתי עצבני, ידעתי שלופטגי בעדי והוא מחכה לרגע הנכון". מריאנו, שקיבל מחמאות ממאמנו("הוא קיבל את ההזדמנות וניצל אותה בענק. כולם יהיו חשובים בעונה הארוכה הזו"), הוסיף שהמטרה היא קולקטיבית - לזכות שוב בצ'מפיונס. והוא כמובן חולם על הנבחרת - "הלוואי ולואיס אנריקה יתקשר ויזמן אותי לספרד".

 

כותרות העיתונים הבוקר:: אחרי הניצחון הגדול על רומא

התקשורת במדריד חוגגת את הפרמיירה של ריאל בצ'מפיונס. 'איזו פתיחה - קונצרט ומופע', כתבו בשער המארקה. בסיקור במארקה כתבו - 'ככה אלופה פותחת עונה' והוסיפו שהניצחון 3:0 במופע ענק היה אפילו פרס קטן מדי עבור הכדורגל של ריאל מדריד. בסיקור הוסיפו שבדרך-כלל האוהדים נוטשים את המגרש בברנבאו לפני השריקה ולא חשוב איזה משחק גדול ראו. 'החבר'ה האחרים כבר יריעו במקומי'. הפעם לא, האוהדים נותרו עד לשניה האחרונה כדי להביע תודה. בשער ה-AS כתבו 'מריאנו הניח את הדובדבן על העוגה'. 'יצאו מחדר ההלבשה כמו שהם - אלופים' כתבו ב-AS והוסיפו על ניהול משחק מושלם של מודריץ ועל הגול של מריאנו. קיילור, מודריץ', קרוס, איסקו ובייל קיבלו את הציון הגבוה של 3 כוכבים.

ריאל מדריד במוד צ'מפיונס ובמצב-רוח תקיפה\מטוס, ככה כתבו במארקה והזכירו את כל המספרים הנפלאים מאתמול: 30 איומים לשער(וכולם איימו: גם מודריץ' וקרוס, גם ראמוס בנגיחה, גם מרסלו), 11 מהם למסגרת, 3 גולאסוס, 60% החזקת כדור ולא פחות מ-639 מסירות. ריאל מדריד רשמה גם 46 כדורים חוזרים, הרבה יותר טוב מהמשחק נגד בילבאו למשל. כמוכן, ריאל פותחת עונה מס' 12 ברציפות עם ניצחון בליגת האלופות, והיא שברה שיא כל הזמנים במפעל - 43 משחקי בית רצופים בהם היא כובשת, כשהאחרון בו הרשת לא זזה, נו, אתם יודעים - חצי הגמר נגד בארסה בברנבאו והאדום לפפה ב-2011.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/20/15373971406091.Xxx

מריאנו ואיסקו קיבלו את מרבית המחמאות כפי שתוכלו לראות בכתבה הקודמת באתר, אבל לא רק הם. 'מודריץ' משחק נפלא ומעניק משמעות מיוחדת לכדורגל. הוא לא כובש שערים אבל לחלוטין אוהדים באים כדי לראות אותו, כתבו במארקה, והחמיאו גם לגארת' בייל שנמצא 'במוד קייב', הוא עדיין לוהט כמו בגמר עם שער טיפוסי אתמול מהפינה בפצצה לרחוק ברגל שמאל האימתנית שלו. על קיילור נאבאס ששמר על שער נקי לראשונה מאז ה-3:0 על יובה בטורינו, כתבו שהוא רשם 4 הצלות גדולות והיה נראה לעתים שיש לו 'ארבע ידיים'.

חסוס סאנצז כתב טור דיעה במארקה - 'ריאל משחקת טוב וזה גורם לאנשים לצרבת', והוסיף שהריטואל חוזר על עצמו בצ'מפיונס גם אם הדמויות מתחלפות - בתקופת מוריניו, עם אנצ'לוטי, עם זידאן וכעת עם לופטגי, למרות הכל. 'אנשים שמבינים בכדורגל וגם הבורים ביותר תמיד אמרו על המשחקים של ריאל מדריד בשלישי ורביעי - 'עזוב, טיפש, זאת ריאל מדריד'. הכותב הוסיף על מות הגיבור והדרמה כמו במשחקי הכס. 'לסיכום, במקום לנסות לנתח, קחו משהו נגד צרבת. כי זה ישרוף לכם'.