אסור לי לכתוב כלום יותר לפני תוך כדי ואחרי משחק. צריך להוציא אותי גם מהפנטאזי בשביל הבריאות הפיזית והנפשית של כל הנוגעים בדבר שנקרא NFL.
10 דקות של פוטבול בלוס אנג׳לס: - פיק 6 של פיליפ - 0/3 ב-3rd downs - החטאת פילד גול - פיגור 14-0 אני והילדים כבר עם המזוודות.
לא ייאמן. הרס לי את כל המחזור הזורם והכיפי שהיה עד עכשיו. שוב הטימטום האמריקקי הזה שלא יודע איך להתמודד ולעכל אופציה של תיקו. אז עדיף להפסיד.
ראיתי הרבה פלאגס ביזיוניים בחיי, ההורס קולר שהרגע שרקו על ג'נוריס ג'נקינס הוא אולי הכי מביש מביניהם. לא קרוב אפילו
טייסום היל הזה שהסיינטס מעלים מדי פעם להריץ אופשן ולהחזיר פאנטים מרגיש לי כמו השחקן הכי אקספלוסיבי בליגה. לא יודע איך להסביר את הקטע ההזוי הזה אבל כל פעם שהוא נוגע בכדור זה נראה כאילו מישהו משגר אותו על איזה ראש נפץ.
לא יודע, בהתחשב בתיקתוקים של לאק כל המשחק, במיקום של הכדור, ובהבדל הזניח בין תיקו והפסד בNFL, אני לא כועס בכלל על ההחלטה הזאת. מבין את התסכול מהW הראשון העונה של אובריין, אבל אני חושב שהפרסונל של המעורבים בתקרית קצת העכיר על דעתך במקרה הזה.
אין ספק שיש כאן משקל לאובססיה החולנית שלי ל-QB GURU אבל עדיין לא הבנתי את האפסייד במהלך שגם אם היה מושלם היה מוביל לפירסט דאון ב-40 יארד ליין שלהם עם 50 שניות בלי פסקי זמן. זה לא שהסיכוי לניצחון היה גבוה בזמן שאינקומפליט=מרחק קומפלישן של יוסטון מהפסד. לפני שנתיים קוביאק עשה משהו דומה בדנבר והעדיף לבעוט מ-63 יארד מול קנזס במקום פאנט/4th down וקיבל על זה בראש. גם אז לא הסכמתי אבל עוד יכולתי איכשהו להבין כי זה היה עניין של שחור ולבן. היום זה לא היה המצב, ואישית זה מבאס אותי יותר כי עם בעלים לא מתפקד כמו אירסיי שכל מה שרואה זה מאזן ניצחונות-הפסדים. וזה אומר שג׳ון פוקס קרוב יותר לתפקיד מאשר היה לפני שעתיים. וזה אומר שהחיים של ספריוול חוזרים לזבל.
