היו צריכים, אבל מה לעשות שהם לא יכולים להביא את מנולאס או דה פריי, ולא את דז׳קו או איקארדי... משלושת המשחקים הללו שיצא לי לצפות המחזור (ביחד עם טורינו מול פרוזינונה) אני יוצא בהרגשה של מטומטם. אך למעשה אני יוצא עם ההרגשה הזו, וגם מודה בכך מול אשתי, כל שבוע. כי אני לא צופה בטלוויזיה, לא בסדרות ובקושי בסרטים (אותם אני בוחר בפינצטה). ואילו היא אוהבת. אז כשהיא צופה באיזו סידרה או סרט (עם אוזניות תוך כדי שאני צופה במשחק) אני לפעמים מביט במסך שלה ועושה פרצוף, עליו היא מגיבה ״כן אני יודעת, זה מטומטם.״ ואני משיב ״ונראה לך שמה שאני צופה בו לא מטומטם...״ והיא מהנהנת. אולי כשהייתי צעיר והתאהבתי כל כך במשחק הזה הייתי פחות חכם, ואולי הייתי פשוט מושפע מהכדורגל לפני חוק בוסמן... אבל היום, הכדורגל המודרני, ואני מצטער שאני חוזר על כך (אני עושה זאת כי עבורי זה נושא כואב), מסתכם בכסף, בפערים הכלכליים, ובסופו של דבר התקציבים קובעים את הכל. ועם כל מה שכתבתי, נתראה אחרי הפגרה. אז כן, אני מטומטם, וגם שותה עכשיו לכבוד זה.
@uri כדורגל של העם משחקים ברחובות, בשכונות. למרות שאולי גם זה נעלם וכדורגל של העם משחקים במשחקים וירטואליים כמו פיפא או פרו. אל תשכח את נושא הרומנטיזציה שכל אדם נוהג לעשות עם עברו, איך תמיד ההורים מספרים לילדיהם על ילדותם הקסומה, ואיך עכשיו אין קסם. גם בברים האנגלים מספרים על תקופה רומנטית יותר של מכות וחוליגנים. אבל הכדורגל שם הוא ההופעה הכי טובה בעיר, בכל עיר. זה לא אומר שהוא חף מפשעים אבל בהחלט להסתכל על אנגליה וגרמניה ולקנא. אני שותף לתחושת התסכול בעוד לאיטליה , בגלל שהקוטביות רק הולכת וגדלה. ולא נראה שלאף אחד אכפת.
חלק מהניהול של אוסיליו שמתקן את טעויות העבר. בימי בראנקה לא ידענו לזהות בין שחקן שבשיאו לבין שחקן מעבר לשיא (גם כשהיה קל), והתוצאה הייתה שלא מעט שחקנים מעבר לשיא התקצבו בקבוצה אחת וזו לא הצליחה. אני מבין מהדיון הזה שבשנות ה-90, 20 קבוצות נאבקו על אליפות הסרייה א׳.
היום הליגה פחות איכותית, אבל תמיד צריך לזכור שלרוב נוסטלגיה היא בסך הכל זיכרון יפה יותר וגדול יותר של העבר מאשר המציאות עצמה. כמו שאוהדי הכדורגל בישראל יגידו לך ש״כמו שנות ה-90 לא היה״, ואז אתה רואה קיצור תולדות הליגה ומבין שכן היה וכן יהיה. ועדיין זה לא גורם לי להבין את העניין של ״אינטר יכולה להביא ככה וספאל לא״, כאילו לא אמורים להיות הבדלים בין המועדונים וכאילו מועדונים בסדר הגודל של ספאל היו מסוגלים להביא את רונאלדו, זאמוראנו וכו׳. הנה פארמה ניצחה אותנו בסאן סירו לפניי שלושה שבועות, בלי איקארדי, בלי פריסיץ׳ ובלי דה פריי בשורותיהם.
לרוב נוסטלגיה היא בדיוק מה שאתה אמרת, אבל במקרה הזה הנוסטלגיה מוצדקת לחלוטין. מדובר היו בימים שהייתה איכות גבוהה בחלק גדול יותר של קבוצות הליגה, יותר מאי פעם. יתרה מכך, ייתכן שאפילו שנות ה-80 היו מרתקות אף יותר, אבל לא הייתה טלוויזיה משודרת מאיטליה ברוב העולם בימים ההם. למעשה הפופולריות של הליגה האיטלקית הייתה בשיאה בימים ההם ואנחנו שומעים היום יותר ויותר על זה בזכות הפופולריות שלה דווקא באנגליה בשנות ה-90. אתה מתאר לעצמך מצב כמו ''שבע האחיות'' בשנים הקרובות? אני יכול לתאר לעצמי מצב בו יובנטוס, אינטר, מילאן, נאפולי ורומא יכולות להתחרות על האליפות, אבל ליובנטוס עדיין יהיה הרבה יותר כסף מכולן בשל כך שכסף מייצר יותר כסף כל הזמן. וקצת אוף טופיק, יובנטוס כל כך טובה במה שהיא עושה שאני די בטוח שאניילי יצליח ברצון שלו למוטט את הליגות המקומיות באירופה, שכל שבוע נראה רק מנצ'סטר יונייטד מול יובנטוס במקום לראות את סמפדוריה מול יובנטוס. ואולי אני נוסטלגי ותמים וקצת פרובינציאלי, אבל הקסם של הכדורגל מבחינתי הוא בפירנצה וג'נובה, ברגמו ופרארה, וכך זה צריך להישאר. ואני לא בטוח שיהיה מקום לליגת על-אירופאית על חשבון הליגה המקומית, מכיוון שמתישהו משחקים גדולים בלבד, ללא משחקים של יובנטוס שמגיעה לקרוטונה, יתחילו לשעמם.
אסף זה בעיקר בגלל הכסף הגדול בליגה האנגלית ששותה כל שחקן שמתבלט בסריה(להוציא את שחקני יובה כמובן) לזה תוסיף את ההיחלשות המאסיבית של השחקן האיטלקי. ההיאחזות בעבר מאד משקרת, אחרי שיורי יתפכח מהאלכוהול של אתמול הוא יזכר איך באטיסטוטה עזב את הקבוצה שלו בשביל כסף וסקודטו. אם יש כאן קוראים סמויים שאוהדים פארמה אני בטוח שהם עכשיו מהנהנים בראש. עריכה:מרוב הזחיחות שלי שכחתי שגם לנו ברח איזה פוגבה לאנגליה. עד היום לא מצאנו לו תחליף.
אני לא מוצא את הקשר בין העזיבה של באטיסטוטה, אחרי תשע שנים בפירנצה כולל ירידה לליגה השנייה(!), בשביל לזכות בתואר שלא היה לו, לבין "היאחזות משקרת בעבר". מוזר לי שאתה רושם זאת כנגדו כאשר ברנרדסקי לא חיכה אפילו שלוש שנים בבוגרים של פיורנטינה לפני שעבר ליובנטוס. אני לא מאשים את ברנרדסקי, אני פשוט מציין עובדות. מאנצ'יני נשאר בסמפדוריה שנים רבות למרות שהיה בשיא הקריירה שלו ולמרות שויאלי עזב ליובנטוס. יש עוד דוגמאות כאלה. אני מניח שהיות שכמות השחקנים האיכותיים שהייתה בקבוצות הצמרת מנעו משחקנים לעזוב. אני מסכים שאיכות השחקן האיטלקי שירדה גרמה לירידה באיכות הליגה. אין ספק בכך. הליגה הייתה איכותית יותר בשנים 1980-2003. תראו את כמות הקבוצות האיטלקיות שהגיעו לשלבים המאוחרים בגביעי אירופה. טורינו בחצי גמר גביע אופ"א, פארמה זוכה בגביע המחזיקות, קליארי, בולוניה מגיעות רחוק. איפה אתה רואה דברים כאלה היום? אפשר לומר שקו פרשת המים היה הקאלצ'ופולי, אבל למעשה לדעתי מה שהיווה את תחילת הירידה היו הקריסות של פארמה, פיורנטינה ולאציו, כשגם רומא למעשה מוציאה הרבה פחות אחרי הרכישה של קסאנו מבארי. למרות טריו האיטלקיות בחצי גמר ליגת האלופות של 2003, הירידה באיכות הליגה החלה כבר לפני. ירידה מתונה אבל ירידה.
זה שהליגה היום פחות טוב מזאת של פעם אין ויכוח, השאלה היא מה הסיבות/סיבות לכך. אני מאד אוהב את הנוסטליגה הרומנטית שלכם, כמעט נשאבתי לתוכה בעצמי עד שנזכרתי ששניה אחרי שלקחנו את הליגת האלופות(היה דבר כזה) ויאלי וראבנלי עזבו אותנו לכסף של הפרמייר ליג. ואחרי שכבר בנינו את הקבוצה מחדש זידאן עזב לריאל ואינזגי למילאן. היחיד לאורך כל השנים שנשאר זה דל פיירו, אבל לא היה הרבה כמוהו גם אז. הזכרת את פארמה וגביע המחזיקות שלה, פארמה היתה פידר קלאב לכל דבר ב-90, פשוט היתה סופר איכותית אבל עדיין פידר קלאב.
חלק מהשחקנים נמכרו במעלה הדרך כפי שקרה לכל אורך ההיסטוריה, אבל כמות הקבוצות החזקות בליגה הייתה גדולה יותר מאשר היום. אין סתירה בין מכירת כוכבים ל-"גדולות" ואיכות הליגה.
כמו שאמרתי בעצמי, אין שום ויכוח על הפערים בין איכות הליגה אז לאיכות הליגה כיום(או ליתר דיוק איכות הליגה ביחס לשאר הליגות, כי הכדורגל היום הוא הרבה יותר מהיר ודינאמי) הויכוח הוא על המסביב
