אקטואליה

בתאכלס האמת שונה לחלוטין.הנה סיפור טיפוסי שמדגים את הבעיה.ראשית ולפני הכל צריכים להבין את "הפסיכולוגיה" של הסיפור הזה.

שימו לב מתי יועץ משפטי זוכה לשבחים? הכלל קובע שאדם תמיד ישתפר וישקיע בדבר שבו הוא נמדד. לדוגמה, בתי ספר נמדדים לפי אחוזי הצלחה בבגרות, לכן לשם הם מכוונים את רוב המאמץ. באותו אופן, יועץ משפטי של משרד לא נמדד בשאלה אם המשרד הצליח או לא, אלא בתהליך.
לכן הוא ישקיע בתהליך, גם אם זה על חשבון התוצאות. יועץ שההחלטה שהוא העביר נפלה בבית משפט נחשב ליועץ כושל. החלטות שעברו את בית המשפט או את מבקר המדינה, אבל הובילו לתוצאות רעות הן כבר לא אחריות שלו, אלא של המנכ"ל או השר.

פועל יוצא דקדוק אינסופי בנהלים, היצמדות תמידית לנתיב הבטוח, הימנעות מכל צעד שיש בו סיכון. כך למשל אירע כשבמשרד הכלכלה והתעשייה ניסו להוביל הקלה ברגולציה לעסקים קטנים ובינוניים - צעד שכל בעל עסק בישראל היה מברך עליו. כל אגף במשרד קיבל משימה: להביא הצעות להפחתה של 15 אחוזים ברגולציה הקשורה לתחום שלו. בכל אגפי המשרד ניגשו לעבודה, הכינו רשימת דרישות שאפשר לוותר עליהן, והתייצבו לישיבה עם היועץ המשפטי של המשרד – בשורה האחרונה היועץ טירפד את כולן.
משפטנים תמיד מפחדים מהשאלה מה יקרה אם משהו ייכשל. בינתיים אתה מפסיד את כל התועלת. ראשי אגפים במשרד הכלכלה שאחראים מקצועית על התחום שלהם היו מוכנים לקחת את הסיכון , אבל היועץ המשפטי לא היה מוכן - וזהו. אי אפשר להתמודד עם תשובה שלילית שלו.

יועץ משפטי כמשרת אמון לא ישנה את הכיוון ב180 מעלות אבל לפחות יסיר את החשש מליבם של השרים שהיועץ עשה לו "סאבוטאז'"
כשאני ניגש לבעל מקצוע מוערך בעיני ומבקש ממנו פתרון טכני אני מאמין שהוא לא יתן לי עצת אחיתופל.מכאן והלאה ההחלטה היא שלי לאחר שאשקול
אותה מזוויות שונות.

 

ליועץ אין סמכות לטרפד שום דבר, הוא יכול להמליץ, זה הכל. אם ההצעות לרגולציה היו בעייתיות מבחינה משפטית אז היועץ היה צריך להתריע, וכנראה (למרות שאני מפקפק באמיתות הסיפור, גם אני יכול לספר על מקרים הפוכים) הקשיבו לו.
דינה זילבר היא לא יועצת משפטית של אף משרד, היא משנה ליועמ"ש, שהוא דווקא כן משרת אמון.
החוק קובע שצריך לקבוע יעד גירעון ולעמוד בו. שר האוצר יכול לקבוע יעד גירעון של 15%. שטייניץ כשר האוצר חרג בהרבה מהיעד שקבע.
אני בכוונה נותן דוגמאות כלכליות כי שם יש את החשיבות הכי גבוהה של א-פוליטיזציה.

 

דינה זילהר היא דוגמא לאיך אפשר לטרפד דברים בתור יועץ.
אני לא מבין למה אתה מתנגד ושאלתי את זה כבר ולא קיבלתי תשובות - אם היועץ לא יכול למנוע דברים ולטרפד מהלכים של המשרד, מה אכפת לך מי ממנה אותו?

שר האוצר לא יכול לקבוע את יעד הגרעון על 15% כי הוא לא המחליט הבלעדי והחוק קבע את יעד הגרעון עד 2024 אם אני לא טועה (שהוא אגב 1.5%) .מסכים שזה עצוב שלא מענישים שר אוצר שחורג מזה, במיוחד במקרים חד משמעיים כמו כחלון.

 

נתתי לך את התשובה, היועץ אמור לייצג את המשרד ולא את השר. זה כמו שעו"ד של חברה ציבורית ייצג את המנכ"ל ולא את החברה. יכול להיות שהאינטרסים חופפים, אבל זה לחלוטין לא המצב תמיד.
מי אמור להעניש? מי שיכול להגביל את עבודת הממשלה היא הכנסת ובית המשפט העליון. הכנסת כבר הראתה מספיק פעמים שהיא לא מסוגלת לעשות את העבודה שלה והפכה לחותמת גומי של הממשלה, ובית המשפט העליון לא אמור לשבת עם היד על הדופק ולחכות לכל פעם שהשר יעשה מה שבא לו ללא בסיס חוקי, גם אם זה נגד האינטרס של המשרד. אתה טוען שהאינטרס של המשרד הוא תמיד האינטרס של השר, אבל יש מספיק מקרים שבהם זה נכון, וכבר דיברתי על כמה מהם.
ושטייניץ היה הרבה יותר גרוע, אצל כחלון זה פשוט פספוס הזדמנות כי אם הוא היה מתנהל באחריות, אז יכלנו להיות במצב של שוודיה מבחינה פיסקלית ומוכנים לחלוטין למשבר הבא שבטוח יגיע מתישהו, ועכשיו מצבינו סביר -, כמעט בלי שום רזרבות חוץ תקציביות ועם התחייבויות עד הודעה חדשה לכל מני קבוצות לחץ.

 

לא ענית, כי אין למשרד מדיניות. לשר יש, המשרד אמור להוביל אותו. בכל אופן, אם היועץ לא יכול לטרפד כלום כדברך, אין שום מניעה שהשר ימנה מישהו שהוא אוהב .

בנוגע ליועץ המשפטי לממשלה אגב, שם לדעתי אין מקום למינוי אישי כל עוד הוא מחזיק בשני כובעים של יועץ ותובע .
בית המשפט העליון לא אמור להגביל את עבודת הממשלה אלא אם כן זה נעשה בניגוד לחוק ולצערנו לאף אחד לא מספיק אכפת כדי לעתור בנוגע לגירעון ובכלל לא בטוח שבתחום הזה העליון היה מתערב ממילא.

אחלה, בוא ניתן להם פחות משרדים להוציא עליהם תקציבים להוציא את הכסף שלנו עליהם, אפשר להתחיל מהתרבות, תיירות, דתות ושיויון חברתי .

 

הכותב באתר ליכודניק הוא אריק זיו הבן של משה ויזר.שניהם אנשי ליכוד ותיקים.שאלתי מימיני שאלתי משמאלי,אנשים שמכירים את התנועה הרבה יותר טוב ממני.
המודל שמופיע כאן מזכיר אחד לאחד את שיטת אריק שרון ופורום החווה. חלק מהאנשים העוטפים הם אותם אנשים .

לתשומת ליבו של החולה סיוחרא. אל תתחיל לז** לי בשכל בשאלות לגבי הדף/תוכנו/ ומי נגד מי.לא כתבתי בו כלום.
מעניין לך?תקרא בבחינת אולי יש בו משהו.לא מענין אותך דפדף ותמשיך הלאה

סער מסתער על הליכוד - ליכודניק

 

אענה פעם אחרונה. היועץ המשפטי הוא של המשרד, לא של השר. יכול להיות ניגוד עניינים בין האינטרס של המשרד ורצון השר. זה נוגע בעיקר לדברים שהם הטווח הארוך. וכמו שאתה אומר, אף אחד לא ילך לבג"צ על כל שטות, ולכן, יש חשיבות ליועץ משפטי שיאזן בין שני הדברים.

 

זה לא סוד שרמת השיח שנהייתה בציבור הישראלי הפכה להיות אלימה יותר ויותר. שמאלנים, ימניים, בכל הסוגים בכל הדתות.
למרות זאת, אייסוקר מאז ומעולם היה קצת מחוץ לכל הדבר הזה, מן בועה קטנה שאליה הרע כמעט ולא נכנס.
מה שהלך כאן בתקופה האחרונה עבר בכמה רמות את גבול הטעם הטוב. זה לא איזה "מעידה חד פעמית", ולא "התחממות של אותו הרגע".

יש כאן משתמשים שהושעו כי לא הבינו אין ספור פעמים את המסר, ויש כאלה שהוזהרו.
כולנו מקווים שהמקום הזה בכלל, והדיון הזה בפרט, יחזור להזכיר, אפילו במעט, את מה שהיה כאן בעבר.

המשך גלישה מהנה לכולם.

 

שר הפנים: אם שיעור הבחירות לא יעלה נשקול לבטל את יום השבתון - חדשות רוטר

הכוונה נבטל יום שבתון במגזר היצרני. הפרזיטים שאני מייצג ימשיכו לא לעשות כלום.

 

בעד יום שבתון אם זה מגביר את שיעור ההצבעה של המגזר היצרני. לא משנות הסיבות.

 

צריך להקל על תהליך ההצבעה כך שתוכל למצוא קלפי ליד העבודה ולהשאיר את זה כיום עבודה רגיל. מי שלא יכול לפנות שעה מהזמן שלו כדי להצביע זו בעיה שלו.
אם כבר משנים, אז להוסיף חוק שח"כ או כל עובד ציבור שמחליט לרוץ חייב לצאת לחופשה ללא תשלום לאורך הקמפיין. זה לא סביר שאנחנו נשלם לאלקין משכורת של שר בזמן שהוא לא השקיע דקה אחת של עבודה בחודשים האחרונים.

 

או רק תושבי העיר יכולים לתרום למועמד. מה שקורה בירושלים בבחירות האלו מסריח ברמות אחרות עם ההתערבות של הפוליטיקה הארצית.
או איסור על פעילות פוליטית כלשהי של עובדי העיריות.

כמה דברים עולים לי במספר דקות של שיטוט באינטרנט.

 

נכון, גם מי שעובד יכול למצוא זמן להצביע. אבל מי שעובד ומגיע הביתה אחר כך ובאמת מתכוון לצאת להצביע לפעמים שוקע בענייני היום-יום ואומר "פאק איט". אולי כשההצבעה תהיה אלקטרונית לגמרי אנשים יוכלו לצאת להצביע במקום סמוך בזמן העבודה - בטוח שהם ישמחו לעשות זאת - גם אם הם לא עובדים בעיר בה הם מתגוררים, אבל כרגע זה נראה לי מסורבל מדי.

לא חושב שצריך למהר לחרוץ דברים. נראה בסוף היום מה יהיה שיעור ההצבעה בהשוואה לשנים קודמות.

 

הורים ו-6 ילדיהם נספו בתאונה; הנהג: "איך אעמוד בזה?"

כמו כולנו גם אני נתקל יותר מדי בכולירות שעושים על הכביש מה שבא להם מתייחסים לחוקים כאל המלצה. אז אחרי שקורה משהו זה פתאום "לא בא לי לחיות יותר" ו"יש לי ילדים בבית". שום דבר, 5 שנים בכלא מינימום. אפס.