בארסה עם 'ניצחון של אליפות', זו בדיוק הכותרת. לואיס סוארס מילא את החסר של מסי בצורה פשוט מושלמת, מגיע לו שאפו גדול. ההבדל בין ברצלונה וריאל בשנים האחרונות ובמאזן האליפויות זה לא מסי מול כריסטיאנו אלא סוארס מול בנזמה, חד וחלק. ולנסיה עם הפסד מביך אתמול בליגה וכעבור 11 מחזורים יש לה רק 11 נקודות. דז'ה-וו גדול לעונת 2015/16 אז נונו פוטר. חבל שלא למדו את הלקח. מסתמן שבעונה שעברה כל מטאטא ירה והשחקנים הציגו עונת שיא שלא תחזור. לולנסיה אין את אפקט ההפתעה והציפיות עלו. אבל אסור לדבר עליה כמו קבוצה שעלתה ליגה וחווה את 'תסמונת העונה השנייה'. ממנה צריך לצפות לרוץ בצמרת הגבוהה כמה שנים ביחד. הסיכוי שלה להיות גם בשנה הבאה בליגת האלופות כמעט לא קיים. אלא אם תזכה בליגה האירופית. אני מקווה לפחות לראות את ויאריאל מתניעה קדימה, גם אם היא לא תסיים חמישית - הסגל שלה שווה יותר ועוד תוצאה-שתיים כאלה והמאמן ירגיש את הכיסא. לבאנטה שמגיעה להתארח - עם מס' נקודות כמעט כפול. הייתה לסוסיאדד עונה אחת שהיא ניצחה את כל הגדולות בבית - 2014/15. גם את ריאל, גם את בארסה וגם את אתלטיקו. בואו נראה מה היא שווה נגד סביליה.
המשחק אתמול היה בזיון ברמה הכי גבוהה. אף אחד לא הגיע למשחק. באופן כללי יותר, עד עכשיו רק 6 קבוצות ספגו יותר מאיתנו. קטסטרופה.
המספרים קטסטרופה ללא ספק, בטח בהתחשב בכך שטר-שטגן טוב כל הזמן. אבל זה יתאזן, לא חושב שברצלונה תספוג 40 שערים העונה בליגה בסה"כ. ברצלונה גם פתחה עם הרבה ספיגות בעונת 2015/16 - למעלה מגול למשחק, ובסוף זה הסתיים ב-29 ספיגות, כמו המספרים בעונה שעברה. ב-2014/15 בארסה ספגה מספר יוצא דופן קצת של 21 שערים, אבל זה היה מעין סטיית תקן לדעתי. - זה אופייני לקבוצות שהן משחקות או בליגות חלשות או בסגנון משחק שונה יותר, מעט הגנתי, ובארסה לא כזו. - לבארסה יש בעייה בצד ימין, לא הצליחו להביא מגן ימני וזה בעיקר סרג'י רוברטו שלטעמי טעון שיפור. - פיקה נמצא בעונת בלהבות, אומטיטי פצוע, לנגלט לא בלם יוצא דופן. וג'ורדי אלבה - הוא טוב, אבל הוא בברצלונה בגלל היכולת שלו בהתקפה. והיי, בארסה היחידה בליגה הזו שכובשת במספרים של קבוצה אלופה - כמעט שלושה שערים בממוצע למשחק. סביליה אחריה עם 22 גולים ומשחק חסר. ריאל כבשה רק 16, אתלטיקו 13.
אז מה קרה בהמשך המחזור? סביליה עם בעייה מנטאלית כנראה, מפספסת צ'אנס גדול להישאר צמודה-צמודה לברצלונה ומסיימת רק בתיקו 0:0 מאופס באנואטה של ריאל סוסיאדד. גם ויאריאל לא מנצחת וממשיכה במאבקי התחתית שלה. המאמן קאייחה אמר חד וחלק - "למרות שיש כאלה(אוהדים) שמפריעים לי מאוד ועושים לי את המוות - אני נשאר בויאריאל". הצוללת הצהובה ממש חופפת למצבה של ולנסיה ויש לה נקודה פחות. בעונה שעברה למשל היא הייתה רביעית עם 20 נקודות| כמוכן, הסינדרלה אלאבס, איי שם מהמקום הרביעי - מפסידה לאייבר 2:1. https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/11/04/primera/1541368227_050364_1541368418_portada_normal_recorte1.Xxx אבל עזבו אתכם, כל הטוב שבמחזור התנקז בבניטו וילאמרין של בטיס. 3:3 ענק בין בטיס לסלטה ויגו במשחק בו חבל שאי-אפשר להעניק לשתיהן את כל הקופה. 1/4 משערי המחזור נכבשו במשחק הלפני אחרון[בילבאו נגד אספניול, זה מה שנשאר] זה היה משחק מהיר, מרחבה לרחבה, 'חוף לחוף', אם תרצו - תיאור של בוני, בו בטיס מובילה 2:0 וסלטה מבצעת רמונטדה ל-3:2, עם צמד של מקסי גומס(האחרון בדקה ה-84) אלא שקנאלס בגולאסו ענק הציל מהפסד בדקה ה-87. שווה לחכות לתקציר, באמת שכדאי, ומעניין מה היה קורה לו היה להן עוד כמה דקות לשחק..
צורה מאוד צרה להסתכל על זה לדעתי, נכון מסי הרבה יותר טוב מכריסטיאנו, סוארס הרבה יותר טוב מבנזמה, אבל זה לא נגמר כאן. בוא נגיד שאם במקום בנזמה היית שם את לבאנדובסקי לא הייתי ממהר להמר שהאליפויות היו הולכות לבירה.
אני מעריך את הטירוף של בארסה והעובדה שלא קיים אצלה שובע, לא בתקופה של פפ שהיא זללה תארים בלי סוף, ונניח ב-2011/12 שהיא סיימה במקום השני זו בטח לא הייתה עונה כושלת, בארסה לא במצבה שהיא גומרת את הליגה בנובמבר-ינואר בניגוד לריאל מדריד, זה לא קרה לה מאז 2004 עם רייקארד. התשוקה הזו המשיכה עם לואיס אנריקה ועם ואלוורדה בעוד השחקנים של ריאל מדריד נראים שבעים ואדישים למרות שבקושי זכו באליפויות. יש עוד פערים בין ברצלונה וריאל מדריד, התחושה שלי היא שחלק מהמשחקים חשובים בליגה איבדנו על הקשקש(חלק קטן), ומזל שהולך לצידנו בצ'מפיונס לא מופיע לעולם בליגה(בשנים האחרונות היינו טובים יותר מאתלטיקו בהרבה מאוד משחקי דרבי, ובקושי ניצחנו). בנזמה וסוארס זו דוגמא מובהקת לפער הכי גדול שקיים בין הקבוצות האלה. חלוץ שעושה הכל וגם אם פותח רע - הוא מתעורר וקם מזה, לעומת חלוץ שעשה עונה אחת טובה באמת בחמש השנים האחרונות, ואני עדין.
אני חושב שכבר שנתיים וחצי סוארס נראה רע, רק בחודשים האחרונים אנשים התחילו להעז לדבר על זה אבל זה התחיל ממזמן. אני זוכר גם כמה לחישות בעונה שעברה אבל בקטנה, הוא היה ראוי להרבה יותר ביקורת בעונה שעברה, סיים עם 20+ שערים רק בגלל שהוא בברצלונה ומסי מאחוריו מזין אותו. על הצ'מפיונס אין מה לדבר בכלל. כמובן שהוא עדיין חלוץ טופ אבל זה כבר לא השחקן של השנתיים הראשונות בבארסה והשנתיים האחרונות בליברפול, אפילו לא קרוב.
אני גם זה שהעז לדבר על הנסיגה ביכולת של סוארס. כל בלם יודע שיום עבודה מולו הוא בלתי-נסבל כי סוארס מציק, לוחץ, נלחם, שחקן שקשה מולו, ובמשחקים הגדולים קשה להמר נגדו, אבל אכן יש דעיכה. מצד שני, סוארס גבר, אמר בעצמו בפה מלא ולא כל אחד היה עושה את זה - "בארסה קבוצה גדולה וטבעי שהיא מחפשת חלוצים אחרים, אני כבר בן 31", וקשה מאוד לצרף שחקני התקפה בכירים היום כך שלא ימהרו לוותר על שירותיו מה גם שסוארס ב-70% יכולת זה בסדר. שימו לב שבארסה לרוב נפרדת בזמן משחקני ההתקפה שלה בניגוד לריאל מדריד שהדוגמא הבולטת היא בנזמה ובייל. רונאלדיניו חיפך והלך בזמן - וגם דקו, ואפילו אטו אחרי עונת הטרבל, ותיירי הנרי, ודויד ויאה.
בוודאי. רונאלדיניו היה הכי טוב בעולם ב-2005/06. הוא סיפק מונדיאל מאכזב ולאחר-מכן הייתה נסיגה קלה ביכולת שלו, בעיקר בסיום העונה החלש של ברצלונה. הוא שיפר את הבעיטות החופשיות וסיפק רגעי קסם אך היה פחות טוב. מצד שני ברמת המספרים זו העונה השנייה הכי טובה שלו בקריירה עם 24 שערים ו-14 בישולים. אי-אפשר לצפות לוותר על שחקן כזה מייד. לאחר-מכן החלו השמועות על אורח חיים לא ספורטיבי, הוא עלה מעט במשקל וסבל מפציעות. ואחרי עונה אחת כזו מחורבנת - אמרו לו יפה שלום, בלי סנטימנטים. אני לא בטוח שמסי היה יכול לקחת פיקוד אם רונאלדיניו היה עדיין בסביבה.
