ריאל מדריד 2018/19:: רעש לבן בפתח, גם אם זה עידן חדש...

קצת חדשות:

- במארקה כתבו שסולארי מחפש את 'קאסמירו החדש' בזמן שהקשר הברזילאי ייעדר, זכר לפציעות מהמשחק נגד סלטה ויגו. מרקוס יורנטה ספג התעלמות השנה, ואופציות אחרות הן סבאיוס שנראה בכושר טוב וכבש שער בכורה בנבחרת, כשבוע אחרי הגולאסו בבלאידוס, ואולי אפילו ודה ואלוורדה הצעיר.
- לוקאס ואסקס די מרוצה מהשינוי על הקווים ואמר שהוא שמח לקבל יותר דקות. "סולארי מאמן מצוין ואין שום סיבה שלא ימשיך, לא היה אפשר לעשות יותר טוב ממנו עד עכשיו", אמר, והגן על חברו - "אסנסיו קראק אמיתי, הוא לא צריך לסחוב את המכונית לבד, זו עבודה של כל השחקנים".
- מסתכלים לעבר ינואר? שם מעניין שעלה כחיזוק לינואר לפי מארקה - רדאמל פלקאו החלוץ המצוין של מונאקו. הקבוצה מהנסיכות במשבר עצום והוא מחפש את דרכו החוצה ואף הוצע לריאל מדריד. לחלוץ חוזה לעוד עונה וחצי בקבוצה. הבעיה: גילו המבוגר נוגד את מדיניות המועדון. מה אומרים?
- במארקה כתבו על לופטגי לעומת סולארי - כעת ריאל מדריד מניעה את הכדור הרבה פחות אבל כמובן אבל כובשת יותר שערים. בכתבה ראינו את המספרים מכל המשחקים. ריאל החזיקה בכדור במשחק האחרון, נגד סלטה בבלאידוס - 48% מהזמן, שווה ערך לקלאסיקו עם לופטגי, המספר הגרוע ביותר שלה. עם לופטגי ריאל ירדה מ-60% רק בסופר-קאפ נגד אתלטיקו ובפיחואן נגד סביליה וגם זה על הקשקש. אחזקת הכדור עמדה על 65.7%, ועם סולארי המצב הוא 57.2%, ירידה של 8.5%. את מספר השערים פחות נוח לשפוט אחרי פרק זמן קצר מדי. עם סולארי ריאל כובשת 3.75 שערים בממוצע למשחק[נגד יריבות בינוניות מאוד], ועם לופטגי כבשה שער וחצי למשחק.
- מרסלו ערך את הופעת הבכורה שלו בריאל מדריד אמנם רק בינואר 2007 בריאזור, במשחק הפרידה של רונאלדו בריאל מדריד, צירוף מקרים, אבל ת’אכלס הוא הצטרף רשמית עוד קודם. כלומר הברזילאי סגר כבר 12 שנה בלבן של ריאל מדריד והמגן שמתאושש מפציעה ויחזור אחרי פגרת הנבחרות, קיבל חולצה מיוחדת לכבוד האירוע. את המספרים שלו אתם פחות או יותר יודעים - 462 הופעות בהם כבש 36 שערים, 19 תארים והרבה מאוד רגעים יפים. חפשו גם את הוידאו המיוחד שהכינו עבורו באתר הרישמי.
- ולסיום: אלופת אירופה הנצחית. כבר 900 ימים שריאל מדריד היא אלופת אירופה. מאז ה-28 במאי 2016, הגמר המרגש בסאן-סירו נגד אתלטיקו. ריספקט

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/46389047_1664424273658580_7139116114247680_n.Xxx?_nc_cat=106&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=11d151935133cb7f19909eb1da864914&oe=5C66F59C

 

סולארי בוחן אופציות: החיים ללא קאסמירו

מי יחליף את קאסמירו בעמדת הקשר האחורי? זו אחת השאלות המרתקות ביותר מבחינת ריאל מדריד בשלושת השבועות הקרובים. קאסמירו נפצע בבלאידוס בדקה ה-22, ודני סבאיוס שיחק במקומו והיה מצוין, הנוסחה עבדה. הוא קינח עם שער נהדר. ומה עכשיו? זידאן למשל כמעט תמיד העדיף את קרוס בעמדה אחורית יותר כשקאסמירו נעדר. מתוך 18 מקרים בהם ריאל שיחקה ללא קשר אחורי, ב-14 מקרים קרוס הוסט לעמדה אחורית, והמאזן נפלא - 8 נצ' ועוד 6 תוצאות תיקו. בתשעה מן המקרים, קרוס 'תוגבר' ע"י קובא, שחקן עם פיזיות גדולה. הדוגמא הטובה ביותר הייתה הניצחון בדרבי ב-2016/17 כשריאל הביסה את אתלטיקו בחוץ 3:0. זה היה חודש הפציעה של קאסמירו שעלה כמחליף בקלאסיקו בקאמפ-נואו. הפעם האחרונה בה ריאל הפסידה בלי קאסמירו הייתה בשנה שעברה נגד אספניול בקורנייה אל-פארט. הקשר היה פצוע ומעבר לכך זידאן העלה בהרכב רוטציוני במיוחד. בסה"כ המאזן ללא קאסמירו עומד על 11 נצ', שש תוצאות תיקו והפסד(הקלאסיקו עם בניטס לא נכלל בספירה שכן זו הייתה בחירה יזומה של המאמן), עם מאזן של 53:21 בהפרש השערים.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/16/15423929798733_310x174.Xxx

לאחר חזרת הליגיונרים, לסולארי יהיו שלושה ימים לקבל החלטה. ככל הנראה ההתלבטות הין בין סבאיוס וקרוס. לזכותו של סבאיוס עומדת גם ההופעה הטובה במדי ספרד נגד קרואטיה, בה כבש את שערו הראשון במדי הסלקסיון. סולארי אוהב את הטכניקה שלו וסביאוס מרגיש בנוח וזוכה לאמון אחרי עזיבת זידאן, שלא השתמש בו מעולם כשקאסמירו נפצע. האלטרנטיבה השנייה היא זו של קרוס, עם ניסיון מקסימלי, למרות שקרוס רמז שהוא לא ממש אוהב את העמדה והוסיף את המובן מאליו - "אני לא קאסמירו". הוא לא מספיק תוקפני ואגרסיבי בהגנה. האפשרויות של פדה ואלוורדה ומרקוס יורנטה נראות לא ריאליות, בטח בהתחשב במשחקים החשובים של ריאל בליגה ובליגת האלופות - הקרב על המקום הראשון נגד רומא באולימפיקו. ב-6 בדצמבר בגומלין חסר החשיבות נגד מלייה בגביע - שניהם צפויים לשחק.

עוד נכתב על 'החיים החדשים' של לוקאס ואסקס יחד עם סנטיאגו סולארי. הקשר עדיין נראה מסורבל ומבולבל ולא הצליח לתרום בשער או בישול יחד עם המאמן החדש, אבל הוא מקבל הרבה קרדיט: פתח בהרכב בשלושה מארבעת המשחקים, כולל במשחק האחרון בבלאידוס. ללוקאס 289 דקות עם סולארי לעומת 421 דקות עם לופטגי| כמוכן, חסוס ואייחו מתאמן בקצב טוב כדי לחזור לעניינים לאחר פגרת הנבחרות ולערוך את הפרמיירה שלו בריאל מדריד העונה. לאור הפציעה של ראמוס שבספק למשחק נגד אייבר - זה צפוי לקרות. קרבחאל, מרסלו ו-ואראן יחזרו גם הם, וכך מריאנו.

 

קצת חדשות:

https://e00-marca.uecdn.es/imagenes/2018/11/20/portada/marca_papel/g2011.81752da0192cf9c94e31b19dcd6e4500.Xxx

- במארקה כתבו בשער העיתון על כך שהמועדון מעביר הילוך בנוגע לתחילת השיפוצים בברנבאו, וזה גם זמן טוב להחתים גלאקטיקו עבור ריאל מדריד.
- מרקוס יורנטה שלא מוצא את מקומו בינתיים - שותף ב-12 דקות בלבד בליגה(ופתח בהרכב בגביע המלך) - יעזוב את ריאל מדריד בינואר בוודאות ו-'חצי ליגה' רודפת אחריו. הקשר חיכה לצ'אנס מלופטגי וזה לא הגיע, וגם לא מסולארי.
- ועוד: סולארי רוצה ליצור רצף נצחונות בליגה עם ריאל מדריד. 'סולארי מחפש דחיפה בליגה' הוא יודע שדרך הליגה צוברים ביטחון לליגת האלופות וגם למונדיאליטו בדצמבר, טורניר אותו במועדון לוקחים בשיא הרצינות. סולארי לא יבצע רוטציות נרחבות ויבחן את השחקנים ע"פ כושרם והמטרה היא שאסנסיו ואיסקו יחזרו לעניינים. זידאן מחק פער של 10 נקודות מברצלונה בעונה הראשונה וזכה באליפות בעונה השנייה, ובריאל יודעים שיש הזדמנות טובה לצמצם פערים המחזור.
- טיבו קורטואה ספג חמישייה במשחק של נבחרת בלגיה נגד שוויץ והוא ממש לא רווה נחת העונה. בקבוצה שקטים ורגועים לגביו אבל מחכים לגירסה הטובה ביותר של השוער, שבינתיים מראה רק ניצוצות מעטים לפרקים קצרים - הדיפה פה, הדיפה שם.

 

אחרי הראיון של אסנסיו שפחות או יותר עורר סערה בתקשורת בספרד, הנה מגיע לו 'התיקון', אסנסיו בציטוט לשער המארקה - "אני לא אוהב שמפקפקים באמביצייה והשאפתנות שלי", והוא מוסיף שהוא רוצה לסחוב את הקבוצה.

https://e00-marca.uecdn.es/imagenes/2018/11/21/portada/marca_papel/g2111.4a76b4facd552c8ea5259a0e0becb93a.Xxx

*****

אם אסנסיו על המגרש היה מראה דברים אחרים - זה חזק הרבה יותר מדיבורים. אני רוצה לראות את הילד שבמשחק הראשון שלו בקבוצה לא דפק חשבון ושלח פצצה לחיבור מצד ימין. וגם בשני הסופר-קופה. שחקן עם תעוזה, עם ביצים, עם אמונה בכדורגל שלו. יש לו את החוש לגולים. נכון שבצד שמאל קשה לו, אבל זה לא משנה. גם הגול הראשון שלו בליגה היה עם סטייל - בצ’יפ, הוא היה נראה עם קרח בוורידים במקום דם. ואת רבע הגמר נגד באיירן אתם זוכרים? לא בעונה שעברה, אלא לפני שנתיים. אמנם כבר הובלנו 3:2, אבל זה לא חשוב - אסנסיו לקח את הכדור מול הומלס, עבר אותו פעמיים ולמרות שכריסטיאנו הצטרף בטירוף ובמהירות הרגילה - אסנסיו החליט לעשות את זה לבד. כל שחקן צעיר היה מגלגל לכריסטיאנו שמאלה ועוזר לו לכבוש מול שער חשוף.

אני לא רואה כאן סילוף של דבריו של אסנסיו אלא יותר ניסיון לתקן את הנזק והבנה של משמעות הדברים. מותר לו למעוד. הפיתרון הכי טוב הוא על כר הדשא כמובן.

 

קארים בנזמה מציג: ה-'9' של ריאל מדריד בשנות ה-2000

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/21/15428322535095.Xxx

ב-29 באוגוסט נגד דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו, מחזור פתיחת עונת 2009/10 - החל רשמית הפרק הארוך של קארים בנזמה בריאל מדריד. חלוצים אינספור סביבו התחלפו, אפילו כריסטיאנו רונאלדו עזב, ובנזמה עדיין כאן, בעונתו העשירית בלבן, כשהוא חצה את רף 200 השערים. איך כתבו במארקה? 'יש ילדים שמכירים רק את בנזמה כ-'9' של ריאל מדריד. והוא כבר 3007 ימים כאן, יותר מכל חלוץ אחר באלף הזו - מה-1 בינואר 2000.

פרננדו מוריינטס, יורשו של שוקר, היה ה-'9' של ריאל מדריד בתחילת העשור הקודם. עונת השיא שלו הייתה עונת 1998/99 עם 25 כיבושים בריאל, אבל הספירה התחילה רק אחרי. מאז ה-1 בינואר 2000, מוריינטס רשם 141 משחקים במדי ריאל מדריד והבקיע 46 שערים(כמעט מחציתם בעונת 2001/02, לאחריה הפך למחליף). ב-2003/04, מוריינטס עוד היה מספר 9 של ריאל מדריד במחזור הפתיחה נגד בטיס, כלומר זה היה מספר החולצה שלו, אלא שהוא הושאל למונאקו ואז רונאלדו קיבל את הסיפרה. עם הסיפרה '9' על הגב, בניכוי עונת הבכורה שלו - הוא כבש 70 שערים ב-132 משחקים. כמובן שבספירה לא נלקח בחשבון רוד ואן-ניסטלרוי.

רוברטו סולדאדו הקאנטרו קיבל את ספרה '9' ב-2007/08, שותף ב-8 משחקים בלבד ולא כבש אף שער. לאחר-מכן המספר עבר לחאבייר סביולה בעונתו השנייה בקבוצה, וב-2009/10 כריסטיאנו רונאלדו לא היה יכול לקחת את המספר האגדי שהיה שייך לראול, אז הוא היה מס' 9 וכבש 33 שערים ב-35 משחקים. מאז עונתו השנייה של בנזמה בקבוצה, הוא ה-'9' של ריאל מדריד(התחיל עם חולצה 11), כשהיגואין שמח להמשיך לשחק עם חולצה מס' 20. חלק מהחלוצים שהיו באיזור ועזבו מאז שהגיע - היגואין, צ'יצ'ריטו, מוראטה, אדבאיור. ב-397 משחקים עם החולצה מס' 9, יש לו 193 שערים...

כל העונות של קארים עם מס' 9:

2010/11 - עונה לא קלה עם מוריניו בה לא מעט שיחק כמחליף. 26 שערים ו-9 בישולים ב-48 משחקים

2011/12 - העונה הפורייה ביותר: 32 שערים ו-19 בישולים. עונה גדולה של קארים שהסתיימה באליפות.

2012/13 - יותר בישולים - 21 מאשר שערים - 20, בעונתו האחרונה של מוריניו.

2013/14 - שוב רשם 52 הופעות, כמו בעונה הטובה בליון ובעונת האליפות עם מוריניו. כבש 24 שערים ובישל עוד 16.

2014/15 - כבש 22 שערים והוסיף 16 בישולים, כבר ידע עונות טובות יותר בלבן.

2015/16 - בנזמה כבש במשחקי הליגה הגדולים והציג רקורד מעולה: 28 שערים ב-36 משחקים.

2016/17 - היה פחות טוב ממוראטה אך זכה לאמון של זידאן. 19 שערים ו-8 בישולים ועוד זכייה בליגת האלופות.

2017/18 - צחוק הגורל: 12 שערים בלבד ב-47 משחקים, הרקורד הגרוע ביותר מאז עונת הבכורה. אבל צמד בחצי הגמר נגד באיירן וגם גול בזכות קריוס.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/22/15429104844721.Xxx

בימים האחרונין התחזקו השמועות שבאיירן לא תממש את אפשרות הרכישה על חאמס, שרוצה לחזור לריאל מדריד. איך כתבו במארקה: חאמס רוצה לחזור - האם ריאל מדריד רוצה אותו בחזרה? ובקיצור: קאמבק של חאמס רודריגס - כן או לא?

חייב לומר שהערכתי את חאמס קצת באיחור וקצת בדיעבד, אני חושב שמהירות היא כלי שהוא חובה בכדורגל של היום. האמנתי שהוא יחזור בקיץ למען האמת, רציתי שזה יקרה, וכעת עם כל הכבוד לגישה ‘עדיף על כלום’, מבלי לזלזל בו - אני לא יודע איך זה יכול להתרחש. חאמס הזדקן קצת, לא הצליח בבאיירן יותר מדי, לא ילהיב אותי לראות אותו שחקן הרכב קבוע וזה מה שהוא רוצה להיות, ואולי עדיף לקוות לגלאקטיקו אחר כמו האזרד או להמשיך עם אסנסיו. מצד שני: שחקן של מספרים כמאמר הקלישאה, בעיטה מושלמת. מסוכן גם בימים וגם בשמאל ואין לנו שחקן שיודע לתת פס בקבוצה הזו - איסקו ומודריץ’ לא עושים את זה מספיק, והבישולים של קרוס הם במצבים הנייחים. חאמס מילא את החסר של אוזיל בפן הזה.

 

כותרות העיתונים הבוקר:

שער המארקה:

https://e00-marca.uecdn.es/imagenes/2018/11/23/portada/marca_papel/g2311.e9cc1c890acc8abb0f95f99cd5912db0.Xxx

סנטיאגו סולארי סוגר קצת יותר משלושה שבועות כמאמן ריאל מדריד והצליח להשיג מאזן פתיחה מרשים של ארבעה נצחונות חלקים. כעת מגיע האתגר שלו: 'חודש סולארי' כתבו במארקה על האתגרים הצפויים לריאל מדריד ממחר ועד ל-22 בדצמבר, שלושה אתגרים, אחד בכל תחרות:

הראשון - לצמצם פערים מברצלונה בליגה. כרגע ריאל מדורגת רק במקום השישי במרחק 4 נקודות מבארסה, והמחזור הקרוב הוא הזדמנות פז לעשות את זה כאשר ריאל משחקת במשחק המוקדם של שבת מול אייבר וברצלונה תצא למשחק חוץ סופר-קשה בוונדה מטרופוליטאנו של אתלטיקו. האתגר השני הוא לנצח באולימפיקו את רומא באמצע השבוע ולהבטיח את ראשות הבית. ריאל של זידאן הייתה אלופה בלנצח משחקים כאלה(האמת שבעיקר בנוק-אאוט), וגם תיקו יספיק לריאל בתנאי שתנצח במחזור האחרון. המטרה השלישית היא לזכות במונדיאליטו בפעם השלישית ברציפות ולעשות היסטוריה - הקבוצה היחידה שעושה זאת. במועדון לוקחים ברצינות גדולה מאוד את התואר הזה.

מעבר לכך, בימים האחרונים התחזקו השמועות שבאיירן לא תממש את אפשרות הרכישה על חאמס, שרוצה לחזור לריאל מדריד. איך כתבו במארקה: חאמס רוצה לחזור - האם ריאל מדריד רוצה אותו בחזרה? לפי הכתבה, לופטגי רצה מאוד שחאמס יחזור כבר בקיץ אך הבין שזה בלתי-אפשרי. כעת המצב הרבה יותר מסובך וגם לריאל מדריד יש את הסיבות שלה מדוע זה לא יקרה או אם תרצו - הקאמבק נראה די מסובך.

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/4/447357f3cc424016926accc0cfddde757c41b80f.Xxx

כעת עם מאמן חדש על הקווים, סנטיאגו סולארי, חאמס לא יודע מהן הכוונות והוא לא רוצה לחזור להיות שחקן ספסל. הוא לא יודע אם סולארי מעריך אותו או שהוא ינהג כמו זידאן. כמוכן במידה והוא חוזר, החוזה שלו הוא רק עד ל-2021. כמוכן, חאמס זוכר היטב כיטב איסקו ואסנסיו הועדפו על פניו, כל אחד בזמנו, והמועדון עושה רושם רוצה לתת אמון בשניים האלה. מעבר לכך, יש ילד פלא מברזיל העונה לשם ויניסיוס ג'וניור וריאל מדריד מתמקדת בצעירים.

בנושא אחר, בהמשך ישיר לדיבורים על תקופת איקר ומוריניו והדם הרע ביניהם, בהתאם לראיונות האחרונים, חואנמה רודריגס מהמארקה כותב 'ריאל מדריד שאני רציתי לראות' וכותב שלקבוצה של מוריניו היו הרבה מאוד מאפיינים כאלה. 'הקלאסיקו ממש לא היה מלחמה בין ספרד לקטלוניה אלא כרגיל, משחק כדורגל ענק', והוא מוסיף - 'ריאל מדריד שאני רציתי לראות היא קבוצה שנלחמת עד לרגע האחרון גם כשהיא מדממת, קבוצה שלא מוותרת, קבוצה שכל הזמן רוצה לנצח ומתאמצת. ולריאל מדריד ההיא היו הרבה מאפיינים, בזכות המאמן שלה - מוריניו'. חואנה לא שוכח שמוריניו איבד חלק מהשחקנים. 'המודל שלי הוא חואניסטה' - על שם חואניטו.

סרחיו ראמוס במירוץ לשער המאה

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/22/15428902753721.Xxx

סרחיו ראמוס על סף כניסה למועדון המאה. אבל לא מדובר על משחקים בכלל - יש לו כבר 787 כאלה בקריירה, או על הופעות בליגת האלופות במדי ריאל מדריד, אלא על מועדון כובשי מאה השערים, והוא עוד שחקן הגנה. 'ראמוס מלטף את ה-100', כתבו במארקה על הבלם שיש לו כבר 98 שערים: 3 במדי סביליה, 78 במדי ריאל מדריד - שני רק לפרננדו היירו מבין שחקני הגנה(את רוברטו קרלוס הוא עקף מזמן) ועוד 17 במדי נבחרת ספרד. אלה מספרים מרהיבים לכל הדיעות גם אם בשנים האחרונות ראמוס מקנח בפנדלים.

ב-16 בספטמבר 2004, כשהוא בן 18 וחצי, ראמוס רץ בפעם הראשונה בהתלהבות לעיגול האמצע. הוא כבש בגביע אופ"א במדי סביליה נגד פורטו. עשרה ימים לאחר-מכן, עם ספרה 32 על הגב, הוא כבש את שער הבכורה שלו בליגה, שער הניצחון נגד ריאל סוסיאדד. השער השלישי והאחרון במדי סביליה היה בפצצה מ-35 מטר אחרי הסטה של כדור חופשי, נגד ריאל מדריד ואיקר קסיאס בפיחואן בשלהי 2004/05. הוא הראה את חוש הכיבוש שלו. שלושה חודשים אחר-כך, הוא מצא בית חדש...

במדי ריאל מדריד כבש ראמוס 78 שערים. השער הבלתי-נשכח שלו הוא בדסימה נגד אתלטיקו מדריד כמובן וזה די סמלי ששער הבכורה בלבן הגיע בליגת האלופות: ב-6 בדצמבר נגד אולימפיאקוס, במשחק חסר חשיבות שהיה גם משחק הבכורה של לופז קארו. ראמוס כבש את שער היתרון, בנגיחה אחרי כדור חופשי כמובן(ראול בראבו הרים), וריאל הפסידה, אך זה לא היה משנה. חמישה ימים לאחר-מכן הוא כבש שער ראשון בליגה במדי ריאל, כשזו ניצחה את מאלגה 2:0. הגול הראשון שלו בברנבאו היה נגד בילבאו ב-11 בינואר בגביע המלך. ריאל ניצחה בסאן-ממס(1:0) ובגומלין הביסה את בילבאו 4:0 כשהשער שלו היה השני.

כמובן שמרבית השערים של ראמוס הם בליגה אבל הוא מגוון מאוד, וכבש בכל מפעל, תתפלאו: 57 שערים בליגה, 11 בליגת האלופות(לא כולל השער השני נגד נאפולי שנקבע כשער עצמי), 4 בגביע המלך, 2 בסופר-קופה הספרדי, 2 באליפות העולם למועדונים ו-2 בסופר-קאפ האירופי - אחד מהם שער שיוויון יקר מפז נגד סביליה באוגוסט 2016. לראמוס, מעבר לגולים המדהימים בנגיחות ברגע האחרון - ברצלונה, דפורטיבו לה-קורוניה ונגד מי לא, יש גם גולים בכדורים חופשיים(ויאדוליד, 2014), בפצצה מחוץ לרחבה(בילבאו, 2009), מהפינה(ולנסיה במאסטייה, 2008) וגם במספרת נגד סביליה בפיחואן. וגם בפצצה ברגל שמאל - נגד דורטמונד בברנבאו בשער שלא הספיק. כמובן שלאחרונה נכנס לתוקף עניין הפאננקות. השנה ראמוס פתח בכל הכוח כשכבש 9 שערים עם ריאל(5) ועם ספרד(4). בארבע העונות הראשונות הוא עמד על 6 שערים, בעונת הדסימה קבע שיא של 7 שערים, כולל צמד בחצי הגמר במינכן, אבל עונת השיא שלו כמובן הייתה ב-2016/17 עם 10 שערים.

בנבחרת ספרד לראמוס יש 17 שערים ב-161 הופעות, אם כי יש לו 'קוץ' מסוים על כך שלא זכה לכבוש שער בטורניר גדול - הוא החמיץ פנדל בגמר גביע הקונפדרציות נגד ברזיל, ולא כבש במונדיאל או ביורו. לראמוס יש 5 שערים בנבחרת במשחקי ידידות, 5 במוקדמות המונדיאל, 4 במוקדמות היורו ושלושה בליגת האומות. 'בלם עם נפש של חלוץ'.

 

טור דיעה במארקה: אף אחד לא סוחב את המכונית

'אף אחד לא סוחב את המכונית', כתב חוסה פליקס דיאס במארקה על גלי ההתבטאות המוכרת של אסנסיו. הוא(דיאס) אומר את מה שלכולנו היה עצוב לראות - אותן הרעות החולות של ריאל מדריד מתקופת לופטגי. קבוצה שברירית, חלשה, ללא יכולת תגובה. אף אחד לא מתעצבן, בועט, עושה פאול או צורח כדי לשנות משהו על כר הדשא. לא בתחילת המשחק, לא במחצית השנייה. השער השני מגיע, וגם השלישי והשחקנים לא מסוגלים להסתכל זה לעבר זה, רק מחכים שהסיוט ייגמר. חלון ההעברות בחורף מעולם לא חיכה ככה לריאל מדריד. המכונית מתדרדרת לתהום ואף אחד לא יכול לסחוב אותה.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/24/15430757287284.Xxx

העונה ריאל מדריד הפסידה לראשונה בהיסטוריה לאייבר, במשחק מס' 11 ביניהן בכל המסגרות, היא נכעה ללבאנטה בברנבאו(2:1) מה שלא קרה מאז ינואר 2007 עם פאביו קאפלו, ורשמה שבעה הפסדים ב-19 משחקים בלבד. אגב, לשם השוואה, בשנה שעברה אחרי 13 משחקי ליגה: 27 נקודות לריאל מדריד, מאזן 8-3-2 ויחס שערים 25:11, וזה עם כריסטיאנו בכושר רע - וידענו שייצא הקטשטופ. מספר הנקודות הזה העונה היה מספיק למקום הראשון.

במארקה כתבו בנוסף על סדרת ההצלות של קורטואה, החל מההסטה הקלה לכדור שפגש במשקוף בפתיחת המשחק וכן בהמשך, הצלות שמנעו את השער הרביעי. ב-AS הוסיפו שריאל מדריד חזרה להריסות - 'אפקט סולארי נעלם אחרי משחק נהדר של אייבר וכלום מצד ריאל מדריד'. קורטואה קיבל את הציון הגבוה ביותר - 3 כוכבים, בנזמה קיבל 2 על אף שהיה בנבדל לא פחות מ-7 פעמים('הוא לפחות ניסה ויכול לצאת מהמשחק הזה עם מצפון נקי', נכתב עליו) סבאיוס ומודריץ' קיבלו כוכב אחד וכל היתר - ציון 0, בין היתר כל רביעיית ההגנה. סבאיוס ספג ביקורות על כך שלא הגיב בזמן בשער הראשון.

רפאל ואראן דיבר על 'בעיות קולקטיביות' ולא היה יכול לשים את האצבע, בעוד סולארי אמר שמדובר במגרש קשה ושיש בעיות רבות שצריך לתקן אולם אפשר לתקן אותם כמעט עד לכדי שלמות, ואנחנו די סקפטים בנושא. התגובה של ראמוס לאחר המשחק כן עוררה סערה - האם הבעייה של ריאל מדריד הייתה בגישה או לא, ונראה שגם הקפטן די חזר בו. 'מרסלו ובייל הובילו את יום שבת השחור של ריאל מדריד', כתבו בתקשורת. 'מה שונה מריאל מדריד של לופטגי? - שום דבר', סיכמו במארקה. 'את מי אפשר לפטר עכשיו, פלורנטינו?'

 

תמיד איתך, ריאל מדריד

אין יותר מדי מה לחדש. אולי זו גם הסיבה שבניגוד לבדרך-כלל, מיעטנו להביא כאן בפניכם את כותרות העיתונים והחדשות לאחר התבוסה לאייבר. נראה שהכל ידוע, והיה צפוי עוד בקיץ. שוב בייל המאכזב, שוב אסנסיו הנעלם, שוב הפער הגדול בין יראת הכבוד שיש כלפי הסגל - כל אלה שמועמדים לכדור הזהב, לפודיום - לבין היכולת על כר הדשא. הסופ"ש שלי היה לחלוטין 'Black-Saturday', וזה עדיין קצת פחות מהשלישייה שספגנו מאייבר. בלי להילחם, בלי להתאמץ, בלי להיות באיזור, בלי לעשות פאול, בלי עצבים. בלי לשחק.

צפיתי קצת בכדורגל מכל רחבי אירופה - טוטנהאם נגד צ'לסי, בונדסליגה, עוד קצת ליגה ספרדית(היה עוד איזה משחק אתמול, נדמה לי, קרב על המקום הראשון או משהו כזה), והקבוצה היחידה שלא הציגה אף מהלך ראוי הייתה ריאל מדריד. מה זה דריבל? מה זה בעיטה טובה לשער? חילופי מקום? מהירות? משחק קבוצתי? תשוקה. מה אלה הדברים האלה? השבועות האלה עם סולארי בתפקיד הדחיקו את התחושה הלא נעימה לגבי הקבוצה. בהחלט הייתי מעדיף להמשיך לנצח ולהתקרב. שהבלוף יימשך..כמה שיימשך. ריאל מדריד חייבת להיות תחרותית, גם אם בכאילו.

ועדיין, תהיו בטוחים שאני שם. אנחנו שם בכל הכוח. מחכה בקוצר-רוח למשחק נגד רומא, אהיה עם פרפרים בבטן עד השריקה, אתלהב מהגליץ' הראשון ואצעק בטירוף בגולים של בנזמה או בייל. כשרומא תתקוף, וסביר שריאל מדריד, כמו תמיד - תפתח בצורה חלשה - אני אהיה לחוץ וטרוד על הטיילת בהגנה שלנו. ואם נפסיד, אין דבר - אתבאס באותו הרגע, אולי אפלוט איזו קללה ואלך לישון ממורמר. למחרת אקום כמו חדש ואהיה עם טירוף למשחק הבא - נגד ולנסיה בברנבאו, והציפיות, כמו לפני כל משחק בית - יעלו שוב, בלי שום קשר למה שקורה. וכן-הלאה, וכן-הלאה.. אני אשמח לראות את ראמוס מניף עוד גביע, גם אם זה כולה אליפות העולם למועדונים.

אני לא אשכח את רגעי האושר שהקבוצה הזו נתנה לי בחמש השנים האחרונות. התפקיד שלי כאוהד זה לכתוב, לחגוג, לשמוח, אני לא יכול לעשות בעצמי את השינויים בסגל ולצרף את האזרד, חלוץ או כל אחד אחר, או לרדת לגליץ’ במקום ראמוס. גם היום, אני תמיד אומר: אני מאמין באהבה, אני מאמין בכדורגל. תודה אלוהים, תודה. אני לא מכיר את עצמי בלעדייך. תמיד איתך, ריאל מדריד.

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/a/a989351198919549bea2a3e1c341a7c197db6420.Xxx

 

50 מחזורים של סיוט עבור ריאל מדריד

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/25/15431006329502.Xxx

התמונה הזו לא לקוחה מסרט פשע או מדע בידיוני אלא מדובר בשחקני ריאל מדריד ועיצוב דרמטי של המארקה. מימין לשמאל, באש הלהבות - מרסלו, לוקה מודריץ', טוני קרוס בפוזה המוכרת, דני סבאיוס, בנזמה, השוער קורטואה ליד השער, הקפטן ראמוס, ואראן ובצד שמאל - גארת' בייל. ואם היה מקום סביר להניח שגם קאסמירו הפצוע ומרקו אסנסיו שלא סוחב את המכונית - היו נמצאים.

אין ספק: 50 המחזורים האחרונים הם סיוט מתמשך עבורינו, עבור ריאל מדריד. מאז הניצחון 2:0 על מאלגה והזכייה באליפות במחזור הסיום ב-2016/17 - שום דבר לא עובד. מאז מחזור הפתיחה של עונת 2017/18 שהסתיים ב-3:0 קל על דפורטיבו לה-קורוניה בריאזור - עברו 51 משחקים. ריאל מדריד ניצחה ב-55% בלבד. המאזן המלא: 28 נצחונות, 12 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. בכל העונה שעברה ריאל הפסידה 6 פעמים והעונה אחרי 1/3 הדרך היא רחוקה רק הפסד אחד.

אם נספור את 50 המחזורים מאז, לא כולל המחזור ה-13, כדי לעשות 'הנחה' לריאל מדריד - הרי שהקבוצה השיגה 21 נקודות פחות מברצלונה, שהפסידה בסה"כ 3 משחקים. מאתלטיקו מדריד היא רחוקה 6 נקודות. ריאל מדריד ספגה לא פחות מ-60 שערי ליגה, לעומת אתלטיקו שספגה חצי, וברצלונה שספגה 47(רקורד שנהרס עם פתיחת העונה החלשה שלה). גם ריאל מדריד של זידאן כשלה בלנצח, ואז ההפתעה אפילו הייתה גדולה יותר. היא השיגה 2 נצחונות בלבד בחמשת מחזורי הפתיחה - ובעוד התיקו הביתי עם ולנסיה(2:2) היה מובן ורווי בחוסר מזל - הרי שה-1:1 נגד לבאנטה וההפסד לבטיס - פעמיים בברנבאו - לא. זידאן ראה שהמכונית תקועה והעדיף לזוז הצידה למרות שזכה בליגת האלופות. ריאל סיימה עם 17 נק' פחות מברצלונה. ב-18 המחזורים הראשונים אשתקד ריאל השיגה 32 נקודות. בסיבוב השני היא שיפרה מעט את המצב כשהשיגה 44, אך זה עדיין לא מספיק. 76 נקודות היו לה בסוף העונה, הכי נמוך שלה מאז האליפות עם קאפלו ב-2006/07, אך אלה היו ימים אחרים.

ההתלהבות הראשונית מריאל מדריד הסתייימה במהרה. לופטגי פתח עם 3 מ-3 - 2:0 לא קל על חטאפה, מעט אפור אבל בסדר, בג'ירונה ריאל ביצעה רמונטדה והפכה פיגור 1:0 ל-4:1, ובמחזור השלישי שיחקה היטב נגד לגאנס. בסאן-ממס נגד בילבאו החלשה נרשם איבוד נקודות ראשון ואסנסיו הביא ל-1:0 קטן על אספניול, אלא שמאז ריאל לא ניצחה בליגה והשיגה נקודה אחת בלבד מתוך 12. בתבוסה לאיבר, זו הייתה הפעם הרביעית העונה שריאל מדריד לא כובשת ואנחנו רק במחזור ה-13. בכל העונה שעברה זה קרה לה בליגה שש פעמים. בעונת האליפות עם זידאן 2016/17 - זה לא קרה לה מעולם.

ב-51 משחקי הליגה האחרונים, ריאל כבשה 114 שערים(94 אשתקד ו-20 העונה), רקורד של 2 שערים למשחק - נמוך מהרגיל. וזה נובע בעיקר מהפיניש של העונה שעברה, כשב-20 המשחקים האחרונים ריאל כבשה 62 שערים. ברצלונה כבשה 20 שערים יותר - 134, בחלוקה הבאה: 99 אשתקד ו-35 העונה. נסיים עם 2005/06, עונה קשה בה ריאל הצליחה לבסוף לסיים במקום השני. גם בעונה הזו המצב היה טוב יותר - מאזן 7-1-5, כלומר 22 נקודות בחלוף 13 מחזורים, ו-24 שערי זכות.

 

כותרות העיתונים הבוקר:

במארקה כתבו על מצב המאמנים בריאל מדריד - 'משימה בלתי-אפשרית להגשים את החוזה במלואו'. תשאלו את החבר'ה שבתמונה. האם גורלו של סולארי שחתם עד 2021, יהיה זהה? המאמן רואה בעצמו, באיחור קל - עד כמה קשים החיים בריאל מדריד. באתר הציגו לנו את רשימת המקרים בשנים האחרונות, החל מפלגריני שהיה לו חזוה לשנתיים, אבל כבר אחרי ההתפרקות בגביע נגד אלקורקון החלו הזימרות שלא ימשיך והוא פוטר אחרי עונה אחת; ז'וזה מוריניו האריך את חוזהו בקבוצה בקיץ 2012, לאחר שהוביל את הקבוצה לאליפות מדהימה עם 121 שערי זכות ו-100 נקודות - שני שיאי ליגה, אך עזב בהחלטה משותפת בסיום העונה השלישית החלשה; אנצ'לוטי פוטר אחרי שנתיים, שנה אחת אחרי הזכייה בדסימה, כשלא זכה בשום תואר גדול ב-2014/15. בניטס נחתך אחרי חצי שנה בתפקיד, וזידאן עזב מרצונו לאחר שנתיים וחצי אינטנסיביות וכשהרגיש שמיצה את עצמו, על אך חוזה עד 2020. מבין כל המאמנים של פרז, רק דל-בוסקה סיים את חוזהו כמתוכנן, בסיום 2002/03 והוא הועזב על אף שזכה באליפות.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/25/15431725266065.Xxx

כמוכן דובר על הבעיות האיומות בהגנה של ריאל מדריד. בחלוף 13 מחזורים, ריאל ספגה כבר 19 שערי ליגה, המספרים הכי גרועים שלה בעשור האחרון - הכי גרועים מאז עונת 2008/09 עם ברנד שוסטר(30:20 ביחס השערים), שבמחזור ה-13 עוד החזיק בתפקיד על אף הפסד 3:1 בחטאפה. בתקשורת תפסו טרמפ על הפליטת פה של ראמוס לאחר המשחק, שרמז על היכולת החלשה של כולם. 'ההגנה הגרועה זה עשור', סיכמו ב-AS. ריאל מציגה כרגע יחס שערים 20:19, הכי גרוע שלה מאז עונת 1999/00 שהסתיימה אמנם עם זכייה בליגת האלופות, אבל כרגע אף אחד לא חולם על זה, ובליגה ריאל סיימה חמישית בלבד. לריאל היה אז יחס שערים 1+. בעונת 1947/48, כתבו בתקשורת על ריאל מדריד - 'אצטדיון מדרגה ראשונה לקבוצה בדרגה שנייה', כשפתחה את העונה רע והיה לה יחס שערים שלילי של 8- וריאל סיימה רק שתי נקודות מעל ירידת ליגה, ואז הליגה כללה 14 קבוצות. שנות ה-40 בכלל היו קטסטרופה עבור ריאל מדריד ויש עוד נתונים חלשים משנים אלה. ואז, לא היה גביע אירופה כדי לפצות על הליגה..

למי שעוד האמין, בעשור האחרון אף קבוצה בספרד לא זכתה באליפות כשרשמה כל-כך הרבה הפסדים. וברור שריאל מדריד לא תיעצר על חמישה הפסדים העונה. ב-2007/08 ריאל מדריד הצליחה לזכות באליפות עם 7 הפסדים וזה היה יוצא דופן, וכך גם דפורטיבו לה-קורוניה ב-1999/00 אז רשמה 11 הפסדים. בואו נביט לעבר העונות האחרונות: ב-2011/12 ריאל הפסידה פעמיים בלבד - ללבאנטה וברצלונה, וב-2016/17 עם זידאן רק שלוש פעמים - ולנסיה, סביליה וברצלונה. אשתקד ברצלונה הפסידה פעם אחת בלבד, היו לה שני הפסדים ב-2009/10 ו-2010/11 וכן ב-2012/13, ואתלטיקו זכתה באליפות עם 4 הפסדים ב-2013/14.

דבר אחרון הוא השימוש בסגל. על סולארי נמתחה ביקורת לאחר המשחק אמש. ראשית, על כך שאיסקו לא קיבל אף צ'אנס בהרכב הפותח; שנית, לגבי הניפוי של מריאנו מהסגל למרות שהוא בריא, וכך לא נותר כוח מהספסל; ודבר אחרון, העובדה שלא ניסה את מרקוס יורנטה בקישור האחורי במקום קאסמירו. ב-AS המשיכו עם הקו הזה היום, ונכתב שאיסקו ראוי לצ'אנס ע"ח אסנסיו או בייל(21 איבודים נגד אייבר) החלשים. 'המבוך של סולארי', כתבו באתר וציינו שלתצוגת הנפל באייבר חייבות להיות השלכות וזה הזמן שלו לקבל החלטות דרמטיות. עוד נכתב שמאז 2014, ריאל מדריד השקיעה 434 מיליון יורו פחות מברצלונה, וגם אם מקזזים את עניין ניימאר - עדיין קיים פער גדול.

 

הכל התחיל ברומא

משחקו הראשון של זינדין זידאן בליגת האלופות בריאל מדריד היה נגד רומא. הן כשחקן, איי-שם ב-2001/02 בברנבאו, והן כמאמן, ב-1/8 הגמר ב-2015/16, הפעם באולימפיקו. 'הכל התחיל ברומא', שם תקעה ריאל מדריד את היסודות הראשונים שלה בדרך להשתלטות על העולם, בדרך להפיכתה להיות קבוצה בלתי-ניתנת לעצירה באירופה. הכל התחיל באולימפיקו, ב-17 בפברואר 2016. זידאן לא ידע ואף אחד לא היה יכול לדמיין ואפילו לחלום על כך שהוא יעזוב כעבור שנתיים, שלושה חודשים ותשעה ימים כשהוא מוביל את ריאל מדריד לשלוש זכיות בליגת האלופות: ה-11, ה-12 וה-13. רק מלכתוב את המילים האלה יש לנו צמרמורת.

זיזו לקח את המושכות חודש קודם לכן, וב-9 בינואר עמד על הקווים נגד דפור, וריאל מדריד פתחה עם 5:0 ענק. ריאל של זידאן פתחה מעולה עם 5 נצ' ותיקו וניסתה לצמצם את הפער מברצלונה. הפסד לאתלטיקו בדרבי בברנבאו בסוף החודש קילקל הכל והרחיק את ריאל ממירוץ האליפות, אבל ריאל הכינה פיניש דרמטי שכמעט הספיק לה. באירופה, זה הספיק לה ועוד איך. ריאל ניצחה 2:0 באולימפיקו במשחק קשה אחרי מחצית מאופסת. גולאסו של כריסטיאנו בכדור שפגע בפלורנצי ועלה מעל ידי השוער, וחסה בשער יפה עם ריצה מחצי מגרש - כבשו את השערים, זידאן התחיל בצורה מפוארת. בתקשורת חגגו על התמונות. זידאן לא רק ניצח במשחק הבכורה שלו בצ'מפיונס אלא ממש 'זכה בחדר ההלבשה'. החיבוק הארוך והחם שלו עם כריסטיאנו שרץ אליו לאחר שכבש את השער, וכן עם הקפטן ראמוס - היה מרגש. כל שחקני הספסל הצטרפו.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/25/15431723802213.Xxx

"האחדות של הקבוצה חשובה מכל, היא מהותית. כמובן שיש אחד שעושה את ההבדל, קוראים לו כריסטיאנו רונאלדו, אבל כשאני רואה שחקנים שלא משחקים בהרכב ועדיין מאושרים איתנו - אני מתרגש. זה מדהים לראות את כולם שמחים וחוגגים יחד", אמר זידאן לאחר המשחק. הקפטן ראמוס שיניף את הגביע בסיום העונה, במה שיהפוך לשגרה, הכריז חד משמעית שזוהי תחילתו של סיפור יפהפה. "כל השחקנים מאושרים". זה היה הדימוי של ריאל מדריד החדשה. 'את רומא לא בנו ביום אחד אבל פירקו ב-90 דק', כתבתי להנאתי בסטטוס משעשע בפייסבוק על רקע תמונה שלי ושל חבר מבסוטים עם הצעיף.

רומא הייתה ההתחלה של תור הזהב של ריאל מדריד, תור הזהב מספר שתיים אחרי הקבוצה של די-סטפאנו ופושקאש בסוף שנות ה-50. המסע הראשון הסתיים במילאנו אחרי הגמר שלא נגמר נגד אתלטיקו מדריד, 1:1 בתום 120 דקות ודו-קרב פנדלים מצמרר(חואנפראן..לקורה!). התחנה הבאה הייתה קארדיף בגמר עם מחצית שנייה מדהימה ו-4:1 על יובה, ושיא השיאים היה בקייב ב-26 במאי 2018 עם זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות. לא היה כדבר הזה.

ריאל מדריד עברה בשנה האחרונה את המסלול הקשה ביותר - ניצחון כפול עם פאריס סן-ז'רמן אלופת צרפת(3:1 בברנבאו - מהפך, ו-2:1 בחוץ), את יובה אלופת איטליה(3:0 ענק בטורינו והפסד 3:1 קשה בברנבאו) ואת אלופת גרמניה באיירן מינכן(ניצחון 2:1 בגרמניה - מהפך, ותיקו 2:2 בברנבאו), וקינחה עם ה-3:1 על ליברפול באדיבות בייל המחליף, בנזמה וקאריוס. ריאל באותן שנים ניצחה בכל משחק חוץ קשה. אשתקד היא רשמה ניצחון היסטורי בדורטמונד בביקור מס' 7. היא ניצחה את באיירן מינכן ונאפולי ב-2016/17 כמוכן.

רק 33 משחקים בליגת האלופות יש לזידאן ברזומה כמאמן, וזה מספיק לו ל-3 זכיות - רקורד בלתי-נתפס. וזאת על אף שריאל מדריד סיימה פעמיים במקום השני בבית. המאזן של ריאל עומד על 23 נצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים בלבד(נגד וולפסבורב בגרמניה, נגד אתלטיקו בגומלין אחרי 3:0 גדול בברנבאו, נגד טוטנהאם 3:1 בוומבלי בשלב הבתים, וכמובן נגד יובה). וכעת, ריאל מדריד 'חוזרת לנקודת ההתחלה'. הכל התחיל ברומא...

 

בעקבות הדברים שכתב פרנצ'סקו טוטי על ריאל מדריד באוטוביוגרפיה שלו, יצא לי לחשוב רגע. אם היו אומרים לכם בשנת 2000 שפלורנטינו פרס ייבחר לנשיאות ויביא בזה אחר זה את לואיס פיגו, זינדין זידאן, רונאלדו ובקהאם, כוכב גדול אחד בכל שנה - לא הייתם מאמינים, זה מרגיש כמו פלייסטיישן. ואח"כ ב-2009 יצא פרויקט נוסף לדרך, עם מישהו בשם כריסטיאנו רונאלדו. אני זוכר במעומעם כילד שראיתי קטע קצר בטלויזיה בספרד בה מראיינים אוהדים של ריאל מדריד ושאלו אותם איזה שחקנים הייתם רוצים לראות(ב-2003). חלק הלכו על שחקני הגנה כמו נסטה וקנבארו(יגיע), אחת הזכירה את מייקל אואן(עוד יגיע), ועוד ועוד.



אז מי השחקן שהכי רציתי לראות במדי ריאל מדריד וזה לא קרה? כמובן שאני שם בצד את מסי, רונאלדיניו ועוד שחקנים מברצלונה, ואני חושב שזה מוקדם מדי לצרף את אמבפה לקטגוריה. 'לא שווה לי' לבזבז את הבחירה על האזרד ואפילו על דויד ויאה, וגם לא על פרנק ריברי - אני מאוד אוהב את סגנון המשחק שלו. מהשחקנים של פעם אני אבחר בחלוץ ענק כמו תיירי הנרי - אולי שיתוף פעולה בינו לבין ראול היה מצליח יותר כי רונאלדו הנפלא היה מעט אגואיסט, הנרי זה שחקן שהיה לו הכל. שחקן נוסף הוא פטריק ויירה שפשוט היה הדבר שהיינו זקוקים בתקופה שאחרי מקאללה, ואחרון חביב הוא נסטה. אוליבר קאן ובופון לא רלוונטים כי מאוד אהבתי את קסיאס.
מהעידן הנוכחי, פחות או יותר, כבר עשור שאנחנו עם קארים בנזמה, מנסה לא לכתוב את המילה 'תקועים' עם בנזמה, כמה חלוצים אחרים היו יכולים להגיע. אז אני אבחר בקון אגווארו. הדריבל על שטח קטן, קור הרוח שהשתפר באנגליה, ממש רוצח ברחבה. יש לו את העונות שהוא כשיר ל-70% מהזמן במקרה הטוב ועדיין שווה גול בכל משחק.