תשמרו על קשר:: דיון הספרדים בתפוצות

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/11/13/internacional/1542095445_063387_1542095689_noticia_normal.Xxx

איקר קסיאס היה רוצה להיות בסגל נבחרת ספרד גם בתור שוער שלישי. וזה כבר לא יקרה. מאז סיום יורו 2016 הוא מחוץ לעניינים. ובכל-זאת ב-AS מפרגנים לו וכותבים על השיפור בתקופתו בפורטו לצד המספרים היפים. הוא כן מרגיש סוג של 'חיים חדשים' בפורטו. במחזור הליגה האחרון פורטו השיגה 1:0 קטן-גדול במשחק הצמרת על בראגה והעפילה לראשות הטבלה. זו הייתה הפעם השביעית בעשרה משחקים שהוא שומר על שער נקי בליגה וגם רשם ציון דרך יפה עם 50 משחקי ליגה בפורטוגל בלי ספיגה(מתוך 95). בריאל מדריד היו לו 177 משחקים בלי ספיגה בליגה מתוך 524(פעם בשלושה משחקים). בכתבה השוו את המספרים לדה-חאה(שמר על שער נקי פעם אחת בלבד בליגה) וקאפה(שמר על שער נקי 6 פעמים וספג 8 שערים סה"כ) וכן לפאו לופס.

כמובן שלא צריך להסתנוור אבל בסה"כ כיף לראות ולהתעדכן שאיקר בכושר טוב בסוף הקריירה. עונת הבכורה שלו בפורטו הייתה מזעזעת והאמת שחשבתי שלא ימשיך ועובדה שהאריכו לו חוזה בקיץ.

 

קסיאס:"אם הייתי נשאר עוד - הייתי מסיים בטעם רע יותר בריאל מדריד".


שוער העבר האגדי שעדיין עושה חייל בפורטו ואנחנו ממשיכים לעדכן עליו ב-'דיון האקסים', התראיין לתוכנית של חורחה ואלדאנו וכרגיל אמר את כל אשר על ליבו, כשהוא מאזן בין הכעס כלפי מוריניו לבין אהבתו של ריאל מדריד ועונה ללא ספק - הוא רוצה לחזור הביתה לריאל מדריד. הראיון המרתק לפניכם::

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/21/15428383541300.Xxx

הבכורה שלו בריאל מדריד. "חלקתי את החדר עם הקפטן פרננדו היירו והוא השאיר אותי לבד בחדר. אולי הוא רצה לתת לי את השקט שלי ואולי היה טוב יותר אם היה תומך בי ומדבר איתי. אבל בכורה בסאן-ממס שהוא מגרש עוין, בגיל כה צעיר - זה אתגר גדול".

הבכי אחרי הזכייה ב-'לה-נובנה', גביע האלופוןת התשיעי. "זו הייתה עונה קשה עבורי, כזו שהסתיימה ברגע ענק שהיה נקודת מפנה. "פתחתי בהרכב בתחילת העונה ובשלושת החודשים האחרונים, בעיקר בליגת האלופות - המאמן דל-בוסקה חבר סזאר. הייתי בן 20, חייב לשחק, והתחלתי אפילו לשקול עזיבה אפשרית בתוך-תוכי. רציתי להמשיך בהתקדמות שלי. ופתאום עליתי מהספסל והיה לי חלק בזכייה בלךיגת האלופות. הדמעות לא הפסיקו, זו הייתה הדרך שלי גם להתפוצץ וגם להירגע. המלך חיבק אותי וזה עדיין לא עזר, הייתי זועם ומאושר".

הגלאקטיקוס. "פלורנטינו פרס העלה את ריאל מדריד הכי גבוה שיש, אבל לכל דבר טוב יש סוף. היינו צריכים לרכוש שחקנים גדולים עוד קודם לדעתי, למרות אלה שהיו לנו. במשך שלוש שנים זכינו רק בסופר-קופה הספרדי וזה לא מספיק טוב. זה היה כישלון גדול אם נאמר את האמת ואפילו פרס הנשיא נאלץ לעזוב".

ההחלטה לעזוב. "זה היה לא קל לעזוב את ריאל מדריד שהייתה כל חיי אך אם הייתי נשאר שם זמן נוסף אז הפרידה שלי הייתה גרועה יותר ולא יכולתי להרשות את זה לעצמי".

העונה של פלגריני. "זו הייתה עונה קשה ומתסכלת. הודחנו מהגביע בצורה מביכה ע"י אלקורקון וזה השפיע עלינו. לא הצלחנו לעבור את ליון בברנבאו למרות שהיינו מוכרחים לעשות זאת ובליגה היינו צמודים לברצלונה אך הפסדנו במפגשים הישירים. הייתה תחושת פספוס".

מוריניו. "הוא הגיע כמאמן גדול כדי להתחרות בברצלונה ועשינו את זה אך היה מתח קשה ובלתי-אפשרי, דברים שלא אהבתי גם כמדרידיסטה, נמתחנו עד הגבול. השנה השלישית הייתה לא טובה ולמרות זכייה מעולה בסופר-קופה, לא הצלחנו להיאבק על האליפות. באופן אישי היה לי קשה מאוד. מה שקרה לא מכבד אותי ולא אותו. זה לא היה טוב לא בשבילי, לא בשבילו ולא בשביל ריאל מדריד". אני חושב שאם הייתי נקלע שוב למצב עם מוריניו, הייתי מתמודד איתו ואפילו מתנהג בתוקפנות אבל באותו הרגע בחרתי להיות שקט, חשבתי שזו הדרך בה אני מכבד את ריאל מדריד. כבר עבר הרבה זמן ועדיין מדברים על מערכת היחסים שלנו, מוטב להניח לזה ולשחרר". קסיאס מוסיף שהקלאסיקו הזכירו מלחמה פוליטית וזה גלש מעבר לטעם הטוב. "אני מדרידיסטה ותמיד רוצה לנצח ובטח שאת ברצלונה, אבל יש גבול".



הידידות עם צ'אבי. "הכרנו עוד מהנבחרות הצעירות, הקריירה שלנו הלכה יד ביד. לצ'אבי הייתה דרך מיוחד לנהל משחק - הקצב, הטיפול בכדור, הוא כבר בגיל 17 היה שחקן גדול לדעתי".

נבחרת ספרד. "המשחק נגד איטליה ביורו 2008 כהצלחנו לעבור בפנדלים - סימן את הדרך של כל מה שבא אחרי. הגענו ליורו עם רעיון ברור וקבוצה חזקה, כל הסגל שלנו עבר עונה טובה אבל לא ידענו מה יקרה. במונדיאל 2010 לעומת זאת כאשר עזבנו את ספרד והגענו לשם היה ברור לנו שנהיה אלופים, היריבים התחילו לפחד מאיתנו. זה היה רגע השיא בקריירה שלי. יורו 2012 היה קשה יותר כי כולם ידעו איך ספרד משחקת וציפו לנו".

"צריך להיות כנה, ראמוס הוא קפטן גדול וראוי אבל גיל 37 זה לא הסוף ואני מצפה לחזור לשחק שוב במדי נבחרת ספרד"[רומז שראמוס יצטרך להחזיר לו את סרט הקפטן].

על הנשיקה עם שרה קרבונרו - "זה היה רגע אמוציונלי שאני גם שמח עליו אבל בדיעבד זה גרם לנו הרבה סבל. עבור שרה ככתבת, עבורי, עבור הסביבה".

סוף הקריירה. "כל שישה חודשים אני משנה את ההחלטה שלי. כרגע אני משחק ונהנה ואני לא יודע מתי יגיע המשחק האחרון, אני מתענג על כל משחק כאילו זה הסוף".

חזרה לריאל מדריד. "אני לא רוצה להיות נשיא ריאל מדריד. מעבר לכך שפלורנטינו איתן במעמדו וזה קשה מאוד לרוץ לנשיאות. אני כן רוצה לחזור לריאל מדריד, לא שכחתי איפה גדלתי ונתתי לה הכל".

הרשתות החברתיות. "החיים של השחקנים הפכו לפחות פרטיים. אני משתמש הרבה. צריך לדעת את הגבול, וגם ללמוד לצחוק על החיים ולקחת הכל בהומור".

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/11/29/videos/1543521818_148448_1543521886_miniatura_normal.Xxx

דויד ויאה נפרד מה-MLS. אחרי ארבע שנים עם לא מעט שערים ורגעים מרגשים, תם הפרק של דויד ויאה בניו-יורק סיטי. החלוץ הודיע רשמית על עזיבה כשעדיין לא ברור מה היעד הבא וכנראה האחרון בקריירה שלו, כשפרישה ממש לא נשקלת. "אני יכול רק להגיד תודה לכולם, החל מהעובדים במועדון ועד לצוות המקצועי, השחקנים שהם חברים שלי והאוהדים שקיבלו אותי בצורה מדהימה. בלי כל אחד ואחד מכם זה היה בלתי-אפשרי להצליח וליהנות ככה", אמר ויאה, שבהמשך העלה פוסט ברשתות החברתיות וסיפר שהוא לא יכול לתאר את כמות האהבה שקיבל בימים האחרונים ושהוא נרגש. הוא שיחק 124 משחקים באמריקה וכבש 80 שערים כשבזמן האחרון סבל מפציעות. ויאה אמר שהוא זוכר את היום הראשון שלו בקבוצה כשקיבל את החולצה ועד כמה היה נרגש ושצר לו שהוא לא יכול לתת לאוהדים כפרס והכרת תודה את הגביע, 'אבל אין לי ספק שזה יקרה'. ב-2016 כבש 23 שערים ורשם עוד בישולים. "הניסיון שלי כאן נתן לי הכל הן ככדורגלן והן כאדם".

הוא היה אחד השחקנים שהכי אהבתי בליגה הספרדית, זה שלא שיחק בריאל מדריד. עונת פרישה בולנסיה נראית לא ריאלית אז יאללה, שיעשה זאת במדי ספורטינג גיחון, שם החלה האגדה של 'אל-גוואחה'. אוטוטו ויאה בן 37, אבל הוא מסוגל לתת עוד עונה אחת. שחקן מיוחד.

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/12/01/internacional/1543654812_387976_1543654928_noticia_normal.Xxx

האיחוד המרגש של ויאה: ישחק בויסל קובה היפנית של אינייסטה. החלוץ הספרדי שהודיע על כך שסיים את חלקו בארה"ב - מצא מהר בית חדש. הוא מספר שבשלב הזה בקריירה הוא חייב להקשיב לגוף שלו ולא רק ללכת עם הרגש, ושעזיבת ה-MLS היא מההחלטות הקשות בקריירה שלו. "אני מצפה לאתגר חדש, מדינה ותרבות חדשים, יבשת אחרת וחיים חדשים. אני נרגש", סיכם ויאה כשבתקשורת התמלאו כתבות על ימיו המשותפים היפים עם אינייסטה במדי בארסה ובעיקר בנבחרת ספרד.

 

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/47685816_1697360157031658_3252835907312549888_o.Xxx?_nc_cat=105&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=99ae6569fbd941c85cbb327fad9cb317&oe=5CAF68E1

משחק הסיום בשלב הבתים אמש היה לפרוטוקול עבור פורטו שעוד קודם הבטיחה את העפלתה כמנצחת הבית. ועדיין, עבור השוער שלה היה זה עוד ציון דרך: איקר קסיאס הגיע למאה נצחונות בליגת האלופות! איקר שהוא שיאן ההופעות במפעל, השתווה זמנית לכריסטיאנו רונאלדו. איקר זכה בצ'מפיונס 3 פעמים עם ריאל אצלה השיג 88 נצחונות, ובפורטו רשם 12 כשזו עונתו השנייה ברציפות בה הוא מעפיל לנוקאאוט. צ'אבי מדורג שלישי עם 91 וראול ואינייסטה יחד אחרכך עם 79 נצחונות.

 

איקר קסיאס ממשיך לעשות חיים בפורטו ולהוביל את הליגה בציפייה לאליפות שנייה. בצהריים הוא ימתין גם כן, יחד עם קבוצתו אלופת הבית, להגרלת שלב 1/8 גמר ליגת האלופות. בינתיים הוא מצא זמן לעקוץ את ז'וזה מוריניו כשכתב בטוויטר - " על פי עיתון פורטוגלי, מישהו אמר כי שחקן כמוני (בן 37) הוא בסוף הקריירה שלו. אני מסכים לחלוטין עם זה, אבל יש לי שאלה נוספת לגבי העיתונאי הזה - שאלתי היא, במקרה של מאמנים, מתי ובאיזו נקודה אתה רואה שהם כבר לא מסוגלים לפקד, לאמן, להילחם עם הקבוצה שלהם?".

במארקה כתבו קצת על החיים הקשים או יותר נכון הגיהנום של גוטי בבשיקטאש. תיאורטית, הספרדי היה יכול להיות היום על הקווים של ריאל מדריד במקומו של סולארי, אך הוא היה חייב להיענות בחיוב לאתגר והגיע להיות עוזר המאמן בבשיקטאש. אלא שהקבוצה התורכית סובלת מעונה איומה, המון פציעות ובלאגן בחדר ההלבשה וגם בעיות כלכליות, מה שהביא את פפה להותיר את חוזהו. חלק מהשחקנים שוקלים לשבות וגוטי מנסה לקשר בינם לבין הנשיא שזורק הבטחות סרק. ביום ראשון הקבוצה משחקת בבית מול טרבזוספור ונוכל לראות את תגובת הקהל, שזועם ומאוכזב גם על ההדחה מהליגה האירופית(הקבוצה סיימה במקום השני בבית). נגרדו יימכר בינואר, בוודאות, ואולי גם קווארסמה.

 

חסה רודריגס ממתין בכיליון עיניים לחלון ההעברות בינואר כדי למצוא הרפתקאה חדשה ולעזוב את פאריס. הנה עיקר דבריו בראיון ל-AS.

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/12/23/internacional/1545599898_883559_1545600871_miniatura_normal.Xxx

• כותרת הראיון היא “היו לי חברים בריאל מדריד שנטשו אותי”, ועוד הוא מספר “במדריד הייתי מוקף אנשים אבל הרגשתי לבד”.
• מה קורה? חסה טוען שהוא במצב הפיזי הטוב ביותר שלו מאז לפני היום הארור ההוא בו נפצע נגד שאלקה במרץ 2014, הוא נראה טוב באימונים והשיל 7 קילו - חזר לאותו המשקל.
• החרטה: “אני מצטער שלא ניצלתי את הרגעים בריאל מדריד אחרי הפציעה. אם הייתי עובד קשה כמו בשלושת החודשים האלה בפאריס - הייתי מצליח יותר”. הוא מספר שהוא השתנה, התגבר והבין עד כמה הכדורגל חשוב. הוא נטש חברים שלא עשו לו טוב אבל עדיין אוהב מוזיקה, ומספר על הצד החיובי - הוא בילה זמן רב עם המשפחה.
• בניגוד לשחקנים צעירים אחרים הוא לא בורח מאחריות וכשנשאל האם הציפיות היו מוגזמות, אמר - “אתם העיתונאים כותבים הרבה ומפתחים ציפיות אבל זה מבוסס על משהו, הייתי טוב והרגשתי ככה”.
• הוא צופה בכדורגל, לא רק בריאל מדריד וברצלונה אלא גם בליגת האלופות ובליגה השנייה בלאס-פלמאס אצלה שיחק חצי שנה.
• “אני רוצה להרגיש שוב את הריח של הדשא, אני לא חושב שאהיה בררן מדיי לגבי הקבוצה הבאה בה אשחק. טוכל אמר לי שאני משקיע באימונים ואני מהווה דוגמא”.

וספרדי אחר: כתוב ב-AS שמילאן רוצה לצרף את ססק פברגאס שמתייבש על הספסל בצ'לסי בתקווה שיוכל לאפשר לה לחזור לליגת האלופות בעונה הבאה.

 

על מי מדברים? על ססק או על חסה? ססק לא יכול להגיע לקבוצה טובה יותר ממילאן שבראש שלה חושבת שהיא קבוצת ליגת האלופות אבל זה עדיין לא ממש ככה. ססק די חסר קצב משחק, פעם היה כובש הרבה שערים ועכשיו זה פחות. הייתי רוצה לראות אותו בספרד בקבוצה אחרת, אבל הוא התרגל להרבה כסף בליגה האנגלית.
לגבי חסה, הוא חייב לחזור לספרד לדעתי לקבוצה בה ישחק באופן קבוע, הקאמבק ללאס-פלמאס בזמנו לא היה מספיק טוב לדוגמא אבל יש אפשרויות אחרות. זו המדינה בה העביר את כל חייו. אני סקרן לראות אותו. זה לא ממש הסיפור הקלאסי על ילד שהשתן עלה לו לראש, אם כי ברור שהוא עשה טעויות, אלא פציעה קשה שלא באמת התאושש ממנה גם אם היה כדורגל סביר לפרקים.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/03/02/15515206252751.Xxx


דויד ויאה נגד פרננדו טורס. ולא מדובר בולנסיה נגד אתלטיקו מדריד כי אם דווקא בליגה היפנית. ויאה כבש שער בכורה ביפן במדי קבוצתו החדשה ויסאל קובה, מול הקבוצה של פרננדו טורס, אגאן טושו, והאירוע המרגש קרה בדקה ה-54. ויאה קיבל כדור ארוך, ניסה למסור בעקב והכדור חזר אליו ואז ויאה בעט בקלות לרשת, והוביל את קבוצתו לניצחון 1:0. ויאה כמובן משחק בקבוצה של אינייסטה, קשה לפספס. "אני שמח כי מדובר בשער ניצחון וברור שחשוב לי ברמה האישית לכבוש כמה שיותר, בשביל זה הביאו אותי", סיכם. החלוץ העלה תמונה מחדר ההלבשה שם חגגו את הניצחון ואחר-כך כתב יפה 'גול בראשון ביפן'. ממש Big In Japan.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/e/e7ca59d2a67bce3de3edd9e5615d5fcaf809f796.Xxx

איקר קסיאס (38) עדיין מזנק במדי פורטו ולאחר פגרת הנבחרות ירשום את משחקו ה-150 בקבוצה(71 פעמים שמר על שער נקי), אך הוא מכהן גם כשגריר של הליגה הספרדית פה ושם. אתמול הוא התראיין באריכות ואמר שימשיך לשחק עד גיל 40 וכנראה ייפרוש במדי פורטו, בשורותיה מחזיק בחוזה עד 2021. איקר הוסיף שהתייחסו אליו יפה מאוד מהרגע הראשון ושהיה שמח לחזור לספרד אבל זה לא נראה באופק, ומה שברור שהוא שהפרק שלו בריאל מדריד ובנבחרת ספרד - נגמר.

השוער נשאל מה ההצלה הגדולה בקריירה שלו ואמר - “הרבה אומרים שזו ההצלה מול פרוטי. אני אציין את דו קרב הפנדלים נגד איטליה ביורו 2008”.

“פחדת בהופעת הבכורה עם טושאק?” בוא נשאל ואומר שכן. מוריינטס וסאלגדו צחקו - “גם אנחנו”. מוריינטס הוסיף - “אני פצעתי את קניזארס באחד האימונים בנבחרת ולכן איקר זומן. הוא חייב לי את זה”.

על הבלם אדר מיליטאו שמשחק איתו בקבוצה ונרכש על ידי ריאל מדריד - “אני חושב שזה היה ניהול נכון מצד ריאל מדריד, עסקה מעולה, היא תקבל שחקן טוב מאוד עם עתיד ענק ואני משוכנע שהוא יצליח בריאל מדריד”. איקר הוסיף - “פורטו הימרה עליו מגיל צעיר מאוד והוא עשה הכל כדי להשתלב והפגין אישיות חזקה. אני רק חושש שההסתגלות בספרד ובריאל מדריד קצת שונה, הוא יבין מה זה אומר להיות בלם בריאל מדריד, אבל היא המקום האידיאלי עבורו”.

על זידאן. “אני שמח בדיוק כמו כולם, אבל ברור שאם הוא חוזר אז כמו שסולארי הגיע אז - פירושו שמשהו לא עבד. זידאן יחדיר התלהבות ושמחה בקבוצה, אנרגיה רבה אבל כולם”.
ריאל מדריד. “אתה לא יכול לחיות על העבר בכדורגל, כשריאל מדריד לא נלחמת אפילו על תארים זו אכזבה עצומה, מצד שני אנחנו צריכים להודות על כל מה שהמועדון השיג בשנים האחרונות”.

על קיילור נאבאס. “קיילור צריך לקבל את כל הכבוד על כך שהשיג שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות, הוא שוער נפלא שבהחלט ברמה של ריאל מדריד. קורטואה הגיע עם הרבה רצון ותשוקה ושאיפה לעמוד בשער, וריאל מדריד מייצרת תחרות טובה בשער”.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/03/20/15530818988362.Xxx

האגדה איקר קסיאס מאריך את חוזהו בפורטו וישחק עד גיל 40. שנה נוספת ואופצייה לעוד עונה קרי עד 2021. “אני שמח ונרגש כי אני מרגיש כאן בבית מהרגע הראשון. שוער משחק עד גיל מאוחר אך לא קל להמר על מישהו בן 38. חשבו כשהגעתי לפה שאשחק שנה או שנתיים ואפרוש. אני מודה למועדון שגורם לי להרגיש בבית ושלא פקפק בי כשאחרים כן”. עוד הוסיף שהוא מחוייב למועדון, לנשיא, לקהל ושפורטו(שנייה בטבלה ועם רגל וחצי בגמר הגביע) רוצה לזכות בכל התארים. ברבע גמר ליגת האלופות תחכה לה ליברפול, שוב. איקר ופורטו מקווים שזה ייגמר אחרת…

 

קסיאס הוא קונצנזוס, שחקן שאי אפשר שלא להעריך ואפילו לאהוב, לא חשוב מי הקבוצה שאתה אוהד. אני מאוד שמח בשבילו, הוא עזב בדרך לא דרך, אני זוכר אותו מקריא מפתק מסכן במסיבת העיתונאים וממרר בבכי ורק יממה אחרכך הגיע התיקון אחרי שפלורנטינו התעשת והתנצל וביקש לקיים מסיבת עיתונאים נוספת בתפאורה הולמת עם כל הגביעים והתארים, הקהל שרק לו בוז בצורה מוגזמת, וגם בפורטו תחילת הדרך הייתה קשה. איקר לא ייקח כדורים כפי שעשה לפני 8-9 שנים ורואים את השחיקה הפיזית ברפלקסים אבל זה כלל לא משנה. הוא נושק לגיל 40 כבר צריך לזכור, ולא פעם השוו בינו לבין בופון שגם בגיל מאוחר היה ענק. אז נכון לכתיבת שורות אלה אני חושב שאיקר נראה טוב מבופון. מגיע לו לפרוש עם אליפות בליגה אחרת והוא כבר עשה את זה והלוואי שיציג משחק גדול נגד ליברפול בצ'מפיונס.