זה אכן ממש 'אנטי באיירן' לספוג בדקות האחרונות שערים מגוחכים כאלה, גם במשחק עונה נגד דורטמונד אגב, וגם כשהיא בכושר לא טוב. אני לא זוכר הרכבים בעל-פה וקצת מתעצל לבדוק, אבל שאלת תם: לא היה קל יותר לעשות את מהפכת הצעירים בשנה שעברה כשהאליפות הובטחה עוד במרץ בערך? ואפילו אם לא ישירות ב-11 אלא שבדקות 60-70 כשמובילים כבר 3:0 - הילדים יכולים להחליף את הוותיקים העייפים. האם היינקס עשה זאת? טוליסו לפי מה שהבנתי פצוע ארוך טווח מה שנקרא, גורצקה בהחלט שחקן מעניין ורנטו סאנצ'ז נתן משחק וחצי טובים אבל עדיין פרווה. אשמח אם תגיד לי מי יהיה המאמן החדש של באיירן בעונה הבאה(רק אל תגיד לי זידאן, פליז), ומעבר לכך, לדעתי האישית לעתים צריך לזעזע גם אם רק לשם הזעזוע, ראה ערך לופטגי וריאל מדריד, כשברור שהוא לא האשם העיקרי במה שקורה.
זה בכלל לא העניין של לספוג בדקות הסיום. זה קרה, זה קורה וזה יקרה. העניין הוא איך זה קורה ואיך הקבוצה משחקת. באיירן לא יכולה, אצלה בבית נגד נמושה (סליחה על הביטוי) כמו דיסלדורף לבזבז זמן או להתבנקר. באיירן (בתפיסה של המועדון) באה לדרוס. בכל מגרש בכל משחק. ברור שיש משחקים ופעמים שצריך גם להגן או להרגיע או לשחק על תוצאה. אבל לא נגד נמושות ליגה או אירופה. את זה אפשר לעשות במדריד או ברצלונה או מנצ'סטר לא בבית נגד אף קבוצת ליגה. באיירן לא מוכנה לסגל לעצמה מנטליות של קבוצה קטנה. בטח לא בליגה. לצערנו זה קרה בצורה מאוד בולטת בשבת האחרונה, אבל גם במשחקים אחרים העונה וגם אצל אנצ'לוטי (שאצלו זו תפיסת עולם איטלקית, כנראה). בשנה שעברה סאנצ'ס וגורצקה וגנאברי לא היו בקבוצה אז אי אפשר היה להתחיל את המהמפכה. מה גם שמי שבנה את הסגל לשנה שעברה היה אנצ'לוטי שאהב להסתמך על שחקנים ותיקים ומבוגרים (ריברי, אלונסו, לאם, רובן וכו'). השנה אחת המטרות שהציבו לקובאץ' הייתה להעביר את המושכות לדור הבא. חלק מהתנאים להארכת החוזה של רובן וריברי הייתה שהם מבינים וברור להם שהם הולכים לקבל פחות דקות ומבצעים העברת דורות. הדבר נאמר במפורש ופורסם ע"י ההנהלה. רק מה? לקובאץ' לא היה האומץ לזה. המאמן הבא יהיה משהו מפוצץ. כבר הוצהר שבקיץ ירכשו שחקנים בכ - 200 מליון יורו. לא יביאו אותם בשביל תומאס שאף או טייפון קורקוט.
אני עדיין זוכר את רובן גורם לדפיקות לב בברנבאו בכל רגע בו קיבל את הכדור למרות שזה היה המשחק הטוב של מרסלו בהגנה, זה קורה פעם במאה משחקים בערך. רוצה לומר: רובן וריברי פחות טובים היום מבעבר, לקרלו עוד מותר לסלוח. אני מכיר את הסגל של באיירן, התכוונתי לגבי השחקנים שכן היו אשתקד מבחינת חילופי הדורות - בעיקר טוליסו, קומאן ועוד. לכל קבוצה יש רגעים של חוסר ביטחון אבל נגד נמושות, גם לברצלונה למשל נגד בטיס וכן-הלאה, אבל ברור שאצל באיירן לא מדובר במשחק-שניים אלא לחץ שמשתק אותה. 200 מיליון יורו בקיץ זה אחלה ובאיירן כביכול צריכה להשקיע הרבה כשהיא משלמת תרתי משמע על מדיניות חסכונית, השאלה אם מביאים שני שחקנים במחיר הזה או חמישה..
קומאן היה פצוע ברוב החלק השני של העונה שעברה כך שהיינקס לא יכול היה להעביר אליו את המושכות. אנצ׳לוטי השאיל את גנאברי כך שגם בו היינקס לא יכול היה להשתמש.
האם ה-5:1 הביתי על בנפיקה ליסבון השאיר את קובאץ' בתפקיד לזמן רב? אין לדעת. והאם באיירן תסיים כאלופת הבית ותיאורטית תימנע מהגרלה קשה בשלב 1/8 הגמר? אין לדעת. בינתיים, דבר אחד בטוח: רוברט לבאנדובסקי נכנס ל-'מועדון ה-50'. הקשר שהבקיע אתמול צמד שערים הגיע ל-50 שערים בקריירה בליגת האלופות, כל זה ב-77 משחקים בלבד. בינתיים הוא חלף על פני מסי בראש טבלת המבקיעים העונה(שישה שערים). עונת השיא בקריירה שלו הייתה 2012/13 כשתרם עשרה שערים לדרך המדהימה של דורטמונד לגמר נגד באיירן, בין היתר רביעייה קסומה נגד ריאל מדריד. בבאיירן עונת השיא במפעל הייתה לפני שלוש שנים, עם 9 שערים ב-12 משחקים. ***** לבאנדובסקי העונה עם 17 שערים ב-18 משחקים, המשבר לא משפיע עליו(גם רובן האמת עם שער ענק אתמול, גול קלאסי שלו). המספרים מדהימים ומצד שני חסרים לי עוד גולים גדולים בשלבים המכריעים, גולים שיטו את הכף לטובת באיירן, להוציא את הנגיחה נגד יובה, ולא בפנדל. אני זוכר אותו חלש מאוד בצמד המשחקים נגד ריאל אשתקד למשל.
אפשר לפרשן את המשחק אתמול ולהגיד שההרכב והמערך הם לא של קובאץ׳ (הוא עולה עם קשר דפנסיבי ועוד שני קשרים דפנסיביים לפניו ואז שני קיצונים שנכנסים קצת פנימה וחלוץ ואתמול זה היה שני מספרי 6 מולר ליד לבנדובסקי ושני קיצונים על הקו שמקבלים עזרה מהמגינים) ואולי בזכות זה זה נראה יותר טוב. אפשר להגיד שסגנון המשחק הוא לא של קובאץ׳ (משחק מהיר עם מסירות קצרות. שנים ושלושה שחקנים במרחקים קצרים ליד הרחבה - כמו למשל בשער החמישי) ואולי בזכות זה נראה יותר טוב. ואפשר אולי אפילו לחשוב שקובאץ׳ ראה והבין ולמד מה היו הטעויות שלו. אבל כל זה לא רלוונטי. הוא כבר לא מאמן באיירן ולא יסיים את העונה.
https://media.dhakatribune.com/uploads/2018/02/304071_gallery.Xxx לכל דבר יש סוף. באיירן מינכן הודיעה רשמית: אריאן רובן ופראנק ריברי יעזבו את המועדון בסיום העונה. כבר כמה שנים שקיים סימן שאלה לגביהם - הגיל והפציעות, חוסר היכולת לקבל את מעמדם כשחקני ספסל לעתים, הרצון של באיירן להתחיל בחילופי המשמרות, והפעם יש את החותמת הסופית. השניים ישלימו עשור שלם יחד כשריברי הגיע לבאיירן שנתיים קודם לכן בקיץ 2007. אריאן רובן - 143 שערים ב-305 משחקים במדי באיירן מינכן. פראנק ריברי -118 שערים ב-405 משחקים במדי באיירן מינכן. * כמובן שהמספרים יתעדכנו בסיום העונה, ולא כתבתי על הבישולים. אני חושב שזה טוב שקיבלו החלטה עכשיו, רובן וריברי צריכים ליהנות מחצי השנה האחרונה שלהם במועדון. אני חושב שהאוהדים החדשים של באיירן, בני ה-20 נניח, גדלו על הקבוצה הזו, על השניים האלה, יחד עם מולר לדוגמא, כמו שיש אוהדים שגדלו על באיירן של קאן-אפנברג אלבר ועוד. אין כמו נוסטלגיה ומקומם בהיכל התהילה מובטח, מדובר בצמד שכל-כך מזוהה עם המועדון ושניהם בטופ 10 בוודאות מבחינת שחקני הרכש. רובן חיכה לבאיירן כדי לשחק את הכדורגל הטוב בקריירה שלו.
תודה לשניהם על כל השנים והתרומה שלהם. אין ספק שהם חלק אינטגרלי וחשוב בהיסטוריה של המועדון. רק לדעתי הם כבר השנה לא היו צריכים להיות בו. זה שהם חלק משמעותי בקבוצה גם השנה, זה צריך להגיד תודה לאנצ'לוטי.
https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/12/04/15439404628894.Xxx באיירן מינכן כבר ביצעה בעבר קאמבקים גדולים וזכתה באליפות, חלקם לא ממש מזמן. השנה לא חסרות סיבות שזה לא יקרה, מספיק להסתכל עליה ועל האנטיתזה שלה העונה - המוליכה בורוסיה דורטמונד. ומעבר לכך, יש עוד נימוק - המספרים והסטט': הבונדסליגה - כמעט בלתי-אפשרית עבור באיירן. לאחר הניצחון במחזור הקודם, באיירן מדורגת רביעית עם 24 נקודות, כלומר 9 פחות מהמוליכה בורוסיה דורטמונד. רק קבוצה אחת בעבר סגרה פער גדול שכזה - וולפסבורג ב-2008/09, והיא עשתה את זה עם מספרים יוצאי דופן בסיבוב השני של העונה - ניצחה ב-14 מ-17 משחקיה. ב-2009/10 באיירן עצמה, הקבוצה של ואן-חאל, שפתחה את העונה רע - סגרה פיגור של 6 נקודות.
https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_700/2/6/7/4/2674407-46.Xxx אריאן רובן מעלה ספקות לגבי ההמשך ואומר - "אם לא יהיו הצעות מספקות - אפרוש מכדורגל בסיום העונה". הוא פוסל על הסף מעבר לסין, בגלל המשפחה וילדיו בעיקר. רובן הוסיף שהוא חשב זמן רב על הודעת העזיבה מבאיירן מינכן והוקל לו אחרי ששיתף את האוהדים, ושזה הזמן הנכון, ושהוא לא יכול להבטיח שיסיים את הקריירה בכרוניגן ההולנדית. ***** אריאן רובן בימים מסוימים היה כמעט ליאו מסי וכריסטיאנו. שחקן שתמיד אהבתי ואפילו יש לי חולצה שלו במדי צ'לסי. המעבר לבאיירן היה מושלם וצר לי שריאל פספסה אותו. לגבי העתיד - קלאסי עבורו לחזור להולנד, אם לא לאיינדהובן אז לקבוצה הקטנה כרוניגן, הכסף לא צריך להוות שיקול, אלא הרומנטיקה, עשה את שלו. גם מעבר לארה"ב לארץ התפוח הגדול זה נשמע טוב. ברור שבשתי הליגות האלה האינטנסיביות נמוכה בהרבה ואולי רובן שבין כה לא צריך לשחק את כל הדקות - יהיה כשיר לפרק זמן ארוך יותר.
בהחלט שחקן גדול ארייאן רובן, מהאהובים עליי בכדורגל העולמי . לטעמי שיאו המקצועי כשחקן היה במונדיאל 2014 . הוא היה פשוט אדיר בטורניר הזה . כאוהד נבחרת הולנד, אני לא אשכח בחיים את 2 ההחמצות הענקיות שלו בגמר מונדיאל 2010, ומנגד את שער הניצחון שלו בגמר ליגת האלופות, שממש ברגע אחד הפך אותו מהלוזר הניצחי, לווינר גדול . אילולא הפציעות המרובות והנוראיות שהיו לו במהלך הקריירה, הוא בהחלט יכל להפוך להיות שחקן ברמה היסטורית . מבחינתי הוא כן ברשימת הטופ 10 של שחקנים הולנדים בכל הזמנים .
אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי לבאנדובסקי, היו עליו אינספור ביקורות והעונה הוא מס' 1 בבאיירן מינכן ובפער. המאמן בדרך החוצה או לא, משחק קשה או לא - הוא תמיד נותן גול, 22 שערים ב-22 משחקים העונה. הוא כבש 8 שערים בשלב הבתים בצ'מפיונס, טחן את הבית מה שנקרא, ואמנם לאוהדים חסר איזה גול אמיתי ולא בפנדל במשחק בנוק-אאוט, הוא איכזב נגד ריאל אשתקד, ובכל-זאת. אם הוא היה חלש וחסר ביטחון כמו מולר למשל? - צמד נגד וולפסבורג בניצחון 3:1 - פעמיים העלה ליתרון נגד דורטמונד בקלאסיקר - השער הראשון נגד נירנברג(סה"כ צמד בדרך ל-3:0) - שלושער בסופר-קאפ הגרמני - כל השערים הם 'הראשונים' מתוך החמישייה. - שער ניצחון בסיבוב הראשון בגביע נגד קבוצה חלשה(דקה 82'). - ליגת האלופות. לא שהיה ספק לגביו ברמה המקצועית אלא רק לא אהבו את ההצהרות מצידו - הולך או לא הולך, מאוכזב שבמועדון לא הגנו עליו, אבל טוב שהוא כאן. באיירן תתקשה להביא חלוץ טוב כמוהו ביום מן הימים, בטח במחירי השוק האלה. דבר נוסף, בדקתי את המספרים של דוד אלבה, הוא נתן גול מטורף בשבת. לפי ה-TransferMarket, גם בעונות הטובות שלו הוא לא היה מבשל מספר דו-ספרתי, לא מרסלו או רוברטו קרלוס(גם לקרבחאל היו עונות כאלה), אבל אני משוכנע שהוא היה יותר טוב. חלה נסיגה גדולה אצלו, וזה לא משנה אם יש לו תיאום עיוור עם ריברי.
