ליברפול מארחת את מנצ'סטר יונייטד. לנצח זה ישווק כמשחק הכי גדול של הכדורגל האנגלי, למרות שלרוב המשחקים מאכזבים ולא עומדים בציפיות. לכאורה, המשחק הקרוב הוא החד צדדי ביותר בין הקבוצות מזה זמן רב: ליברפול היא מוליכת הפרמיירליג הגאה, אחרי שבוע חלומי שכלל גם ניצחון גדול על נאפולי ועלייה לשמינית גמר ליגת האלופות. מנגד, כל מילה שלילית כבר נאמרה על המתרחש במנצ'סטר יונייטד. ועדיין, בעידן מוריניו, למרות החיסרון האיכותי הברור, יונייטד לא מפסידה לליברפול. שלוש תוצאות תיקו וגניבת ניצחון בעונה שעברה באולד טראפורד. כמובן שזה קורה הודות לכדורגל מגעיל ועזרה רבה מהשופטים כמו תמיד. כמעט כל אוהדי הכדורגל בעולם יקוו שביום ראשון זה ייגמר וליברפול ההתקפית והמרגשת תשים לזה סוף, אבל במשחקים מסוג זה תמיד קיים החשש לראות את מוריניו חוגג כאילו זכה בגביע העולמי אחרי עוד שוד לאור היום. מנצ'סטר סיטי-אברטון, שבת, 14:30, אתיחד קריסטל פאלאס-לסטר, שבת, 17:00, סלהרסט פארק האדרספילד-ניוקאסל, שבת, 17:00, ג'ון סמית' טוטנהאם-ברנלי, שבת, 17:00, וומבלי ווטפורד-קרדיף, שבת, 17:00, ויקארג' רואד וולבס-בורנמות', שבת, 17:00, מוליניו פולהאם-ווסטהאם, שבת, 19:30, קרייבן קוטג' ברייטון-צ'לסי, ראשון, 15:30, אמקס סאות'המפטון-ארסנל, ראשון, 15:30, סיינט מרי'ז ליברפול-מנצ'סטר יונייטד, ראשון, 18:00, אנפילד ליברפול? מנצ'סטר? השבוע נשמור על נייטרליות ונבחר שיר משפילד:
די עם החוסר אובייקטיביות. ניצחון מוצדק באולד טראפורד על אף שכמובן מוריניו החזיר אותם למשחק בחצי השני. עם מאמן נורמלי זו תבוסה. ליברפול היו חלשים. בזה גם האוהדים שלהם הודו.
ממש מעייף לראות אוהדי יונייטד מטנפים על הקבוצה שלהם. שנה שעברה היינו מחרידים מחצית ראשונה, 2 גולים והחמצה נוראית של מאטה עם שליטה של יונייטד. מחצית שנייה הם הלכו אחורה, עשינו גול מכלום (עצמי של באיי) וכמעט הוצאנו תיקו. לא צריך לעוות את ההיסטוריה, זה היה ממש לא מזמן.
באמת קצת נמאס לקרוא את ההלקאה העצמית של אוהדי יונייטד פה, שנובעת בעיקר מראיה חסרת פרופורציה של המציאות אחרי שנים של הצלחות. יש הבדל בין לשנוא את מוריניו לבין לקוות כמעט במופגן שליברפול תנצח, כמו שאפשר להבין מהשורות פה. כשליברפול היו קבוצה של מקום 8 אני לא זוכר את האוהדים שלה ככה. לא מעניין לצעוק גלורי גלורי כשאתם לוקחים טרבלים, זה מה שאני יכול לומר לכם.
אשאל אותך ככה: נגיד והיום בלילה נגלית אלי בחלומי פיה טובה שמבטיחה לי שביום ראשון ננצח 1-0 משער מגעיל של פלייני בזמן פציעות. מה ניצחון כזה נותן לי? האם הוא מקרב אותנו להישג מקצועי כלשהו? לא. האם הוא מקרב אותנו לחזור ולהיות גוף ספורטיבי שמתפקד בצורה בריאה? לא, אם כבר אז מרחיק. האם זה משקם את כבודנו? לא, אם כבר שם חותמת על העובדה שנהיינו אברטון, קבוצה קטנה ועלובה שהדבר היחיד שנותר לה זה לעצבן קצת את הגדולות. שמחה לאיד וצחוקים על ליברפול? אולי לשנייה וחצי, אבל מבט חטוף על הטבלה או מחשבה כללית על ההבדל המקצועי בין המועדונים ימחק את זה מיד. רק המחשבה על מוריניו רץ לקופ וחוגג כמו חולה נפש גורמת לי להתחלחל. מן הסתם אני לא אשב ואראה את המשחק עם צעיף של ליברפול, ואני מניח שאם בטעות נבקיע אפילו יתגנב לי חצי חיוך לפנים, אבל במחשבה רציונלית קרה בוודאי שעדיף לנו לחטוף בראש. כל ההישגים השקריים האלה-ניצחנו את ליברפול, סיימנו טופ 4, לקחנו טרבל מפואר של מגן הקהילה, גביע הליגה וגביע מיקי מאוס האירופי-הם חלק מהאסון. הדבר היחיד שיכול להחזיר את המועדון למסלול הוא התרסקות כלכלית וזו תגיע רק מהתרסקות מקצועית, אז עדיף לקצר את התהליך ולא לשקר לעצמנו בדרך. הניסיון שלך להציג אותנו כאוהדי הצלחות מפונקים הוא שטחי. מה שקרה זה שמנצ'סטר יונייטד כרגע היא ארגון דוחה וגועלי, שמסמל את כל מה שרע בכדורגל, ורק במקרה חולק שם וצבע עם הארגון הבריא שאהדנו בילדותנו (אגב, לא בטוח שפרישת פרגוסון היא הקו המפריד. הכל היה כבר כמה שנים קודם, רק שהוא בגאונותו הצליח לקחת תארים למרות זאת). הנהלה שאין לה עניין קלוש בנעשה על הדשא, ממנה מאמנים בלי שום מחשבה מקצועית, ממוקדת רק בשיווק, כל הדברים שכבר נמאס לי לחזור עליהם. זו הסיבה אגב שאין לי שום ציפיות מהיום שאחרי מוריניו למרות שכמובן יהיה נחמד לראות אותו מסתלק. אני כבר מזמן מעבר לשלב של האשמת מאמן כזה או אחר. הקבוצה מתה, נשאר תאגיד שכל עניינו בעשיית כסף (ברור שאף מועדון גדול לא מתקיים לשם שמיים, אבל רק אצלנו השיקול המקצועי הוא בכלל לא פקטור בקבלת החלטות).
התרומה הצנועה שלי לדיון: - 'נמאס לי כבר לקרוא את...XXX' - אז אל תקרא. לא ראיתי שמישהו אחר כאן לוקח יוזמה ופותח דיון מחזור. זה הסגנון או מה שהבחור מרגיש, מותר לו. - אני תמיד אחגוג ניצחון של הקבוצה שלי על קבוצה שנואה, לא משנה באיזו דרך. לא כל ניצחון מבשר על תקווה חדשה ועל בוא האביב ולא צריך לחשוב יותר מדי קדימה. אני גם לא חושב על ה-'עדיף שנקבל בראש'. אני בטח לא נהנתי לראות את ריאל אוכלת חמישיה בקלאסיקו גם אם ידעתי שזה אומר שלופטגי בחוץ. - נקודתית, להוציא את טוטנהאם - אני חושב שיונייטד מבחינת תוצאות הייתה סבירה במשחקים הגדולים. ליברפול יכולה לנצח אבל אני לא חושב שהיא מטיילת.
לנצח את מנ יו תמיד הסב לי הנאה, גם בעונות אבודות וגם תחת מאמנים שרציתי שיעופו. דוגמא לעונה של כלום ושום דבר שהיה ברור מההתחלה אבל בדיעבד ניצחון שמנע מהם אליפות כי הפסידו אותה על הפרש שערים:
לא בהפרש שערים. נקודה פחות. אם כבר סנדרלנד בבית/ברנלי חוץ, משחקים כאלה.... Sent from my SM-G930F using Tapatalk
1 Manchester City (C) 38 28 5 5 93 29 +64 89 2 Manchester United 38 28 5 5 89 33 +56 89 3 Arsenal 38 21 7 10 74 49 +25 70
התבלבלת חביבי. הגול של נגוג זה 2009/10. ב - 2011/12 הוצאנו תיקו מגעיל באנפילד מנגיחה של צ'יצ'ריטו. שבוע לפני השישיה האיומה. המשחק בבית מול אברטון חירב הכל. להוביל 4:2 באולד טראפורד ולהפסיד את היתרון, זה טו מאץ'.
אני יכול להגיד שגם בשיא החרא בתקופת ונגר (כלומר עונה שעברה) לא רציתי שהקבוצה תפסיד, אבל - אהדה זה עניין כל כך סובייקטיבי שאני לא חושב שאפשר לתת ציון או לשפוט. לא רוצה להכנס לפוליטיקה אבל בדיוק כמו ששמאל וימין חושבים אחרת - בסופו של דבר המטרה היא זהה.
זה לא עניין שאין אליפויות. זה עניין שהולכים נגד מה שהמועדון תמיד ייצג והפכו אותו לחרא טהור. הבעלות האמריקקית מבינה רק דרך הכיס. זה גם קרה לארסנל, ככה שזה לא הלקאה עצמית, זו חשיבה צינית. שם לא סיפרו על רווחים? סיפרו. עד ששנתיים רצוף לא הגיעו לליגת האלופות וכשראו קרחות משמעותיות ביציעים. כל מה שקורה ביונייטד זה סך הכל ניפוח בועה. אבל צריך לשמור על אובייקטיביות - כל מי שראה את המשחק יודע שיונייטד לא גנבה שום ניצחון. לגנוב ניצחון זה כמו ביובנטוס סטדיום לפני חודש. שנית כל, המשחקים מול ליברפול זה פיקוח נפש.
אוהדי צ'לסי הגיבו בדיוק באותה צורה פה כשמוריניו הוליך אותם לתחתית הטבלה(ואם לא היו פה 8-9 קבוצות שהן מתחת לקו האדום בכל עונה אחרת היינו בדיוק באותו מקום). רובם הגיבו ככה גם כשהקבוצה ניצחה פה ושם משחקים בתקופה שבניטז אימן שם. התגובות של האוהדים שלנו קצת מעלות את רפלקס ההקאה כשנזכרים איך המשה אוחיונים ניגנו עד לפני פחות משנה, אבל התגובות לגטימיות לחלוטין. זו קבוצת תחתית לגמרי במשחק ההתקפה שלה עם משחק הגנתי של קבוצת מרכז טבלה והשקעה מצטברת של יותר מ300 מליון פאונד ב3 שנים. בקשר למשחק הקודם, ליברפול לא הייתה במשחק במחצית הראשונה אבל לוגית זה לא הופך אותנו כאילו תקתקנו שם מהלכים של ברזיל70. שני כדורים ארוכים ללוקאקו על לוברן ועוד מצב של מאטה. בהמשך היו שם 3 פנדלים שהרבה שופטים היו נותנים ומחצית שנייה של כלום מצידנו. די מתאזן. ליברפול לא קרקסה אותנו במשחק הזה, אבל בטח שלא היינו טובים יותר או נתנו את אחד המשחקים הטובים ביותר שלנו נגדם. היינו, טובים יחסית לעצמינו במשחקים האלה תחת מוריניו והרף המקצועי הוא להיות סוג של קרדיף במשחקים האלה ולקוות לעזרה מדה חאה והשופטים.
