ריאל מדריד 2018/19:: רעש לבן בפתח, גם אם זה עידן חדש...

גם במקרה של מוריניו-פוגבה אני טוען שאין מצב שרק המאמן אשם. סולארי צריך להוציא את המיטב מריאל מדריד. איסקו לא רק בכושר גרוע - וכבר אי-אפשר להאשים את הפציעה של החודש - הוא לא נראה כמו כדורגלן. אני כן הייתי בעד הזדמנויות נוספות כלפיו ואגב הציפיות ממנו הן יותר גדולות מאסנסיו לדוגמא. הרי זו העונה השישית שלו פה. שיחק נגד צסק"א ועשה מה שעשה. את בייל לא הייתי מספסל, צריכים לשמור על מערך 4:3:3 והוא גולר בפוטנצייה. לוקאס ואסקס משעמם אבל הוא לאחרונה מבשל גולים. חילוף אפשרי הוא טוני קרוס אבל זה לא יקרה.

 

לא רואה שום סיבה להחמיא ללופטגי שהוביל את ריאל לרצף עקר בלי גולים וקיבל מאניטה בקלאסיקו בלי מסי, נו באמת. סולארי מאמן עם הרבה פחות ניסיון ממנו וברור שהוא פלסטר. הוא נתן לצעירים לשחק, ויורנטה הוא תגלית של ריאל מדריד בינתיים. קשר אחורי סבבה. אין לו את הטכניקה וההילה סביב כל קשר אמצע ממוצע שנולד בספרד והוא לא בתמונת הנבחרת, אבל הוא מאוד מהיר, נייד, וחכם, ולא מתחכם יותר מדי. גם את ויניסיוס היה צריך לשתף יותר בהתאם למצב הסגל. איסקו מסופסל בצדק, לוקאס ואסקס כואב בעיניים אבל רץ הרבה ומביא מספרים. אסנסיו יחזור לשחק כשהוא פצוע. כשמראינו כל הזמן חצי פצוע - אין סיבה לוותר על בנזמה ולשחק בלי חלוץ וגם בייל צריך לשחק כל הזמן כי הוא גולר בפוטנצייה. התוצאות שלנו בסדר, 11 נצ' ב-13 מש' זה טוב גם אם כל היריבות היו קונוס, והן לא. תמשיך לרדת על זידאן, בסדר. אחלה

 

לופטגי הפסיד לאלאבס, ללבאנטה בברנבאו, לצסק"א מוסקבה(ראמוס ובייל לא שיחקו - אחלה, אז לך תבדוק את ההרכב שלנו במשחק בפלזן), בקושי ניצח את ויקטוריה פלזן בברנבאו(את זה נוח לך 'להשמיט', אבל כשסולארי ניצח את אותה יריבה קקה 5:0 בחוץ - זה מובן מאליו), וגם אם נשים בצד את הקלאסיקו(למה? הגענו בהרכב מלא, להוציא את קרבחאל, ובבארסה מסי הסופר-משמעותי לא שיחק) - קיבלנו שלישייה בפיחואן בתצוגה מביכה, זה היה יכול להיגמר בחמישייה, איפה ההכנה הטקטית של המאמן? דווקא בכך שבנה על בייל אני לא מאשים אותו, הרי ריאל לא צירפה רכש גדול בקיץ, ובייל נשאר, סיים את העונה נפלא. לא חשבתי שהוא יהיה כריסטיאנו אבל שיערתי שכאשר יהיה בריא זה יהיה קצת יותר טוב.
עוד לגבי הלו"ז של סולארי - ניצח את רומא באולימפיקו(רומא ב', אני מודה), את ולנסיה המנחוסית בברנבאו, את סלטה ויגו בבלאידוס, בין היתר, ולפחות בליגה אנחנו לא סופגים. אתה רוצה את הנתונים של ההגנה שלנו עם לופטגי?

הוא היה אמנם כבול מבחינת רכש אבל נאיבי והתוצאות היו קטסטרופה. הנעת כדור סתמית אינסופית כמו נבחרת ספרד. למה הוא לא ניסה לשחק עם מרקוס יורנטה? למה הוא לא שילב יותר את אודריוסולה?

 

היום שאחרי הזכייה באליפות העולם למועדונים:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/8/8b7677e6415bea30593a9ef6ef6acea67101b6a1.Xxx

כותרות העיתונים לאחר המשחק, בין היתר: ‘ריאל מדריד לא מהעולם הזה’. התקשורת במדריד עפה על התואר, כנראה מרגישה שזה התואר האחרון העונה. עוד קצת: במארקה וב-AS התפייתו יפה. “שלטון אלף הימים”, כתבו במארקה. ריאל קרובה לכהן אלף ימים ברציפות כאלופת אירופה. ב-AS על מאזן התארים המדהים של ריאל מדריד בארבע השנים האלה, מ-2014 ועד 2018 - לא פחות מ-14 תארים. זידאן אחראי על תשעה כמובן, אנצ’לוטי על ארבעה, וסולארי עם הראשון. רצף חסר תקדים. ‘השביעי באבו-דאבי’, כתבו במארקה, כשריאל הפכה לקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים בגביע הזה על גלגוליו השונים.

קרלוס קארפיו כתב במארקה: ‘כוחה של שושלת’. מוראטה היה היחיד שהדיח את ריאל בנוקאאוט מאז עונת הדסימה. אין ספק שהעונה רואים שהקבוצה הגדולה הזו סיימה את מחזור החיים שלה ויש ירידה גדולה. וזה הזמן להביט בפרספקטיבה נכונה ולהכיל ובעיקר להודות על השליטה באירופה ואינספור ההצלחות. על ההגמוניה של ריאל מדריד. ‘זו אקסיומה, אבל בספורט זה בסדר לא תמיד לנצח. אבל לא בריאל מדריד’. אלפרדו רלאניו כתב ‘ריאל מדריד ניצחה במשחק וזה מובן מאליו, אבל היא השיגה פסגה חדשה’, בעוד תומאס רונסרו כתב ‘שני טרבלים ורצפים היסטורים’.

מרקוס יורנטה - שער בכורה במדי ריאל מדריד, ה-MVP של הגמר, רצף המשחקים בהרכב וגם המשפט הכל-כך נכון - “בכדורגל הכל יכול להשתנות בין-לילה”. על הלילה הגדול בקריירה שלו - לחצו כאן

המספרים מהזכייה באליפות העולם למועדונים - ריאל מדריד עושה היסטוריה| הראשון של סולארי וגם השוער קורטואה| טריו הזהב שלנו, וגם: קרבחאל ומרסלו.

הקפטן סרחיו ראמוס מציג - ממשיך לכבוש בגמרים(פעם שישית בקריירה), ממשיך להניף תארים - תואר מס’ 20 במדי ריאל מדריד, כמו מרסלו - ועוד ועוד.

 

אתמול היה ה-23 בדצמבר, כלומר חלפה שנה מאז הקלאסיקו בברנבאו נגד בארסה. אני דור רומנו, מדרידיסיטה מלידה ואחד האוהדים הכי שרופים לדעתי(לא התכוונתי לידע\חולצות\לפגוש שחקנים - פשוט אוהד שלוקח ללב וחיי את הקבוצה, כזה שמתעסק בזה וזה חשוב לו), אחד שהיה שם בדסימה - הגשמתי חלום וטסתי לקלאסיקו, המשחק הגדול בעולם(חוץ מגמר ליגת האלופות) לראות את ריאל מדריד נגד ברצלונה בברנבאו, סוג של מתנת יום-הולדת 25[כן, הקלאסיקו בשעה ההזויה - 13:00 בצהריים].

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/25552158_10204164865958142_3804662442420899661_n.Xxx?_nc_cat=101&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=af2930bdd199c458764f618746528ae3&oe=5CCF52BF

לקנות את המארקה בבוקר ולשמוע קצת אנשים בספרד מקשקשים על המשחק, הסיור שוב במוזיאון(למרות שהכל מוכר), וללבוש את החולצה של ריאל מדריד בברנבאו, להגיע מוקדם-מוקדם לפני השריקה כדי לחוות קצת את האולטראס ברחובות מדריד ולקנות עוד כמה צעיפים, לצלם וידאו שלי מזייף בספרדית ולהעלות סטורי כמו ילד מפגר לאינסטגרם - התוצאה הייתה כואבת, לא המשחק שייחלתי לו - אבל הקלאסיקו זו חוויה עצומה שקשה לי להסביר במילים, אבל…

נולד יומן מסע לקלאסיקו(הכותרת שלי הייתה: ‘לב שבור הוא לב שלם’ - והם החליטו על ‘לבן בחלום שחור’), והעובדה שב-‘וואלה ספורט’ אהבו ופירסמו - בהחלט הקלה עליי את הכאפה מהתבוסה המהדהדת בברנבאו. כמה ימים לפני המשחק דיברתי עם סגן העורך וסיפרתי לו שאני טס לשחק והצעתי להם כתבה שוברת שיגרה - לא עוד ניתוח טקטי או היסטוריה אלא יומן של אוהד שרוף. יצאתי לשדה עם לפ-טופ. כמובן שלא חשבתי על תסריט אימים שכזה, אבל הייתי חייב לכתוב, בחדר עם עוד חבר נודניק שלא נותן לך רגע של שקט(קוראים לו בן מייזל).

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/25660406_10204169777920938_1496892418390240046_n.Xxx?_nc_cat=104&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=4a48bf904427944285c1357a7cf0a7e3&oe=5CD6B9D2

מי שתוהה קצת לגביי, אין כמו האתר, אבל אני רוצה להתקדם. סיימתי כבר את התואר בתקשורת במכללה למנהל(מוזמנים לטקס באפריל), ולא שהתפקיד מחייב, ואני מחכה להיכנס לתעשייה, בודק אופציות, באמת נמצא ‘על זה’ כמו שאומרים בהייטק. ולמרות שזה עדיין לא קרה, אין לי ספק שאני מתאים וראוי ומאמין שזה יקרה. ובכל-זאת, גם במצב הנוכחי המתסכל, אני רוצה לומר: אין כמו כדורגל(גם לשחק! ברור!!) - תודה אלוהים, תודה. בלי כדורגל הייתי אדם עצוב וריק. לכל אחד יש משהו שמחזיר אותו לילדות. כן, תודה שאתם קיימים גם. אלה שאוהבים אותי פה ואלה שפחות. כדורגל זה אמוציות. תמיד מעניין.

 

גם אין ויכוח על כך שלופטגי היה תקוע בגלל טעות של הנשיא, אבל גם עם הבינוניות הקיימת הוא היה חייב להוציא יותר, הקלאסיקו היה שיא השפל וגם היה שיא שלילי ללא הבקעות והפסדים במשחקים שמעולם לא הפסדנו להם כמו נגד צסק"א מוסקבה ואחרים, הוא היה קצת עיוור עם הדרך שלו. סולארי לא משהו מיוחד, זה נכון, אבל הוא משתמש בעוד שחקנים בסגל ומנסה דברים. גם לופטגי לא היה יכול להחזיר את ריאל לקדמת הבמה.

 

עם זה שבאו לעונה הזו כדי להיות רק 'תחרותיים' - זה ביזיון אחר. ואף אחד לא אמר שלופטגי הוא האשם העיקרי. אבל אתה לא יכול להחליף את הנשיא, וגם לא 15 שחקני סגל, לא בנקודת הזמן ההיא(ספטמבר), לא בינואר, וגם לא תוך שנתיים. הפיתרון כדי ליצור זעזוע מסוים היה להעיף את לופטגי שלא הראה שום דבר. אני לא מקבל תבוסה 5:1 לברצלונה בקלאסיקו בלי מסי ויכולת כזו, רצף כזה שלילי ללא גולים - חזרנו עד שנות ה-80, אלוהים ישמור, והיו עוד משחקים ותוצאות זוועה. גם בסגל הבינוני הזה ריאל מדריד שווה קצת יותר מ-50% הצלחה. את התמונה כולה לופטגי לא היה יכול לשנות אבל כן היה יכול לקחת החלטות מעט שונות והרפתקניות יותר. אתה היית משאיר אותו על הקווים אחרי הקלאסיקו? וזה לא שמדובר בהפסד ראשון שלנו, וגם לא שני חוץ מהפיחואן...