מנצ'סטר יונייטד 2018/19-ימי סולשיאר

שם נבנה הבלוף אתה אומר..

 

אוזיל זכה בכדור הזהב?

 

לא קישרתי לקאקא, טעות שלי.

אני חושב אגב שיש הרבה שחקנים שהוא אחראי להדרדרות שלהם מאשר קאקא.

 

קאקא הגיע עם ברך שמאלית בעייתית לריאל שגרמה לו להיעדר כ-8 חודשים. מאותו רגע הוא כבר לא היה שחקן על יותר כי איבד את המהירות וכוח הפריצה המדהימים שהיו לו, על-אף היותו פליימייקר טהור בסגנון הטכני שלו. וכמו רבים טובים אחרים, שזה קרה הוא לא הצליח למצוא את עצמו מחדש.

מילאן מכרה אותו בטיימינג מושלם. במקרה הזה אין "קרדיט" למוריניו שבסה"כ קאקא לא היה רע בכלל כשחקן לוקסוס תחתיו.

תחילת הסוף של מוריניו החלה בעונה האחרונה בריאל. למרות אליפות נוספת עם צ'לסי הוא נכנס ללופ שלילי מטורף שלא הצליח לצאת ממנו.

 

תחילת הסוף זה המאניטה ב - 2010. מן הסתם זה היה תהליך ארוך.

 

אז איך אתה מסביר את הזכייה באליפות עם ההתקפה הטובה בתולדות ההיסטוריה של הליגה הספרדית ב-2012?

 

ב- 2011/12 הוא עדיין היה מאמן טופ, אין בכלל צל של ספק, אבל המאניטה התחילה אצלו ליצור פרנויה. כמאמן הוא הפסיק להתקדם.
תחילה כפא על שמריו ואחר כך כבר התחיל להרוס הכל. אז 2011/12 זה העדיין השלב הראשוני. עוד לא היה ניתן לזהות את השינוי לרעה.
בדיעבד אני מסמן את המשחק הזה.

 

לטעמי דווקא המאניטה הזו החזירה אותו לשורשים כמאמן הגנתי וציני במיוחד, על אחת כמה וכמה במשחקים גדולים.

לי הרגיש שבאותו משחק הוא בא בפעם הראשונה לשחק פתוח כי הוא בריאל מדריד ולא יכול להרשות לעצמו - לכאורה - את השטיקים הרגילים שהביאו לו הצלחה כמו בפורטו, צ'לסי ואינטר. לאחר אותו משחק כל מפגש עם ברצלונה היה יותר דוחה מקודמו.

 

אם אני לא טועה, כבר באותה העונה הוא הפיק לקחים, עלה עם פפה הקצב כקשר אחורי וזכה בגביע עם ניצחון בקלאסיקו בגמר. לטעמי הוא עשה עבודה טובה בריאל בהתחשב בנסיבות וביריבה הישירה שלו. ההידרדרות מבחינת יחסי אנוש התחילה שם אבל מקצועית הוא היה בסדר.

Sent from my ONEPLUS A5000 using Tapatalk

 

לדעתי הוא עשה עבודה מעולה בריאל. חושב שבתקופתו - עד מה שקרה בעונה האחרונה - הם היו נראים הכי מרשימים על המגרש ומחוצה לו מאז שאני זוכר אותם. זה היה פרק הזמן היחידי בהיסטוריה המודרנית שלהם שהכוכב הגדול היה על הקווים. לא השחקנים, לא הנשיא, לא התקשורת.

קל לשכוח שהוא הגיע לריאל שבמשך הרבה שנים הייתה לא רלבנטית באירופה וברצלונה הייתה בתקופה הגדולה בהיסטוריה שלה.

 

בריאל ציפו ליותר ממוריניו. לברסה הייתה קבוצה הסטורית? גם למוריניו בנו סגל מדהים.
לברסה היה השחקן הטוב בעולם וכך גם לריאל. זה בסדר שהוא הקשה על ברסה וגם התחיל לנצח ועדיין בשורה התחתונה מוריניו לא ענה על הציפיות בריאל וגם השאיר אדמה חרוכה.

 

לבארסה הייתה קבוצה היסטורית אבל גם למוריניו.
שימו לב מה הם השיגו אחריו.

אני לא חושב שזו יותר מדי הדרדרות בכדורגל שלו כמו חוסר התפתחות בזמן שהעולם צעד קדימה.
הרעיונות שלו עבדו עד לנקודה מסוימת.

אני מתמוגג מהמחשבה שהאפס הזה יחזור לריאל מדריד או לאחת האיטלקיות.
הוא כל כך לא ברמה הזאת שזה יהיה מביך לכל הפחות ברמה שזה היה אצלינו וזה קצת יפצה על התקופה.

 

יש כל כך הרבה שחקנים שאפשר לשים הקריקטורה הזו... דווקא את קאקא ושבצ'נקו בחרו?
מי זה מאינטר אמור להיות? קווארסמה?

 

לפעמים קשה לי לתפוס איך מאמנים עם גאונות טקטית מוכחת ברזומה מגיעים למצבים כאלה.

באופן אישי חוויתי את זה עם וונגר, שעד 2006 הרגיש לי כמו המאמן הטוב בעולם, מהבחינה של להוציא את המירב מסגל שחקנים נתון. ובאמת שבשנים האחרונות הרגיש לי כאילו הדמנציה השתלטה לו על המוח.

יש משחקים שאתה לא שוכח. הגומלין של אינטר בקאמפ נואו, מול הקבוצה המרשימה והקשה אי פעם, עם האדום של תיאגו מוטה, אותו משחק ששם על מוריניו תווית של אוטובוס, היה פשוט גאונות טקטית. משחק ללמד בכל בית ספר למאמנים. ומה קרה לו מאז לעזאזל, רק אלוהים יודע.

 

לטעמי, הכל עניין של מנטליות ואגו.
יש מאמנים שלא מסוגלים להתאים את עצמם עם הזמן, הן מבחינת כדורגל והן מבחינת דור חדש של שחקנים\תקשורת וכו'.

לא סתם השוו בזמן האחרון בין מוריניו לונגר, אצל ונגר התהליך גם היה "מכוער"(אמנם "מכוער" בצורה שונה משל מוריניו) ולווה בהרס המסורת שהוא עצמו בנה בשנים הראשונות שלו.

הרבה מאמנים אמרו שהם למדו המון מפרגוסון, הדבר שהכי הרבה צריך ללמוד ממנו הוא מהפרגמטיות והיכולות שלו להשתנות - מהתכונות שהשאירו אותו רלוונטי ומוביל עד סוף הקריירה.