אני חושב שבקלות אפשר להקביל את הדיון של הffp לדיון של סימום בספורט. ברור לכולם שאף ספורטאי ברמה הגבוהה לא נקי מחומרים ועדיין העובדה הזאת לא מצליחה להפריע להמון אוהדי ספורט ברחבי העולם להתמוגג מביצועים של אתלטיים על אנושיים ולענפי הכדור לשגשג כלכלית כפי שלא שגשגו אף פעם. כל זה בזמן שההתאחדויות השונות מצליחות להביך את עצמן פעם אחר פעם "בבדיקות" הפתע שהן מבצעות על מנת לגלות מי הסתיר הכי פחות טוב את השימוש שלו ולא אם באמת זרמו בעורקיו מתישהו חומרים שלא אמורים לזרום שם. אבל איזה חינוך הדור הצעיר שואב מזה? איזה מסר טיפוס כמו לאנס ארמסטרונג מעביר לחבר'ה שרוצים להיות רוכבי אופניים בעתיד? מצד שני, אם אף ספורטאי לא יקח שום דבר רמת ה-entertainment בספורט תרד פלאים ולא בטוח שלילד הצעיר (מפוצץ הצורך לריגושים גם ככה) יעניין יותר מדי מה הולך באולימפיאדה או שיזיז לו לראות ברצלונה - ריאל מדריד מפוצצות בregular players ולא בחייזרים של השנים האחרונות. אז אולי זו אחלה נק' באמצע להיות בה? נצא ידי חובה עם בדיקות בהיקפים מגוחכים ונמשיך לתת לחבר'ה להשתולל בסתר ולבדר את כולם עם יכולות של beasts? בובאן נוגע כאן בעקיפין בנקודה שהמצדדים בחוק מתעלמים ממנו. כל האליטות היום של הכדורגל בנו את כוחן הכלכלי, את ה-brand שלהן כמו שקובי קרא לזה, לפני עידן הffp. יותר מזה, הקבוצה שאולי השפיעה יותר מכל על מה שאנחנו רואים היום בטלויזיה, שהצמיחה עשרות מילונים של מעריצים למשחק וגידלה עשרות שחקנים מובילים על ברכייה של הדרך בה שיחקה, מילאן של סאקי, נבנתה הלה-פסג'\סיטי פר אקסלנס. כל ההנאה שהאוהדים היום שואבים מהמשחק, מקבוצות אולסטארז שנותנות שואו פסיכי וקרבות גלידאטורים בין בארסה לריאל זה תולדה של העידר רגולציה שהעלה את העניין בענף במאות אחוזים. הליגה הצרפתית לא הייתה קופצת רמה לאיזור הmajor leagues אם לא הייתה שם מפלצת כמו פסג' שסחבה איתה את כל הליגה קדימה וכתוצאה גם את הנבחרת עד לזכיה בגביע העולם. לבוא עכשיו עם החוק הזה (וזה עוד בלי שנגענו בנק' הכי בעייתית, שבכלל לא אוכפים אותו כמו שצריך, כמו שלא אוכפים כמו שצריך בדיקות סמים בספורט) כשכמה קבוצות כבר יצרו להן יתרון כלכלי מפלצתי ובלתי ניתן לגישור בתקופה "הפרועה", זה לא רק שלא מתקן את הפערים הגדולים, זה גם לא באמת הוגן. זה בדיוק כמו שאני כספורטאי, נקי מחומרים, אגיע להתחרות נגד אתלט מתוסף אבל הוא נקי מחומרים רק לאחרונה כי הבדיקות בשנה האחרונה בעקבות אכיפה מוגברת וקפדנית נעשו קשות ברמה שהוא לא מסוגל להסתיר את השימוש שלו. הייתרון שהספורטאי המתוסף השיג על הבחור הטבעי לאורך השנים לא ניתן לגישור! מה שהוא השיג עם המזרק זה כבר שלו ואי אפשר לקחת את זה ממנו, אותו דבר לגבי מועדון כמו ריאל מדריד, ששנים לפני הffp היה משתגע עם רכישות עתק של סופרטארים ברמה עולמית שהעלו את שווי הברנד בעשרות אם לא מאות אחוזים, עזרו לו לזכות בתארים ולבסס קהל אוהדים חדש בכל פעם שזה קרה (ובנוסף גם לטעות עם רכש במאות מילונים ולא לשלם על כך שום מחיר שמילאן ואינטר משלמות היום), לא יחזור להיות קבוצה עם הכנסות כמו של אתלטיקו מדריד או בורוסיה דורטמונד. אז איפה ההגינות כאן? מצד שני, לתת לכל שמוק עם כסף לעשות מה ב ז' שלו זה גם לא המצב הכי אידיאלי כי מועדונים יכולים להתפרק ולהיעלם (למרות שמועדון שמעניין מספיק אנשים לא ייעלם מהמפה בכזאת בקלות, כמו פארמה ופיורנטינה לדוגמה, אבל גם 3-4 שנים בליגות הנמוכות זה מכה קשה מספיק כדי להתנגד לזה). מה שרומא ונאפולי עושות בשנים האחרונות זה מקסים, באמת, אבל זה לא באמת יכול לדגדג תאגיד כמו יובה שבזמן שרומא מוכרת כוכב ומביאה פרוספקט, יובה מוכרת כוכב ומביאה 2-3 שחקנים באותה רמה פלוס מינוס ונשאר לה עוד עודף להביא פרוספקט או שניים ברמה שרומא מביאה. hell, יובה הגיעה למצב שהיא יכולה לשפוך היום 100 פלוס על שחקן ולשלם משכורת של 10 פלוס ל-3-4 שחקנים בסגל. רומא ונאפולי בחיים לא יגיעו למחוזות האלה בלי השקעה מאסיבית, מי כן? מילאן ואינטר כי הבסיס שלהן כbrand הוא פלוס מינוס כמו של יובה כי הן בנו את עצמן להיות כאלה לאורך עשורים עם השקעות מאסיביות של אוליגרכים. אני חושב שכמו שדמוקרטיה היא לא בהכרח השיטה הטובה ביותר, אלא יותר בכיוון של הגרועה פחות, ככה המצב הדיפוליטיבי שהשוק היה בלי רגולציה היה מצב הרבה פחות גרוע מהמצב הנוכחי, שהוא מסריח מצביעות.
לא יודע מה קורה מבחינת סמים, אבל מבחינת כסף יש גבול לסיפור. אי אפשר - ואף אחד לא רוצה - לחיות בעולם שבו לכסף אין משמעות. אז כאן יש משמעות לכסף, ובהגדרה עדיף להיות עשיר מאשר להיות עני. לפני הFFP קבוצה גדולה היתה קבוצה עם בעלים עשיר - אם מחר מליארדר קונה את רומא, אז היא עוקפת את יובה בסיבוב (תלוי ניהול ואימון, כמובן). אחרי הFFP יש קשר כלשהו בין גודל הקבוצה בעולם לגודל של בכדורגל. זה כמובן לא מנצח את האמת הפשוטה של 'עדיף להיות עשיר', אבל זה כן יוצר איזושהי קורלציה בין גודל המותג בעולם (כלומר אצל האוהדים ברחבי הגלובוס) לבין הכוח הכלכלי שלו והקורלציה ממשיכה מהכוח הכלכלי להישגיות על המגרש עצמו. בסך הכל הרעיון עצמו חיובי לדעתי. צריך להתמצא ממש במקרים של החריגות כדי לדעת אם האכיפה בררנית או עקבית, אבל עד עכשיו נראה שיש היגיון בסיפור, גם אם קבוצות כמו סיטי ופסז' השיגו את האוליגרך בזמן וקבוצות 'רומנטיות' יותר כמו נאפולי ורומא נתקעו בלי. זו דרך דו כיוונית ובסופו של דבר מיקסום הישגים על הדשא עם אימון מוצלח והנהלה חכמה עשוי במקביל להגדיל את גודל המותג. מהבחינה הזו, אגב, מאבק מסי-רונאלדו העיף את ריאל וברצלונה קילומטרים מעל כל השאר. עוד לפני התרומה שלהם על המגרש המאבק הזה יצר מצב שכל ילד בכיתה א' צריך להחליט בין תיק של רונאלדו לתיק של מסי וממילא הוא חלק מהסיפור הזה. אם לשפוט לפי המצב בשידורי הספורט בארץ - באיטליה לא עושים את זה טוב. הליגה האיטלקית פופולרית הרבה פחות מאיכות הכדורגל שלה.
איך תסביר את העליה בהכנסה השנתית של רומא מ140מ' ל240מ', ללא suger dadies, תחת הרגולציה הנוראית? *מיותר לציין שזה מתבטא באופן ישיר בשווי המשכורות\שווי הסגל. לא הבנתי איך זה מופיע תחת "מה שקורה בפועל". מי האיש העשיר שרוצה לתרום לקהילה באטאלנטה ולהפוך אותה לסיטי כדי שתיתן פייט ליובנטוס (אבל FFP הרשעים לא נותנים לו)? אנשים לא ישקיעו את ההון שלהם במועדון שאין לו פוטנציאל להחזיר את ההשקעה. הדרך של אטאלנטה לגדול היא על המגרש. היא תסיים בפעם השלישית ברציפות במקום שמוביל לאירופה. היא תמשיך לפתח כישרונות כמו ג'יאנלוקה מנצ'יני ותמשיך לתת במה ל bargains כמו כריסטאנטה וספאטה. ברגע שתהפוך לעסק ששווה השקעה (כמו מועדוני אמצע באנגליה), יגיע גם הכסף. "הפראיירים ממילאנו" רכשו שחקנים בשווי כולל של ניימאר עם גירעון שנושק ל9 ספרות. למה הדוגמה הראשונה שלך לבולשיט היא פסז' ולא הקבוצה שאתה אוהד ושכנתה? לפני החוקים, רומא קרסה כלכלית ועברה לידיים של בנק שלא היה מעוניין ב"נכס". היום עם הנכונות לעמוד בחוקים (כדי לשחק באירופה), זה בלתי אפשרי. מטרת החוקים היא לשמר את המצב הקיים. למנוע תופעות פסז' נוספות במקרה ה"טוב" ומאלגה במקרה הרע. אתה בעד שזה יקרה (אבל רק לקבוצות קטנות באיטליה ולאלה שנותנות פייט ליובה) אבל מביע אנטי כלפי עסקת ניימאר. "עשירים נהיים עשירים יותר" ואתה בעד כניסה של שחקנים עשירים נוספים שיהיו עשירים יותר גם כן? לא עדיף לעודד מועדונים לקחת דוגמא ממודלים שהצליחו לבנת את עצמם ללא התערבות חיצונית (כן, תחת FFP)? לדעתי לא התעמקת מספיק בנושא או שהסטנדרט שלך אינו חד ערכי.
אינפלציה. וגם עבודה טובה של סבאטיני (את מונצ'י עדיין מוקדם לשפוט). אבל בטח לא רק השני כפי שאתה מציג את זה.
זה בדיוק העניין. עליתם ב-100 מיליון בעוד שהיריבה עלתה בהרבה יותר, בנתה את עצמה הרבה יותר מכיוון שהיה לה יותר כסף לקנות שחקנים יותר טובים. לו היו לך עוד 100 מיליון אירו, אולי היית יכול לבצע השקעה שתשתלם בעתיד, כמו שעושים בעסקים במקומות אחרים. משקיעים כעת כדי לקצור פירות בעתיד. עם FFP, אי אפשר. אין איש עשיר כזה. גם לא יכול להיות מכיוון שאסור. פארמאלט, גורי, קראניוטי, מוראטי, ברלוסקוני וסנסי לא היו יכולים להתקיים היום. אני לא אומר שכולם היו טובים או מנהלים מוצלחים במיוחד (ודאי שלא), אבל לפחות הייתה תקווה לאנשים שהקבוצה מסוגלת להתחרות. המצב שיצרת כעת הוא שרק הענקיות יכולות להגדיל את הכנסתן ברמה מספקת. לא משנה כמה אטאלנטה תגדל, בכל עונה יובנטוס תגדל פי 2. הפער אקספוננציאלי. אינטר שומעת לחוקי ה-FFP ולא הפרה אותם מאז שהעיפו את קיה מהייעוץ לסינים. את הגלולה המרה של גבריאל ברבוסה וז'ואאו מאריו בלענו. אבל אתה מבין, העניין הוא שעכשיו עם FFP אי אפשר יותר לבצע טעויות. טעות או שתיים, וכעת ההשקעה ירדה לטימיון ואי אפשר לתקן. אתה רואה, אנחנו מסכימים. שימור המצב הקיים. החזקים חזקים יותר, החלשים יישארו חלשים ושלום על ישראל. מועדונים שייבנו את עצמם מלמטה ויצליחו אולי ידביקו את הפער בעוד 20 שנה, וכנראה שלעולם לא. אני רוצה שייתנו פייט ליובנטוס כדי שתהיה ליגה מעניינת, לא כי אני שונא את יובנטוס. אם רומא הייתה לוקחת שבע אליפויות ברציפות הייתי מגיב בדיוק באותה הצורה. אני חושב שאינך יורד לסוף דעתי - אני חושב שצריך להגדיל את מספר הקבוצות שמסוגלות להתחרות, אם באמצעות הגדלת כמות העשירות או הורדת כוחן של העשירות - זה באמת לא משנה לי. אני מסתכל על הכדורגל כמוצר, מוצר שכעת אינו מספיק תחרותי לעומת מה שהוא מסוגל להיות. ללא התערבות חיצונית (של אוליגרך או של UEFA) לא תהיה אפשרות לקבוצות פחות חזקות לזכות בתארים. זו משוואה די סבירה.
הכנסה של מועדון כדורגל מורכבת מ3 דברים: Broadcast, Commercial, Matchday. למרות שרומא קפצה בשלושתם נטו בגלל הישגים על המגרש (יכול לפרט, רמז: לא "אינפלציה"), אינני מציג שום דבר שאתה טוען שאני מציג, כי די בעובדה היבשה כדי להסיק שאפשר לגדול כלכלית תחת FFP.
אבל הFFP לא שינה את זה באמת, מאז 1991 רק רומא ולאציו(וגם זה רק פעם אחת) לקחו אליפות מהמשולש של יובה-אינטר-מילאן. כלומר על פריסה של כמעט 30 שנה, רק שנתיים קבוצות שהם לא אחת מהשלוש לקחו אליפות. איפה הFFP מנע מפארמה לקחת אליפות בשנים הגדולות שלה? בספרד - מתוך 35 העונות האחרונות,רק ב5 מקרים אלו לא היו בארסה וריאל, וגם אז זה מתחלק בן 3 קבוצות בלבד. אנגליה היא החריגה היחידה בתחום, עד הכניסה של אברומביץ', בעשור הראשון של הפרמייר ליג, יונייטד הייתה כמעט שליטה בלעדית,כשארסנל גונבת קצת ולבלקבורן הייתה סנסציה, מאז שצ'לסי זכתה ב2005 התארים מתחלקים בעיקר בינה לבן יונייטד וסיטי בשנים האחרונות, שלסטר היא בתפקיד האנומליה. כלומר דווקא מקרי צ'לסי וסיטי שינו את פני המפה באנגליה, בעוד באיטליה וספרד התמונה זהה כבר 30 שנה. אז מה עדיף? איפה הFFP מונע מהקטנות להצליח?
מה ההגדרה של הצלחה? מי קבע שזה יכול להיות רק אליפות? המצב היום מונע מסתם אוהד עשיר של קבוצה (או איש עסקים שמזהה פוטנציאל עתידי באטלנטה) להשקיע סכומים שבא לו בקבוצה שהוא אוהד(ואני לא מדבר על דרכים עקיפות), באיזה עולם זה צודק? מה התרומה של FFP בכלל? אתה רואה את הרגולציה הזאת כמשהו שיכול להתקבל בעולם העסקים?
השאלה מה האלטרנטיבה? לאפשר לכדורגל להיות תחרות אוליגרכים? יש צדק בזה שקבוצה שעבדה נכון למשך שנים כדי לעלות את ההכנסות שלה תהיה נחותה ממועדון שנח על זרי הדפנה וביום בהיר נרכש על ידי מיליארדר? נכון שיש בעיתיות עם הffp ויש בעיתיות גם בלעדיו. אבל כל עוד אין אלטרנטיבה אחרת אז השאלה איפה הבעיתיות היא יותר גדולה
אז אני מבין שאתה גם בעד לבדוק את זהות זוכי הלוטו ברחבי העולם כדי לוודא שהם לא אנשים שנחו על זרי הדפנה וביום בהיר אחד זכו בלוטו?
אני לא בא לסתור את הקביעה שלך, רק להעמיד דברים על דיוקם - עלייה בהכנסה השנתית מ140 ל240 מיליון זה לא דבר שקורה רק בגלל הצמיחה הכלכלית של רומא אלא גם בגלל הצמיחה הכלכלית של איטליה כמדינה ככלל ושל הכדורגל האיטלקי בפרט. ההכנסות שלכם מBroadcast עלו, כמו ההכנסות של כל שאר 19 הקבוצות האחרות (או לפחות רובן המוחלט) בהשוואה להסכמי זכויות השידור הקודמים. או במילה אחת - אינפלציה. חוץ מזה - לדבר על השינוי בהכנסות מבלי לציין את השינוי הנלווה בהוצאות זה הצגת חצי תמונה (ושוב אני לא בא לומר שלא נעשתה עבודה טובה בפיתוח המועדון, פשוט זה נשמע אחרת כשאתה מציג את זה "עלייה של 100 מיליון בהכנסות" לעומת "גידול של X% ברווחים" כשX זה מספר שנשמע הרבה פחות אטרקטיבי מ100 מיליון). הדיון לא צריך להתנהל לדעתי במישור של מה צודק אלא של מה כדאי בטווח הארוך. האם לדעתך 100 אליפויות רצופות של יובנטוס יועילו לה? אנשים פשוט יפסיקו להתעניין בכדורגל איטלקי (או בכדורגל בכלל) וההכנסות של כולן יירדו, כולל אלה של יובה. הFFP הוא אינטרס של כולם בסופו של דבר (ברמה התאורטית כמובן).
הקבלה לא נכונה. אתה לא נפגע מכך שאלמוני פלוני זכה בלוטו. רומא כן נפגעת אם אטלנטה נרכשת. המטרה בffp שתעבוד כדי להשאיר אבק ליריבות שלך. כמובן שיש את הבעיה של הנקודות פתיחה. אם הffp היה חל מהיום שהתחילו לשחק כדורגל. הדברים היו יותר פשוטים
מי שמתחרה עם הפלוני נפגע. בהחלט היו יותר פשוטים כי הכדורגל לא היה צומח כפי שצמח וכנראה לא היינו כאן באחד לפנות בוקר כדי לדסקס עליו.
העליה של היריבה ברורה ואינה מגיעה בדרכים רקובות מסינים או סוחרי נפט. מארוטה הגיעה למועדון שהכניס בסה"כ 150מ' יורו בעונה. מפה לשם הם על 500? זו בדיוק ההגינות והתחרותיות שאני רוצה לראות בכדורגל. קבוצות ירוויחו כסף על סמך ההישגים שלהם בלבד. ללא קיצורי דרך, ללא אוליגרכים. רק תאגידים רווחיים שלא תלוים באיש כזה או אחר שמגדילים את כוחם על סמך הצלחה מקצועית. הדוגמאות שלך הן: פשיטת רגל וירידה לסריה ד'. מכירה ב0 יורו שניה לפני פשיטת רגל. התרסקות כלכלית מוחלטת של הזוכה בפאקינג טרבל שלקח כמעט עשור לשקם. התרסקות כלכלית, גסיסה של שנים עם "קבוצה איטלקית וצעירה" ומכירה לבנאדם הכי אידיוט שיש בעולם העסקים. התרסקות כלכלית והעברת בעלות מאולצת לבנק שלא היה מעוניין להשקיע במועדון. הייתה תקווה שהקבוצה יכולה להתחרות, ואז לא הייתה יותר קבוצה. The end. עשיתם טעויות ולא קרה שום דבר. למה? לא נכנס לזה. מההתרשמות שלי (יכול להיות שאני טועה), בקיץ העוקב, הייתם מוכנים לשלם את המשכורת של וידאל, ושל מודריץ' וכעת מוכנים לשלם 6מ'+ לגודין. אינטר לא מאוימת מFFP בשום צורה. היא נמצאת הרחק מיובנטוס כי היא לא טובה מספיק, ונכשלת כבר בשלב הרעיוני של בניית קבוצה שאמורה להיות אנטי-יובה (אבל זה לדיון אחר). רומא ונאפולי קרובות יותר לטופ האירופי מאשר לפני 7-8 שנים ואין סיבה שהמגמה הזו תעצור בעתיד הקרוב. יובה בתקופה הזו הגיעה לטופ של הטופ. אין לה עוד לאן להתקדם (הרי אין יותר מ"פייבוריטית לזכיה בצ'מפיונס ליג"). אוליגרך לא יעצור את הדור הנוכחי שלהם בכל מקרה (דוגמא: מילאן ואינטר), אז למה לא לנסות את הדרך שעובדת ליובה? לה לקח לא מעט שנים להפוך למה שהיא היום (או אפילו למה שהציגה באליפות הראשונה של קונטה).
