גמר גביע הנוער 1992/93 - לידס יונייטד מנצחת את מנצ'סטר יונייטד 2:0 באולד טראפורד ו - 2:1 באלנד רוד. בהרכב יונייטד: האחים נוויל, פול סקולס, דיוויד בקהאם, ניקי באט(באחד המשחקים), קית גילספי, רובי סבאג'. מהרכב לידס יונייטד, שגם היווה בסיס לבחרת הנוער האנגלית שזכתה ביורו באותה שנה, לא יצא שום דבר פרט לנואל ולאן ששיחק 10 עונות בפרמייר ליג - לידס, קובנטרי ומיסלדברו. ערך 243 הופ' וכבש 44 שערים לפני שירד לליגות נמוכות וגם שיחק מעט בסקוטלנד. ולאן עתיד לדפוק גם את בוגרי יונייטד - במשחקי חג המולד של 1997, כשיכבוש את השער הראשון של קובנטרי בניצחון המפתיע שלה 3:2.
לקראת המשחק שלנו מול רדינג מחר הנה מעט היסטוריה מעורבת עם ביזאר. בעונת 95/96 הוגרלנו מול רדינג בסיבוב הרביעי, והרויאלס גייסו לשורותיהם את תושב מחוז ברקשייר, אורי גלר, שיפעיל את כוחותיו בניסיון לעצור את יונייטד. זה לא עזר, נגמר 3-0 ליונייטד כשיכול היה להיות יותר אם לא החמצה איומה של סטיב ברוס מול שער ריק. הנה חלק מכתבה של 4-4-2, את הכתבה המלאה ניתן למצוא בגיליון אפריל 97 שהעליתי לפה לא מזמן במלואו: https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/49813290_10216387128785095_1052483561245900800_n.Xxx?_nc_cat=105&_nc_ht=scontent.fsdv2-1.fna&oh=e3e1794bfb9724ac3e04df0ece2e4f06&oe=5CCA604Chttps://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/49398576_10216387128665092_4124976828341288960_n.Xxx?_nc_cat=102&_nc_ht=scontent.fsdv2-1.fna&oh=5dc08e9085ff0994320095cce75f114e&oe=5CBF9523 תקציר המשחק: כמה חודשים אחר כך גלר יטען כי הוא זה שגרם לגארי מקאליסטר להחמיץ פנדל מול אנגליה ביורו 96.
חשוב לציין שזה היה משחקו האחרון אי פעם אצלנו של המגן המצוין פול פארקר אחד מאותן רכישות ׳בינגו׳ של פרגי בתחילת שנות ה-90. מדוע אגב הוא עזב אותנו דווקא אחרי אותו משחק?
https://e1.365dm.com/17/03/768x432/skysports-gary-neville-headshot-pundit-football_3913516.Xxx?20170320163323
לגבי ניל מלור, הוא כבש גם מול אולימפיאקוס ב3-1 המפורסם. השער ה-2 היה שלו. במילואים הוא היה כובש שער למשחק, בבוגרים הוא לא באמת היה שווה יותר ממה שעשה אצלנו. נונייז הגיע בעסקת אואן, עסקה רעה מאוד שנעשתה כי אואן רצה ללכת והיה שנה לסיום חוזה. מחיר מגוחך וזרקו לנו שחקן אשפה על הדרך.
אגב גם ביונייטד בתקופה המקבילה בערך או קצת יותר מאוחר, היה חלוץ של שער למשחק במילואים - ג'וזפה רוסי. וגם הקריירה שלו נהרסה בגלל פציעות. עדיין עשה קריירה מכובדת יחסית בליגות גדולות. במיוחד נהנה בויאריאל.
כן, רוסי היה שחקן שראו עליו שיש לו כדורגל. הטכניקה שלו הייתה ברמה גבוהה. עבר המון פציעות קשות. מלור...לא נראה באמת קשור לרמות הגבוהות.
אין לנו מזל בכלל עם שחקנים איטלקים. גם מקאדה היה נראה בהתחלה כדבר הגדול הבא... מעניין מה יקרה אם יהיה לנו מאמן איטלקי
אתה רומז לטרפטוני https://emojipedia-us.s3.dualstack.us-west-1.amazonaws.com/thumbs/120/whatsapp/116/thinking-face_1f914.Xxx
https://media.bloomsbury.com/rep/f/9781472958860.Xxx ספר חדש מציג דירוג של 50 דברים שחבל שנעלמו מהכדורגל האנגלי: 1. Multiple cup replays 2. Spontaneous atmosphere 3. Proper division names 4. Black boots 5. Ramshackle dugouts 6. Disorganised warm-ups 7. Knowing the names of grounds 8. Goalkeepers in trousers and hats 9. Local shirt and hoarding sponsors 10. Football Pinks 11. Queuing for tickets 12. Big man/little man up front 13. Player jobs after retirement 14. Matches played in fog 15. Shirt etiquette 16. Kids playing in the street 17. Checks, tartans and other turf patterns 18. Small men marking the post 19. Old-fashioned wingers 20. Sharing the scores from elsewhere 21. Ceefax and Teletext 22. Terrible goal kicks and foul throws 23. Club season-highlight videos 24. Abandoned matches 25. Home away, home away 26. Referee occupations and hometowns 27. Players running onto the pitch 28. Loan moves being rare 29. Choosing who you're next to 30. Main-stand clocks 31. One-club men 32. Beams and imperfect views 33. Sponsored players' cars 34. Homes with views into the ground 35. Turnstile operators 36. Shabby training grounds 37. Characterful captains' armbands 38. Provincial businessman owners 39. Caretaker managers 40. Paper tickets 41. Player brawls 42. Pixelated scoreboards 43. Huts on stand roofs 44. Regional highlights programmes 45. Luxury, superfluous players 46. Bald players 47. Goal nets with personality 48. The many scents of matchday 49. Understated goal celebrations 50. Heroes שני פירושים: Football Pinks-הכוונה לעיתונים שהיו יוצאים במוצאי שבת ומעדכנים על תוצאות, כשהדפים היו ורודים. תלבושת החוץ של יונייטד העונה היא מחווה (צולעת למדי) ל"פינק" של המנצ'סטר איבנינג ניוז, אבל בכל עיר היה עיתון כזה. Ceefax-שירות תוצאות של ה-BBC בימי טרום השידורים הישירים.
הייתי מוסיף גם ליגת מילואים של פעם. במציאות של לפני בוסמן, פחות חילופים, ספסל קצר בהרבה במשחק וגם פחות השאלות אנשים אשכרה יכלו לבוא ולראות את כוכבי העתיד של מועדונם מלהטטים יחד עם החברה בוגרים שלא קיבלו קרדיט בהרכב והליגה הייתה תחרותית באמת. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
סולשאר מעמיד את טוטנהאם על צדקתה בקיץ 1998 מנצ'סטר יונייטד רדפה אחרי קלייברט(ובסוף רכשה את יורק) ולסולשאר הוצע לעבור לטוטנהאם. למזלם של השדים הנורווגי בחר להמשיך להיאבק על מקומו. יונייטד הגיעה לוייט הארט ליין בתקופה של מאבק אליפות מטורף כשאסטון וילה מוליכה עם 30 נק' בלבד ב - 16 משחקים ומידלסברו השביעית מפגרת ממנה רק ב - 6 נקודות. יונייטד התייצבה במקום השני עם נקודה פחות וגם משחק חסר, טוטנהאם כהרגלה בקודש דשדשה במרכז הטבלה - מקום 11, הספיקה לפטר את כריסטיאן גרוס ולמנות את ג'ורג' גראהם שכל כך מזוהה עם יריבתה העירונית ארסנל. תאריך: 12.12.1998 איצטדיון: וייט הארט ליין מעמד: הפרמייר ליג, מח' 17 הרכבים: טוטנהאם הוטספור: איאן ווקר, סול קמפבל, אנדי סינטון, סטפן קאר, לוק יאנג, רואל פוקס(82' רורי אלן), דארן אנדרטון, אלן נילסן, דוד ז'ינולה, לס פרדיננד, כריס ארמסטרונג. מאמן: ג'ורג' גראהם מנצ'סטר יונייטד: פיטר שמייכל, יאפ סתאם, רוני יונסן, גארי נוויל(39' הורחק), פיל נוויל, דיוויד בקהאם, רוי קין, ניקי באט, ראיין גיגס(86' ג'ספר בלומקוויסט), טדי שרינגהאם(74' אנדי קול), אולה גונאר סולשאר(46' הנינג ברג). מאמן: אלכס פרגוסון לא ברור למה, כי הוא לא בעט פנדלים או בעיטות חופשיות, אבל סול קמפבל ממש התפוצץ באותה עונה מבחינה התקפית עם 8 מתוך 29 שערים בקריירת המועדונים שלו(יש לו עוד שער אחד בנבחרת), כשבאף עונה אחרת הוא לא עבר את ה - 3, וזה היה הצמד הראשון שלו בקריירה, אך לא האחרון. הוא גם עתיד לכבוש צמד לרשת אברטון בספטמבר 2005 בניצחון ביתי של ארסנל 2:0 בפרמייר ליג. חדי העין גם יזהו מנג'ר פרמייר ליג פעיל על ספסל התרנגולים