בחירות 2019: פעם חמישית גלידה?

א. אני לא פסלתי את בן גביר להתמודד, וכך גם לא ועדת הבחירות. אתה שוב הולך להשוואה בין התמונה של גולדשטיין לבין צ'ה גווארה, ואני חושב שכבר הסכמנו לא להסכים בעניין אז זה נהיה כבר דו שיח של חירשים.
ושוב אתה עושה השוואה שגויה. בן ארי לא רק מעריך את כהנא, הוא האב הרוחני שלו, הוא מורו ורבו והוא כבר הצהיר על זה כמה וכמה פעמים. ערפאת הוא לא האב הרוחני של זנדברג ולא מורה ורבה, זה שהיא הצטלמה ליד קברו של עראפת זה אמנם בעייתי והכתם הזה יישאר לה לתמיד, אבל בעצם ההשוואה הזאת אתה שוב חוטא לאמת.
לאום זה מושג חדש יחסית, כך שהניסיון לקשור אותו עם הדת הוא מודרני. המדינה הדמוקרטית המודרנית היא כלי חילוני, לערבב אותה עם הדת זה בעיני להזנות את הדת. הציביון הדתי של שכונה או רחוב צריך להיות בידה של הקהילה ולא של המדינה, ההחלטה של הפרט כיצד לגבי אורח חייו לא מעניינה של מדינה דמוקרטית מודרנית. אני ציוני לפי העקרונות של הרצל, שהאמין שבמדינתו של העם היהודי צריכה להיות הפרדת דת מהמדינה. אתה ציוני לפי העקרונות של הרב קוק. לגיטימי, אבל הניתוק בין הלאום לדת בכל הקשור לתפקידה של המדינה הוא ממש לא חסר אחיזה במציאות, הוא פשוט נוגד את תפיסת עולמך.

ב. אנשי וכלי התקשורת הימנים עושים דה לגיטמציה לפוליטיקאים מהשמאל, ואנשי וכלי תקשורת מהשמאל עושים הפוך

ג. אתה מתעלם מהנקודה המרכזית שלי - נתניהו לדעתי לא יהיה מעוניין לקדם את מה שמפלגות מרכז כאלו או אחרות רוצות, וראינו את זה כשעשה קואליציה עם לפיד. הפער בינינו נובע מכך שבניגוד אליך אני חושב שנתניהו שם את המשך שלטונו לפני האינטרס של האזרחים. נתניהו לא מעוניין ששותפים ממחנה המרכז שמאיימים על שלטונו יצליחו, ולכן הם לא יצליחו לקדם מה שהם רוצים תחת שלטונו, ובעקבות זה ישלמו מחיר פוליטי בבחירות ושוב נתניהו ייבחר. תודה על העצות למי להצביע, אני אעשה את הבחירה הכי טובה עבורי, וליברמן-כחלון-אבקסיס ממש לא נמצאים בקטגוריה הזאת

 

@Lebron
א. השוואה לא אומרת שהכל זהה. להגיד שפיונטק כובש כמו שבצ'נקו לא אומר ששניהם גם נוגחים בדיוק אותו דבר. זה כן אומר שיש דימיון מסוים. הן תנועת מרצ והן תנועת עוצמה יהודית הביעו סלחנות-אמפתיה-הזדהות עם רוצחים. זו בדיוק הנקודה שלי. מי שרוצה להציג את עוצמה כלא-לגיטימיים ואת מרצ ככן-לגיטימיים צריך למצוא פרמטר אחר מאשר 'הזדהות עם רוצחים' או 'תמונה בסלון'.
ב. (עדין א' אצלך) אפשר לדון על מושג חדש ביחס למושג ישן. אני לא מתווכח עם זה שיש התנגשות מסוימת בין מדינה דמוקרטית למדינה יהודית (אם כי היא רחוקה מלהיות קריטית כמו שמחרחרי הריב משני הצדדים מנסים להציג אותה), אבל אני לא מוכן לקבל את הגדרת היהדות כאיזו דת פרטית שאין לה שום דבר להגיד ביחס למדינה-לאום-ציבור-חברה. להיפך, יש לה אמירות מפורשות ומחייבות ביחס אליה.
ההנחה שישראל קודם מדינה דמוקרטית ורק אחר כך מדינה יהודית ולכן לא אמורה להתערב בחיי הפרט שגויה משני סיבות -
1. מבחינה היסטורית (מוזמן לעיין בהכרזת העצמאות) מדינת ישראל היא קודם כל יהודית ואחר כך דמוקרטית.
2. מדינה דמוקרטית בהחלט עשויה להתערב בחיי הפרט. מדינה דמוקרטית יכולה לבוא ולהגיד שצריכת הרואין זה רע ולכן לאסור את זה בחוק, וכנ"ל לגבי זנות או מכירת איברים ואפילו התאבדות או מריחואנה. הניסיון להעמיס אינספור ערכים ותפיסות עולם על המילה 'דמוקרטית' רק מעקר את יכולת הדיון. ההגדרה דמוקרטית היא ביחס ליחסי רוב-מיעוט והפרדת רשויות. אי התערבות בחיי הפרט זה ליברטריאניות, וזו עמדה חדשה לחלוטין. מבחינה היסטורית ישראל מעולם לא היתה מדינה כזו ואין שום סיבה לצפות ממנה להיות כזו עכשיו.
ג. אני בהחלט מסכים שלנתניהו יש בעיה מרכזית ביחסים הבינאישיים שלו והוא מחסל פוליטית את מי שעשוי לאיים עליו (כמצביע בנט אני כמובן 'נפגע' מזה). אני לא חושב שקואליציית נתניהו-לפיד-לבני-בנט נפלה בגלל נתניהו. לבני באופן שיטתי מחריבה שותפויות פוליטיות והיא זו שיצרה את הקרע בממשלת נתניהו, כאשר לפיד נגרר אחריה. בהמשך היא עשתה אותו דבר להרצוג. אם לפיד היה מתעלם ממנה הוא היה בקלות יכול להישאר בקואליציה בלעדיה ולהמשיך עם ממשלת מרכז (בנט מימין, לפיד משמאל) בלי שום בעיה, ובלי חרדים.
זה לא קרה. מה שקרה הוא שלפיד, כמו לבני והרצוג ועכשיו גנץ ולפיד שוב, החליטו שמבחינתם השאלה היא בינארית - או להיות ראשי ממשלה ולשנות הכל, או כלום. הם לא ישבו עם נתניהו בשום מצב, והם לא ישבו עם החרדים בשום מצב. תוסיף לזה את המנדטים של המפלגות הערביות שלא באמת ישבו בקואליציה - ונתקעת בלי רוב בהגדרה.
אני לא מנסה לשכנע אותך למי להצביע (להיפך, אשמח אם ליברמן, כחלון ואבקסיס לא יעברו), אני רק מבהיר את מי אפשר להאשים בכוח שניתן לחרדים - את אלה שיוצרים את החלוקה הפרסונלית הזאת. אם אתה כל כך משוכנע שנתניהו הוא השטן אין באמת על מה לדון, אבל כדאי לשים לב מי יוצר את אווירת הראש-בראש הזו כל פעם. כחובב צדק פואטי, נהדר בעיניי שהמסכסכים הם המפסידים.

 

כל מה שקשור לתחבורה בארץ מקולקל.
בין אם בליקויים של התחבורה הציבורית, ובין אם הקושי הכלכלי בתחזוקת כלי תחבורה פרטי.

וזה אחרי עשר שנים בתפקיד, בושה.

 

שר התחבורה הביא לנו את המכוניות בייבוא מקביל. המחירים לא ירדו משמעותית אם בכלל, כי המדינה עדיין דואגת שנעדיף סוסיתא על פני סובארו. ושר התחבורה הביא גם טיסות לואו קוסט שטסות במחירי הפסד עד שפושטות רגל. עוד השיגים?
בכלל מי שתקוע על בחירות ישירות לראשות הממשלה כדאי לו לקלוט שעם ביבי הוא יקבל את כ"ץ, את ארדן ועוד שרים כושלים ועם בני הוא יקבל גנרלים, עיתונאים ואת יושב ראש ההסתדרות.

 

ישראל כ"ץ שר רודף פרסום ולא את טובת הכלל.
הוא יעדיף לבנות תחנות חדשות בחופזה במקום לשדרג תשתית קיימת ולהוסיף מסילות במרכז וקרונות. כי על זה לא גוזרים סרט ועל תחנה כן.

יש גם דברים חיוביים - כמות הרוגים בכבישים יורדת ותוקנו כמה כבישי דמים. עוד לא מספיק.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

1. שוב - אני לא קבעתי שעוצמה לא לגיטימים. טענתי שהם גזענים ושונאי זרים. מרצ אמנם מפלגה צבועה, פסדו-ליברלית ומתנשאת, אבל היא לא מקדמת גזענות ונשאת זרים. כאן מצוי ההבדל מבחינתי.
2. מפלגה דמוקרטית צריכה מבחינתי לאפשר חירות מקסימלית לפרט כל עוד אין פגיעה בעצמו או במישהו אחר, ולא פגיעה ברגשות של סקטור כזה או אחר לא נכלל לתפיסתי בהם, חופש הביטוי יו נואו. אורח החיים שלי, אם אני דתי או חילוני, לא אמור בעיני להיות עניינה של המדינה, והזכות שלי לא לחיות על פי מצוות היהדות, כמו אכילת לא כשר, בילוי והתניידות בשבת, נישואים וקביעת חינוך ילדיי צריכה להינתן לי ללא התערבות של המדינה. אז אני לא אלך לבלות בבני ברק, אלך לבלות תל אביב. אתה חושב אחרת, לא מפריע לי.
3. אני לא חושב שנתניהו הוא השטן, אני חושב שהמשך שלטונו משחית אותו (כל שלטון ממושך של אדם אחד/מפלגה אחת משחית בסופו של דבר) ואת המערכת הפוליטית ואינו טוב לעתיד המדינה. אני לא יודע אם המחליף שלו יהיה טוב או לא, מושלם הוא בטוח לא יהיה, אבל במקרה של נתניהו אני כבר סבור שהוא לא טוב. ולכן הפסדו בבחירות יהיה מבורך מבחינתי.
אני לא מסתכל על הנושאים שמטרידים אותי כשאני הולך לבחור על כן חרדים או לא חרדים

 

לא שאני פוסל שתוקנו כמה כבישי דמים, אבל לדעתי זה גם פועל יוצא של יותר ויותר רכבים חדשים שמתקנים סטייה מנתיב והשיפור בהתקדמות הרפואה (הטיפול המיידי). אני קצת מטיל בספק את כל העמותות כמו אור ירוק שחושבות שהתשדירים הם אלה שיגרמו לנהגים בישראל לנהוג אחרת.

 

גם וגם בזכות העולם החדש. רשתות חברתיות, תוכניות תחקירים או סתם כתבה בחדשות.
הרי כל כביש שכזה שתוקן בא אחרי לחץ ציבורי ולא כי שר התחבורה הקים ועדת חקירה שניתחה את מצב הכבישים בארץ.
וזה מה שמתסכל אותי באופן כללי בבחירות האלה. לאנשים כבר אין אג׳נדות, זה כאילו מרגיש שהפוליטיקאים ופמליותיהם בטוחים שהעם טיפש, וכל מה שהם מוציאים מהפה זה מה שהם חושבים שהעם רוצה לשמוע.

 

טילים על תל אביב. מה נראה לכם יעשה הכלומניק?

א- נאום.
ב- נאום לאומה.
ג- נאום חוצב להבות.
ד- כלום.

זה הביבי. חברים. שגריר באום שמום שנהיה ראש ממשלה. אבל חושב שהוא עדיין שגריר באום שמום.
או לכל היותר בוא נאמר ככה: ראש ממשלה שמתנהג כמו דובר ממשלה.

ביבי. או נאום או כלום.

 

שכחת נאום בקונגרס האמריקאי.

 

מישהו הזמין טילים לפני בחירות?
לרשום את הקבלה על שם ביבי או שרה?

 

אם טילים על תל אביב זה קטליזטור להצבעה לביבי... זאת אומרת: אם טילים שנופלים להם על הראש, מעודדים אנשים להצביע לאדם שבמשמרת שלו נופלים להם טילים על הראש... - אז וואלה מגיע להם שיפלו עליהם אפילו עוד יותר.

אני לא יכול לנכס לעצמי את השפיות.
זה לא עניין של צניעות. הלוואי. יש הרבה ראיות לכך שאני לא שפויי בעצמי.
לך תדע.
הרי הלא שפוי אף פעם לא יודע שהוא לא שפויי. הוא תמיד חושב שכולם מסביבו הם לא שפויים.
פוזיציה פילוסופית מעניינת.

אבל כך או אחרת אני חייב לציין, לא בהתרסה כי אם ביושר: אנשים שמתוודים בפניי שהם מצביעים לביבי... וזה כולל חברי משפחה מהדרגה הגבוהה ביותר - וואלה אני חושב שהם פסיכים על כל הראש.

 

ברור שירי הטילים על תל אביב זה צעד מתגרה כדי לעזור לביבי. הבעיה הקשה היא שכבר מזמן היינו צריכים לטפל במה שקורה בעזה, אבל הסטטוס קוו הנוכחי טוב לביבי וגם לחמאס.

 

ואיך אדוני בדיוק יטפל במה שקורה בעזה?