נבחרת ישראל - פותחים את ליגת האומות עם שתי תוצאות תיקו

אתר ערוץ הספורט - חדשות הספורט, תוצאות, תקצירים ושידורים - Sport5.co.il

לא אהבתי את הראיון הזה של הרצוג.
הוא מסוג המאמנים שיסיים את העבודה ולא ישים עלינו פס אחר כך. לא עושה עליי רושם של בחור עם אופי טוב.

 

שיעלה אותי ליורו ואחכ ילכלך עלינו כל חייו. אם הוא מעלה אותי ליורו - יסגר המעגל מה27/10/01.

 

זהבי של היום זה לא אותו שחקן שיצא לאירופה

 

האופי והקילריות תמיד היו.
המספרים בעקבות השינוי תפקיד זה הדבר העיקרי שהשתנה.
הוא יצא בתזמון טוב לאירופה אחרי שהשיג הכול בליגה והגיע לצ'מפיונס עם הפועל, טעה כשהלך לפאלרמו,קבוצה לא יציבה בעליל שלא מתאימה לו. בחירה יותר נכונה והיום היו מדברים עליו אחרת.

אני חושב שבכללי כל הדור הזה די מפוספס. שנתון מוכשר מאוד שכולל את:שכטר,וורמוט,בוזגלו,דמארי,הרוש,ברוכיאן,יצחקי,עטר,טוטו תמוז,בן שהר,ואפילו קובי מויאל. שעשו בחירת קבוצות לא נכונות ,ודי פספס לעצמו ולנו. רק לחשוב אם כל אלה היו היום בנבחרת בפיק של הקריירה שכולם ניבאו להם בתחילת הדרך...
למרות האופי הבעייתי של רובם,עם ניהול יותר נכון של הקריירה שלהם הם היו מגיעים הרבה יותר רחוק,וחלקם גם היה תוקע יתד באירופה.
לשנתונים הצעירים של היום,אין רבע מהכמות כישרנות שהיו לפני עשור.

 

שחקנים כמו ברק יצחקי זה פסיק בהסטוריה, אין בהם שום דבר מיוחד.
צריך להפסיק להסתכל רק על כישרון וטכניקה, כי 99% מהשחקנים שלנו יש להם קצת פחות או קצת יותר, בניון יש פעם ב2 דורות.

 

הכי מפוספסים זה יצחקי ואלירן. ליצחקי כן היה כישרון מיוחד ויכולות מיוחדות שיכלו לקחת אותו גבוה.
גם עטר בסט כשרונות שלו היה שווה ליגה צרפתית נגיד.

ורמוט לא שווה אירופה כי הוא פשוט חלשלוש ואיטי מדי. הוא יכל להיות גם מקצוען ב - 300%. ורמוט מיצה את הפוטנציאל שלו.
הפספוס של דמארי זה נטו פציעות. מחלת הנשיקה. לא יכול פה לבוא אליו בטענות שהוא היה לא מקצוען, לא ניסה.

 

אז על איזה כישרון להסתכל?
צילום?

 

ברוכיאן לא פספוס מטורף ? בתחילת הקריירה כולם קראו לו מלמיליאן הבא. ראיית משחק אדירה וטאץ, עדין ונקי בכדור. כוכב כדורגל.

בוזגלו- שחקן שבסט שלו יש כמעט הכול. בעיטה,מסירה,מהירות,טכניקה+אופי סופר מיוחד. משקיען ומקצוען ברמות הכי גבוהות,קפטן ושחקן מוביל בכול הנבחרות הצעירות . אם לא אבא יעקוב שחירבן לו את הקריירה,ובחר לו את הקבוצות הכי לא נכונות שאפשר. לעזוב את מכ.חיפה בשיא לטובת מכ.ת"א שהייתה בית קברות ואז לבלגיה.אם הוא היה נשאר במכבי חיפה שנתיים-שלוש ויוצא לאירופה, הוא היה שווה ליגת איטלקית.

טוטו תמוז- בגיל 18 אף בלם בליגה לא היה יכול לתמודד איתו פיזית. טנק ברחבה,מכונת שערים. היה חייב הכוונה נכונה יותר,ואולי לא היה פורש בגיל 27.

בן שהר- דוגמא קלאסית איך לבחור הפוך ממה שצריך,כמה קבוצות הוא עבר עד שהגיע לב"ש.. זוכר לו בתחילת הדרך איך העלה את הנבחרת הצעירה לאליפות אירופה על חשבון צרפת.
שחקן עם נתונים שהרבה מעל הליגה.

שכטר- לפני שיצא לאירופה פירק פה את הליגה,חלוץ עם כח מתפרץ וסיומת נהדרת. המעבר לגרמניה ביעבד הייתה טעות קשה,הליגה לא נתאימה לא. מאז חזר ולא הזכיר את אותו חלוץ מאיים.

קובי מויאל- בתחילת הדרך בבית"ר היה נראה שגדל פה גאטוזו הישראלי,פיטבול שנחלם על כל כדור. ואיפה הוא גמר בגלל החלטות לא נכונות.

אריאל הרוש- סומן כיורש של דוד אוואט,ומהשנייה שעזב את בית"ר הקריירה שלו התחרבנה.

היחידים בכול השנתון שבחרו נכון הם חמד (ואם לא הפציעה במיורקה היה מגיע יותר רחוק), אלמוג כהן ,כיאל, ורפאלוב. בגלל זה הם עדיין באירופה.
לראות ולאכול את הלב איך שנתון כזה מוכשר הלך לאיבוד. במיוחד היום שאין רבע מהכמות כשרונות שהיו לפני עשר שנים.

אפשר להאשים בעיקר את גוטמן,שאימן 4 שנים את הנבחרת ומחק לא מעט שחקנים בפרק זמן הזה.

 

שהר ותמוז מוגבלים מבחינה טכנית. בוזגלו, עטר, ורמוט ויצחקי חלשים פיזית, הכי רחוק שהם היו יכולים להגיע זה לליגה הבלגית, כמו רפאלוב. שהר עשה קריירה יפה מאוד, לקח 3 אליפויות בישראל. הנבחרת הצעירה זה לא מדד לכלום

 

יציבות, יכולת להשתלב בקבוצה חזקה (בדרך כלל לא כאלה שיש בישראל), אופי, כושר, חדות.

תן לי ברדה או רפאלוב על כל יצחקי/תמוז/ורמוט/ראובן עובד וואטאבר

 

קובי מויאל

 

הקטע האירוני שהם בכל מקרה עפו בפלייאוף אחכ עם 6:0 לתורכיה בסיכום אז מצחיק שהם בכל זאת זוכרים את ה1:1 הזה.
חוצמיזה לנו יש זיכרון יותר נעים מהם. 5:0.

 

יש משהו שאנשים כאן מפספסים. דריבל ומהירות וגולים במספרות זה מאד נחמד, אבל בשביל להפוך לכוכב אתה חייב קודם כל חכמת משחק. כלומר, אם עטר ויצחקי היו משקיעים יותר באימונים זה בכלל לא אומר שהם היו משפרים את התנועה בלי כדור או את המשחק בנגיעה, אני מכיר שחקנים הרבה יותר מוכשרים ומשקיענים מהם שלא הצליחו לשפר את זה.